משלי פרק ה

אזהרה מפני ניאוף (גם רוחני).

  1. בְּנִי, לְחָכְמָתִי הַקְשִׁיבָה; לִתְבוּנָתִי הַט-אָזְנֶךָ.
    בני, הקשב ללקח ולניסיון החשוב שלמדתי בחיי. שים לב לדברי התבונה שאני משמיע לך (א 2, ב 2, ג 13, ד 5, 20, כב 17, מלכים-א פרק יט 16).

חכמה: פקחות, תבונה, הכושר לשקול כל דבר בהיגיון ובשכל ישר כדי להגיע למסקנה נכונה.

להקשיב: (פ') לשמוע, להאזין, להיות קשוב, להטות אוזן, לשים לב, לשמוע בקול-, לציית.

תבונה: בינה, היכולת הנפשית להבין דברים ולהסיק מהם מסקנות הגיוניות. שכל-ישר, חכמה, פקחות.

הטיה: נטיה, הליכה אחרי.

 

  1. לִשְׁמֹר מְזִמּוֹת; וְדַעַת שְׂפָתֶיךָ יִנְצֹרוּ.
    למען יישמרו מחשבותיך, רעיונותיך (שיקול דעתך) ותיזהר בדיבורך (כדי שתעמוד בפני פיתוייה של האישה הזרה – זו שאינה אשתך – הנואפת – ראה ההקשר לפסוק הבא) (קהלת ה 1, מלאכי ב 7).

מזימה: מחשבה, רעיון לעשות דבר מה (עורמה, תבונה).

דעת: דיעה, חכמה, תבונה.

נצור: שמור, סגור, נעול, מוגן, בטוח.

 

  1. כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה; וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ.
    היזהר, האישה הנואפת יודעת היטב מה מושך את עיני הגבר ומה מעורר את תשוקתו המינית. היא תנצל ידע זה על מנת להכשילך. מילותיה המתחנפות של האישה הנואפת שנונות, חלקות משמן, ותכסיסיה ערמומיים. כל זאת למען תפילך במלכודתה [וגם התורה הזרה, אמונת שקר, הנחשבת לניאוף רוחני עבור אלו המאמצים אותה].  (ב 16, ז 14-21, 5, כב 14, תהילים יב 4, נה 22, שיר השירים ד 11).

נופת: (נ') דבש נוזלי, צוף, מתיקות, מתק, נועם, טעם ערב, מתק שפתיים, חמודות, מנעמים.

לנטוף: (פ') לנזול, לזרום, לשטוף, לקלוח, לנבוע, לדלוף, לטפטף, לזרזף, לזלוף, לזלוג, לזוב, להישפך, לצאת.

שפתיים: שני קפלי הבשר בקצות הפה (בהשאלה) דיבור.

זרה: (ש"ע) חיצוני, אחר, לא מוכר, לא שייך, מוזר, שונה, נוכרי, רחוק.

חיך: (ז') שם איבר בגוף, גג הפה, החלק העליון בתוך הפה.

 

  1. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה; חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת.
    סוף דרכיה מרות ובעלות תוצאות מחרידות. מי שיפול למלכודתה וישכב עימה ייווכח שהיא הדבר המר ביותר בחייו. הוא יבין שהיא תועבה. לבסוף, האישה הנואפת תפגע בך חזק יותר וגרוע יותר מסכין חדה ביותר [באופן סמלי נכון הדבר גם בהקשר לעיסוק בתורות שקר] (ב 18, דברים כט 18, לב 42, תהילים נה 21, נז 5, קמט 6, קהלת ז 26, ירמיה ט 14, איכה ג 15, 19, עמוס ו 12, שופטים ג 16, אל העברים ד 12, התגלות א 16, ח 11).

אחרית: (נ') סוף, קץ, קצה, סיום, גמר, שארית, שאר, יתרה, מותר, הזמן שנותר, הזמן שנשאר.

