תהילים ט"ו (15)
קוד הלבוש במשכן אלוהים
אנו לומדים היום את מזמור ט"ו, אך כדי להגיע לעומק כוונת המחבר בפרק ט"ו, אנו חייבים להבין את המסקנה מפרק י"ד.[1] זו עדות נוספת לעובדה שספר תהילים נכתב כספר עם רעיון מרכזי ואינו רק אוסף מזמורים אקראי.
דוד המלך אומר שאלוהים משקיף על כלל בני האדם כדי לראות: היש משכיל, דורש את אלוהים…?
ומה מסקנתו של אלוהים?
פסוק 3: הכל סר, יחדיו נאלחו (איוב ט"ו 16: אף כי נתעב ונאלח, איש שותה כמים עוולה). השורש א.ל.ח הוא שורש נרדף לשורש ת.ע.ב.[2] [corrupt]
לאחר שדוד מציין במקצת את חטאי העם, הוא מגיע למסקנה הכואבת ביותר.
- כל בני האדם רשעים.
- אין אפילו איש אחד שעושה טוב בעיני אלוהים. (ראה קוהלת ז' 20, ישעיה נ"ג 6).
גם שאול השליח מצטט את המזמור הזה באיגרת אל הרומים בפרק ג', ומייחס את הנאמר לכלל בני האדם – יהודים וגויים כאחד, כדי להוכיח שכולם זקוקים לחסדי אלוהים (אל הרומים ג' 9-20).
אם אלוהים ישפוט את עמו בצדק, הרי שלא יוותר אדם אחד.
מסיבה זו דוד המלך מסיים את המזמור עם מבט מלא תקווה לעבר אלוהים.
- "מי ייתן מציון ישועת ישראל, בשוב יהוה שבות עמו, יגל יעקב ישמח ישראל."
דוד המלך מבין שישועת ישראל תלויה בחסד אלוהים. אם אלוהים לא יפעל לישועת עמו – יאבד כל אדם! אם עם הכוהנים זקוק לחסד אלוהים לישועה, על אחת כמה וכמה זקוקים לכך גם הגויים.
לאור המסקנה הברורה והחדה של פרק י"ד, כולם אשמים לפני אלוהים.
ולכן דוד שואל במזמור ט"ו – מי ראוי לשכון עם אלוהים?
מהו "קוד הלבוש" הנדרש בבית אלוהים?
הבה נקרא את מזמור ט"ו:
א. מִזְמוֹר לְדָוִד. יְהוָה מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ? מִי-יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁך?
ב. הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק, וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ.
ג. לֹא-רָגַל עַל-לְשֹׁנוֹ, לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה; וְחֶרְפָּה לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ.
ד. נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס, וְאֶת-יִרְאֵי יְהוָה יְכַבֵּד, נִשְׁבַּע לְהָרַע, וְלֹא יָמִר.
ה. כַּסְפּוֹ לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל-נָקִי, לֹא לָקָח: עֹשֵׂה-אֵלֶּה, לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם.
תוכן עניינים:
- השאלה: מי ראוי לגור במשכן אלוהים? (פ. 1)
- התשובה: הלובשים את צדקת אלוהים (פ. 2 – 5ב')
- ההבטחה: מגורי קבע – ישועה נצחית (פ. 5ג')
- השאלה: מי ראוי לגור במשכן אלוהים? (פ. 1)
א. מִזְמוֹר לְדָוִד. יְהוָה מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ? מִי-יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁך?
לפני שנלמד את התנאים שאלוהים מציב לאלו המעוניינים לגור במשכנו, הבה נלמד – מהו אוהלו של אלוהים? ולמה בכלל דוד כל כך חושק לשכון עם אלוהים?
- 1. דוד מציין את אוהלו של אלוהים מכיוון שדוד ראה את המשכן, אוהל מועד ולא את בית המקדש. שלמה בנה את בית המקדש בעת מאוחרת יותר.
- 2. האוהל הינו המשכן. דוד ידע שהמשכן אינו אלא צל ותבנית של משכן אלוהים השמימי והנצחי (שמות כ"ה 40, אל העברים ח' 5). למשכן הארצי, הקטן, רשאי רק הכוהן הגדול להיכנס, וזאת רק פעם בשנה ביום הכיפורים. וגם אז החדר הקטן אפוף בעשן.
