מתי פרק י"ז 1-8
ישוע לובש הדר
(פסוקים מקבילים: מרקוס ט' 2-13, לוקס ט' 28-36)
בפרק ט"ז ישוע המשיח נשאל על ידי הפרושים והצדוקים להראות להם אות מהשמים כדי להוכיח להם שהוא המשיח בן האלוהים. הפרושים והצדוקים ראו ושמעו אודות נסים ואותות רבים שישוע עשה. כל רצונם היה להטריד את ישוע ולמצוא פסול כלשהו בו וזאת כדי להביא למאסרו.
ישוע ענה להם ואמר: "…דור רע ומנאף מבקש לו אות, ואות לא יינתן לו מלבד אות יונה הנביא". (פסוק 4).
התלמידים של ישוע לעומת זאת לא היו עם לב מלא שטנה כלפי ישוע ולכן להם ישוע המשיח יכול היה להראות כמה שיותר נסים ואותות כדי לחזק את אמונתם בו כמשיח בן האלוהים.
בשלב זה ישוע החל להסביר לתלמידיו כי הוא עתיד לעלות לירושלים ושם להיתפס בידי מנהיגי העם, ייהרג אך גם יקום לתחייה לאחר שלושה ימים ושלושה לילות.
ישוע המשיך להסביר לתלמידיו שכל מי שילך אחריו כתלמידו, עתיד לשלם מחיר אישי גבוה ביותר. ישוע הבהיר שהמחיר לתלמידות אמיתית היא התכחשות לעצמך ומוכנות לשאת את הצלב האישי.
(הסבר לכך בשיעור הקודם).
מכיוון שהתלמידים של ישוע נדרשים להקריב את חייהם (גלטים ב' 20), עתיד ישוע להראות לכמה מהם אות מיוחד שיחזק את אמונתם ויקל עליהם למסור לידיו את חייהם ביום מבחן העתיד לבוא על כל אחד מהם.
בסוף פרק ט"ז ישוע הבטיח לתלמידיו: "אמן. אומר אני לכם, יש מן העומדים פה שלא יטעמו מוות עד כי יראו את בן-האדם בא במלכותו." את ההבטחה הזו ישוע ממלא בפרק י"ז.
הבה נקרא את פרק י"ז פסוקים 1-13:
- "לאחר שישה ימים לקח ישוע את כיפא ואת יעקב ואת יוחנן אחיו. הוא העלה אותם להר גבוה לבדם(לוקס מציין – "להתפלל")
- והשתנה לעיניהם; פניו זהרו כשמש ובגדיו הלבינו כאור.
- לפתע נראו אליהם משה ואליהו כשהם מדברים אתו.
- הגיב כיפא ואמר אל ישוע: "אדוני, טוב שאנחנו כאן. אם תרצה אעשה פה שלוש סכות, לך
אחת, למשה אחת ולאליהו אחת."
- עודו מדבר וענן בהיר סכך עליהם והנה קול אומר מתוך הענן: "זה בני אהובי אשר חפצתי בו; אליו תשמעון."(מתי ג' 17)
- כשמעם זאת נפלו התלמידים על פניהם ופחדו עד מאד.
- ישוע ניגש, נגע בהם ואמר: "קומו ואל תפחדו!"
- הם נשאו עיניהם ולא ראו איש זולתי ישוע לבדו.
- כשירדו מן ההר ציוה עליהם ישוע: "אל תספרו את המראה לאיש עד אשר יקום בן־האדם מן המתים."
- שאלוהו התלמידים: "מדוע זה אומרים הסופרים כי אליהו צריך לבוא תחילה?"
- השיב ישוע ואמר: "אליהו אמנם יבוא וישיב את הכל,
- אבל אומר אני לכם שאליהו כבר בא ולא הכירוהו אלא עשו בו כרצונם; כך גם בן־האדם עתיד לסבול מידם."
- אז הבינו התלמידים כי על יוחנן המטביל דיבר אליהם."
מתי מציין שלאחר שישה ימים לקח ישוע רק שלושה מתלמידיו והשתנה לעיניהם. (מרקוס מציין, לאחר כשישה ימים ולוקס אומר: כשמונה ימים אחרי…).
אינני רואה כל אי התאמה או טעות בין הבשורות. כשמציינים את המלה כ.. הכוונה לבערך, ולכן הזמן במקרה הזה אינו קריטי אלא האירוע שהתרחש. בכל אופן מדובר על פרק זמן של שבוע לאחר שישוע הבטיח שחלקם יראו אותו בכבודו לפני שיטעמו מוות. ההבדל בימים נובע מהאפשרות שכל אחד מתייחס לנקודת מוצא שונה…
כמו כן, ישנו ויכוח לגבי ההר שעליו התרחש האירוע. הדיעות נעות בין הר חרמון להר תבור.
