משלי פרק כ"ח

  1. נָסוּ וְאֵין-רוֹדֵף רָשָׁע; וְצַדִּיקִים כִּכְפִיר יִבְטָח.
    הרשע מפחד תמיד, מצפונו אינו שקט והוא דומה לבורח בלי שאיש ירדוף אחריו. הצדיקים לעומתו דומים לאריה הבוטח בכוחו ואין שאר החיות מטילות אימה עליו. מצפונם של הצדיקים שקט ואין עליהם אשמה ולכן הם בטוחים (ויקרא כו 17, 36, ישעיה לא 4, איוב טו 20, במדבר לב 23, תהילים נג 6).

לנוס: (פ') לברוח, להימלט, להתחמק, להרים רגליים, להיחלץ, להתרחק מהאויב, לרוץ, לסגת, לסור, להירתע.

אין: (מ"י) לא קיים, חסר, נעדר, נפקד, לא מצוי.

רודף: (ז') מנסה לתפוס, צד, לוכד, הולך בעקבות, נוגש, מענה, לוחץ.

רשע: (ת'/ש"ע) רע, לא טוב, אכזר, מרושע, שטני, זדוני, קשה-לב, מושחת, שלילי, אשם, נושא באשמה.

צדיק: נושע המנהל חיים המאופיינים ביושר, הגינות, קדושה וטוהר התואמים לרצון אלוהים שבכתבי הקודש

כפיר: (ז') אריה, גור, ליש, שחל, לביא, גור אריה, גיבור, נועז.

לבטוח: (פ') לתת אמון, לשים מבטחו, לסמוך על, להישען, להאמין, לשבת לבטח, להיות מוגן ושליו, לא לחשוש.

  1. בְּפֶשַׁע אֶרֶץ רַבִּים שָׂרֶיהָ; וּבְאָדָם מֵבִין יוֹדֵעַ כֵּן יַאֲרִיךְ.
    ריבוי שרים (שליטים) הגורם לחוסר אחדות וקביעות בהנהגת המדינה, זו תוצאה מפשע תושבי המדינה. זו צרה הבאה כעונש.

לעומת זאת, מנהיג חכם וישר היודע לעשות צדקה ומשפט מועיל למדינה, יאריך את ימי שלוותה וקיומה (יא 11, כא 22, הושע ז 5-7, 16, תהילים סג 3, איוב לד 30, קוהלת ט 14-15, דוגמאות לשליטים רעים – מלכים א פרק טז 8-28, מלכים ב פרק טו 8-15).

פשע: (ז') פשיעה, עבירה, פריעת חוק, חטא, עוון, אשמה.

ארץ: (נ') מדינה.

רב: (ת') הרבה, גדול במספר.

שר: (ז') מיניסטר, וזיר, קומיסר, חבר ממשלה, מנהל משרד ממשלתי, אחראי, מושל, שליט.

אדם: איש כלשהו.

מבין: (ת'/ש"ע) מקצועי, מקצוען, מומחה, בקי, נבון, חכם, בעל ידע, יודע הרבה, בעל טעם, שטעמו מוערך.

לדעת: (פ') להכיר, לתפוס בשכל, להבין, להתמצא, להתעדכן, להיות בקי, להיות בעל ידע.

להאריך: (פ') לעשות ארוך יותר, להוסיף אורך, להגדיל, למתוח.

  1. גֶּבֶר-רָשׁ וְעוֹשֵׁק דַּלִּים, מָטָר סוֹחֵף וְאֵין לָחֶם.
    איש עני שעולה לגדולה וכעת עושק את העניים וחסרי היכולת, מאכזב וגורם למפח נפש, ממש כמו גשם שהחקלאי כה מצפה לו אך לבסוף בא כמבול וסוחף את כל היבול (מתי יח 28).

מצפים מאיש עני שעלה לגדולה שיבין את הדל ויתחשב בו, כפי שטבעי לצפות מגשם שירווה את האדמה ויצמיח דגן ללחם…

גבר: בא כאן במובן גביר, פקיד גבוה.

גבר רש: עני שעלה לשלטון.

עושק: (ז') שוד, שדידה, גניבה, גזל, ביזה, חמס, סחיטה, ניצול, קיפוח, שימוש לרעה.

דל: (ת') עלוב, מסכן, אומלל, מר-נפש, עני, רש, אביון, חסר ערך.

מטר: (ז') ממטר, גשם, סערה, סופה, משקעים, מבול, שיטפון, שטף, שצף, זרם עז.

לסחוף: (פ') לגרוף, לשטוף, להוריד שכבה אגב זרימה, לגרום סחיפה, לסחוב, לגרור, למשוך, לכרסם.

אין: (מ"י) לא קיים, חסר, נעדר, נפקד, לא מצוי.

לחם: (ז') מזון בסיסי, בצק אפוי של קמח-תבואה, חלה, כיכר, שם כללי למזונות בסיסיים.

