תהילים י"ג (13)

לצפייה בשיעור וידאו לחצו כאן.

להלל בעת בדידות וקושי

מזמור תהילים י"ג הינו אחד ממזמורי הקינה (מזמורי אבלות). תחת כותרת זו נמצאים 49 מזמורים שהם כשליש מכלל ספר תהילים (3-7, 12-13, 22, 25-28, 35, 38-40, 42-44, 51, 54-57, 59-61, 63-64, 69-71, 74, 79-80, 83, 85-86, 88, 90, 102, 109, 120, 123, 130, 140-143).

מהי הסיבה לכך שבספר התהילה לאלוהים חלק נכבד מהפרקים הם מזמורי אבלות?

א. מתברר שקושי ואתגרים קשים ביותר אינם פוסחים גם על ילדי אלוהים הנאמנים.

ב. ילדי אלוהים רשאים להציג את זעקותיהם ולהביע את מצוקותיהם לפני אלוהים[1] (תהילים ק"ב 1).

ג. מזמורי הקינה מלמדים אותנו שכל הקשיים בעולם, אינם יכולים ואינם צריכים לגרום ליראי אלוהים להפסיק להלל את אלוהים. גם בקשיים, אנו הנושעים יכולים וצריכים לבטוח ביכולתו של אלוהים להציל ולהושיע אותנו בכל צרה ובכל מצב. אדרבה, צרה ומצוקה חייבים לעורר התמקדות באלוהים והלל ולא ההיפך.

יש בינינו כאלו שנישואיהם חוו זעזוע קשה מנשוא, מוות לא מובן של קרוב משפחה, מחלה חשוכת מרפא, נטישת האמונה על ידי בן או בת הזוג או על ידי אחד מילדיהם, נפילה כלכלית. יש בינינו שחווים לא רק אחת מהדוגמאות, אלא, שכמה אתגרים באו עליהם בזה אחר זה, כמו שקרה לאיוב.

גם היום, ילדי אלוהים הנושעים זועקים – למה זה בא עליי? עד מתי ימשיך הסבל שלי?

תזכורת דומה קבלנו לפני מספר שבועות כשלמדנו מבשורת מתי ז' 24-27. גם הנאמנים ביותר מילדי אלוהים הבונים את ביתם על הסלע, שהוא ישוע, אינם פטורים מלחוות שיטפונות ורוחות (קשיי החיים), אלא שהאדון מבטיח להיות עימנו למען לא נקרוס ונאבד תקווה.

דוד המלך במזמור י"ג ובמזמורי הקינה מלמד אותנו שמותר לילדי אלוהים לזעוק בשאלות כלפי אבינו שבשמיים. השאלה הנשאלת: מה עלינו לעשות כדי שנוכל להלל את אלוהים גם במהלך בדידות, צרה וקושי.

מזמורי הקינה כגון מזמור י"ג מעניקים את התשובה לשאלות החשובות הללו.

 

מזמור תהילים פרק י"ג:

  1. לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד.
  2. עַד-אָנָה יְהוָה תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח? עַד-אָנָה תַּסְתִּיר אֶת-פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי?
    3. עַד-אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי, יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם?
    עַד-אָנָה יָרוּם אֹיְבִי עָלָי?
  3. הַבִּיטָה עֲנֵנִי יְהוָה אֱלֹהָי; הָאִירָה עֵינַי, פֶּן-אִישַׁן הַמָּוֶת.
  4. פֶּן-יֹאמַר אֹיְבִי יְכָלְתִּיו; צָרַי יָגִילוּ כִּי אֶמּוֹט.
    6. וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי, יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ: אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי גָמַל עָלָי.

 

תוכן עניינים:

א. תיאור המועקה והתלונה לאלוהים (2-3)

  1. עד מתי תשכחני?
  2. עד מתי תסתיר פניך
  3. עד מתי יגוני ינחני?
  4. עד מתי אויבי יביסוני?

