פרק א, פסוקים 1-6
כראוי לכל ספר מן התנ"ך שמתחילים ללמוד ממנו, נפתח ברקע היסטורי קצר ונציין את המסר המרכזי שבפי הנביא.
גלות 70 השנים בבבל שממנה חזר זכריה לישראל החלה כאשר נבוכדנאצר הבבלי עלה על יהודה, הרס אותה והגלה את רוב תושביה - כך עשה נבוכדנאצר בשנת 586 לפנה"ס.
גלות נבוכדנאצר לא באה בהפתעה, ירמיה הנביא הזהיר את העם שאם לא יצייתו לאלוהים, ישלחו לגלות בת 70 שנים על ידי נבוכדנאצר. ירמיה כ'ה: 11 כ'ט: 10.
חוסר האמונה באלוהים לא היה מקרה חד פעמי אלא מחלה כרונית לאורך שנים רבות.
במשך מאות שנים עם ישראל לא שעה לדברי אלוהים ולא ראה לנכון לציית לרצון אלוהים.
בספר דברי הימים ב', פרק ל"ו בפסוק 21 ניתנת לנו הסיבה שבגללה נשלח עם ישראל ל- 70 שנות גלות.
70 פעם עם ישראל לא ציית לאלוהים ולא שמר את מצוות שנת השמיטה. מכיוון ששנת שמיטה מופיעה אחת לשבע שנים, יוצא מכך שחוסר הציות, חוסר האמונה נמשך כבר מאות שנים.
עבור כל שנת שמיטה שהופרה, יבלה עם ישראל שנה בגלות. ביחד 70 שנות גלות.
מה מיוחד בשנת השמיטה שבעקבות כך נשלח העם לגלות?
ובכן, אלוהים ציווה על קיום שנת שמיטה כאמצעי למבחן אמונה.
בשנה השביעית נצטוו בני ישראל לנוח ממלאכת הזריעה ועבודת האדמה.
אלוהים הבטיח שהאדמה תניב את צרכי האדם.
מי שמאמין באלוהים יבטח בהבטחתו, יניח לאדמתו, ישקיע בלימוד דבר אלוהים לילדיו ובני ביתו ויזכה לשנת ברכה שבה יבלה את מירב זמנו בהכרה אישית ועמוקה יותר של אלוהים.
אלוהים הבטיח שהאדמה תניב מספיק פרי ולחם עבור צורכיו.
כשמשפחה מאמינה תראה במו עיניה את הבטחת אלוהים מתגשמת, אמונתם ובטחונם באלוהים יגדלו, וכך בדיוק רוצה אלוהים.
אדם שאינו מאמין ובוטח באלוהים, יתעלם ממצוות אלוהים וימשיך לעבוד את אדמתו כאילו דבר לא קרה.
כמה חבל שעם ישראל בחר בדרך הרעה, התעלם ממבחן האמונה של אלוהים ובחר בדרך האלילית, בדרך של בטחון בעצמו ולא באלוהים. לאורך שנים של חוסר ציות, כהה יחס העם כלפי אלוהים ועל כך אלוהים כעס מאוד.
כעונש, נשלח עם ישראל לגלות בת 70 שנים.
בעוד עם ישראל בגלות, ממלכת בבל נפלה לפרסים ולמדים בשנת 539 לפני הספירה.
המלך כורש הפרסי איפשר ליהודים לחזור לישראל ולהקים בית מקדש. (עזרא א': 1-2 וישעיה מ'ד: 28)
הנביא זכריה עלה לישראל יחד עם עוד כ- 50000 עולים. העליה הזו היתה בהנהגת זרובבל המושל, שהיה צאצא לבית דוד, ויהושוע הכהן הגדול (עזרא ב').
כשזכריה הנביא עלה לישראל מהגלות, היתה בעם ההתלהבות לבנות את בית אלוהים.
המזבח נבנה וקורבנות הועלו, אפילו הוכן הבסיס לבנית בית המקדש.
בגלל לחץ אויבים מבחוץ ויאוש מבפנים, פסקה עבודת בנית המקדש ל- 16 שנים.
בתקופה זו של יאוש מופיע הנביא חגי וחודשיים אחריו הנביא זכריה כדי לעודד את העם.
זכריה מציג לפני עם ישראל את תוכניותיו של אלוהים עבורם.
בתוכניות אלו יש לעם ישראל תפקיד מכריע.
המטרה - אלוהים לא שכח אתכם אלא עדיין מאוהב בכם ובציון.
יש לכם עתיד נפלא - אז התעודדו והמשיכו בלהט לעבוד את אלוהים.
בעקבות עידודם של חגי וזכריה, הושלמה מלאכת בנית המקדש בשנת 515 לפנהס - עזרא ו': 15 כ- 5 שנים מהיום שחגי וזכריה החלו בנבואותיהם.
נא לקרא מספר זכריה פרק א' פסוקים 1-6.
זכריה היה בן למשפחת לוי אשר נולד בגלות (נחמיה א': 12, 16) שם אביו ברכיה (ה' ברך) ושם סבו - עידו הכהן. א': 1.
נובע מכך כי זכריה הינו כהן ונביא.
משמעות שמו - ה' זוכר, ולא לחינם בחר אלוהים בנביא בשם הזה כדי להציג את 14 הפרקים שלפנינו.
המסר המרכזי של הספר הוא - ה' זוכר את עמו. הוא ימלא את הבטחותיו וישוב לשכון עימם לעד.
שימו לב לפתיח, זכריה מציין את תאריך כתיבת הנבואה באיזכור מלך גוי.