  1. עוֹזְבֵי תוֹרָה יְהַלְלוּ רָשָׁע; וְשׁוֹמְרֵי תוֹרָה יִתְגָּרוּ בָם.
    הרשעים המתעלמים ממצוות אלוהים מהללים את הרשעים הדומים להם. שומרי התורה לעומת זאת אינם יכולים לראות באדישות את מעשיהם הרעים של הרשעים ופועלים כדי להביאם למשפט (מלכים א פרק יח 18, ירמיה ט 12-13, איוב יז 8, תהילים קיט 53, נחמיה יג 11, מתי ג 7, יד 4, אל הרומים א 32, אל האפסים ה 11).

לעזוב: (פ') להניח, לנטוש, להרפות, לשחרר, להשאיר, להפקיר, לזנוח, לוותר.

תורה: (נ') חמשת החומשים, צו, חוק, הלכה, שיטה, תיאוריה, דוקטרינה.

הלל: (ז') שבח, תהילה, מחמאה, כבוד, תשבחה, דברי כבוד, דברי פאר, התפארות.

רשע: (ת'/ש"ע) רע, לא טוב, אכזר, מרושע, שטני, זדוני, קשה-לב, מושחת, שלילי, אשם, נושא באשמה.

לשמור: (פ') להגן, להבטיח, לדאוג לביטחון, לגונן, לסוכך, לאבטח , למגן, לנצור, לנטור, להחזיק ב-.

להתגרות: (פ') לגרום לפרובוקציה, להקניט, לקנטר, להרגיז, לפעול כדי לעורר תגובה, לעצבן.

  1. אַנְשֵׁי-רָע לא-יָבִינוּ מִשְׁפָּט; וּמְבַקְשֵׁי יְהוָה יָבִינוּ כל.
    רשעים אינם מבינים את הצדק של אלוהים. ליבם מלא בטענות כלפי אלוהים ודרכי פעולתו בעולם ובחיי האדם. לעומתם הצדיקים מבינים ומקבלים באמונה וללא עוררין את פועלו הצודק של אלוהים (ב 9, טז 4, קוהלת ח 5, איוב מ 2-5, ישעיה ו, מד 18, נה 6-11, תהילים צב 7, קיט 100, קור"א ב 10-15, יוחנן ג 3-8, ז 17, יוח"א ב 20, 27).

איש: אדם כלשהו.

רע: (ת'/ש"ע) לא טוב, רשע, אכזר, מרושע, שטני, זדוני, קשה-לב, מושחת, שלילי, מסוכן, מזיק, ארסי.

להבין: (פ') לתפוס, לקלוט, לגלות הבנה, להשיג, לעמוד על דבר, להכניס לראש, לרדת לעומק, לפענח.

משפט: (ז') חוק, חוקה, כללים, תקנות, נהלים, דין, דיון, מקרה, שיפוט, בוררות, גזר דין, פסק דין, הכרעה, פסיקה.

מבקש: (ש"ע) מועמד, פונה, קורא, מתפלל, מתחנן, טוען, תובע, דורש.

כל: (מ"י) מכלול, כלל, מלוא, מרב, רוב, במלואו, בשלמות.

  1. טוֹב-רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ, מֵעִקֵּשׁ דְּרָכַיִם וְהוּא עָשִׁיר.
    טוב יותר להיות איש עני וכן (איש ללא דופי המבסס את החלטותיו על פי מצפון טהור ונקי), מאשר להיות עשיר הפועל בדרכי מרמה (כנות עדיפה על פני עושר).   (יא 20, טו 16,17, טז 8, יז 20, יט 1).

טוב: (ת') רצוי, עדיף יותר, כדאי, מועיל, מתאים.

רש: (ת') עני, אביון, דל, קבצן, חסר-כל, מחזר על הפתחים, עלוב, מסכן, אומלל, נקלה, מר-נפש.

הולך: (פ') להלך, לצעוד, (בהשאלה) להתנהג מבחינה מוסרית.

תם: (ת'/ש"ע) שלם, תמים, ישר, טהור, זכאי, נקי.

עיקש: (ת') עקשן, קשה עורף, סרבן, עומד על שלו, עומד על דעתו, לא מוותר, הפכפך, נפתל, מרגיז.

דרך: (זו"נ) מסלול, ערוץ, נתיב, משעול, אורח, מסילה, (בהשאלה) מנהג, הרגל, נוהג, אופן-התנהגות.

עשיר: (ת'/ש"ע) אמיד, בעל הון, שנכסיו רבים, בעל רכוש, שופע, מגוון, מלא, מהודר, מפואר.

  1. נוֹצֵר תּוֹרָה בֵּן מֵבִין; וְרוֹעֶה זוֹלְלִים יַכְלִים אָבִיו.
    השומר את תורת ה' ומקיימה למעשה הריהו בן מבין שמביא שמחה ועונג להוריו. בן המתחבר עם חברה רעה הסוטה מדרך ה' וכל מעייניה למלא את כרסה ולספק את תאוות הבשר, מבייש את הוריו (ו 20, יג 20, כג 19-25, כט 3, דברים כא 20-21, לוקס טו – משל הבן האובד, קור"א טו 33).

