התגלות פרק ד' - ישוע המשיח

התגלות פרק ד'

מבט אל כבוד אבינו

כותרת: אלוהים נאמן לקיים את הבטחותיו

הגענו לפרק ד' המציין התחלה של נושא חדש בספר ההתגלות.

להזכירנו, בפרק א' ישוע חילק את ספר ההתגלות לשלושה חלקים עיקריים:

"…את אשר ראית, ואת אשר הווה ואת אשר עתיד להיות אחרי כן…" (א' 19).

פרק א' מציין נתונים מן העבר, (את אשר ראית). פרקים ב'- ג' הם מכתבי הקהילות המציינים נתונים מן ההווה של יוחנן, ופרקים ד' ואילך מציינים נתונים הקשורים לעתיד מבחינתו של יוחנן. ולראיה….

בפרק ד' 1 ישוע אומר ליוחנן – עלה הנה ואראה לך את אשר צריך להיות אחרי כן.

זיכרו – מפרק ד' ואילך אלוהים מברך אותנו, כלתו, הקהילה, במידע אודות אירועים שיתרחשו בעתיד.

ספר ההתגלות ניתן ליוחנן מישוע על מנת לעודד את המאמינים החיים תחת רדיפה וצרה.

באותה תקופה (95 לספירה), הקיסר טיטוס פלביוס דומיציוס רדף את המאמינים בישוע. קהילות רבות נפגעו ומאמינים רבים איבדו את חייהם בגלל אמונתם.

יוחנן השליח נאסר ונשלח לאי פטמוס בגלל עדותו.

דווקא בתקופה שהמאמינים מרגישים שדמם הפקר, וזועקים לעזרה מאלוהים, עונה ישוע המשיח ואומר ליוחנן – אני שומע! אני רואה הכל!, הכל תחת שליטה, הפשע לא יחגוג לעד, אני שומר על ילדיי. תושבי תבל עתידים לתת דין וחשבון על כל מעשיהם.

ספר ההתגלות מתאר אם כן את עונשו של אלוהים על תושבי תבל המתעלמים מדברו וקיומו, ויחד עם זאת מתאר את הברכה והנועם שהוא מכין לילדיו שנשארו נאמנים לשמו לאורך חייהם הרצופים במבחנים וקשיים.

עונשו של אלוהים על העולם העקשן והמסרב לקבל את מרותו של הבורא מתואר בפרקים ו'-י"ט. תקופה זו בת 7 שנים[1] נקראת צרת יעקב. במהלך תקופה זו יכחדו יותר מחצי מיושבי תבל ויחולו שינויים גיאוגרפיים רבים על פני כדור הארץ. במילים פשוטות: אלוהים מכין את התבל לקראת שובו והקמת מלכותו.

אם כן, מה מטרת הנתונים בפרקים ד'-ה'?

א. בפרק ד' אלוהים מציין שהוא נאמן לקיים את כל ההבטחות שהבטיח לעם ישראל ולכלל ילדיו בבריתות שכרת עימם מבראשית (פרק ד).

ב. בפרק ה' אנו מתוודאים לעובדה שישוע המשיח, שה האלוהים הוא הראוי היחידי לשלוט על הבריאה ורשאי ובצדק לשפוט את בני האדם והמלאכים אשר סטו מדרכו ודוחים את הישועה שנתן במחיר חייו.

ג. פרקים ד'-ה' מדגישים את קדושתו וצדקתו של אלוהים וזאת כדי להבהיר שהמכות העומדות לבוא על יושבי תבל נובעות מתוך משפט צדק של אלוהים ולא מתוך איבוד שליטה.

פרקים אלו מתארים את המהלכים בשמיים, ליד כסא אלוהים, ממש לפני תקופת צרת יעקב וכן את הסיבה המדוייקת לעונשים העומדים לבוא. בדרך זו יוחנן השליח וגם אנחנו יכולים להבין שתוכנית אלוהים מושלמת. כל הכאוס העתיד לבוא על העולם הינו חלק מתכנית מושלמת של אלוהים להסיר את הרע והרעים מהעולם, ולהקים את מלכות המשיח בת אלף השנים עם הנאמנים לישוע.

פרק ד'.

