משלי פרק כ"ד

אזהרה מקנאה ברשעים

  1. אַל-תְּקַנֵּא בְּאַנְשֵׁי רָעָה; וְאַל-תִּתְאָו לִהְיוֹת אִתָּם.

אל תקנא בהצלחתם ובעושרם של הרשעים ההולכים אחר שרירות ליבם ומילוי תאוותיהם. אל תבקש את חברתם ואל תשאף להתענג בחיים כמותם. דע לך שאלוהים יבוא חשבון עם רשעים אלו (א 7, ג 31, 19, יב 26, כג 3, 17, כד 19, תהילים א, לז 1).

קנאה: (נ') צרות עין, אי נחת מהצלחת הזולת, תשוקה, תאווה, קנאות, קיצוניות, אי רצון להתפשר.

רעה: (נ') רשע, רשעות, עוול, אכזריות, שטניות, קשי-לב, שחיתות, קלקול, עשיית רע, צרה, פורענות.

להתאוות: (פ') לרצות, לחפוץ, לחשוק, להשתוקק, לחמוד, לשאוף, לערוג, להתגעגע.

.

  1. כִּי-שׁוֹד יֶהְגֶּה לִבָּם; וְעָמָל שִׂפְתֵיהֶם תְּדַבֵּרְנָה.
    כל מחשבותיהם ודבריהם מכוונים להרע ולהזיק לאחרים. טובם החומרי בנוי על רע מוסרי (א 11, ו 14, איוב טו 35, תהילים ה 10, י 7, לח 13, קור"א טו 33).

שוד: (ז') גניבה, גזילה, לקיחה, סחיבה, עושק, חמס, חמסנות, ביזה, לקיחת שלל.

הגות: מחשבה, הרהורים.

לב: (ז') איבר בגוף האדם, מרכז הרגש.

עמל: (ז') עבודה, יגיעה, יגע, טרחה, מאמץ, השקעה, התאמצות, השתדלות.

שפתיים: שני קפלי הבשר בקצות הפה, (בהשאלה) דיבור.

דיבור: (ז') שיחה, ביטוי, אמירה, מוצא שפתיים.

 

  1. בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת; וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן.

פסוקים אלו באים כניגוד לקודמים. לא בשוד ולא בפשע יבנה בית אלא בחכמה ובתבונה יעמוד הבית (משפחה, עם) על מקומו (ט 1, יד 1, מתי ז 24-27).

חכמה: (נ') תבונה, בינה, פיקחות, שכל, שנינות, חריפות, תפיסה מהירה, למדנות, בקיאות, ידענות, השכלה, ידע רב, מומחיות.

לבנות: (פ') לעסוק בבנייה, להקים מבנה, להקים, לייסד, לכונן, ליצור, לעשות, להרכיב, להעמיד, לשקם, לקומם.

בית: (ז') מבנה מגורים, משכן, מעון, דירה, נווה, מוסד, משפחה, שושלת, עם, מולדת.

תבונה: (נ') בינה, חכמה, פיקחות, אינטליגנציה, שכל ישר, היגיון, לוגיקה, רציונליות, שיקול-דעת.

כונן: (פ') יוסד, נוסד, הוקם, נבנה, נוצר, הונחו יסודותיו, נקבע, הוצב על בסיס.

.

  1. וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ, כָּל-הוֹן יָקָר וְנָעִים.
    בעזרת הדעת, איך לנהל את משק הבית וחיי המשפחה, ימלאו חדרי הבית, ז"א, כלל הבית ושוכניו, – כל טוב וברכה.

לפיכך, מי שרוצה לבנות את ביתו, משפחתו על בסיס איתן, צריך להימלא בחכמה, דעת ותבונה שנובעים מאמונה מושיעה המשכינה את רוח אלוהים בחיי המאמין ומניעה אותו ללמוד ולאמץ את דבר אלוהים באהבה. בית שבנוי על חכמה שכזו, יחווה את האושר האמיתי (א 7, ח 21, יהושע כד 15, שמואל ב פרק ז 11-12, מלכים א פרק יא 38, דברי הימים א פרק יז 10, מתי ז 24-27).

דעת: (נ') ידע, ידיעה, חכמה, בינה, שכל, הבנה, דעה.

חדר: (ז') תא, לשכה, אולם, טרקלין, מקום.

מלא: (ת') שלם, עמוס, תפוס, עסוק, מכיל במלוא קיבולו, עשיר, שופע, רב, עתיר.

הון: (ז') רכוש, רווחים, נכסים, קניין, עושר, שפע, בעלות, כספים, קפיטל, אוצר הכסף, שווה כסף.

יקר: (ת') חביב, אהוב, אהוד, רצוי, מכובד, נעלה, נכבד, חשוב, בעל ערך, רב במחיר, בעל שווי רב, שמחירו גבוה, נדיר, לא שכיח, לא נפוץ, מיוחד במינו.

נעים: (ת') נוח, טוב, מענג, ערב, מהנה, מלבב, רצוי, יפה, נאה, נחמד, סימפטי, חביב, לבבי, נלבב, מסביר פנים.

.

  1. גֶּבֶר-חָכָם בַּעוֹז; וְאִישׁ-דַּעַת מְאַמֶּץ-כּוֹחַ.
    חכמה מעניקה כוח. ידע מעצים כוח. איש חכם מושל אפילו באנשי גבורה וכוח.

למדן חכם מחונן בגבורה רבה יותר מאשר גיבור אמיץ-כוח. (כא 22, קוהלת ז 19, עמוס ב 16).