נוצר: (ז') שומר, נוטר, משגיח, מפקח, זקיף, איש משמר, אחראי על שמירה, מוקיר, מחזיק, מסרב להיפרד מ-.

תורה: (נ') חמשת החומשים, צו, חוק, הלכה, שיטה, תיאוריה, דוקטרינה, תוכן, כל הקשור בנושא, עקרונות, עיקר, מדע.

בן: (ז') זכר, ילד, נער, תינוק זכר, כל איש ביחס להוריו.

מבין: (ת'/ש"ע) מקצועי, מקצוען, מומחה, בקי, נבון, חכם, בעל ידע, יודע הרבה, בעל טעם, שטעמו מוערך.

רועה: (ת'/ש"ע) שומר עדר, נוקד, מטפל בצאן, מלווה הצאן למרעה, מנהיג, ראש, מוביל, מנחה, מדריך.

זולל: (ת') זללן, רעבתן, גרגרן, אכלן, בלען, טורף, חמדן, חמסן.

כלימה: (נ') בושה, חרפה, ביזיון, קלון, כתם, עלבון, מחפיר, לא מכובד, השפלה.

אב: (ז') אבא, הזכר בהורים, הורה, מוליד.

  1. מַרְבֶּה הוֹנוֹ בְּנֶשֶׁךְ ובתרבית (וְתַרְבִּית), לְחוֹנֵן דַּלִּים יִקְבְּצֶנּוּ.
    אדם המתעשר בכך שמלווה את כספו בריבית גבוהה, בסופו של דבר יפסידהו. הונו יגיע לבסוף לידיו של "חונן דלים" (איש צדיק) אשר ייטיב עם הנזקקים (דברים כג 20, ויקרא כה 36-37, שמות כב 24, משלי יט 17, יג 22, יד 31, איוב כז 17, נחמיה ה 7, 11, יחזקאל כב 12).

להרבות: (פ') להגדיל במספר, להעלות בכמות, להפרות, לגרום שיהיה הרבה, לגרום להתרבות, להרחיב.

הון: (ז') רכוש, רווחים, נכסים, קניין, עושר, שפע, בעלות, כספים, קפיטל, אוצר הכסף, שווה כסף.

נשך: (ז') ריבית, ריבית קצוצה, תשלום נוסף, תשלום בעד הלוואה, תוספת כסף על הסכום המקורי.

תרבית: (נ') ריבית, נשך.

לחנון: (פ') להעניק חנינה, למחול, לוותר על עונש, לתת, להעניק, להקנות, לרחם, לחמול, להטות חסד.

דל: (ת') עלוב, מסכן, אומלל, מר-נפש, עני, רש, אביון, חסר ערך, מצומצם, מוגבל, כחוש, רזה, חלוש.

לקבץ: (פ') לאסוף, ללקט, לצבור, לאגור, לאגד, לצרף, לחבר, לאצור, לערום, לגבב, לכנס, להקהיל, להפגיש, לזמן יחד, להועיד.

  1. מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ תּוֹרָה, גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה.
    מי שמסיט אוזנו לצד אחר למען לא ישמע ויבין דבר ה', ידע לו שתפילתו תיחשב לתועבה, לדבר מאוס הנדחה על ידי אלוהים (טו 8, כא 27, ישעיה א 15, תהילים סו 18+, יוחנן ט 31).

להסיר: (פ') להוריד, לסלק, להוציא, להרחיק, לעקור, לבער, להרחיק, לעקור, לחלוץ, לשלוף, להעתיק, לפשוט, לחלץ.

אוזן: (נ') איבר השמיעה.

לשמוע: (פ') להאזין, להקשיב, להטות אוזן, לקלוט בעזרת חוש השמיעה.

תורה: (נ') חמשת החומשים, צו, חוק, הלכה, שיטה, תיאוריה, דוקטרינה, תוכן, כל הקשור בנושא, עקרונות, עיקר, מדע.

תפילה: (נ') פנייה לאלוהים, בקשה, תחינה, תחנונים, הפצרה, עתירה, חפץ, משאלה, תקווה, בקשת סליחה.

תועבה: (נ') נבלות, שיקוץ, מאיסה, תיעוב, עבודת אלילים.

  1. מַשְׁגֶּה יְשָׁרִים בְּדֶרֶךְ רָע, בִּשְׁחוּתוֹ הוּא-יִפּוֹל; וּתְמִימִים יִנְחֲלוּ-טוֹב.

רשע המתעה ומרמה אנשים ישרים בעצה לא-הוגנת ומכוונם לדרך רעה כדי להכשילם, עתיד ליפול בעצמו ברעה שקיווה ועשה לאחרים (כו 27, דברים כז 18, תהילים ז 16, אסתר ג ).

אנשים תמימים המעמיקים בדרך אלוהים, ערים להבחין בתרמית הרשעים וימשיכו ללכת בדרך ה'. הם יזכו לטוב, חיים וברכה (מתי ה 5, 19, יח 6, כג 15).

משגה: (ז') טעות, שגיאה, שגגה, שגג, שיבוש, ליקוי, עיוות, סטייה, איוולת, עוול.