‏‏¹אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה רָאִיתִי וְהִנֵּה דֶּלֶת (θύρα) פְּתוּחָה בַּשָּׁמַיִם; וְהַקּוֹל הָרִאשׁוֹן — אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי כְּקוֹל שׁוֹפָר מְדַבֵּר אֵלַי — אוֹמֵר: ”עֲלֵה הֵנָּה וְאַרְאֶה לְךָ אֶת אֲשֶׁר צָרִיךְ לִהְיוֹת אַחֲרֵי כֵן. ^‎²‏ מִיָּד הָיִיתִי בְּהַשְׁרָאַת הָרוּחַ וְהִנֵּה כִּסֵּא מֻצָּב בַּשָּׁמַיִם וְעַל הַכִּסֵּא יוֹשֵׁב.
^‎³‏ וְהַיּוֹשֵׁב דּוֹמֶה בְּמַרְאֶה לְאֶבֶן יָשְׁפֶה וְאֹדֶם, וְקֶשֶׁת סָבִיב לַכִּסֵּא דּוֹמָה בְּמַרְאֶה לְבָרֶקֶת.
^‎⁴‏ סָבִיב לַכִּסֵּא עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה כִּסְאוֹת, וְעַל הַכִּסְאוֹת יוֹשְׁבִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה זְקֵנִים לְבוּשִׁים בְּגָדִים לְבָנִים וְעַטְרוֹת זָהָב עַל רָאשֵׁיהֶם. ^‎⁵‏ וּמִן הַכִּסֵּא יוֹצְאִים בְּרָקִים, קוֹלוֹת וּרְעָמִים; וְשִׁבְעָה לַפִּידֵי אֵשׁ בּוֹעֲרִים לִפְנֵי הַכִּסֵּא, אֲשֶׁר הֵם שֶׁבַע רוּחוֹת הָאֱלֹהִים. ^‎⁶‏ לִפְנֵי הַכִּסֵּא כְּיָם זְכוּכִית דּוֹמֶה לִבְדֹלַח, וּבְאֶמְצַע הַכִּסֵּא וְסָבִיב לַכִּסֵּא אַרְבַּע חַיּוֹת מְלֵאוֹת עֵינַיִם מִלְּפָנִים וּמֵאָחוֹר. ^‎⁷‏ הַחַיָּה הָרִאשׁוֹנָה דּוֹמָה לְאַרְיֵה; הַחַיָּה הַשְּׁנִיָּה דּוֹמָה לְעֵגֶל; הַחַיָּה הַשְּׁלִישִׁית פָּנִים לָהּ כִּפְנֵי אָדָם; וְהַחַיָּה הָרְבִיעִית דּוֹמָה לְנֶשֶׁר מְעוֹפֵף. ^‎⁸‏ וְאַרְבַּע הַחַיּוֹת לְכָל אַחַת מֵהֶן שֵׁשׁ כְּנָפַיִם. מִסָּבִיב וּמִבִּפְנִים הֵן מְלֵאוֹת עֵינַיִם, וְיוֹמָם וָלַיְלָה אֵינָן חֲדֵלוֹת לוֹמַר: ”קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, יהוה אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֲשֶׁר הָיָה וְהוֶֹה וְיָבוֹא.“
⁹‏ וּבְכָל עֵת שֶׁתִּתֵּנָּה הַחַיּוֹת כָּבוֹד וִיקָר וְתוֹדָה לַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, הַחַי לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, ^‎¹⁰‏ יִפְּלוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה הַזְּקֵנִים לִפְנֵי הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא וְיִשְׁתַּחֲווּ לַחַי לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, וְיַנִּיחוּ אֶת עַטְרוֹתֵיהֶם לִפְנֵי הַכִּסֵּא בְּאָמְרָם: ¹¹‏ ”לְךָ יָאֶה, אֲדוֹנֵנוּ וֵאלֹהֵינוּ, לְקַבֵּל אֶת הַכָּבוֹד וְהַיְקָר וְהַגְּבוּרָה, כִּי אַתָּה בָּרָאתָ הַכֹּל וּבִרְצוֹנְךָ הָיוּ וְנִבְרְאוּ.“ (תרגום עברית מודרנית, החברה לכתבי הקודש)

משלימי הדרשה

א. לאן נלקח יוחנן השליח? (פ. 1-2)

ב. מה ראה יוחנן ומהי זהות הנוכחים מסביב לכיסא אלוהים ותפקידם? (פ. 3-7).