אם כן, האם תשוקתו העזה של דוד הייתה להיכנס לקודש הקודשים הקטן והאפוף עשן?
לא!
דוד המלך התכוון למשהו גדול יותר, נפלא יותר, מיוחד הרבה יותר וכזה שכלל יראי אלוהים יכולים להיכנס אליו – לא רק כוהנים משבט לוי. דוד התכוון למשכן האמיתי ולא למקום שהיה צל ותבנית של האמתי.
דוד המלך גם אינו מתייחס לביקור רגעי, אלא למשכן קבוע עם אלוהים.
רמז נפלא לכך נמצא גם במזמור כ"ז 4: "אחת שאלתי מאת יהוה אותה אבקש, שבתי בבית-יהוה כל ימי חיי, לחזות בנועם-יהוה ולבקר בהיכלו." [היכלו = כל בית אלוהים, כל ירושלים השמיימית].
על מנת להבין לעומק את שאלתו של דוד, עלינו לחזור אחורנית לבראשית א-ג.
בהתחלה, אדם וחווה שכנו עם אלוהים בתוך גן-עדן. גן-עדן הוא קודש הקודשים הראשון.
אדם וחווה היו ללא חטא, תמימים, ולכן יכלו לשכון עם אלוהים קדוש ותמים. אילו הם לא היו חוטאים ולא ילדיהם, אז כולם היו חיים עם אלוהים וסביב אלוהים על פני כל כדור הארץ. כל כדור הארץ היה יכול להיות "קודש קודשים".
ברגע שאדם וחווה חטאו, הם סולקו מנוכחות אלוהים ולא יכלו לשוב לגן-עדן.
כרובים שמרו על הכניסה עם החרב המתהפכת כדי לוודא שחטא לא ישכון עם אלוהים (בראשית ג' 24).
מאז, בני אדם חוטאים מנועים מלשכון עם אלוהים.
לאור הכתוב בדבר אלוהים, הפעם הבאה שבני אדם נושעים יוכלו לשכון עם אלוהים בגופם הפיזי החדש, ללא הגבלה שבטית, כשווים, היא אך ורק בירושלים השמיימית.
ירושלים השמיימית כולה היא קודש קודשים וכל יראי אלוהים הנושעים מכל הזמנים, ישכנו עם אלוהים ויחוו את כל הברכות הטמונות בכך. גודלה של העיר היא כמו ריבוע תלת ממדי כגודל יבשת אירופה (התגלות כ"א 16-17).
לפיכך, אוהל ה', הר-קודשו, מתייחס לירושלים השמימית והיא משכנם הקבוע והנצחי של יראי אלוהים (אל העברים י"ב 22-24).
דוד המלך שואף לגור עם אלוהים, במשכנו הנצחי ולנצח נצחים.
מדוע שדוד המלך ישאף ויחשוק כל כך לשכון עם אלוהים?
התשובה המשכנעת והסמכותית כתובה בספר ההתגלות כ"א 3-4:
"…הנה משכן האלוהים עם בני אדם וישכון עימהם. המה יהיו לו לעם והוא האלוהים יהיה עימהם, וימחה כל דמעה מעיניהם והמוות לא יהיה עוד. גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד, כי הראשונות עברו."
דוד שאף לחיות עם אלוהים במקום נטול חטא ותוצאות החטא, וליישם בחייו את אשר אלוהים יעד לבני אדם – לפאר את אלוהים (ראה לדוגמא אפסים ב 10, טיטוס ב 14).
ישנם אלו שיאמרו, זה נחמד מאוד אך אולי האופציות האחרות גם הן לא רעות?
אז הבה נקרא מהי האופציה היחידה שדבר אלוהים מציב לאלו שאינם רוצים לשכון עם אלוהים.
התגלות כ"א 8: "…אבל מוגי הלב והבלתי מאמינים, המתועבים והמרצחים, הזונים והמכשפים, עובדי האלילים וכל המשקרים – חלקם באגם הבוער באש וגופרית אשר הוא המוות השני." (ראה גם כ"ב 15). ישוע הוסיף במקום אחר – שם היללה וחרוק השיניים…
אחים ואחיות יקרים. דבר אלוהים אינו מציע מגוון של אופציות למצבנו הנצחי.