ישר: (ת') לא עקום, לא סוטה, לא כפוף, לא מעוקם, הגון, הוגן, תמים, טהור, צדיק, נאמן, כן, הולך בתלם.

דרך: (זו"נ) מסלול, ערוץ, נתיב, משעול, אורח, מסילה, כיוון, מגמה, אמצעי, שיטה, אופן, מנהג, הרגל, נוהג, אופן-התנהגות.

רע: (ת'/ש"ע) לא טוב, רשע, אכזר, מרושע, שטני, זדוני, קשה-לב, מושחת, שלילי, מסוכן, מזיק, ארסי.

שחות: שוחה, בור.

ליפול: (פ') לצנוח, לנחות, להתדרדר, להישמט, לנשור, לשקוע, להחליק, למעוד, לרדת, להיהרג במילוי תפקידו, למות בקרב, להיות חלל מלחמה, להישמד, להיקטל.

תמים: (ת') תם, ישר, טהור, זכאי, נקי.

לנחול: (פ') לרשת, לקבל בירושה, להשיג, לזכות ב-, לקבל, להגיע ל-.

טוב: (תה"פ) בסדר, כמו שצריך, כהלכה, כנדרש, כמצופה, בצורה יעילה.

  1. חָכָם בְּעֵינָיו אִישׁ עָשִׁיר; וְדַל מֵבִין יַחְקְרֶנּוּ.
    העשיר חושב שהכול תלוי בממון. בעבורו, עושרו הינו הוכחה לחכמתו. אך עני שהוא נבון, שוקל את מעשיו ודבריו של העשיר, ימצא שהוא כסיל קל ערך ויוכיח את טיבו (יא 28, כח 26, דברים ח 17, דניאל ה 27, מתי יט 23).

חכם: (ת'/ש"ע) נבון, פיקח, בעל שכל, רב מוח, אינטליגנט, שנון, מחוכם, למדן, בקיא, ידען, משכיל, מומחה, מלומד.

עין: (נ') איבר הראייה.

איש: (ש"ע) אדם, גבר, זכר, מישהו, אדם כלשהו.

עשיר: (ת'/ש"ע) אמיד, בעל הון, שנכסיו רבים, בעל רכוש.

דל: (ת') עני, רש, אביון.

מבין: (ת'/ש"ע) מקצועי, מקצוען, מומחה, בקי, נבון, חכם, בעל ידע, יודע הרבה, בעל טעם, שטעמו מוערך.

חקר: (ז') מחקר, לימוד, העמקה, עיון, חיפוש, בדיקה, סקירה, בחינה, חקירה, עבודה מדעית, ניסוי.

  1. בַּעֲלוֹץ צַדִּיקִים רַבָּה תִפְאָרֶת; וּבְקוּם רְשָׁעִים יְחֻפַּשׂ אָדָם.
    במקום שצדיקים שמחים בו, שם רבה התפארת, ז"א, קדושה, יושר, צדק ואמת, שהרי בזאת שמחים הצדיקים (יא 10, כח 28, כט 2, שמואל ב פרק ו, מלכים א פרק ח 66, קוהלת י 5-7, דברי הימים א פרקים טו-טז, תהילים עח 61, ישעיה ס 7, סג 15, תהילים צו 6, איכה ב 1, זכריה יב 7).

אך במקום שבו הרשעים מתרוממים ומצליחים, שם מסתתרים הצדיקים  מפחד עושק ושוד\ או שם צריך לחפש כדי למצוא אדם צדיק.

עלץ: (פ') לשמוח, לצהול, להיות מאושר.

צדיק: (ת'/ש"ע) ישר, הגון, תמים, בר-לבב, עושה צדק, מאמין, ירא-שמים, אדוק, חף-מפשע, צודק, זכאי.

רב: (ת') הרבה, גדול במספר.

תפארת: (נ') תפארה, יופי, הדר, פאר, הוד, נוי, חן, כבוד, תהילה, גדולה, עצמה, חשיבות, רוממות.

לקום: (פ') לעמוד, להתייצב, להתרומם, לעבור לעמידה, לעלות.

רשע: (פ') חטא, סר מדרך הישר, עשה מעשים רעים, נהג ברשעות, לא קיים מצוות, פשע, הלך בדרך הרעה, שיחת.

לחפש: (פ') לנסות למצוא, לנהל חיפוש, לתור, לבקש, לדרוש, לחטט, לנבור, לבדוק, לחקור.

אדם: (ז') איש, גבר, בן-אדם, אנוש, בן-תמותה, ברייה, ברנש, אישיות, נפש.

  1. מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לא יַצְלִיחַ; וּמוֹדֶה וְעוֹזֵב יְרֻחָם.
    איש שאינו מודה ומתוודה על פשעיו אלא מנסה עוד להסתירם, לא יצליח במזימתו וברכת אלוהים לא תהיה עימו. אך אדם המודה שחטא ופונה מחטאיו, כלומר שאינו מוסיף לחטוא, יזכה לסליחה מאלוהים ורחמים מבני אדם (תהילים לב 1-14, ויקרא ה 5-10, ירמיה ב 35, הושע יד 4, ישעיה נה 7, תהילים יח 2, איוב לא 33, יוח"א א 9, יעקב ה 16)

כיסה: חיפה.