24 הזקנים (פ. 4)
שבעת לפידי האש (פ. 5)
ארבעת הכרובים (פ. 6-7)

ג. במה עסקו כל הנוכחים מסביב לכיסא אלוהים? (פ. 8-11)

א. לאן נלקח יוחנן השליח? (פ. 1-2)

פסוק 1 מהווה המשך ישיר לסיום פרק ג'.

לאחר המסר לשבע הקהילות, ממשיך אלוהים עם יוחנן ומראה לו לנגד עיניו – דלת פתוחה בשמיים.

להזכירינו – הביטוי "דלת פתוחה" הופיע כבר בפרק ג' 7 ושם מטרת הסמל היתה לציין שישוע המשיח הינו הפותח את דלת הכניסה למלכותו עבור ילדיו הנאמנים.

לאחר שנראתה לו הדלת הפתוחה בשמיים, שמע יוחנן קול המדבר אליו, והקול נשמע כקולו של שופר, בדיוק כמו האחד מפרק א'. בפרק א' היה זה האדון ישוע שדיבר אל יוחנן, וקולו של ישוע נשמע כקול שופר (א' 10-13).

אין זה הספר הראשון בו קולו של אלוהים מתואר כקול השופר.

משה רבנו תיאר זאת במעמד הר סיני בספר שמות י"ט 16,19 וכן ירמיה הנביא בספר ירמיה פרק ו 17. התיחסות נוספת היא בספר ויקרא כג 24 שם אחד ממועדי יהוה נקרא זיכרון תרועה, כאשר "תרועה" מתייחס לקולו של אלוהים שדיבר במעמד הר סיני. ובמועד זה נצטווה עם ישראל לזכור את שאמר אלוהים במעמד הר סיני, את תנאי הברית בין אלוהים לעמו הנבחר כדי להתכונן כראוי ליום הכיפורים.
ובכן, מה אמר לו האדון ישוע?
”עֲלֵה הֵנָּה וְאַרְאֶה לְךָ אֶת אֲשֶׁר צָרִיךְ לִהְיוֹת אַחֲרֵי כֵן."

וכך, מרגע זה ועד סוף ספר ההתגלות, זוכה יוחנן וכל הקוראים את הספר באמונה וכוונת לב טהורה, לראות ולהבין את האירועים שעתידים להתרחש בעולם במהלך שבע שנות הצרה. מדובר על השבוע האחרון בנבואתו של דניאל הנביא בספר דניאל פרק ט 24-27.

מה ראה יוחנן כשעלה השמיימה?

בפסוק 2 יוחנן מתאר את שראו עיניו על כס אלוהים בשמים.

הוא ראה כיסא, ועל הכיסא ישב מישהו. מי הוא אותו האחד שישב על הכסא הזה?

בפסוק 8 אנו מגלים כי היושב הוא יהוה אלוהים צבאות אשר היה והווה ויבוא.

לאור הכתוב בפרק ה' 7,13 ברור מעל לכל ספק שדמות היושב על הכסא היא של אלוהים האב.

יוחנן אינו מתאר את תווי פניו של אלוהים האב, אך הוא מרבה לתאר את סביבתו של כס כבוד האב, את קדושתו וגדולתו. הנתונים הללו נועדו לנחם, לעודד ולחזק את יוחנן ועימו את כל ילדי אלוהים לעמוד איתן בכל מבחן ואתגר, לכבוד אלוהים.

הנושא המרכזי של פרק ד' הוא נאמנותו, קדושתו, פארו וריבונותו של אלוהים האב ופרק ה' מתמקד בסמכותו של ישוע ותפקידו כפודה וגואל.

חלק מהנתונים הבאים יהממו אותנו ויענו על שאלות שנשארו פתוחות לאורך הקריאה בכתובים מאז בראשית.

הדבר הראשון שיוחנן מתאר זה כסא אלוהים.

כסא אלוהים מסמל את ריבונותו. הוא יושב עליו כי הוא השולט (תהילים י"א 4; ק"ג 19; ישעיה ס"ו 1). אין נסתר בעולם מעיניו. ראה גם התגלות ז' 15.

יוחנן מתאר את שרואות עיניו והוא רואה מחזה נפלא של יציבות, סדר, שלטון, ריבונות, יופי, שלווה, ביטחון ושלמות. לעומת זאת בעוד מספר פסוקים הוא יראה את המאורעות העתידים להתחולל בארץ, אשר יאופיינו בפחד, חוסר שליטה, הפסד ומוות. ישנו ניגוד מוחלט בין המופת השמיימי לתהו ובהו הארצי הנובע מתוצאת החטא ופעולת השטן בעולם.