חודש שמיני (אוקטובר נובמבר 520 לפנהס) בשנת שתיים לדריווש היסטספיס. 486-522.
רובם המוחלט של הנביאים הקודמים לזכריה מציינים את תקופת נבואתם ביחס למלך ישראל או יהודה.
מה אנו למדים מכך?
אנו למדים שנבואות דניאל כבר נמצאות בהילוך גבוה.
נבואות דניאל בפרקים ב' ו- ז' מציינות שמלכויות גויים ישלטו על העולם עד שיבוא המשיח.
בשנת 722 לפנהס נפלו 10 השבטים לאשורים ובשנת 604-586 נפלה בשלבים יהודה לבבלים.
מאז שולטים גויים על העולם וכך יהיה עד שובו של המשיח. ראה גם ספר הושע ג': 4-5.
אז ילדי אלוהים יפתחו את מכתביהם במילים:
בשנה הראשונה למלכות ישוע המשיח על העולם!
שימו לב איך דברי הנביאים מתגשמים בדיוק מוחלט גם שנים רבות לאחר מותם!
העובדה מחזקת את הטענה שדבר הנביאים נכתב בהשראת רוח אלוהים.
בששת הפסוקים הראשונים קורא הנביא לעם לחזור בתשובה כנה!
בפסוק 3 אומר זכריה:
"שובו אלי נאום ה' צבאות ואשוב עליכם אמר ה' צבאות".
הקריאה לחזור בתשובה כבר בפסוקי הפתיחה מאוד חשובה מכיוון שברכות אלוהים המובטחות בשאר החזיונות יבואו רק על אלו אשר יתנו את ליבם לאלוהים.
השאר יטעמו את זעם אלוהים. (ראה י'ג: 8-9)
אלוהים אינו יכול להתעלם מחטא! אינו יכול לומר "אין דבר" על פשע!
בפסוק 2 אומר הנביא:
"קצף ה' על אבותיכם קצף" כה התרגז עד כי קצף יצא ממנו!!!!!
יש לנו אלוהים קדוש אשר אינו סובל חטא ואינו יכול לברך את אלו המעניקים מחסה לחטא.
המסר של זכריה מאוד ברור!
לפני ברכה צריכה לבוא חזרה בתשובה. ללא תשובה אין נחמה, אין שלום ואין ברכה.
מפסוק 4 הנביא זכריה מבקש משומעיו לבל יעשו את הטעויות שעשו אבותיהם!!
הכוונה לטעותם של האבות בני התקופה שלפני הגלות (ירמיה ל'ה: 15)
מה היתה טעות האבות?
הם לא שמעו לאזהרות נביאי יהוה!
מה עשו אבותיהם לנביאים הראשונים?
1. התעלמו מהם.
2. עינו אותם
כתוצאה ממעשי אבותיכם נבעה הגלות! אל תחזרו על אותה טעות.
שימו לב - בפסוק 4 הנביא ציין כי דחיית דברי הנביא כמוה כדחית אלוהים!!!
בפסוקים 5-6 זכריה מנסה לזרז את תשובת העם לאלוהים במילים אלו:
איפה אבותיכם?
ובכן, רובם המוחלט מת בגולה, מת בחרב, מחלות וצער.
אם אבותיכם היו פה היום, הם היו מעידים כי טעו והעונש שבא עליהם נבע מאי ציותם לדבר אלוהים.
זכריה ממשיך לשאול: מה אתם חושבים, שהנביאים חיים לנצח?
מה אתם חושבים שכל יום יביא לכם אלוהים נביא שיזהיר אתכם מחדש?
תשכחו מזה!
תקופת אזהרתו של הנביא מאוד מוגבלת וקצרה,
אחריה עלולה לבוא יד אלוהים!
לכן - לאור זמניות הנביאים, ולאור רצינות אלוהים - הקדימו לעכשיו את חזרתכם בתשובה.
בפסוק 6 זכריה מבהיר לעם ישראל והיום לכולנו!
למרות זמניותם של נביאי אלוהים - הרי דבר אלוהים כן עומד לנצח!
תשאלו את אבותיכם:
הם יעידו כי כל דברי הנביאים התגשמו במדויק!
סיכום שיעור 1.
1. אלוהים בחר בנביא בשם זכריה - יהוה זכר - על מנת לעודד את עמו בתקופת שפל.
זכריה מציג לפני עם ישראל את תוכניותיו של אלוהים עבורם.
אתם רואים? ה' זוכר את עמו. הוא ימלא את הבטחותיו וישוב לשכון עימם לעד.
2. לפני שזכריה מציג את תוכניתו המבורכת של אלוהים עבור ישראל, הוא דורש מהעם לחזור בתשובה כנה!
מדוע?
מכיוון ש לפני ברכה צריכה לבוא חזרה בתשובה. ללא תשובה אין נחמה, אין שלום ואין ברכה.
ממש כמו שלפני כבוד מאלוהים חייבים לבקש את כפרת החטאים שהמשיח ישוע (אל-שדי) נתן לנו. - על כך נדון בהרחבה בפרק 12.
3. גם היום רוב עם ישראל דוחה את נביאי אלוהים ולכן דברי זכריה אקטואלים היום ממש כמו לפני 2500 שנים.
אל תדחו למחר את כניעתכם לאלוהים.
אל תנסו להשתיק את מכריזי דבר ה' או להתעלם מדבריהם.
הם אולי ישתקו אך דבר ה' יעמוד לעד.
היום זה זמן ישועה,
מכיוון שאיננו יודעים עד מתי יעמדו חסדיו ורחמיו של אלוהים, הבה נקבל היום את משיח אלוהים, את ישוע.