מר: (ת') מריר, בעל טעם רע, ממורמר, מרוגז, עצוב, מדוכא, מדוכדך, עגום, עגמומי, נוגה, קודר, רע.

לענה: (נ') צמח-בר בעל פרחים קטנים שעליו מרים וריחניים, סמל למרירות ופורענות.

חד: (ת') מחודד, משונן, שנון, מושחז, אקוטי, חריף, עז, חמור, רציני, ברור, בולט.

חרב פיות: להב חרב חדה משני עבריה.

 

  1. רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת; שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ.
    דרכיה מובילות למוות, צעדיה מנחות ישירות ובבטחה  למקום משכנם של רוחות המתים – אבדון. (א 12, ב 18, ז 26-27, בראשית לז 35, תהילים ט 18).

מוות: (ז') מיתה, פטירה, אבדון, כיליון, כליה, גוויעה, חידלון, חוסר חיים, קץ החיים, יציאת הנשמה, קץ, סוף.
שאול: כינוי לעולם המתים, אבדון, בור-שחת.

לתמוך: לעזור, לסייע, להושיט יד, לתת תמיכה, לתת משען, לסעוד, לסמוך, להחזיק, לטפל, לפרנס, לכלכל, לספק צרכים.

 

  1. אֹרַח חַיִּים פֶּן-תְּפַלֵּס; נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע.

האישה הנואפת אינה מכלכלת את צעדיה כראוי ואינה מגלה כל אחריות לתוצאות מעשיה. דרכיה עקלקלות, לא בטוחות וחסרות יציבות. לעולם לא תמצא רווח כלשהו ביחסים עם אישה שכזו. יחסים חוטאים אלו מובילים לכאב, להפסד ולמוות (ב 15, ה 21, ט 13, י 9, טו 24, ל 20, תהילים טז 11, עח 50, פטר"ב ג 14).

אורח-חיים: דרך-חיים, שגרה, הרגל, נוהג, סגנון חיים.

פן: (מ"י) כדי שלא, למען לא, על מנת שלא, שמא, שלא, לבלתי.

לפלס: (פ') לסלול דרך, לפתוח פתח, להסיר מחסום, לפרוץ, להבקיע, ליישר, לאזן, לשקול, להכין מסלול.

נעו מעגלותיה: דרכיה נעות ומתמוטטות מתחת רגליה.

המחיר הגבוה של חטא עם אשה נואפת! (תורת שקר, סטייה מתורת אלוהים)

  1. וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ-לִי; וְאַל-תָּסוּרוּ מֵאִמְרֵי-פִי.

על כן בנים שמעו לי ואל תסטו מהוראותיי (א 8-9, ד 27, ז 24, דברים ה 32).

לסור: (פ') לנטות, לפנות, לסטות, לזוז, לגשת, לבוא, להיכנס בדרך, לקפוץ, ללכת, להסתלק, לעזוב, לחדול, להיפסק.

לאמור: (פ') לספר, לדבר, להשמיע, להגיד, לבטא, לגלות, להודיע, למסור, לצוות, להורות, לחשוב, להתכוון, לבקש.

אמרי-פיך: דבריך, המילים שיוצאים מפיך.

 

  1. הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ; וְאַל-תִּקְרַב אֶל-פֶּתַח בֵּיתָהּ.
    התרחק ככל שתוכל מהאישה הנואפת ואל תתחבר איתה בשום דרך, צורה או אופן. אל תתקרב למקום שבו היא מיישמת את פועלה הפסול. אל תתקרב לפתח ביתה (ב 16-19, ו 20-29, ז 25, 27, ט 14, בראשית לט 12, טימ"ב ב 22).

הרחק: (תה"פ) בריחוק, רחוק, במקום רחוק, במרחק רב, בהפרש גדול, ברווח, בפער.