איזו נחמה נפלאה לדעת כי מסביב לכס הכבוד של אבינו שבשמיים נמצאים כל הדברים הנפלאים שנועדו להבטיח את שמחתנו, שלומנו ונצחיותנו כשנבוא לנוכחות אבינו שבשמיים.

אחים ואחיות יקרים, שימו לב!

לאחר שנילקח השמיימה, גם אנו נוכל להביט על הנוף המבורך שיוחנן מתאר.

גם אנו נוכל לראות במו עינינו את היופי המושלם של אלוהים. גם אנו נחווה את הברכה בהיותנו במקום בו אין כל חטא או פגם אלא שלמות מוחלטת בכל דבר ובכל צד.

ולאחר שנילקח השמיימה ונעמוד בנוכחות אלוהים, ימשיך אלוהים להוציא לפועל את משפטו בתבל על אלו שדחו אותו ובחרו לאמץ את החטא ולדחות את הגואל שה האלוהים המשיח ישוע.

אם כן, האדון ישוע הזמין את יוחנן השמיימה כדי:

– לחזות במו עיניו במתרחש מסביב לכס האלוהים

– כדי להיות עד להכנות למשפט הצדק העומד לבוא על העולם.

שאלה: האם יוחנן השליח נלקח השמיימה באופן פיזי או נשאר במקומו באי פטמוס ורק ראה את המתואר בחזון?

ישנם הטוענים כי יוחנן ראה הכל כסרט לפני עיניו בעודו נמצא במקומו.

ישנם אחרים המאמינים שיוחנן נלקח השמיימה כדי לראות במו עיניו את המתרחש.

אני מאמין שיוחנן נלקח פיזית, ממש כמו שקרה ליחזקאל בפרק ח' ושאול השליח בשניה לקורינתיים י"ב.

התופעה שיוחנן חווה הינה דוגמא נפלאה להילקחות שעתידה לבוא על גוף המשיח לפני צרת 7 השנים.

בשלב זה אני רוצה להעלות נושא חשוב.

בפרקים א-ג אנו רואים כי מוזכר שמה של הקהילה.

מפרק ד' עד י"ט המתארים את תקופת הצרה, הקהילה אינה מוזכרת כלל בארץ.

האם יעלה על הדעת שכלתו של המשיח ישוע אינה מוזכרת בדברו לאורך כל תקופת הצרה שתבוא על תבל?

מדוע הקהילה אינה מוזכרת בפרקים הללו המתארים את תקופת הצרה?

אני מאמין שהקהילה אינה מוזכרת בפרקים ו-יט מכיוון שאינה בארץ.
הקהילה נלקחה השמיימה כדי להפרידה מהמקום שבו אלוהים מטיל את זעמו, כי הרי זעם אלוהים מיועד על ראש הרשעים ולא לילדיו הנושעים (תסל"א ה 8-9; ירמיה כג 19; ל 23).

הקהילה בשמיים. הקהילה נלקחה כמו ששאול השליח מתאר בראשונה לתסלוניקים ד' 13-18.

ישוע המשיח הבטיח לקהילות כי ישמרם מהצרה – ג' 10. ז"א ההלקחות תהיה לפני תחילת צרת 7 השנים. הקהילה תחזור ארצה עם האדון ישוע בגמר תקופת צרת 7 השנים (פרק י"ט), כדי למלוך עימו במלכות 1000 השנים על הארץ. (ראה גם זכריה י"ד)

ב. מה ראה יוחנן ומהי זהות הנוכחים מסביב לכיסא אלוהים ותפקידם? (פ. 3-7)

בפסוק 3 יוחנן אומר שהיושב על הכסא דומה במראהו לאבן ישפה ואודם.

1. מדוע הוא יושב?

א. אלוהים האב יושב כדי לציין שעבודתו ותוכניתו הושלמו. שום דבר ואף אחד לא יוכל לשנות את תכניתו של אלוהים, גם לא השטן.

ב. הישיבה מציינת הכנה למשפט. העומדים להישפט הם יושבי הארץ (עבריים א' 3, י' 12-13, י"ב 2; התגלות ו' – י"ט). תהילים י"א 4-7; ק"ג 19-21; ישעיה ס"ו 1. אין נסתר בעולם מעיניו.