ב. הסיבה לבקשת העזרה (4-5)

ג. הביטחון בתשובתו המספקת של אלוהים (6)

 

א. תיאור המועקה והתלונה לאלוהים (2-3)

  1. עַד-אָנָה יְהוָה תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח? עַד-אָנָה תַּסְתִּיר אֶת-פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי?
    3. עַד-אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי, יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם?
    עַד-אָנָה יָרוּם אֹיְבִי עָלָי?

 

מזמור י"ג הינו זעקתו של דוד המלך המרגיש בודד ונטוש על ידי אלוהים.

דוד אינו זועק לאלוהים לאחר שחיכה שעה או שעתיים לתשובה כלשהי מאלוהים. דוד מתייחס למצבים קשים אשר בהם חייו עמדו בסכנת קיום ונמשכו בעיניו לנצח.

דוד ידע מהם בדידות וסבל.

  • הבדידות של דוד התבטאה בבריחה הבלתי נגמרת מציפורניי שאול המלך.
  • הבדידות של דוד התבטאה במצבי ההנהגה בה לעיתים המנהיג יודע שהכל על כתפיו, ואין לו אלא לזעוק לעזרה לאלוהים ולא לבני אדם.
  • הבדידות, צער וכאב של דוד התבטאו בבגידה של הקרובים לו ובבריחה מבנו אבשלום ומות כמה מילדיו האהובים.

דוד המלך השתמש בביטויים כבדים וחריפים כדי להדגיש עד כמה הוא הרגיש נטוש על ידי אלוהים בצרה הקשה והמאיימת על חייו.

ארבע פעמים דוד המלך חוזר על המילים: עד אנה?

  1. עַד-אָנָה יְהוָה תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח?
  2. עַד-אָנָה תַּסְתִּיר אֶת-פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי?
  3. עַד-אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי, יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם?
  4. עַד-אָנָה יָרוּם אֹיְבִי עָלָי?

 

כשילד קטן רעב, הוא אומר זאת להוריו, או צווח בקול רם ולא יפסיק עד שהוריו יאכילוהו. אוי להורה שמאפשר לילדו לזעוק שעות כדי לקבל מזון.

כשתינוק נופל או נפצע, אהבתם ואחריותם הבוגרת של הוריו נמדדים במהירות התגובה שלהם לעזרת ילדם.

מתברר שלמרות שאנו מתבגרים בשנים, אנו מצפים מאלוהים לאותה מהירות תגובה ויחס, כפי שקבלנו מהורינו האוהבים, כשהיינו ילדים.

דבר אלוהים מלמדנו שאלוהים מתנהג טוב יותר מהורינו, אך אנו אלו שלא תמיד מבינים את תכלית הקושי ואיך להגיב כראוי.

ומהי הסכנה האורבת לנו במהלך ההמתנה לתשובת אלוהים?

היזהר מתעתועי המוח

במזמור י"ג, דוד אינו מפרט מהי הצרה, אלא מציין את ההשפעה השלילית המתפתחת בלב הסובל במקרה של קושי מתמשך[2].

דוד גם מלמדנו מה על הסובל לעשות כדי לרסן ולהתמודד עם המחשבות השליליות, כדי שליבנו לא יפנה נגד אלוהים וייכנע לשקר.

עַד-אָנָה יְהוָה תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח? עַד-אָנָה תַּסְתִּיר אֶת-פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי? עַד-אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי, יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם? עַד-אָנָה יָרוּם אֹיְבִי עָלָי?

הבה נציין מספר מחשבות שעולות למוחנו בעת קושי רב, בשעה שאנו מחכים לתשובת אלוהים.

עד מתי אלוהים לא תענה לי? אלוהים אדירים, האם שכחת אותי? כבר עברו שנים והבעיה אינה נפתרת…  אלוהים, מדוע אינך עוזר לי?

מדוע אתה משאיר אותי להתמודד לבד עם הצרות הגדולות ממני והורסות את חיי ונפשי? אלוהים, האם אני כזה חסר ערך בעיניך?

