לוקס פרק ה 27-32

 

הקטעים המקבילים: מתי פרק ט, פסוקים 9-13; מרקוס פרק ב, פסוקים 13-17

ישוע קורא למתי המוכס ללכת אחריו
ישוע פוגש את מתי המוכס לאחר שטיהר את המצורע ממחלתו חשוכת המרפא ולאחר שריפא את המשותק על האלונקה. הפגישה עם מתי מהווה מעין סגירת מעגל למסר שישוע מעביר.

מתי המוכס נחשב למנודה וחוטא בגלל עיסוקו כמוכס, והנה ישוע המשיח מסיר את שתי המכשלות הללו מעל חייו של מתי והופך אותו לתלמידו, התלמיד של משיח צדקנו.

ישוע בוחר לתלמידיו פשוטי עם ומנודים והופך אותם לנושאי דגל האלוהים. הבה נתעודד, כי לאור דוגמאות אלו כל אחד מאיתנו יכול להיות כלי חשוב בשירות המשיח אילו יחליט למסור את חייו בידי ישוע.

לאחר מקרה הריפוי של המשותק על האלונקה, יצא ישוע מהבית. הפסוקים הבאים מתארים את שקרה אחרי כן.
הבה נקרא מבשורת לוקס פרק ה, פסוקים 27-32:

27 בְּצֵאתוֹ אַחֲרֵי כֵן רָאָה מוֹכֵס יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמֶּכֶס וּשְׁמוֹ לֵוִי. “לֵךְ אַחֲרַי”, אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ.
28 הוּא קָם, עָזַב אֶת הַכֹּל וְהָלַךְ אַחֲרָיו.
29 בְּבֵיתוֹ עָרַךְ לֵוִי מְסִבָּה גְּדוֹלָה, וְקָהָל רַב שֶׁל מוֹכְסִים וַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים הָיוּ מְסֻבִּים עִמָּהֶם.
30 אַךְ הַפְּרוּשִׁים וְסוֹפְרֵיהֶם רָטְנוּ וְאָמְרוּ לְתַלְמִידָיו: “מַדּוּעַ אַתֶּם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים עִם הַמּוֹכְסִים וְהַחוֹטְאִים?”
31 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: “לֹא הַבְּרִיאִים צְרִיכִים לְרוֹפֵא, אֶלָּא הַחוֹלִים.
32 לֹא בָּאתִי לִקְרֹא אֶת הַצַּדִּיקִים לִתְשׁוּבָה, כִּי אִם אֶת הַחוֹטְאִים.”

 

מה עשה המוכס ומדוע נחשבו המוכסים לחוטאים ומנודים בעיני העם?

המוכסים גבו מסים אשר ניתנו לשליטים הרומאים. הסיבה שהמוכסים היו מנודים הייתה שהם גבו מסים גבוהים יותר ממה שהיו צריכים לגבות וכך התעשרו על חשבון עושק העם.

מכיוון שנאמנותם של המוכסים הייתה לכיסם ולכובשים השנואים, יצא מכך שמוכסים התחברו בינם לבין עצמם ואליהם התקבצו כל מיני אנשים שנחשבו חוטאים מסיבות אחרות, כגון: חילונים או כאלו שחיי המוסר שלהם ועיסוקם לא היה מקובל על הרוב הדתי.

המוכסים ישבו או התמקמו בצמתים חשובים ובדרכים ראשיות של מסחר כדי לגבות מסים.

ככל הנראה השם מתי (קיצור של מתת-יה), ניתן ללוי בן-חלפי על ידי ישוע ומשמעות השם – מתנת אלוהים.

כבן לוי נועד האיש לשרת את אלוהים והנה המתנה הזו באה אליו.

 

ישוע פונה אל מתי המוכס ואומר לו: "לך אחרי".

ישוע אינו מרבה במילים והוראתו מאוד ברורה. מתי, עוזב את הכל והולך אחרי ישוע.

ניתן לשער שבליבו של מתי הייתה מלחמה רוחנית אשר הגיע לבשלות כשישוע אמר לו – "לך אחרי".

למה הכוונה במילים "עוזב את הכל"? מה מתי עזב?

מתי עוזב את מקור הכנסתו, את הבסיס הכלכלי שלו והלך אחרי ישוע. מתי עוזב את הדרך אשר נחשבה לפסולה שהימנעות מחטא בעבודה זו היא כמעט בלתי אפשרית.

 

רבותיי, כל אחד מאיתנו, כמו מתי, נדרש לעזוב את הכל וללכת אחרי ישוע.

 

מה אנחנו נדרשים לעזוב?

א. כל אחד מאיתנו נדרש לעזוב לצמיתות את דרך החטא (אל האפסים יט 18-20).

ב. כל אחד מאיתנו נדרש לוודא שהעיסוק לפרנסתו אינו מונע ממנו לשרת את המשיח בטוהר, אמת וקדושה (מרקוס י 17-23).