2. מה מיוחד באבנים היקרות הללו? ישפה ואודם.. מדוע רק הן מוזכרות?

ישפה (ג'ספר) מתוארת בפרק כ"א 11 כאבן זכה כבדולח.

אודם (סרדיוס) הינה אבן אדומה כדם (רובי).

שתי האבנים הללו הינן האבן הראשונה והאחרונה מתוך שתיים עשרה האבנים על אפוד הכהן הגדול (שמות כ"ח 17-20).
כל אחת מ- 12 האבנים סימלה את אחד משבטי ישראל.

ידוע לנו כי שמות שבטי ישראל יהיו על שניים עשר השערים של ירושלים השמיימית. ז"א – שמות בני יעקב יעמדו לנצח נצחים מול עיני ה'. כ"א 12.

האבנים הללו מוזכרות כדי לציין שאלוהים יזכור את הבטחתו להשאיר שארית מעמו כאשר משפטו הקשה ביותר יבוא על ישראל.
בפרקים הבאים אלוהים יחתום 144000 מבני ישראל, שניים עשר אלף מכל שבט כדי להבטיח שארית (שליש מהעם שינצל – זכריה י"ג 8-9) שדרכה יגשים אלוהים את כל הבטחותיו לעם ישראל (ירמיה ל"א 35-37).

מה יש עוד מסביב לכסא של אלוהים האב?

קשת. כן, בדיוק אותה אחת המוזכרת בסיפור נוח אחרי המבול (בראשית ט').

אלוהים רואה לנגד עיניו כל היום את הבטחתו הנצחית לא להשמיד במבול את כלל בני האדם. זעמו לעולם לא יגבר על נאמנותו ולא יזהם את צדקתו. הוא לא כמונו.

בעוד הקשת לנגד עינינו רק בחורף, הרי שהיא ליד אלוהים כל הזמן ולעולמי עולמים.

הנביא ישעיה בפרק נ"ד ציין גם הוא את ההבטחה של אלוהים לא להשמיד שוב את העולם במבול. שם ציין ישעיה שאלוהים מבטיח לא להשמיד את עם ישראל כפי שהבטיח לא להשמיד את העולם במבול (ישעיה נ"ד 9-10).

מה יוחנן הבין ממה שראו עיניו ומה עלינו להבין היום כשאנו קוראים את הפסוקים הללו?

אלוהים נשאר נאמן לכל הבטחותיו אשר נתן לעמו ישראל ולבחיריו מכלל העמים. אנו יכולים להיות בטוחים שאלוהים אינו מתחרט על שום הבטחה וימלא את כל שהבטיח לי, לך, ולכל אחד מילדיו (אל הרומים יא 29).
גם כאשר אלוהים עומד להטיל את זעמו על יושבי תבל, עונשו יהיה צודק ונכון. אלוהים ישפוט בצדק כל אדם וכל עם.

תיאורי ההבטחות הללו כל כך חשובים מכיוון שפרקים ו' – י"ט מתארים את השמדת יותר מחצי מכלל האנושות.

לולא הבטחות אלו, בני האדם עלולים לחשוב שלא יוותר אדם אחד מן הצרה.

הבטחות אלו מהוות תקווה וקרן אור בתקופה הקשה ביותר לאנושות על פני כדור הארץ.

מסקנה נוספת וחשובה ביותר ניתן להסיק מפסוקים אלו. אלוהים רואה, שומע ומנהל כל אירוע המתרחש בבריאתו. כל אירוע ודבר המתרחש בחיינו אינו נסתר מעיני אבינו שבשמיים.

ראו את הדוגמא של איוב.

לכן, כאשר נראה לנו שהשמיים נפלו עלינו ועננה אפלה כיסתה את חיינו, הבה נתעודד בביטחון שעיני אלוהים עלינו והוא מפקח וריבון על כל דבר.

תודה לך אלוהים על כך שאתה קדוש ורחמן שעומד במילתו והבטחותיו.

זהות הנוכחים מסביב לכסא אלוהים:
בפסוק 4 יוחנן מציין כי ישנם עשרים וארבעה (24) כסאות מסביב לכסא אלוהים.

על הכסאות יושבים עשרים וארבעה זקנים לבושים בגדים לבנים ועטרות זהב על ראשיהם.