אלוהים, מדוע כאלו שרק אתמול הכירו אותך זוכים לחסד שופע, או כאלו שבכלל אינם מאמינים בך זוכים להטבות, ואני שכל חיי לא סטיתי ממך זוכה להתעלמות?

 

דוד מציין את הביטוי – הסתר פנים

ההיפך מהסתר פנים זה: 'האר פנים', וביטוי זה לקוח מברכת הכוהנים על עם ישראל (במדבר ו' 23-27).

האר פנים זה – ברכת אלוהים על מעשינו, מעורבות אלוהים בנו ובפועלנו, הצלת אלוהים אותנו מאויבנו או ממלכודות שאלו מכינים לנו, תשובתו המהירה של אלוהים לתפילותינו.

הסתר פנים זה: אלוהים אינו מתערב לטובתנו. אלוהים עיוור וחרש למצבנו. אנו מתמודדים עם קשיים וצרות רק בכוחנו אנו. אלוהים רחוק וכל כוחו אינו עומד לעזרתנו. אלוהים מתעלם מאיתנו.

האם אנו לא הרגשנו כך פעם? אני משוכנע שיושבים בינינו אנשים שמרגישים כך כרגע.

דוד מציין את הסכנה האיומה הקיימת בהמתנה ארוכה לתשובת אלוהים בתקופת בדידות, סבל וקושי רב.

בדידות, צרות וקושי מתמשכים גורמים לשקרים אודות אלוהים לכבוש את ליבנו.

  • אלוהים לא מסוגל לפתור הבעיה
  • אלוהים כועס עלי
  • זה כנראה מגיע לי
  • אני אפס, חסר ערך.
  • אני לא ראוי להמשיך בשירות, אני עסוק בצרותיי וקשיי
  • חסרי אמונה ואויביי מבחינה רוחנית מצליחים יותר… כנראה שאמונתי שגויה…
  • אלוהים אולי לא קיים והצרה הנוכחית מוכיחה זאת…

 

צרות וקשיים לאורך זמן, עלולים לתת דרור למחשבות רעות על אלוהים שמעוותות את האמת אודות אלוהים, ואודות עצמינו.

שקרים שכאלו עלולים לגרום לנו לנטוש את זרועותיו של האדון ולפנות לדרכים אחרות.

השפעת השקרים הללו מסירה מליבנו את שמחת הישועה והשייכות לאלוהים וממלאת את ליבנו בייאוש, תסכול, חוסר תקווה, צער ועצב. המחשבות הרעות הללו מרחיקות אותנו מאלוהים ומהתחברות משיחית ומאיימות להרוס את השירות הנפלא שהוא יעד לחיינו – גם דרך אותה צרה וסבל.

ההשפעה של השקרים הללו אינה תורמת לשלום בית ונישואין. זו שכנה ממשית.

מי שנכנע לשקרים הללו, למעשה הרים ידיים ונכנע לשטן!

וכעת לאמת…

  1. האם אלוהים מסוגל לשכוח דבר כלשהו לנצח? האם אלוהים ריבון בכלל מסוגל לאבד נתון כלשהו? הבה נראה מה אומר על כך ישעיה הנביא (מ"ט 15-16).

טו הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ, מֵרַחֵם בֶּן-בִּטְנָהּ? גַּם-אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה, וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ.

טז הֵן עַל-כַּפַּיִם חַקֹּתִיךְ; חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי תָּמִיד.

אימא מסוגלת לשכוח את ילדיה, אך אלוהים לא יכול לשכוח את עמו!

אז הבה בואו ונסיר את השקר הראשון:

אלוהים אינו יכול לשכוח דבר, ובטח לא את אחד מאיתנו, ילדיו הנושעים.

אלוהים גם הבטיח ששום דבר לא יוכל להפריד אותנו מאהבתו. אהבתו כל הזמן מחבקת אותנו, גם כשאנו כביכול איננו רואים או מרגישים זאת (אל הרומים ח' 30-39).

 

  1. האם אלוהים מסתיר פנים מילדיו הנאמנים?

לא ולא!

הסתר פנים הינם עונשם של חסרי אמונה המתמידים להיאבק נגד אלוהים ורצונו.