פשע: (ז') פשיעה, עבירה, פריעת חוק, חטא, עוון, אשמה.

להצליח: (פ') לעשות חיל, לעלות יפה, להשיג מטרה, להגיע להישגים, להיות בר-מזל, להכתיר בהצלחה, לשגשג, להשיג תוצאות טובות.

מודה: (ת') מתוודה, אומר אמת, לא מכחיש, לא מכחד.

עוזב: (פ') להניח, לנטוש, להרפות.

רחום: (ת') רחמן, חנון, בעל רחמים, מלא חמלה, סלחן, מוחל.

  1. אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד; וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה.
    מבורך הוא האדם המתנהג בזהירות – המפחד מן החטא ונזהר שמע יסטה מדרך הישר [ירא אלוהים תמיד] (איוב ג 25). לעומתו, איש המקשה ליבו, שאינו קשוב ורך לעצת אלוהים, עתיד ליפול בחטא, ברעה ובשחת (כט 1, שמות ז 13, יז 7, תהילים צה 8, אל הרומים ב 5).

אשרי: (מ"ק) מאושר הוא, ברוך הוא.

אדם: (ז') איש, גבר, בן-אדם, אנוש, בן-תמותה, ברייה, ברנש, אישיות, נפש.

פחד: (ז') יראה.

תמיד: (תה"פ) תדיר, בכל עת, תכופות, בכל זמן, נצח, כל הזמן, בקביעות, ללא הפסק, ברצף.

מקשה: (ש"ע) מכביד, מסבך, שם מכשול, מונע ביצוע.

לב: (ז') איבר בגוף האדם, איבר שרירי בבית החזה. (בהשאלה) מרכז הרגש.

נפל: (פ') להיכשל, לא להחזיק מעמד, להיות מנוצח, לנחול מפלה, להתמוטט, לקרוס.

רעה: (נ') רשע, רשעות, עוול, אכזריות, שטניות, קשי-לב, שחיתות, קלקול, עשיית רע, צרה, פורענות.

  1. אֲרִי-נוֹהֵם וְדוֹב שׁוֹקֵק, מוֹשֵׁל רָשָׁע עַל עַם-דָּל.
    רשעים המושלים על עם דל דומים לחיות רעבות וטורפות המשסעות את טרפם. לא זו בלבד שהמושל הרע אינו דואג לשלומו ורווחתו של העם, הוא אף רודה בו ועושק את הדלים שבו. המושל הרשע נתון כולו לבצעו ולהנאותיו על חשבון עושק הדלים (כט 2, ירמיה כג 1-4, ישעיה כט 8, תהילים קז 9, ירמיה לט 10, צפניה ג 12, ההיפך – תהילים כג, ירמיה כג 5-6, לג 14-16).

ארי: (ז') אריה, ליש, כפיר, שחל, לביא, חיית יער טורפת, מלך החיות.

נוהם: (פ') להמות, לגעוש, לרעוש, לרעום, לשאוג, לפלוט קול עמום, להשמיע המיה.

דוב שוקק: דוב רעב ומשחר לטרף.

מושל: (ת'/ש"ע) שליט, שר, ממונה, נגיד, נציג השלטון, פחה.

רשע: (פ') חטא, סר מדרך הישר, עשה מעשים רעים, נהג ברשעות, לא קיים מצוות, פשע, הלך בדרך הרעה, שיחת.

עם: (ז') אומה, לאום, גוי, שבט, קהל, ציבור, קהילה, עדה, קבוצה.

דל: (ת') מסכן, אומלל, מר-נפש, עני, רש, אביון.

  1. נָגִיד חֲסַר תְּבוּנוֹת וְרַב מַעֲשַׁקּוֹת; שנאי (שׂוֹנֵא) בֶצַע יַאֲרִיךְ יָמִים.             

מושל חסר תבונה מרבה לעשוק את העם מאהבתו לבצע. [דע לך מושל אוויל ואכזר, רק] מושל המואס בבצע יזכה לאהבת העם ויאריך ימים על כסאו (ישעיה ג 12, ירמיה כג 1-6, לג 14-16, ישעיה ט 5-6).

נגיד: (ש"ע) נשיא, מושל, שליט, ראש, מנהיג, שר, נציב, מנהל, רקטור, אדם נכבד, מיוחס, גביר, אדם עשיר, אציל.

חסר: (ז') העדר, אזילה, אי מציאות.

תבונה: (נ') בינה, חכמה, פיקחות, אינטליגנציה, שכל ישר, היגיון, לוגיקה, רציונליות, שיקול-דעת.

רב: (ת') הרבה, מרובה, שופע.

מעשקות: עושק, גזל.

שונא: (ז') לא אוהב, חש איבה למישהו או משהו.

בצע: (ז') חמדנות, חמידת-כספים, אהבת כסף, תאווה לכספים.

האריך-ימים: חי חיים ארוכים, הגיע לשיבה טובה.