מי הם אותם 24 זקנים? מדוע 24? מה תפקידם? נשתדל לענות על חלק מן השאלות.

קודם כל, לאור התנ"ך מלאכים לא נקראו זקנים.

עטרות ניתנות לנושעים בשמים בעבור נצחון בעדות – פרס שתמיד מיוחס לאנשים נושעים ולא למלאכים.

להלן רשימה של עטרות המובטחות בכתובים. כולן מובטחות לבני אדם נושעים ולא למלאכים.

א. עטרת חיים ב' 10, למאמינים הנאמנים עד מוות, ולאור הכתוב באיגרת יעקב, גם לאלו המחזיקים מעמד בנסיון (יעקב א 12). האם את ואתה מועמדים לעטרת החיים?

ב. זר נצחון – ראשונה לקורנתיים ט' 25. למאמינים השואפים לחיי קדושה לאורך המירוץ של חייהם. האם את ואתה מועמדים לזר הניצחון?

ג. עטרת הצדקה – לכל אוהבי הופעתו (שניה לטימוטיאוס ד' 8). האם את או אתה מוכנים בכל רגע ובשמחה לפגוש את האדון ישוע?

ד. עטרת כבוד – לזקני קהילות בשרות המשיח המשרתים בנאמנות את צאן ישוע (ראשונה לפטרוס ה' 4). אם אתה זקן קהילה, האם חייך מוקדשים לאדון? האם אתה מטפל בצאן המשיח כראוי?

מכיוון שמלאכים אינם נמצאים במירוץ ישועה, ואינם זקני קהילות, אפשר לקבוע בוודאות שעשרים וארבעה הזקנים אינם מלאכים אלא אנשים שנושעו וכעת יושבים מסביב לכסא אלוהים בלבוש ישועה.

מדוע 24 זקנים?

לאורך התנ"ך המספר 24 ציין מספר ייצוגי.

היו 24 מחלקות למשוררים והמנגנים במקדש.
היו 24 מחלקות לכהנים המשרתים במקדש לאורך השנה.

מכאן, המספר 24 ייצג כמות גדולה יותר. אותם 24 זקנים הינם מספר ייצוגי לגוף גדול יותר.

מי הוא אותו גוף?

אני מאמין ש- 24 הזקנים הינם הגוף הייצוגי של כל המאמינים בשמים.

זאת, מכיוון שעטרות הובטחו רק לאנשים מן הקהילה.

מה תפקידם של 24 הזקנים?

מכיוון שהם יושבים מסביב לכסא אלוהים, הרי שהם נמצאים ברמה של מלכות ושלטון. משמע, שותפים למלכות.

המעמד הזה הינו חלק מהבטחת המשיח לאלו שיהיו נאמנים לו – התגלות ב' 26-27; ג' 21; ה' 10.

מה עושים 24 הזקנים עם עטרותיהם? פסוקים 10-11.

מניחים את עטרותיהם לרגלי אלוהים ומהללים את שמו.

ומה המסר?

רבותי, לא יכול להיות שום דבר יקר לנו בחיים יותר מאלוהים.

כל מה שיש לנו, כל מה שהצלחנו לעשות טוב, נובע רק מחסד אלוהים ולכן לאלוהים מגיע כל הכבוד וכל העטרות. אין דבר שאנו מסוגלים לעשות באופן מבורך עבור אלוהים ולא בעזרת רוח אלוהים.

מדובר על שאיפה לבוא עם עטרת כדי לכבד את אלוהים עימה.

כאשר אתה או את תיקראו לנוכחות אלוהים, מה תוכלו להציג לפני כיסאו?

האם מישהו מאיתנו היה רוצה לעמוד במעמד הזה עם ידיים ריקות?

אז הבה נזכור מה נדרש כדי להשיג את העטרות על מנת שנוכל לכבד בהם את אלוהים:

נאמנות לאלוהים בכל מחיר – חיי ציות
חיי קדושה
אוהבי הופעתו
שירות נאמן

אילו עטרות אתה חושב שיש לך כרגע?

שבע רוחות האלוהים מסביב לכסא אלוהים:

בפסוק 5 יוחנן מציין כי ברקים קולות ורעמים יוצאים מכסא אלוהים ושבעה לפידי אש בוערים לפני הכסא, אשר הם שבע רוחות אלוהים.