לדעתי, התוכן מחזק את הדיעה לגבי הר חרמון בגלל לובן השלג של פסגת ההר יחד עם ההדר הלבן של ישוע. גם במקרה זה, המיקום אינו העיקר.
ישוע לוקח עימו רק שלושה מתלמידיו – שמעון כיפא, יעקוב ויוחנן בני זבדי.
מדוע רק שלושה ומדוע דווקא אותם?
א. מדוע שלושה?
הם עתידים להעיד אודות מה שראו ועל מנת שעדותם תהיה אמינה וקבילה, יש צורך בשניים או שלושה עדים כפי שהתורה מחייבת (דברים י"ז 6, י"ט 15). משה רבינו גם כן עלה אל ההר עם מספר מלווים (שמות כ"ד 1).
ב. מדוע דווקא את פטרוס, יעקב ויוחנן אחיו ולא את כל התלמידים?
מתברר ששלושת אלו היו המעגל הקרוב ביותר לישוע. ככל הנראה המתמידים והחרוצים מן השאר באותו הזמן. ראה מקרה נוסף בבשורת מרקוס י"ד 33 כאשר ישוע היה עם תלמידיו בגת שמנים.
רבותי, מה צריך לעשות כדי להיות במעגל הקרוב לישוע?
להיות קרוב לישוע!
א. להאמין בו כמושיע אישי מן החטא ואדון חיי.
ב. תפילה. התפלל בביתך, התפלל בלכתך בדרך, בשבתך ובקומך. התפלל עם אשתך, התפלל עם ילדיך והתחל בגיל צעיר. למד לשוחח עם אלוהים על כל עניין ודבר בחייך. השתתף באסיפת התפילה והלוואי שיהיו לנו יותר. מי שאף פעם לא בא, פשוט אינו מעמיד זאת בעדיפות ובטח לא בגלל שאינו יכול לעולם. התמידו להתפלל כדי שיהיה לכם כוח לעשות את רצון אלוהים – (מרקוס י"ד, ראשונה לתסלוניקים ה' 17-22).
ג. קרא ולמד את דבר אלוהים כדי לדעת להבחין בין טוב לרע, ואת רצון אלוהים עבורך.
ד. התחבר עם מאמינים אחרים. חלוק עימהם את בקשות תפילותיך ואת הפנינים שלמדת מדבר אלוהים. שאל עיצה ותן עיצה מדבר אלוהים.
ה. ציית לדבר אלוהים.
מי שעקרונות אלו מנחים את חי היום-יום שלו, הריהו זוכה לחוות ולראות במו עיניו ברמה גדולה יותר איך אלוהים פועל בחייו ובחיי אחרים. כך תוכל לזהות את יד אלוהים הפועל בעולם בבהירות רבה יותר.
בפסוקים 2-3 כתוב:
"…והשתנה לעיניהם; פניו זהרו כשמש ובגדיו הלבינו כאור.
לפתע נראו אליהם משה ואליהו כשהם מדברים אתו."
בסוף פרק ט"ז ישוע אמר לתלמידיו שחלקם לא יטעמו מוות עד כי יראו את בן האדם בא במלכותו.
כעת ישוע ממלא את הבטחתו.
התלמידים מקבלים הצצה, מבט חטוף שבו הם יכולים לראות איך ייראה ישוע המשיח כאשר ימלוך מציון על כל העולם בממלכת 1000 השנים ועם מי יתחבר (תהילים ב', ישעיה כ"ד 233).
בכל יום ראו התלמידים את ישוע כאדם כואב, סובל, פגוע, נרדף, לעיתים מתחמק מהמון. למרות הופעתו האנושית וחלשה מבחינה חיצונית, ישוע חולל ניסים ואותות, הבטיח לתלמידיו דברים בסדר גודל אלוהי. את אלוהותו של ישוע התלמידים היו צריכים לראות באמונה, וזה היה להם לעיתים קרובות קשה מידי.
כעת הם רואים אותו כאלוהים במו עיניהם ממש כפי שיראו אותו כשהוא יחזור כדי למלוך על העולם. בפרק ט"ז 16 פטרוס הצהיר שהוא מאמין שישוע הוא המשיח בן אלוהים חיים וכעת הוא רואה זאת במו עיניו.
התלמידים הללו ראו את כבוד אלוהים המרבי שניתן לאדם חוטא לראות מבלי להישרף ולמות.
(שמות ל"ג 11, 20).
יחד עם ישוע הופיעו גם משה ואליהו הנביא. לוקס מציין (ט' 31) שהם דיברו עם ישוע על הסתלקותו שהיה עתיד להגשים בירושלים…
הנה – נותן התורה ובכיר הנביאים מתייחסים לישוע כמשיח המובטח ולמותו ותחייתו.