  1. אָדָם עָשֻׁק בְּדַם-נָפֶשׁ, עַד-בּוֹר יָנוּס אַל-יִתְמְכוּ-בוֹ.
    אדם הנרדף על רצח, סופו שיירדף עד שיתפס או עד שימות. אל לאדם לסייע לשופך דם נקי להימלט מעונשו (בראשית ט 6, שמות כא 14, ישעיה יד 15, תהילים כח 1, ל 4, בראשית ד 11-12).

אדם: (ז') איש, גבר, בן-אדם, אנוש, בן-תמותה, ברייה, ברנש, אישיות, נפש.

עושק: (ז') שוד, שדידה, גניבה, גזל, ביזה, חמס, סחיטה, ניצול, קיפוח, שימוש לרעה.

דם: (ז') נוזל החיים, נוזל אדום בגוף החי.

נפש: (נ') נשמה, רוח, רוח-חיים, קיום.

בור: (ז') חור, חפירה, קידוח, גומה, נקב, נקרה, מאורה, חלל תת-קרקעי, פרצה באדמה.

מנוסה: (נ') בריחה, הסתלקות, הימלטות, מילוט, התרחקות במהירות, התחמקות, היעלמות, הסתתרות, היחלצות.

תמיכה: (נ') משענת, משען, גב, מסעד, סמוכה, תמוכה, גיבוי, חיזוק, עידוד, הגנה, אבטוח, סעד, עזרה, שירות, תחזוק, סיוע, הושטת יד, מתן עזרה כספית, טיפול שוטף, עזר, פרנוס, סיפוק אמצעי המחיה, התאמה, השתלבות.

  1. הוֹלֵךְ תָּמִים יִוָּשֵׁעַ; וְנֶעְקַשׁ דְּרָכַיִם יִפּוֹל בְּאֶחָת.
    איש המתנהג בתמימות, שומר עצמו ממעשה רע וממחשבה רעה, יינצל על ידי אלוהים. אבל אדם רשע, שקרן ורמאי (אחת בפה ואחת בלב, הפוסח על שני הסעיפים), עתיד ליפול פתאום באחת מדרכיו הרעות (י 9, 27,  ב 7, תהילים טו 2+, יח 24).

הלך: (ז') מהלך, אורח, אופן, נוהג, צורה, שיטה, מצב רוח, אווירה, מנטליות, נטייה רגשית.

תמים: (ת') תם, ישר, טהור, זכאי, נקי.

להיוושע: (פ') לזכות בישועה, להינצל, להיחלץ, להיגאל, להימלט, להשתחרר, לצאת ללא פגע, לצאת בשלום, להישרד, לנוס על נפשו, להירפא, להתחמק, להיעזר.

נעקש: התעוות.

דרך: (זו"נ) מסלול, ערוץ, נתיב, משעול, אורח, מסילה, (בהשאלה) מנהג, הרגל, נוהג, אופן-התנהגות.

ליפול: (פ') לצנוח, לנחות, להתדרדר, להישמט, לנשור, לשקוע, להחליק, למעוד, לרדת.

באחת: בפעם אחת.

  1. עוֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע-לָחֶם; וּמְרַדֵּף רֵיקִים יִשְׂבַּע-רִישׁ.
    איש חרוץ העובד אדמתו ביושר, יזכה ליהנות מפרי אדמתו וישבע. לעומתו, אדם המתחבר לבטלנים המנוסים בדרך הרע, סופו שישבע רק עוני ודלות (יב 11, יג 23, כ 13, כז 23-27, שופטים ט 4, יא ג, שמואל ב פרק ו 20, תסל"ב ב פרק ג 10-11).

עובד-אדמה: חקלאי.

שבע: (ת') מלא, בעל תחושת שובע, שאכל די הצורך, גדוש, דחוס, עמוס אוכל, מסופק, מרוצה, מבסוט.

לחם: (ז') מזון בסיסי, בצק אפוי של קמח-תבואה, חלה, כיכר, שם כללי למזונות בסיסיים.

מרדף: להוט אחר דבר ומשתדל להשיגו.

ריקים: אנשי הפקר.

ריש: עוני, מחסור.

  1. אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב-בְּרָכוֹת; וְאָץ לְהַעֲשִׁיר לא יִנָּקֶה.
    איש ישר ונאמן זוכה לברכות רבות מאלוהים ואדם, אך מי שרודף אחרי הבצע כדי להתעשר מהר, יבוא על עונשו (כ 21, מתי כה 21, טימ"א ו 9).

איש: (ש"ע) אדם, ברנש, בנאדם, ברייה, גבר, זכר, מישהו, אדם כלשהו.

אמונה: (נ') בטחון בממשות הדברים המקווים, הוכחת דברים שאינם נראים.

איש-אמונות: אדם מאמין ירא אלוהים החי על פי דבר אלוהים.

רב: (ת') הרבה, גדול במספר.

ברכה: (נ') איחול, תפילה, הבעת משאלה, הבעת רצון, הבעת כל-טוב, אמירת דברים טובים.

אץ: (ש"ע) נחפז, פזיז, חפוז, ממהר, בהול, נמהר.