ילד נושע של אלוהים הבוחן נפשו ומהיר וזריז לציית לרצון אלוהים, אינו חווה את הסתר הפנים של אלוהים! (ישעיה ס"ו 2). הסתר פנים זה העונש הכבד ביותר של אלוהים לבני אדם, וזה לא מנת חלקם של ילדיו הנושעים ההולכים בתמים.

  1. האם הצרה והקושי בהכרח מצביעים על עונש מאלוהים?

לא ולא!

אומנם כל אחד מאיתנו חייב לבחון את נפשו ולוודא שאינו עסוק בחטא פעיל, כי על כך בוודאי שאלוהים יכול להעניש, וזו התוצאה הטבעית של מעשה רע וחטא (קור"א י"א 27-30). למרות זאת, צרה וקושי אינם תמיד תוצאה ישירה ומהירה של עונש מאלוהים על חטא אישי.

לעיתים הקושי והצרה הם ניסיון ומבחן אמונה שאלוהים בריבונותו הסכים שנעבור, כדי לעצב טוב יותר את אופיינו המשיחי (פטר"א א' 3-9). כך אלוהים מכין אותנו טוב יותר לשרת אותו (קור"ב א' 3-11). ראו את דוגמת חייו של איוב. אלוהים השתמש בחיי הצדיק ביותר כדי לפאר את שמו.

הנה דוגמאות נוספות:

  • איך הרגיש נכה הרגלים בבריכת בית חסדא במשך עשרות שנים? (יוחנן ה').
  • איך הרגיש העיוור בדרך לנקבת השילוח במשך עשרות שנים? (יוחנן ט) נכותו ניתנה לו למען ייגלו בו פעלי אלוהים…
  • איך הרגישה האישה הכפופה במשך 18 שנים? (לוקס י"ג 11)
  • איך הרגיש אלעזר העני במשך שנים רבות לרגלי העשיר חסר האמונה? (לוקס ט"ז 20-22)
  • איך הרגישה האישה המדממת במשך 12 שנים?

אם כך, אז איך עלינו להגיב ולהתנהג בעת ניסיון? ראו את קור"ב א' 3-11, יעקב א' 2-3.

 

  1. האם הצרה והקושי גדולים מיכולתי להתמודד איתם?

אלוהים הבטיח שכל הניסיונות הבאים בחיינו הם ניסיונות אנושיים רגילים, ובכל ניסיון, אלוהים מעניק לנו, ילדיו הנושעים, מספיק חסד כדי להתמודד ולנצח (קור"א י' 13).

אז יש לנו הנושעים הנאמנים את ההבטחה והביטחון שנוכל לנצח ולעמוד איתן באופן רוחני דרך כל משבר בחיינו.

 

ב. הסיבה לבקשת העזרה (4-5)

  1. הַבִּיטָה עֲנֵנִי יְהוָה אֱלֹהָי; הָאִירָה עֵינַי, פֶּן-אִישַׁן הַמָּוֶת.
  2. פֶּן-יֹאמַר אֹיְבִי יְכָלְתִּיו; צָרַי יָגִילוּ כִּי אֶמּוֹט.

דוד המלך מבקש הצלה כדי שלא יוטל דופי בשמו הקדוש והטהור של אלוהים.

אינני אומר שדוד לא חשש גם לגורלו או לגורל אהוביו. אינני אומר שדוד מעולם לא פנה לבקש עזרה כדי שבשרו יינצל. לאור הכרת אופיו של דוד לאורך הכתובים, נראה שדוד מוטרד לא פחות מן העובדה שתבוסתו וכישלונו לעמוד בניסיון ובקושי, אי עמידתו בתורת אלוהים, או מותו על ידי אנשי רוע וחטא, יתורגם ככישלונו של אלוהים להצילו, כחיסרון מצדו של אלוהים.

דוד חושש שכישלונו יטיל דופי על כבוד אלוהים!

לשם כך דוד המלך מבקש מאלוהים שיאיר את עיניו לדעת את האמת ולדבוק בה, ולא להאמין לשקר או להיכנע למחשבות רעות ומעוותות נגד אלוהים ונגד עצמו.