דרך: מסלול, ערוץ, נתיב, משעול, אורח, כיוון, מגמה, מעבר, גישה, אמצעי, שיטה, אופן, מנהג, הרגל, נוהג, אופן-התנהגות.

להתקרב: (פ') לקרוב, להגיע עד-, לגשת אל-, לבוא אל-, להתקדם עד ל-, להיות סמוך יותר, להתיידד, להתחבר, להתרועע, לחבב, לאהוב, לבנות מערכת יחסים, ליצור קשר.

פתח: (ז') כניסה, דלת, שער, מסדרון, פרוזדור, מבוא, פתיחה.

 

  1. פֶּן-תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ; וּשְׁנֹתֶיךָ לְאַכְזָרִי.
    אם איי פעם תהיה מספיק טיפש כדי לזנוח את אזהרותיי וליפול בחטא עם אישה נואפת, הנה לפניך התוצאות המרות: תאבד את כוח נעוריך, רעננותך, אונך ויכולתך.

ה-"אכזרי" מתייחס לשופט אשר ידון אותך לחומרה, וה-"אחרים" מתייחס לאלו אשר תיאלץ לתת להם את כל רכושך וכוחך.

פן: (מ"י) כדי שלא, למען לא, על מנת שלא, שמא, שלא, לבלתי.

הוד: (ז') פאר, הדר, זוהר, גאווה, תהילה, תפארת, גאון, כבוד, יקרה, רוממות, מלכות, עליונות.

אכזרי: (ת') מרושע, רע, תוקפני, מחוסר רחמים, בעל לב אבן, נוקשה, בוטה.

 

  1. פֶּן-יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ; וַעֲצָבֶיךָ בְּבֵית נָכְרִי.
    כוחך הפיזי ויכולתך (פרי עמלך, רכושך) יתבזבזו בשרות אחרים. כל רווחיך שיגעת בהם ורכושך יפלו לידיהם של זרים (ו 26, כט 3, הושע ז 9).

פן: (מ"י) כדי שלא, למען לא, על מנת שלא, שמא, שלא, לבלתי.

שובע: (ז') הרגשת מלאות, אכילה די הצורך, גדישה, העמסת אוכל, דחיסת מזון, שביעות.

זר: לא מוכר, לא שייך, מוזר, שונה, נוכרי.

עצביך: הרכוש שאספת בעצב ויגיעה רבה.

נוכרי: זר, אחר, גר, בן עם זר, בן ארץ אחרת.

 

  1. וְנָהַמְתָּ בְאַחֲרִיתֶךָ; בִּכְלוֹת בְּשָׂרְךָ וּשְׁאֵרֶךָ.
    לבסוף תתחרט (תזעק ותזעף), לא לפני שגופך יימק ולא תהיה ראוי לעשיית דבר מועיל כלשהו (ג 8, ד 22, יחזקאל כד 23, ישעיה ה 30, קור"א ו 18).

לנהום: (פ') להמות, לגעוש, לרעוש, לרעום, לשאוג, לפלוט קול עמום, להשמיע המיה, לרטון, להתמרמר, להתלונן.

אחרית: (נ') סוף, קץ, קצה, סיום, גמר, שארית, שאר, יתרה, מותר, הזמן שנותר, הזמן שנשאר.

כליה: (נ') הכחדה, השמדה, המתה, קטילה, החרבה, הרס, חורבן, אבדון, שיממון, סוף, קץ, תום; כמיהה, ערגה, ציפייה.

שאר: (ז') שארית, יתר, שריד, עודף, מותרות, מה שנשאר, החלק המיותר, החלק שלא נמנה. (בשרך ושארך שני שמות נרדפים)

 

  1. וְאָמַרְתָּ: אֵיךְ שָׂנֵאתִי מוּסָר; וְתוֹכַחַת נָאַץ לִבִּי.
    אז תאמר: "כיצד יכולתי לזנוח את הלימוד מפי אוהביי כשהייתי צעיר? איך יכולתי ללגלג על אלו שהעירו לי וניסו להניא אותי מליפול בחטא" (א 7, 22, 29-30, יב 1).