שוב, הרבה דברים מתרחשים ליד ומסביב לכסא אלוהים אך יוחנן מתאר את הפרטים הקשורים לנושא צדקת וקדושת אלוהים ומשפט העולם.

קולות ורעמים נזכרים במכות מצריים ובמעמד הר סיני – שמות ט' 23,28, י"ט 16.

קולות ורעמים יופיעו שוב בפרק ח' 5, י"א 19 ו- ט"ז 18. ובכל פעם בהקשר למשפט הצדק של אלוהים על עולם חוטא.

שבעת לפידי האש שהם שבע רוחות האלוהים הינם תיאור סמלי של שלמות רוח הקודש. ראה א' 4 ו- ה' 6.

עלינו לזכור שרוח הקודש אינה רק כוח, אלא היא הוויה אלוהית לכל דבר וענין.[2]

רוח הקודש היא הוויה אשר גם נלחמת נגד אויבי אלוהים ומוציאה לפועל את משפט אלוהים על אויבי אלוהים (ראה ישעה ס"ג 10).

ארבעת הכרובים באמצע הכסא ולידו:

בפסוק 6 יוחנן מציין שיש כים זכוכית דומה לבדולח לפני הכסא:

זיכרו – אין ים בשמיים (כ"א 1). יוחנן אומר – כים זכוכית לפני הכסא. תיאור המציין קדושה.

ואז יוחנן מתאר את ארבע החיות הניצבות מסביב ובאמצע הכסא.

הן מלאות עיניים, הראשונה דומה לאריה, השניה דומה לעגל, השלישית בעלת פני אדם והרביעית דומה לנשר מעופף. לכל אחת מהן שש כנפים.

כשיחזקאל הנביא בפרק א' ובפרק י' בספרו ראה את מרכבת אלוהים, הוא גם ראה כרובים הדומים לארבע החיות שבפרק שלנו.

מה משמעות תיאורם? פני עגל, אדם, אריה ונשר.

ישנן דעות שונות ורבות אך הראויה ביותר לדעתי היאזו המבוססת על בראשית ט' 10:

שם אלוהים מציין את בריתו עם נוח – האדם, עם העוף – הנשר, הבהמה – עגל

וכל חית הארץ – האריה כיצוג.

מתברר שכרובים אלו נראים כך כדי להזכיר את ברית החיים שכרת אלוהים עם בריאתו.

הם ניצבים מול כסאו כי משם נשלט העולם.

אותם יצורים, שלאור התיאור של הנביא יחזקאל בספר יחזקאל י 15 הם מלאכים בדרגת כרוב, אינם משמשים יומן זכרון בלבד, אלא מהווים מרכיבים פעילים בהוצאה לפועל של משפט אלוהים על העולם. ו' 1,7; ט"ו 7; שמ"א ד 4; שמ"ב ו' 2; כ"ב 11; תהילים פ 2; צט 1; ישעיה לז 16.

ג. במה עסקו כל הנוכחים מסביב לכיסא אלוהים? (פ. 8-11)

שימו לב שכל הנוכחים מסביב לכסא אלוהים עסוקים רק בהשתחוויה.
למעשה, הם מלמדים אותנו איך משתחווים נכונה. הם מלמדים אותנו על מה מודים לאלוהים. מה תוכן השירה הראוי לבורא העולם הקדוש ומלא החסד.

הם מלמדים אותנו מהי השתחוויה הראויה לאלוהים קדוש.

הם שרו:

קדוש קדוש קדוש ה' צבאות – אשר היה והווה ויבוא:

בפסוקים 10-11 עשרים וארבעה הזקנים משתחוים לפני כסא אלוהים, מניחים לרגליו את עטרותיהם ואומרים: "לך יאה, אדוננו ואלוהנו, לקבל את הכבוד והיקר והגבורה, כי אתה בראת הכל וברצונך היו ונבראו."

לפיכך – שירי ההלל שלנו צריכים להצביע על קדושת אלוהים ועל ריבונותו.

שירי ההלל שלנו צריכים להתמקד באלוהים, חסדו, אהבתו, צדקתו וקדושתו.

ההלל שלנו חייב להתמקד באלוהים ולא בנו.
כל דבר טוב שנעשה בחיינו קרה בעזרת והדרכת רוח הקודש. מסיבה זו עלינו להניח כל הדר ואות שקיבלנו לרגלי אלוהים – כי כל הטוב בה ממנו ובזכותו.