ג. כל אחד מאיתנו נדרש לוודא שאינו עוסק או נמצא במקום בניגוד לרצונו או קריאתו הברורה של ישוע. (בהתייחס לעיסוק כשר  אך לא לפי תוכנית ורצון אלוהים – לדוגמא: התלמידים עזבו את רשתות הדיג והפכו להיות תלמידי ישוע ודייגי אדם).

כתבי הקודש מעניקים לנו מספר דוגמאות מעשיות ל: "עזב את הכל והלך אחריו" ובמילים פשוטות – חזרה בתשובה כנה.

בספר מעשי השליחים יט 18-20 אנו למדים שהמאמינים החדשים באפסוס שרפו את ספרי הכישוף שהיו להם ושקשרו אותם לעברם החוטא. ז"א, חזרתם בתשובה התבטאה בניתוק מוחלט מדרכם הפסולה.

בדוגמא אחרת, הפוכה מהדוגמא הקודמת, ישוע אומר לעשיר מסוים למכור את כל רכושו ולתת לעניים. העשיר מסרב ובכך מוכיח שהמשיח אינו עיקר העיקרים בחייו! (מרקוס י 17-23).

לעזוב את הכל מלמדנו להעמיד את רצון המשיח במקום ראשון בחיים שלנו. יישום החלטה שכזו אינו דבר קל ונעשית בכוח אלוהים. אך מי שהולך בצעדיו של ישוע יודע שזה הדבר הטוב ביותר. בהשוואה לחיים עם ישוע כל דבר אחר בעולם נראה חסר ערך (אל הפיליפים ג 7).

בפסוק 29 לוקס מציין שמתי ערך משתה בביתו שהוזמנו אליו קהל רב של מוכסים ואנשים אחרים. אל הקהל הזה הצטרפו ישוע ותלמידיו.

לאיזו סיבה ערך מתי את הארוחה? ומה היתה תוכנה של אותה פגישה רבת משתתפים שרובם נחשבו לחוטאים ומנודים בעיני הפרושים והסופרים?

התשובה לשאלות אלו טמונה בתשובתו של ישוע לפרושים ולסופרים (שככל הנראה גם נכחו בבית שבו הוא ריפא את המשותק), הכתובה בספר מתי פרק ט' פסוק 13: "…ואתם צאו ולמדו מה משמע 'חסד חפצתי ולא זבח', כי לא באתי לקרא לצדיקים כי אם לחוטאים." (לתשובה).

הפרושים והסופרים באו בטענות כלפי ישוע (אך באוזני תלמידיו) על כך שהוא ותלמידיו מסבים עם המוכסים והחוטאים, (שכן מעשה שכזה מהווה עברה על הכתוב במזמור תהילים פרק א').

הפרושים והסופרים פנו אל התלמידים משני סיבות:

  1. הם פחדו מתשובותיו של ישוע כי ידעו שיש לו תשובה מוחצת לכל אחת משאלותיהם.
  2. הם פנו אל התלמידים כדי לזעזע ולהחליש את ביטחונם בישוע אשר יושב עם קבוצה שכל העם אוהב לשנוא!

הפרושים והסופרים רטנו מכיוון שנוכחותו של ישוע במשתה של המוכסים ושאר החוטאים כאילו מכשירה את מעמדם של המנודים.

ישוע ענה לפרושים ולסופרים בציטוט מדברי הושע הנביא בפרק ו 6. שם הפסוק מתאר את הצביעות הרוחנית של עם ישראל כלפי אלוהים. הפסוק מציין שבני ישראל באו אל אלוהים עם זבחים כפי הנדרש על פי תורת משה אך לבבם לא היה כנה וטהור עם אלוהים.

דברי ישוע מלמדים שבארוחה של מתי הוא מצא אנשים עם חסד, משמע, המעונינים לשמוע את דבר אלוהים וחוזרים בתשובה מחטאיהם באמת ובצדק. ישוע לא השתתף במשתה של פריצות וחטא אלא במשתה של חזרה בתשובה ותיקון.

לעומתם הפרושים והסופרים הציגו לפני אלוהים דתיות חיצונית חסרת ערך כי לבבם לא היה נתון לו, הם לא ראו עצמם כחוטאים הזקוקים לתשובה ואף לא הכירו את ישוע כמשיח.

ז"א – מתי ערך ארוחה לכבוד ישוע כדי להודות לו ולהציע את דבר אלוהים באוזני כל שאר החוטאים. מתי גילה רוחב לב נדיר בכך שנתן לכל החוטאים את ההזדמנות שהמשיח נתן לו!

 

בפסוקים 31-32 ישוע עונה: "…לא הבריאים צריכים לרופא, אלא החולים. לא באתי לקרא את הצדיקים לתשובה, כי אם את החוטאים."