זה או להיות עם אלוהים או לא להיות אתו.
או להיות עם אהבה, שמחה, שלום, נדיבות, חוסר צער, וחוסר כאב, או להיות במקום בו אין את כל הדברים הנפלאים הללו. במקום של חוסר אהבה מוחלט, כאב, צער, דמעה, וכל הנגזרות של חוסר אהבה במנות מלאות.
יישום:
כל אדם בר דעת יבחר לחיות במקום בו הוא מוגן, נאהב ומוקף שלום וברכה. אך כדי שתנאי זה יתקיים, כל הנוכחים חייבים לשאוף לאותה מטרה – ללא יוצא מן הכלל.
האם משאת ליבך להתרחק מן החטא?
האם משאת ליבך לחיות בחברת אנשים השואפים לטוהר וקדושה?
האם תקוותך לך ולאהובים עליך להגיע לעיר אלוהים הנצחית?
איך אתה מתכונן לכך כרגע?
איך אתה מתמודד עם ציות לדבר אלוהים?
אם אינך קורא בדבר אלוהים, איך תדע מה ראוי ומכובד בעיני אלוהים?
אם בארץ אינך רוצה או שואף לחיי קדושה, מדוע שתשאף למצב נצחי שכזה?
הקהילה, היא מעין מיקרו-קוסמוס של ירושלים השמיימית.
האם אתה שואף לבוא לקהילה? מה אתה עושה או משנה בחייך כרגע כדי שאתה והסובבים אותך ירגישו בחברת אלוהים כשהם בקהילה? כדי שאחרים ירצו בכל מאודם להיות בקהילה?
שים לב: דוד המלך ראה והבין אילו הכנות נדרשו מהכוהן הגדול לפני כניסתו לקודש הקודשים במשכן ביום הכיפורים.
הכוהן הגדול בחן את ליבו ונפשו.
הכוהן הגדול הקריב זבח לכפרת חטאו.
הכוהן הגדול וידא שהסיר את עורלת ליבו, שאחרת, אלוהים היה מסיר את חייו מעליו לו היה נכנס לקודש הקודשים עם אשמת חטא.
כל הכוהנים ששרתו במשכן ומאוחר יותר במקדש היו לחוצים ומחכים בכיליון עיניים לראות אם הכוהן הגדול יצא מקודש הקודשים חי. לא לחינם חיברו לכוהן פעמונים בקצות שמלתו, וחבל על מותניו כדי לגררו מקודש הקודשים במידה וימצא בו חטא…
ההתנסות הזו הבהירה להם את חשיבות קדושתו של אלוהים והחובה בקדושה וטוהר כדי להיכנס לאוהלו של אלוהים.
לאור הבנת הכתובים ולאור הדוגמא המעשית שראה דרך חיי הכוהן הגדול שמילא אחר רצון אלוהים, דוד המלך ציין את התנאים הנדרשים מכל אדם כדי לשכון עם אלוהים באוהלו הנצחי.
התנאים הללו מהווים אזהרה! מי שאינו ממלא אחריהם – יתחיל לדאוג!
אז, מי ראוי לשכון באוהלו של אלוהים?
- התשובה: אלו הלובשים את צדקת אלוהים (פ. 2 – 5ב')
ב. הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק, וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ.
ג. לֹא-רָגַל עַל-לְשֹׁנוֹ, לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה; וְחֶרְפָּה לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ.
ד. נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס, וְאֶת-יִרְאֵי יְהוָה יְכַבֵּד, נִשְׁבַּע לְהָרַע, וְלֹא יָמִר.
ה. כַּסְפּוֹ לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל-נָקִי, לֹא לָקָח:
כמו שכל אחד מאיתנו היה לובש בגדים מיוחדים לחתונה או לאירוע מיוחד, כך דוד המלך מבהיר לנו שיש קוד לבוש רוחני, כדי להיות בקרבת אלוהים.
כאשר ישעיה הנביא ראה בחזון את אלוהים (ישעיה ו' 3), הוא מיד ראה עד כמה קדוש אלוהים, ועד כמה הוא עצמו חסר…
לכן. מי שחפץ לשכון עם אלוהים להלל אותו, חייב להבין עד כמה קדוש אלוהים, ועד כמה אין לחטא מקום במשכן אלוהים.