שנאה: אויבות, תיעוב, סלידה, עוינות, חוסר אהבה, חוסר אהדה, איבה, שטנה, טינה, משטמה.

מוסר: אתיקה, תורת המידות, תוכחה, אזהרה, לקח, גערה, חינוך, תיקון טעויות, עונש, גמול.

תוכחה: דברי מוסר, טענות, דברי נזיפה.

ניאוץ: (ז') חירוף, גידוף, קללה, ביזוי, מיאוס, חילול, השמצה, ניבול פה, כינוי בשמות גנאי.

 

  1. וְלֹא-שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל מוֹרָי; וְלִמְלַמְּדַי לֹא-הִטִּיתִי אָזְנִי.
    איך לא שמעתי להוראותיהם של מורי, הפניתי אוזני מהם כדי לא לשמוע את דבריהם. "אטמתי אוזני" משמוע לאלו שרצו בטובתי, שהדריכו אותי ללכת בדרך החיים הברוכים (א 8, ד 1, ה 1, 7).

מורה:  (ז') מלמד, מרצה, מחנך, מאמן, מעניק דעת, פרופסור; מדריך, מנחה, מלווה.

להטות: (פ') לכופף, לעקם, לשפע; לעוות, לסלף, להסיח, להפנות, להסיט, לשנות כיוון של-, להזיז הצידה, להסית.

  1. כִּמְעַט הָיִיתִי בְכָל-רָע, בְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה.
    אם לא הייתי חוזר בתשובה ברגע האחרון, הייתי הורס את העדות שלי בין שכניי ובין האנשים שמכירים אותי. מלבד אובדן כוחי ורכושי, הייתי נדון למוות לעיני הקהל (א 24-27, ו 33, לא 3, ויקרא כ 10, דברים כב 22, יחזקאל טז 40).

כמעט: (תה"פ) בקרוב, אך, קרוב, מיד, עוד מעט, ליד, באזור, צמוד, סמוך, קצת פחות, חסר קצת.

קהל: (ז') צופים, ציבור, קהילה, עדה, קבוצה, חברה, כינוס, אסיפה, המון, ערב רב, הרבה אנשים.

עדה: (נ') קהל, קהילה, קבוצה, ציבור, חברה, אגודה, אסכולה, דת, אמונה.

 

אשתך היא ההגנה הטובה ביותר נגד האישה הנואפת

  1. שְׁתֵה-מַיִם מִבּוֹרֶךָ; וְנֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ.

(שתה מים מהבאר שלך – "אשתך". שמור לה אמונים). התענג בנעימות האהבה עם אשת נעוריך. רק עימה רענן את אהבתכם תמיד. ובמובן הרוחני – היצמד כל העת לתורת האמת של יהוה. ראה את אזהרתו של אלוהים לבל נסור מתורתו בספר דברים כח (ט 17-18, שיר השירים ד 9-12, ישעיה נא 1, ירמיה ב 13).

בור: חפירה או חציבה בסלע לכינוס מי גשמים.

באר: (נ') בור מים, בור עמוק, בור שתחתיתו מים, מעיין, מקור-מים, מקור, גב, מאגר-מים.

  1. יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה; בָּרְחֹבוֹת פַּלְגֵי-מָיִם?
    17. יִהְיוּ-לְךָ לְבַדֶּךָ; וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ.
    האם תרצה שמיי המעיינות שלך יפרצו ברחובות? האם תרצה שמימיך ישטפו את הרחובות?

כפי שלא היית רוצה שמיי הבאר שלך יתבזבזו וישפכו לחינם ברחובות העיר, כך טובה של אשתך (מבחינה מינית) הוא לך בלבד ואין לאחרים כל חלק בה (ה 18, ט 17).