עושר: (ז') הון, רכוש, קניין, כסף רב, בעלות על נכסים, שפע, רוב, הרבה, מלאי, מגוון, שפעה.

לא-ינקה: לא יצא זכאי, ייאשם.

  1. הַכֵּר-פָּנִים לא-טוֹב; וְעַל-פַּת-לֶחֶם יִפְשַׁע-גָּבֶר.
    לא טוב להפלות במשפט. אסור לשופט לזכות חייב רק משום שהוא נכבד בחברה.

על השופט לחקור גם את הסיבה לעבירה ולהתחשב בה בקובעו את הדין. יש שאדם גנב מתוך רעב (ו 30, טו 27, יח 5, כד 23, דברים א 17, טז 19).

להכיר: (פ') לדעת מי הוא, לזהות, לגלות כמוכר.

הכר-פנים: להפלות, איפה ואיפה, משוא פנים

פנים: (זו"נ) פרצוף, חזית, קלסתר, החלק הקדמי.

פת-לחם: פרוסת-לחם, חתיכה מן הלחם.

פשע: (ז') פשיעה, עבירה, פריעת חוק, חטא, עוון, אשמה.

גבר: (ז') איש, אדם, זכר.

  1. נִבְהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן; וְלא-יֵדַע כִּי-חֶסֶר יְבוֹאֶנּוּ.
    איש הנחפז לרכוש הון ומוכן לעשות זאת בכל דרך (מרמה, הונאה, שקר וגניבה) הוא אנוכי וקמצן. הבהילות לעושר בסופו של דבר תביאהו דווקא לידי חוסר (כ 21, כא 5-7, כג 6, דברים טו 9).

נבהל: (ת') מבוהל, מבועת, נפחד, מפוחד, אחוז טרור, רועד מפחד, חרד, ירא, "משקשק".

הון: (ז') רכוש, רווחים, נכסים, קניין, עושר, שפע, בעלות, כספים, קפיטל, אוצר הכסף, שווה כסף.

איש: (ש"ע) אדם, ברנש, בנאדם, ברייה, מישהו, אדם כלשהו.

רע: (ת'/ש"ע) לא טוב, רשע, אכזר, מרושע, שטני, זדוני, קשה-לב, מושחת, שלילי, מסוכן, מזיק, ארסי.

רע-עין: קמצן

לדעת: (פ') להכיר, להבחין, להיות בקי, להיות מודע, להבין, לקלוט, לתפוס, לעמוד על.

חסר: (ז') העדר, אזילה, אי מציאות, חוסר, מחסור, גירעון, דלות, עניות, אביונות.

בא: (ז') מי שנכנס, מי שהגיע, מבקר, אורח, קרוא.

  1. מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי חֵן יִמְצָא, מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן.
    איש המוכיח אדם אחר למען יתקן דרכיו, יזכה בסופו של דבר לחן וכבוד יותר מאדם אשר התחנף (אמר מילים חסרות תיקון שאינן נכונות או מדויקות). (טז 13, כו 28, כז 5-6, כד 25, כט 5).

תוכחה: (נ') הטפת מוסר, גינוי, נזיפה, גערה, הטלת דופי, האשמה.

אדם: (ז') איש, גבר, בן-אדם, אנוש, בן-תמותה, ברייה, ברנש, אישיות, נפש.

חן: (ז') יופי, נועם, נוי, נעימות, חביבות, ייפוי, חינניות, נחמדות, סימפטיות.

מצא: (פ') לאתר, לגלות, לחשוף, לעלות על-, לפגוש, להיתקל.

מחליק-לשון: מדבר דברי חנופה.

  1. גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ וְאוֹמֵר אֵין-פָּשַׁע: חָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִית.
    איש הגוזל ממש או מבזבז את רכושם של הוריו וטוען שאין בגזלה זו משום פשע (בטענה שהרכוש במילא יהיה לו לירושה), כמוהו כאדם המשחית כל דבר הנקרה בדרכו – הוא חברו של פושע (יט 26, כ 20, כג 25, יח 9, מתי טו 5-6, מרקוס ז 11-13).

גזל: (ז') שלל, שדידה, שוד, גניבה, לקיחה, עושק, חמס, ביזה, לסטות.

אב: (ז') אבא, הזכר בהורים, הורה, מוליד.

אם: (נ') אימא, הורה ממין נקבה, נקבה בהורים, אישה שיש לה ילדים, מטרופולין, עיר ראשית, מקור, סיבה.

אמר: (פ') לספר, לדבר, להשמיע, להגיד, לבטא.

אין: (מ"י) לא קיים, חסר, נעדר, נפקד, לא מצוי.

פשע: (ז') פשיעה, עבירה, פריעת חוק, חטא, עוון, אשמה.

חבר: (ז') ידיד, רע, עמית, בן-זוג, תומך, אוהד, שותף, שותף למקצוע.

איש: (ש"ע) אדם, ברנש, בנאדם, ברייה, מישהו, אדם כלשהו.

משחית: (ת'/ש"ע) הרסני, מזיק, מחבל, חבלני.