ישוע מצדיק את נוכחותו במשתה שאליו הוזמנו חוטאים בטענה שבעבור אנשים אלו בדיוק הוא בא לעולם. ישוע בא לרפא את החוטאים הנחשבים לחולים מבחינה רוחנית ולהכשיר אותם לעמול בשירות אלוהים. ישוע לא ראה אנשים פסולים אלא חולים הזקוקים לרפואה והוא ישוע בא לתת אותה במחיר חייו!

מכיוון שכל אדם חוטא, הרי שישוע בא בעבור כל אחד מאתנו. האם כל אחד מאיתנו יודע שהוא זקוק לישוע?

לעומתו, הפרושים הרימו עצמם מעם.

ישוע לא הלך לאסיפות הפרושים והסופרים מכיוון שאלו החשיבו עצמם צדיקים מתוקף היותם יהודים שומרי מצוות רבניהם ולא חוטאים הזקוקים לתשובה! (יוחנן ח).

הפרושים היו ערניים במיוחד כדי לגלות ולהצביע על החטאים של הזולת אך עיוורים לחלוטין בכל הקשור לחטאיהם שלהם (מתי כג 25-28). את הפרושים והסופרים לא ניתן לרפא כל עוד הם אינם מודעים לכך שהם חוטאים!

ראו עד כמה ישוע נאמן: ישוע בא אלינו מאהבה, הוא זה הקורא לנו, הוא מושיע אותנו כשאנו בוטחים בו והוא גם האחד שמשלם את החשבון – בדמו!

את הברכה הזו מתי רצה לחלוק עם ידידיו.

 

ס י כ ו ם :

  1. מה מאמין בישוע צריך לעזוב כדי ללכת אחרי ישוע?
  • א. לעזוב לצמיתות את דרך החטא.

 

  • ב. לוודא שפרנסתך אינה מונעת ממך לשרת את המשיח בטוהר, אמת וקדושה.

 

  • ג. לוודא שאתה עוסק בדבר שישוע רוצה שתעסוק בו.
  1. אלוהים מעונין בלב שבור הרעב לשמוע את דבר אלוהים ולציית לו ולא לדת אשר כל מרכיביה חיצוניים. לאלו הרעבים וצמאים לאלוהים מובטחות כל ברכותיו הנצחיות של המשיח.
  2. ישוע בא לעולם כדי לרפא את הפגועים בחטא וסובלים מתוצאת החטא. ישוע המשיח בא בשבילך ובשבילי, מכיוון שכולנו חוטאים. אין רופא נצחי טוב יותר מישוע! האם גם אתה רוצה שישוע ירפא אותך מהחטא ותוצאותיו?

 

בשורת מתי פרק ט' פסוקים 9-13:

  1. "כאשר עבר משם ראה ישוע איש יושב בבית המכס ושמו מתי. אמר אליו: "לך אחרי." הוא קם והלך אחריו.
  2. כשהסב בבית באו מוכסים וחוטאים רבים והסבו עם ישוע ותלמידיו.
  3. ראו הפרושים ואמרו לתלמידיו: "מדוע אוכל רבכם עם המוכסים והחוטאים?"
  4. שמע ישוע ואמר להם: "לא הבריאים צריכים לרופא, אלא החולים.
  5. ואתם צאו ולמדו מה משמע 'חסד חפצתי ולא־זבח', כי לא באתי לקרא לצדיקים כי

אם לחוטאים."
בשורת מרקוס פרק ב' פסוקים 13-17:

  1. "ישוע יצא שוב אל שפת הים. בא אליו כל ההמון והוא למד אותם.
  2. כאשר עבר בדרכו וראה את לוי בן חלפי יושב בבית המכס, אמר אליו: "לך אחרי!"

הוא קם והלך אחריו.

  1. אחרי כן הסב ישוע בביתו ומוכסים וחוטאים רבים הסבו עמו ועם תלמידיו, כי

רבים היו והם הלכו אחריו.

  1. ראו הסופרים והפרושים שהוא אוכל עם החוטאים והמוכסים, אמרו אל תלמידיו: "עם המוכסים והחוטאים הוא אוכל?"
  2. שמע ישוע ואמר להם: "לא הבריאים צריכים לרופא, אלא החולים. לא באתי לקרא לצדיקים אלא לחוטאים."
    שיעורים באים:

משלי ישוע על דבר חסד ואהבת אלוהים.

  1. הרועה הטוב והשה האובד:  לוקס ט"ו 1-7.
  2. האישה והמטבע: לוקס ט"ו 8-10.
  3. הבן הסורר ומורה והאב הרחמן: לוקס ט"ו 11-24.
  4. הבן הצדיק בעיניו: לוקס ט"ו 25-32.
  5. האישה החוטאת בבית שמעון הפרוש: לוקס ז' 36-50.
  6. הפרוש והמוכס: לוקס י"ח 9-14.