ישנם אלו החושבים שהתנהגות שכזו נדרשת מהם רק כשיהיו בשמים, אך הם טועים ובגדול.
ההתנהגות הזו נדרשת ממך וממני כעת וכרגע.
מכיוון שאלוהים שוכן בתוכנו, והקהילה היא כלתו ומקום משכנו כעת, כולנו נדרשים מיד לטפח ולשאוף לחיות על פי התכונות שדוד מציין. כך עלינו להתכונן ולחיות בקהילה, היום ומחר.
כך עלינו לחיות כרגע במקום עבודתנו.
כך עלינו לנהוג עם שכינינו.
זה לא רק רשימת תנאים לשמים, אלא רשימת תנאים לחיי היומיום שלך ושלי אם אנו באמת לובשים את צדקת המשיח ישוע.
התכונות שדוד המלך מציין הן בדיוק הביטוי של תכונות פרי הרוח (אל הגלטים ה' 22-23). אלו תכונות האופי שחייבות לאפיין את התנהגות הנושעים בכל תחומי החיים. לכן אנו נקראים 'בריאה חדשה', 'נולדים מחדש'.
הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק, וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. (פ. 2)
הכוונה לאדם שאין לו ניסיון בפשע, אין בו כל דופי או אשמה, ופועל בדרך הנכונה כפי שהיא נלמדת בדבר אלוהים. הכוונה לאדם שהשקר אינו הטבע השני שלו, אלא חי בדרך אמת כדרך חיים.
דובר אמת = אדם שדבר אלוהים שגור בפיו. אדם שדבר אלוהים מנחה כל מהלך בחייו.
הכוונה לאדם שהאמת נובעת מליבו. ז"א, מה שבליבו זה גם מה שנשמע מפיו.
האם התיאור הזה מתאים לי ולך? האם אשתך, ילדיך וחבריך יאמרו: זה ממש תיאור נאמן של חייך? האם בעלך יאמר עלייך: הפסוק הזה יושב עלייך יופי?
לֹא-רָגַל עַל-לְשֹׁנוֹ, לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה; וְחֶרְפָּה לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ (פ. 3)
הכוונה לאדם שאינו מרכל. אדם שאינו פועל לעשות רעה לאחרים.
אדם שאינו דובר רעה על קרוביו, ולא אמר מילים שגרמו להם בזיון וכלימה שאינם ראויים לה (תהילים ע"ט 4).
האם התיאור הזה מתאים לי ולך? האם אשתך, ילדיך וחבריך יאמרו: זה ממש תיאור נאמן של חייך? האם בעלך יאמר עלייך: הפסוק הזה יושב עלייך יופי?
נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס, וְאֶת-יִרְאֵי יְהוָה יְכַבֵּד, נִשְׁבַּע לְהָרַע, וְלֹא יָמִר. (פ. 4)
הכוונה שאותו אדם אינו מתחבר או משתתף עם אדם שהחברה הקיאה אותו ובצדק עבור פשעיו.
הראוי למשכן אלוהים הוא זה המכבד את שאר יראי אלוהים, את שאר ילדי אלוהים הנאמנים. הכוונה בכיבוד היא – התחברות, עזרה, יחס מכבד וטהור.
הצדיק הזה, ימלא אחר שבועתו והבטחתו, גם אם אינו מרוויח מכך, גם אם ההחלטה עולה לו ביוקר ובאופן אישי. הכוונה היא שהכן שלו כן, והלא שלו לא. הוא איש של מילה.
האם התיאור הזה מתאים לי ולך? האם אשתך, ילדיך וחבריך יאמרו: זה ממש תיאור נאמן של חייך? האם בעלך יאמר עלייך: הפסוק הזה יושב עלייך יופי?
כַּסְפּוֹ לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל-נָקִי, לֹא לָקָח: (פ. 5)
הכוונה לאדם שאינו רודף בצע אלא שמח לתת לנזקק. אדם שלא ייקח שוחד. ז"א, אדם שלא יטה משפט בגלל רווח אישי לו או לאחרים (ראה דברים כ"ג 21-22, שמות כ"ב 24 ועוד).