דוד מבקש חיזוק אמונה כי זה מה שמגן על הנפש שלו מלסטות מאלוהים ומן האמת של דברו.

דוד מבקש חוזק פיזי וחיים, כי אחרת אויביו יחשבו שדרכם צלחה. אם כך יהיה, כבוד אלוהים ייפגם בעיני רבים – אוי ואבוי!

דניאל הנביא פעל באותה דרך כאשר התפלל בפרק ט' לשלמות ירושלים והקמת בית המקדש. כבודו של אלוהים עמד לנגד עיניו, יותר מאשר טובתו האישית או טובת עם ישראל.

יישום:

  • ומה עומד לנגד עיניי ועיניך כאשר צרה נוחתת על כתפינו?
  • האם אנו מתכסים בהצטדקות אישית ומוצאים אשם באלוהים, או באחרים?
  • האם מחשבות זרות ורעות על אלוהים עולות על ליבנו?
  • האם אנו באמת רוצים הצלה ותשובה כדי שכבוד אלוהים ייגלה, או שאנו רק ממוקדים בבשרנו וטובתנו האישית?
  • האם כבוד אלוהים נמצא בעדיפות על פני כל צורך אחר בחיינו?
  • האם אנו מבינים שהדרך בה אנו מתמודדים עם הקושי, מהווה עדות לאמיתות ובטחון האמונה שלנו באדוננו?
  • האם אנו מנסים להודות לאלוהים על כל מה שהוא מאפשר בחיינו – למען שמו?

אם נענה כראוי על השאלות הללו, נוכל להצטרף לדוד בפסוק 6.

 

ג. הביטחון בתשובתו המספקת של אלוהים (6)

  1. וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי, יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ: אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי גָמַל עָלָי.

דוד המלך מסיים את פרק היגון בזמרת הלל.

מה גרם לדוד לשכוח מעט מיגונו וצרותיו ולהמירם בשירת הלל וביטחון באלוהים?

דוד העמיד לנגד עיניו את האמת אודות הבטחותיו של אלוהים לילדיו. זיכרו שהאמת אכן משחררת.

דוד העמיד את גודל החסד שבישועת חוטאים.

דוד הבין את המחיר שאלוהים שילם כדי להעניק לנו, לך ולי את סליחת החטאים ובעקבות כך חיי עולם עימו.

דוד העמיד לנגד עיניו את הביטחון בישועה של אלוהים עבור ילדיו. שום דבר בעולם הזה או בעולם הבא לא יוכל להסיר אותנו מאהבת אלוהים שבמשיח.

דוד ידע שכל צרות העולם הזה מתגמדות אל מול חיי הנצח נטולי החטא עם אלוהים בבריאה חדשה.

דוד המלך ידע שאלוהים רוצה את המייחלים לחסדו (תהילים קמ"ז 11).

מסיבה זו, הסבל והקושי הוקלו, ופיו של דוד המלך התמלא בהלל לאלוהים.

 

יישום:

מה יעזור לנו להלל את אלוהים גם במהלך בדידות, קושי וצרה?

  • תפילה רבה
  • חקר נפש – האם יש דרך עוצב בי? – חזרה בתשובה
  • קריאת דבר אלוהים ודגש על מזמורי קינה כדי שיזכירו לנו את אופיו ותכונותיו הריבוניות של אלוהים
  • התחברות ולא התבודדות והתרחקות מילדי אלוהים.
  • אימוץ באמונה שלמה את האמת שבכתבי הקודש. לתת לאמת של אלוהים לעצב את דעתנו ומחשבותינו. זכור את משלי ג' 5-8.

שימו לב לרשימה שציינתי.

אלו כל הדברים שהשטן מנסה לשכנע אותנו לא לעשות בעת קושי וצרה, שמפרקים את אושיות חיינו.

דווקא בעת קושי וצרה עלינו לעשות את ההיפך ממה שאופיינו הישן והחוטא  רוצה שנעשה.