להפיץ: (פ') לפזר, לזרות, לחלק לכל עבר, לגרום שיתפשט, לזרוע, להעיף, להניס, להקרין, להטיל, להגדיל תפוצה, לתת פומביות, לפרסם, לגלות ברבים, להוציא לאור.

מעיין: (ז') נביעה, עין, באר, גייזר, מקור מים, קילוח מים מהאדמה, מוצא מי תהום, נביעת נוזל, מקור, מוצא.

פלגי-מים: יובלים, נחלים קטנים.

זר: לא מוכר, לא שייך, מוזר, שונה, נוכרי.

 

  1. יְהִי-מְקוֹרְךָ בָרוּךְ; וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ.
    חיי הנשואים שלך (בין השאר יחסיך המיניים עם אישתך) צריכים להישמר טהורים וקדושים על מנת שיהיו מבורכים. ספקו זה את צרכיו של רעהו. הישארו נאמנים זה לזו ואל תחפשו סיפוק במקום אחר [באופן סמלי נכון הדבר גם לגבי הנאמנות לתורת האמת. אל תתלהב מתורה זרה ואל תשתעשע בזה. תשמח בלבד מתורת אלוהים] (ב 17, ט 17, דברים כ 7, כד 5, ישעיה נד 6, קהלת ט 9, מלאכי ב 14, שיר השירים ד 12-15, אל האפסים ה 21-33).

מקור: (ז') מוצא, ראשית, שורש, מחצבת, מולדת, משאב, אורגינל, דבר שאינו העתק, מעיין, עין, נביעה.

ברוך: (ת') מבורך, ששרויה בו ברכה, מקודש, מאושר, נושע.

אשת-נעורים: כינוי-חיבה לאישה שנשא אדם בצעירותו, בת-זוג מגיל צעיר.

 

  1. אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת-חֵן: דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל-עֵת; בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד.
    אהבתך הראשונה, אשתך היפה ומלאת החן צריכה להיות היחידה לעורר בך תשוקה ואהבה, ולהיות המקור היחידי לסיפוקך. עליך להתמלא באהבתה של אשתך בלבד. באותה מידה, תורת אלוהים צריכה להיות המקור הבלעדי לכל הסיפוק הרוחני שלך (ז 18, בראשית מט 21, שמואל א פרק כד 3, שיר השירים א 13, ב 9, ד 1-7, ז 7-8, יחזקאל כג 3).

אילת-אהבים: כינוי חיבה לאישה אהובה.

יעלת-חן: אישה יפה.

דד: (ז') חזה, שד, חלק עליון בגוף האישה.

רוויה: (נ') כמות מים מרווה, שבירת הצימאון, שפע, עושר, רוב, ריבוי, כמות גדולה, שובע, די.

שגה: תעיה נפשית, שיכרון.

לשגות: (פ') לגדול, לצמוח, לעלות, לשגשג, להצליח, לפרוח, להתפתח, להתקדם, לעשות חיל.

 

  1. וְלָמָּה תִשְׁגֶּה בְנִי בְזָרָה; וּתְחַבֵּק חֵק נָכְרִיָּה?
    מדוע שתיתן לאישה זרה לרגש אותך ולכבוש את ליבך? מדוע שתנוח בין זרועות אישה זרה במקום בזרועותיה של אשת נעוריך? (ב 16, ה 3, ו 24, ז 5, כג 27, דברים כח 54, איוב לא 1-10).

לשְׁגות: (פ') לגדול, לצמוח, לעלות, לשגשג, להצליח, לפרוח, להתפתח, להתקדם, לעשות חיל.

זר: לא מוכר, לא שייך, מוזר, שונה, נוכרי.

חיק: הרווח שבין החזה ובין זרועות הידיים כשהן מחבקות דבר מה.

נוכרי: זר, אחר, גר, בן עם זר, בן ארץ אחרת.