החיבור בין ישוע למשה ואליהו נועד לחזק את העובדה שישוע הינו המשיח היהודי מגשים התורה והנביאים (כפי שהוא אמר וכך לימד) ולא אדם בעל כוחות על שבא כדי להקים דת חדשה.
מדוע ישוע חשף את התלמידים לכל המחזה הזה?
התכלית העיקרית של כל המחזה היתה לחזק את אמונתם של התלמידים.
בעוד זמן קצר הם עתידים לראות את ישוע נתפס על ידי המון ועומד למשפט. ישוע עתיד להיגרר ברחובות ירושלים ככלי חלש וחסר ערך. הם עתידים לראות איך כל אדם שחפץ בכך, פוגע בישוע, יורק בו ועושה בו כרצונו. ישוע עתיד להיצלב ליד פושעים ולהיקבר. אנשים יניפו אצבע מאשימה כלפי המאמינים בישוע ויאשימו אותם בכפירה ועבודת אלילים.
כל שעתיד להתרחש לעיני התלמידים עלול לערער את אמונתם בישוע ובמסר שאמר להם.
כל שעתיד להתרחש יעמוד לנגד עיניהם בניגוד לעובדה שישוע הינו אלוהים ריבון אשר ברא את היקום.
טוב שהתלמידים ראו את ישוע כאלוהים ולידו משה רבנו ואליהו הנביא.
התלמידים עתידים לסבול כל ימיהם לאחר תקומתו של ישוע מן המתים והסתלקותו השמיימה.
המחזה שבו ישוע נראה אליהם כאלוהים ריבון, יחזור לתודעתם בכל פעם שהם יעמדו בסכנת מוות ואמונתם תעמוד במבחן. כך הם גם יוכלו לעודד מאמינים אחרים במצבים קשים מנשוא.
אז הם יזכרו שטוב למות בעד ישוע. ישוע ניצח את המוות ולאחר המוות יש חיים נצחיים בכבוד והדר עם אלוהים.
ראה שניה לפטרוס א' 16-19.
- "לא אחרי אגדות מחוכמות הלכנו כאשר הודענו לכם את גבורת אדוננו ישוע המשיח ואת בואו, אלא במו עינינו ראינו את גדולתו.
- שכן קיבל יקר וכבוד מאת אלוהים האב כאשר נישא אליו הקול הזה מהדרת הכבוד: "זה בני אהובי אשר חפצתי",
- ואת הקול הזה שמענו בא מן השמים בהיותנו עימו בהר הקודש.
- אכן נתאשר לנו ביתר תוקף דבר הנבואה, ותיטיבו לעשות בשימכם לב אליו כאל נר מאיר במקום אופל, עד כי יבקע אור היום ויזרח כוכב הנוגה בלבבכם…"
בשורת יוחנן א' 14:
"הדבר נהיה בשר ושכן בתוכנו. ואנחנו ראינו את כבודו, כבוד בן יחיד מלפני אביו, מלא חסד ואמת."
קיימת סיבה נוספת להראותו של ישוע בהדר.
ישנם הטוענים שמלכות אלוהים היא דבר מופשט, רוחנית בלבד, פרי מחשבה ותו לו.
ובכן, מלכות אלוהים העתידית הינה מלכות ממשית וחומרית פה בעולם וירושלים היא עיר בירתה. במלכות אלוהים יהיה בית מקדש (יחזקאל מ'- מ"ח, ישעיה ב', י"א, מיכה ד') ושלטון עולמי גשמי אך מנוהל בקדושה וטוהר.
ישוע נראה אליהם בכבוד והדר כדי לחזק את אמונתם ולהבהיר להם שיש חיים אחרי המוות ומלכות אלוהים הגשמית אך גם הקדושה והטהורה עתידה לקום בעולם.
נכון שאלוהים שוכן בגופו של כל מאמין (ראשונה לקורינתים ג' 16) אך עלינו גם לצפות בביטחון מלא למלכות עולמית גשמית בת 1000 שנים בעולם הזה (התגלות כ').
ישוע לא הופיע לבדו אלא היו עימו משה רבנו ואליהו הנביא.
מדוע משה ואליהו הנביא הופיעו עם ישוע המשיח באופן גשמי?
א. הופעתם של משה רבנו ואליהו הנביא היוותה הוכחה לקיום חיים שלאחר המוות לבני אדם רגילים שנושעו.
עוצמת המחזה שהתלמידים זכו לראות עומדת ביחס ישר לגודל הצרה שתבוא בחייהם ולעוצמת האמונה שיזדקקו לה כדי שלא תיפול רוחם או חס וחלילה תישבר אמונתם.