אז מי שכרגע עובר חוויה והתנסות מטלטלים, אנא אחוז בנכון ואל תרפה…

ילדיך וחלשים ממך צופים בך ובוחנים את עומק ואמיתות אמונתך. שמח בחלקך שניתן לך להעיד על חסד אלוהים גם בקושי וסבל.

ומה התוצאה אם אנו מיישמים את הלקחים הללו?

גם אתה ואני נוכל לומר במהלך קושי וסבל:

וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי, יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ: אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי גָמַל עָלָי.

לסיכום:

א. ספר תהילים כולל מזמורי קינה כדי ללמדנו, שצרה וקושי הם חלק מחיי הנושעים, אך לא פחות מכך, שצרה וקושי לא צריכים לגרום לנו להפסיק להלל את אלוהים ולבטוח בו. חיים שבנויים על ישוע, לא יתמוטטו (מיכה ז' 7, מתי ז' 23-27).

האם אתה או את שכרגע עוברים תהפוכה בחייכם, ממשיכים להלל את אלוהים ובוטחים בו, או שנכנעים למחשבות הרעות והשקריות על אלוהים?

 

ב. צרה וקושי אינם בהכרח עונש מידי על חטא שעשינו.

מן הסתם מוטל עלינו כל העת לבחון את נפשנו ולוודא שאין בנו חטא פתוח, ואם יש, אז להתוודות על החטא ולחזור בתשובה מיידית.

עלינו לזכור שאלוהים מאפשר לעיתים את הקושי והצרה כדי לעצב את אופיינו המשיחי, כדי לקרבנו אליו, כדי לבחון את עומק אמונתנו.

העמידה שלנו באמונה לאורך הניסיון, מהווה עדות לילדים שלנו, ולכל אלו המעורים בחיינו. דרך העמידה שלנו בניסיון וההתמדה בהלל, אנו מבשרים את אמיתות הבשורה. אז אנא, הבה נתעודד לשמוח גם בניסיון קשה – לכבוד שם אלוהים (יעקב א' 2-3). האם ההתמודדות שלך עם קושי וצרה מעידים על אמונה בוגרת בישוע?

לכן, נתמיד בתפילה, קריאה ולימוד דבר אלוהים שמזכירים לנו אמת על אלוהים והתחברות עם מאמינים.

 

ג. מה יעזור לנו להלל את אלוהים גם במהלך קושי וצרה?

לזכור את המחיר הגבוה והסבל שחווה אלוהים למען ישועתנו. לזכור בכל יום שאלוהים הושיע אותי ובחר בי עוד כשהייתי אויב ולא ידיד.

לזכור בכל רגע את הנצח המושלם שאלוהים מכין לי איתו. כל אלו מעפילים על כל הצרות הרגעיות בעולם הזה.

החסד הגדול הזה עומד רק עבור ילדי אלוהים הנושעים בדם ישוע.

מה איתך?

 

 

 

 

Bibliography

Henry, Mathew. Commentary on Psalms. Rishon Lezion: Hagefen, 2016.

Khen, Mordechai. Psalms . Jerusalem: Yanetz, 2010.

Lawson, J. Steven. Preaching the Psalms. Grand Rapids, MI: EP Books, 2014.

Lockyer, Herbert, SR. A Devotional Commentary Psalms. Grand Rapids, MI: Kregel Publications, 1993.

Ross, Allen. A Commentary on the Psalms, Vol. 3. Grand Rapids: Kregel, n.d.

Spurgeon, H. Charles. The Treasury of David. Abridged by David O. Fuller. Grand Rapids, MI: Kregel, 1976.

Varner, William. Awake O Harp. A Devotional Commentary on the Psalms. The Woodlands, TX 77393: Kress Biblical Resources, 2014.

 

 

[1] Henry, Mathew. Commentary on Psalms. (Rishon Lezion: Hagefen, 2016), pg. 95.

 

[2] Spurgeon, H. Charles. The Treasury of David. Abridged by David O. Fuller. (Grand Rapids, MI: Kregel, 1976), pg. 57.