  1. רְחַב-נֶפֶשׁ יְגָרֶה מָדוֹן; וּבוֹטֵחַ עַל-יְהוָה יְדֻשָּׁן.
    איש שאינו יודע שובע בשום תחום הריהו גרגרן ותאוותן. איש כזה מעורר מריבות ויגרום לפירודים. לעומתו, איש הבוטח על ה' שיספק לו את צורכיו, לא יחסר דבר (יא 25, טו 18, כט 22, 25, תהילים כג, לו 9, לז 4-5, צב 15, ישעיה ה 14, מתי ו 33).

רחב-נפש: גרגרן ותאוותן.

יגרה מדון: יחרחר ריב.

לבטוח: (פ') לתת אמון, לשים מבטחו, לסמוך על, להישען, להאמין.

דושן: הושמן, נעשה שמן.

  1. בּוֹטֵחַ בְּלִבּוֹ הוּא כְסִיל; וְהוֹלֵךְ בְּחָכְמָה הוּא יִמָּלֵט.
    איש הנשען על בינתו וסומך על הבנתו שלו בלבד (גאוותן), וסובר שרק כוחו ועוצם ידו עושים את כל החיל – הריהו טיפש ולא ימלט מרעה. אבל איש ההולך בדרך החכמה (עיצת יהוה) לא ייפול במארבי הרע (דברים ח 17, משלי ג 5-8, ירמיה יז 9).

לבטוח: (פ') לתת אמון, לשים מבטחו, לסמוך על, להישען, להאמין.

כסיל: (ת'/ש"ע) טיפש, אוויל, בור, חסר דעת, פתי, אידיוט, טמבל, ליצן, לץ, שוטה, פשוט, עם הארץ.

הלך: (ז') מהלך, אורח, אופן, נוהג, צורה, שיטה, מצב רוח, אווירה, מנטליות, נטייה רגשית.

חכמה: (נ') תבונה, בינה, פיקחות, שכל, מוח, אינטליגנציה, שנינות, חריפות, תפיסה מהירה, למדנות, בקיאות, ידענות, השכלה, ידע רב, מומחיות.

למלט: (פ') להציל, להבריח, לשחרר, לחלץ, להוציא, לסייע להימלטות, לגאול, להושיע.

  1. נוֹתֵן לָרָשׁ אֵין מַחְסוֹר; וּמַעְלִים עֵינָיו רַב-מְאֵרוֹת.
    איש נדיב החולק מרכושו עם הנזקקים יבורך על ידי אלוהים כך שלא יחסר לו דבר. אך מי שמעלים עיניו מצרכיו של הנזקק ואיננו תומך בו, יזכה לקללות רבות (יא 24, יט 17, כב 9, ויקרא כה 35, דברים טו 11, ישעיה נח 7, תהילים קט 17).

לתת: (פ') למסור, להעביר ל-, לספק, להעניק, להקנות, להאציל, להגיש, לא לקחת, להושיט, להמציא, להעביר, לשלם, להנפיק, לנדב, לתרום, להפריש, להרים, להקדיש.

רש: (ת') עני, אביון, דל, קבצן, חסר-כל, מחזר על הפתחים, מסכן, אומלל.

אין: (מ"י) לא קיים, חסר, נעדר, נפקד, לא מצוי.

מחסור: (ז') חוסר, קוצר, גירעון, היעדר, עוני, דלות, ריש, אביונות, מסכנות, צורך, כורח, חיוניות, הכרח.

להעלים: (פ') להסתיר, להחביא, לא לגלות, לא לחשוף, לא להראות, להצניע, להטמין, לכסות, לא להביא לידיעה, להצפין, לגרום שלא ייראה.

רב: (ת') הרבה, גדול במספר.

מארה: קללה.

  1. בְּקוּם רְשָׁעִים יִסָּתֵר אָדָם; וּבְאָבְדָם יִרְבּוּ צַדִּיקִים.

כשרשעים עולים לשלטון, הצדיקים מסתתרים מחשש שיהוו מטרה לפגיעה על ידי הרשעים (כח 12, כט 2). אך כאשר אובדים אותם מושלים רשעים, יעלו לגדולה אותם צדיקים ולא יסתתרו עוד.

לקום: (פ') לעמוד, להתייצב, להתרומם, לעבור לעמידה, לעלות.

רשע: (ת'/ש"ע) רע, לא טוב, אכזר, מרושע, שטני, זדוני, קשה-לב, מושחת, שלילי, אשם, נושא באשמה.

נסתר: (ת'/ש"ע) מסתתר, חבוי, נחבא, מוצנע, כמוס, סמוי, מוסווה, טמיר, נעלם, צפון, גנוז, לא גלוי לעין, מסתורי.

אדם: (ז') איש, גבר, בן-אדם.

אבד: (פ') הלך לאיבוד, נעלם, היה ואיננו, נשמד, נהרס.

רבה: גדל במספר.

צדיק: (ת'/ש"ע) ישר, הגון, תמים, בר-לבב, עושה צדק, מאמין, ירא-שמים, חף-מפשע, צודק, זכאי.