ב. משה רבנו מייצג את התורה שהצביע על המשיח ואליהו הנביא מייצג את הנביאים שנבואותיהם העתידיות ותקוותם הייתה במשיח. בקיצור: ישוע אינו מתחיל דת חדשה אלא תכלית האמונה היהודית כפי שנלמדת בתנ"ך.
משה ואליהו הכירו את ישוע כאל שדי. אל שדי, ההוויה האלוהית שלבשה דמות אדם ובאה בשם המתאר את תפקידה – ישוע כדי להושיע.
זיכרו שישוע בדרך לעמאוס הוכיח לשניים את זהותו על סמך התורה והנביאים (מרקוס ט"ז 12-13, לוקס כ"ד 13-32). כמוהו עשה גם שאול השליח כששוחח עם יהודים ברומא והוכיח את משיחיותו ואלוהותו של ישוע המשיח (מעשי השליחים כ"ח 23-24).
כששמעון פטרוס ראה את ישוע בהדר יחד עם משה ואליהו הנביא הוא אמר אל ישוע:
"…אדוני, טוב שאנחנו כאן. אם תרצה אעשה פה שלוש סוכות, לך אחת, למשה אחת ולאליהו אחת."
פטרוס חשב ככל הנראה שמלכות אלוהים החלה והוא שייך את האירוע להתחברות העתידה להיות לכל בני האדם עם המשיח בחג הסוכות כפי שכתוב בספר זכריה י"ד 16-21.
לוקס (ט' 33) עושה סדר בעניין ואומר ששמעון פטרוס לא ידע מה שאמר.. ללמדנו שהצעתו של פטרוס לא הייתה לעניין. במילים פשוטות, שמעון פטרוס דיבר מהר מדי…
עוד בעת ששמעון פטרוס מדבר, אירע דבר מהמם.
ענן בהיר סכך עליהם וקול נשמע מהענן אומר:
"זה בני אהובי אשר חפצתי בו, אליו תשמעון."
כשהענן נעלם, נשאר רק ישוע המשיח מול שלושת התלמידים.
מה תכלית ההצהרה של אלוהים האב ומדוע משה רבנו ואליהו הנביא נעלמו?
א. ישוע אשר הריק מעצמו ובא כעבד קיבל עידוד מאלוהים האב כדי לעמוד מול משימתו הבאה – מות כפרה (ראה אל הפיליפים ב').
ב. למרות חשיבותם של משה ואליהו – הם עבדי ומשרתי אלוהים ואינם אדונים. ישוע הוא אדון והינו הדמות היחידה שצריכה להיחקק על ליבנו ורק לו אנו נשמעים ומשתחווים (ראה ירמיה י"ז 5-7).
הלוואי שאת הלקח הזה יבינו ויפנימו עם ישראל וגם רבים מהמאמינים.
ישנם קהילות משיחיות שמתקשות להתמקד בישוע ומעדיפות להתגאות בשייכותם הלאומית.
אלוהים הסיר את משה רבנו ואליהו הנביא מן "הבמה" שבא ישוע הוצג – כל דבר שמסתיר מאיתנו את ישוע המשיח – כמוהו כסטייה מדרך אלוהים.
שייכותנו צריכה להיות לישוע גם אם המחיר יהיה נידוי על ידי בני עמנו החושבים אותנו לבני דת אחרת או לכופרים.
רבותי שימו לב:
א. תכלית האות לעודד את התלמידים ולחזק את אמונתם בישוע לאור מותו הצפוי והצרות שיבואו על התלמידים בעקבות אמונתם בו.
ב. הופעת אליהו הנביא ומשה רבנו עם ישוע המשיח נועדה לחזק את העובדה שישוע לא בא להקים דת חדשה אלא הוא המשיח היהודי ותכלית התורה והנביאים.
ג. יש חיים לאחר המוות. לילדיו הנאמנים של ישוע צפויים קשיים ואף מוות. העובדה שמשה ואליהו היו עם ישוע היוו עדות לחיים נצחיים לאלו ההולכים בדרך של ישוע.
עלינו לזכור אם כן ש:
בכל כתבי הקודש אין כל דוגמא לאדם שחזר ממקום הייסורים שבשאול. היחידים שאנו שומעים מהם אלו הנושעים הנמצאים בחיק אברהם או בנוכחות אלוהים. (שמואל, משה, אליהו)
ללמדנו שכדאי וראוי שנלך אחר הדוגמא של משרתי אלוהים אלו בלבד.
כמו שכל הבטחותיו של אלוהים לברך את ילדיו אכן יתגשמו, כך גם יתגשמו הבטחותיו להעניש את דוחיו!