בעוד בפרק ד' הדגש הינו על ריבונות אלוהים וקדושתו, אנו נראה שבפרק ה' הדגש יהיה על גאולתו של המושיע וכך השירה שם תהיה מאופיינת בהתאם.

האם נשתעמם כל הזמן להשתחוות לאלוהים?

א. אף לא אחד מהנוכחים שם טוען שהוא משועמם.

ב. פרקים כ"א-כ"ב יציגו עוד פרטים שיוכיחו שאין סיכוי להשתעמם בנוכחות אלוהים ובבריאתו החדשה. מדובר על בריאה חדשה, אין סופית, ללא חטא או השפעתו. מדובר על קרבת אלוהים וזו חוויה שמעולם לא התנסנו בה.

את האוצר הנצחי הזה אלוהים מכין לילדיו שכרעו על ברכיהם, בקשו ממנו כפרה על חטאיהם ומסרו למושיעם – ישוע המשיח את חייהם.

ג. האופציה השניה היא אגם האש… גם שם לא משעמם…

לסיכום:

לפני בוא עונשו של אלוהים על יושבי תבל, ישוע המשיח מבהיר לנו שמשפט אלוהים הינו משפט צדק על כל הדוחים את ישועתו במחיר חיי אלוהים הבן, ישוע המשיח.
על מנת להרגיענו, אלוהים מעמיד לנגד עיניו את סמלי הברית עם יושבי תבל – הקשת, ועם עמו הנבחר ישראל – אבני החושן, כדי שנדע ונבטח שאלוהים נאמן לקיים את כל אשר הבטיח. האם אתה בוטח לחלוטין בהבטחות אלוהים?
דרך ההשתחוויה של הזקנים והכרובים הנמצאים מסביב לכסא אלוהים מלמדים אותנו מהי השתחוויה הראויה לאלוהים.
האם ההשתחוויה שלנו מתמקדת באלוהים או בעצמנו?

האם ההשתחוויה שלנו מרוממת את אלוהים או גורם אחר?

השתחוויה ראויה היא זו המפארת את אלוהים על תכונותיו ומעשיו עבורינו ועבור הבריאה.

עשרים וארבעה הזקנים הם הנציגים הבכירים ביותר של ילדי אלוהים לאורך ההיסטוריה. בעבור אמונתם הטהורה והמקריבה, הם זכו לעטרות רבות.
והנה, הם הגדולים מקרב הנושעים מניחים את כל עטרותיהם לרגלי האדון.

הם הגדולים מאיתנו מבינים שהכל נעשה בזכות ישוע ובכוח רוח הקודש ולא בכוחם הם.

ומה איתך? האם אתה מצפה בכליון עיניים להופעת האדון?
האם חייך מבטאים יראת אלוהים והינם חיי קדושה וציות לאלוהים?

האם אתה מנצל הזדמנות לבשר?
האם תזכה לקבלת עטרת ולהניח אותה לרגלי האדון?

אח ואחות יקרים: אין דבר טוב ומבורך יותר מאשר לבלות את הנצח בנוכחות אלוהים. שם האהבה ושם החסד והחיים.

לאלו שדוחים את ישוע, אלוהים ישפוט בצדק לאגם האש, המקום הכי רחוק מאהבת אלוהים וחסדו.

אנא, קרא בשם ישוע היום.

[1] שבע שנים אלו הן השבוע הנבואי האחרון בנבואת דניאל הנביא בספר דניאל פרק ט 24-27. החצי הראשון של שבע השנים מכונה תקופת הצרה והחצי השני מכונה הצרה הגדולה (ראה גם התגלות פרק יב). ירמיה הנביא בפרק ל 7 כבר ציין זאת. בסיום שבע שנות הצרה, יחזור המשיח ישוע ארצה כפי שניבא זכריה הנביא בפרק י"ד.

[2] לאור הכתוב במעשי השליחים ה ופרק יג, ניתן לשקר לרוח הקודש, ורוח הקודש אף מדריך ומדבר. לאור הכתוב באל הגלטים ה 22-23, רוח הקודש מעניק את פרי הרוח שהם סך התכונות האנושיות של האדון ישוע. לאור הכתוב בבשורת יוחנן יד-טז, רוח הקודש מוכיח על חטא ועוד. מכאן, רוח הקודש היא הוויה אלוהית לכל דבר וענין ולא אנרגיה סתמית חסרת אישיות.