 

  1. כִּי נֹכַח עֵינֵי יְהוָה דַּרְכֵי-אִישׁ; וְכָל-מַעְגְּלֹתָיו מְפַלֵּס.
    אל תטעה, לא תצא נקי מזה. כל דרכיו של האדם גלויות לפני עיניו של אלוהים. ה' שוקל ובוחן את דרכי האדם ומשלם לו כגמולו (טו 3, ירמיה יא 20, יב 3, טז 17, יז 10, 16, לב 19, ישעיה מ 12, הושע ז 2, תהילים יא 4-5, כו 2-3, קלט 23-24, דבה"ב פרק טז 9, איוב ז 18, לא 4, לד 21, אל העברים ד 13).

נֹכַח: (תה"פ) נגד, מול, לעומת, אל מול, ממול, מול פני, מנגד, כנגד, לפני, בנוכחות.

דרך: מסלול, ערוץ, נתיב, משעול, אורח, כיוון, מגמה, מעבר, גישה, אמצעי, שיטה, אופן, מנהג, הרגל, נוהג, אופן-התנהגות.

מעגלותם: דרך התנהגותם, אורח חייהם.

מפלס: שוקל ובוחן היטב.

  1. עֲווֹנֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת-הָרָשָׁע; וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵךְ.
    הרשע יפול במלכודת שחטאיו גרמו, יפול בתוצאת חטאיו. מלכודת זו תפגע בו ותגביל את חייו כמו חבלים שקשורים סביבו (א 31, יא 5, במדבר לב 23, דברים ז 25, יב 30, קוהלת ז 26, ישעיה ג 11, תהילים ז 16, ט 4-7, 16, מ 13, אל הגלטים ו 7-8, אסתר ה 9-14, ז 1-10).

עוון: (ז') חטא, פשע, עבירה, משגה, טעות, מחדל, חמס, אשמה.

ללכוד: (פ') לתפוס, לבצע לכידה, לשבות, לקחת בשבי, לכבוש, לתפוס במלכודת.

רשע: רע, לא טוב, אכזר, מרושע, שטני, זדוני, קשה-לב, מושחת, אשם, נושא באשמה.

חבל: (ז') כבל, חוט, פתיל עבה.

חטא: (ז') פשע, עבירה, מעשה נבלה, דבר אסור, עוון, הפרת חוק, אשמה.

יִתָּמֵךְ: יאחז בחזקה.

  1. הוּא יָמוּת בְּאֵין מוּסָר; וּבְרֹב אִוַּלְתּוֹ יִשְׁגֶּה.

הרשע עתיד למות מכיוון שדחה את דברי התוכחה, האזהרה והתיקונים הנדרשים לחייו. מרוב טיפשותו (דחיית מוסר אלוהים והדרכה נכונה) הוא יתעה ויאבד – יאבד את דרך החיים. (כל אדם סופו שימות, אך מותו של הרשע מציין את השלב שבו נפשו נלקחת לשאול ומשם לדיראון עולם – זהו מוות נצחי איום ונורא. לעומתו, נפש הצדיק נלקחת לנוכחות אלוהים ושלב זה גם כן נקרא חיים. מכאן הצדיק חי לנצח – דניאל יב 2, התגלות כ 11-15 ). (ב 18, 29-32, ה 5, ז 21-27, י 21, הושע ד 6, איוב ד 21, לד 21-27, לו 12).

מוסר: אתיקה, תורת המידות, תוכחה, אזהרה, לקח, גערה, חינוך, תיקון טעויות, עונש, גמול.

איוולת: (נ') טיפשות, כסילות, טמטום, אידיוטיות, חוסר חשיבה, שטות, סכלות.

שגה: תעיה נפשית, שיכרון.

לשגות: (פ') לגדול, לצמוח, לעלות, לשגשג, להצליח, לפרוח, להתפתח, להתקדם, לעשות חיל.