האם התיאור הזה מתאים לי ולך? האם אשתך, ילדיך וחבריך יאמרו: זה ממש תיאור נאמן של חייך? האם בעלך יאמר עלייך: הפסוק הזה יושב עלייך יופי?
כל התכונות הנפלאות הללו אינן המצאה של דוד המלך אלא תיאור מפורט של קיום המצוות: ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך, ואהבת לרעך כמוך.
האם אתה ואני מקיימים את כל התורה בשלמותה?
דוד המלך מזהיר את שומעיו:
הראויים להיכנס למשכנו של אלוהים לעולם, הם אלו הממלאים בלב שלם את תורתו! (ראה תהילים כ"ד 3-6, וכן ישעיה ל"ג 14-16).
הראויים להיכנס למשכנו של אלוהים הם אלו שתורת אלוהים חרוטה על ליבם.
ראו, הכניסה לאוהלו של אלוהים אינה נרכשת בכסף או בחכמה אישית אלא במצב מסוים של הלב.
למה בדיוק דוד המלך חותר?
מה הוא רוצה לרמוז בפסוקים אלו?
דוד המלך אומר במילים ששומעיו הבינו, שהתנאי הנדרש מאדם להיכנס לאוהלו של אלוהים היא – להיוושע. ללבוש את צדקתו של אלוהים, להסיר את עורלת ליבם, לקבל לב חדש.
מדוע?
כי המצב הנוכחי של כל אדם, זה לב חוטא (ירמיה י"ז 9).
מסיבה זו זעק דוד במזמור נ"א 7: "לב טהור ברא לי אלוהים, ורוח נכון חדש בקרבי."
ואיך מקבלים לב חדש? ואיך זוכים ללבוש את הצדקה של אלוהים במקום את קללת החטא?
א. כל אדם, אתה ואני חייבים להכיר בעובדת היותנו חוטאים ואשמים לפני אלוהים. זה גורלם של כל צאצאי אדם וחווה. ללא ההכרה הזו, מדוע שנבקש כפרת חטאים?
ב. עלינו להכיר בעובדה שאלוהים שלח את המשיח, את בנו, את ישוע המשיח לעולם בדמות אדם, כדי להיות שה כפרת החטאים עבור חוטאים. המשיח הוא תכלית התורה (ישעיה נ"ג 6, אל הרומים י' 4).
אם תאמין שישוע הוא המשיח אשר נשא על עצמו את מחיר כפרת החטאים שלך – תיוושע (אל הרומים י' 9-10). [אל הרומים ג' 24 אך הם מוצדקים בחסדו, בחינם, הודות לפדות שבמשיח ישוע, אשר אלוהים שם אותו לכפרה בדמו, כפרה על יסוד אמונה].
מה זאת אומרת?
אלוהים האב, יחשיב את צדקתו של המשיח ישוע, כאילו הייתה צדקתך שלך. ראה שניה לקורינתיים ה' 21. (בראשית ט"ו 6).
כנושע, אין עליך כל הרשעה מאת אלוהים. זעם אלוהים המיועד לחוטאים כבר אינו מרחף על ראשך (אל הרומים ח' 1).
כנושע, תיחשב בעיני אלוהים לבן, שותף נחלה. תוכל לקרא לאלוהים – אבא, אבינו (אל הרומים ח' 15).
ג. אלוהים משכין את רוח הקודש בתוך הגוף של הנושעים, וכך עושה אותם בריאה חדשה (קור"ב ה' 17, אל הגלטים ו' 15).
הנושעים – אתה ואני המאמינים בישוע, זוכים לקבל לב חדש, השואף לקיים בעזרת כוח רוח הקודש, את תכונות פרי הרוח (אל הגלטים ה' 22-23). אלו בדיוק התכונות שדוד המלך ציין בפסוקים 2-5.
מכאן, דוד המלך מזהיר ומכריז:
מי שרוצה לבוא לנוכחות אלוהים, חייב ללבוש את צדקת המשיח. אין כניסה לאלוהים ללא כסות צדקת המשיח ישוע.
דוד המלך לא היה היחיד שהגיע למסקנה זו:
ישעיה הנביא ציין בספר ישעיה ס"א 10: "שוש אשיש ביהוה תגל נפשי באלוהי, כי הלבישני בגדי-ישע מעיל צדקה יעטני…"
מכיוון שאין אדם ללא כסות כלשהי, איזו כסות יש לך?
האם צדקת המשיח ישוע היא מעיל הצדקה שלך או מעיל הרשעה של השטן?
אנא, אל תמשיך ללכת עם כסות שכזו.
אנא קרא בשם ישוע ולבש את צדקתו. רק עם צדקת המשיח נכנסים למשכן אלוהים.
בסיום פסוק 5, דוד המלך מציין שהשכינה עם אלוהים אינה אירוע זמני אלא נצחי. אלוהים מבטיח דבר נפלא ללובשים את צדקת בנו.
- ההבטחה: מגורי קבע – ישועה נצחית (פ. 5ג')
"…עֹשֵׂה-אֵלֶּה, לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם."
עושה אלא – מתייחס לאותם ילדי אלוהים הנושעים הלובשים את צדקת המשיח.
ומה יהיה גורלם?
מי שעושה את כל אלה, לא רק שהוא ראוי לשכון בנוכחות אלוהים, אלא שאלוהים יעזור לו, יהיה עימו כך שהוא לא ייפול לעולם.
הכוונה – מרגע שאדם נושע והתקבל לנוכחות אלוהים – הוא לעולם לא יפול ברמה שתסלק אותו מנוכחות אלוהים. הנושע לעולם לא יאבד או תילקח ממנו מעיל צדקת המשיח ישוע.
ישועת אלוהים לילדיו היא מתנת חסד נצחית (ראה יוחנן י' 29, אל האפסים א' 4, אל הפיליפים א' 6, פטר"א א' 3-5, אל הרומים ח' 29-30, 34-39).
לסיכום:
א. דוד המלך מלמד את כולנו שאין אדם ראוי בכוחות עצמו להיכנס לנוכחות אלוהים.
הכניסה למשכן אלוהים היא מתנת חסד מאלוהים, וניתנת לכל אלו הקוראים בשם ישוע לכפרת חטאים וישועה מזעם אלוהים על חוטאים. הנושעים זוכים להתכסות בצדקת המשיח ישוע.
איזו כסות יש לך? אנא אל תהסס, וקרא בשם ישוע המשיח להתכסות בצדקתו.
ב. אלוהים שוכן בקרב ילדיו, והקהילה היא משכנו הציבורי.
האם את, אתה ואני בוחנים את ליבנו לפני שאנו באים לקהילה?
האם את, אתה ואני באים להלל אלוהים קדוש, או להמשיך בדפוסי החטא היומיומיים?
האם תכונות האופי שדוד המלך ציין באמת מאפיינים את חייך?
האם אשתך, ילדיך, העמיתים לעבודה, אחים ואחיות, חושבים עליך כשהם קוראים את הפסוקים הללו?
הבה נבחן בכנות את ליבנו, וניישר קו עם דבר אלוהים. זה אפשרי בכוח רוח הקודש ובציות שבאמונה.
ג. אלוהים אינו עיוור או חרש לציות של ילדיו.
לאלו המצייתים לו וחיים בכל יום על פי הוראותיו, מעניק אלוהים אזרחות שמיים. מי שלובש את צדקת ישוע – הריהו אזרח שמיים לנצח נצחים.
היכן אזרחותך הנצחית? בשמיים אצל אלוהים או באגם האש?
אנא, קרא בשם ישוע, היום!
Bibliography
Khen, Mordechai. Psalms . Jerusalem: Yanetz, 2010.
Lawson, J. Steven. Preaching the Psalms. Grand Rapids, MI: EP Books, 2014.
Lockyer, Herbert, SR. A Devotional Commentary Psalms. Grand Rapids, MI: Kregel Publications, 1993.
Ross, Allen. A Commentary on the Psalms, Vol. 3. Grand Rapids: Kregel, n.d.
Varner, William. Awake O Harp. A Devotional Commentary on the Psalms. The Woodlands, TX 77393: Kress Biblical Resources, 2014.
[1] Psalm 53 is almost identical to Psalm 14.
[2] Khen, Mordechai. Psalms . (Jerusalem: Yanetz, 2010), 69.