גבר: (ז') איש, אדם, זכר, איש-חיל, גיבור.

חכמה: (נ') תבונה, בינה, פיקחות, שכל, מוח, אינטליגנציה, שנינות, חריפות, תפיסה מהירה, למדנות, בקיאות, ידענות, השכלה, ידע רב, מומחיות.

עוז: (ז') אומץ לב, גבורה, תושייה, תעוזה, כוח, עצמה, חוזק, חוסן.

איש-דעת: ידען, למדן, חכם.

אומץ: (ז') חוזק, כוח, עוז, עצמה, און, גבורה, תעוזה, העזה, נועזות, ביטחון, יכולת, תוקף.

כוח: (ז') עצמה, הספק, מרץ, אומץ, תוקף, עוז, און, קשיחות, איתנות.

.

  1. כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה-לְּךָ מִלְחָמָה; וּתְשׁוּעָה בְּרוֹב יוֹעֵץ.
    בטכסיסי עורמה ועצות מחוכמות תוכל לנהל מלחמה בהצלחה. והישועה וההצלה (ניצחון) תהיה ברוב עצת-יועצים חכמים.

החכם מכיר בצורך בדעות וביקורות נוספות, ולכן כדי להבטיח שתכנונו יצא לפועל בהצלחה, הוא יקפיד להתייעץ ולשמוע דיעה וביקורת נוספת לפני ביצוע פעולה, בין אם פשוטה או מורכבת ביותר (מלחמה). הצלחה טמונה בשמיעת עיצת חכמים ויועצים (יא 14, טו 22, כ 18).

תחבולה: (נ') תכסיס, מזימה, תמרון, ערמה, טקטיקה, המצאה, טריק.

לעשות: (פ') לבצע, לפעול, להוציא לפועל, לממש, לקיים, להגשים, למלא.

מלחמה: (נ') קרב, מאבק, מערכה.

תשועה: (נ') הצלה, ישועה, ישע, גאולה, פדות, שחרור, עזרה.

רוב: (מ"י) הרבה, שפע, ריבוי, כמות גדולה.

יועץ: (ש"ע) נותן עצות, עוזר (במתן עצות) , סגן, מומחה בנושא מסוים.

.

  1. רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת; בַּשַּׁעַר לא יִפְתַּח-פִּיהוּ.
    החכמה היא דבר נשגב ונעלה מהשגתו של הטיפש ולכן לא ישיגנה ולא ידע מה לומר בין חכמים ובעלי דעת ותבונה. (זקני העיר החכמים נהגו לשבת בשער העיר כשופטים. לאוויל אין מקום ביניהם). (יד 6, יז 7, לא 23, בראשית לד 20).

ראמות: אבן יקרה.

אוויל: (ת'/ש"ע) שוטה, חסר-דעה, חסר-דעת, טיפש,  סכל, כסיל, מטומטם, בור, אידיוט.

חכמה: (נ') תבונה, בינה, פיקחות, שכל, מוח, אינטליגנציה, שנינות, חריפות, תפיסה מהירה, למדנות, בקיאות, ידענות, השכלה, ידע רב, מומחיות.

שער: (ז') פתח, דלת, כניסה.

פתח-פיו: התחיל לדבר, הגה את דבריו.

.

  1. מְחַשֵּׁב לְהָרֵע, לוֹ בַּעַל-מְזִמּוֹת יִקְרָאוּ.
    איש המתכנן כל הזמן רעה לזולתו, הבריות יקראו לו בעל מזימות – משמע, תככן, איש מריבות (ו 14, יד 22, טז 21, כא 24, מיכה ב 1, אל הרומים א 30).

לחשוב: (פ') להרהר, להגות, להעלות בדעתו, להתכוון, לרצות.

הרע: גרם רעה, הזיק.

בעל: (ת') אדון ל-, מי שמחזיק ב-, שיש ברשותו, מי שיש לו-, מי ש-, אדם ה-, אדם ש-.

מזימה: (נ') תכנית, כוונה, רעיון, מחשבה, קשר, תחבולה, חתירה תחת, תכנית רשע, כוונה רעה, עורמה.

לקרא: (פ') לכנות, לתת שם.

.

  1. זִימַּת אִוֶּלֶת חַטָּאת; וְתוֹעֲבַת לְאָדָם לֵץ.
    מחשבותיו של האוויל מכוונות לחטא נגד אלוהים ואדם. הלץ הלועג לכל דבר טוב וישר, אינו אלא מתועב בעיני אנשים (שמות ה 2, מתי טו 19).

זימה: (נ') תאוותנות, חשקנות, חשק, נאפופים, הוללות, תחבולה, מחשבת רשע, התנכלות.

איוולת: (נ') טיפשות, כסילות, טמטום, אידיוטיות, חוסר חשיבה, שטות, סכלות.

חטא: (ז') פשע, עבירה, מעשה נבלה, דבר אסור, עוון, הפרת חוק, אשמה.

תועבה: (נ') נבלות, שיקוץ, מאיסה, תיעוב, עבודת אלילים.

אדם: (ז') איש, גבר, בן-אדם כלשהו.

לץ: קל דעת הלועג לאמונה ולמוסר והולך רק אחרי שרירות לבו.

.

  1. הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה, צַר כּחֶכָה.
    אם ייפול ליבך (ייאוש, חוסר אומץ) ביום צרה ואסון, סימן שאין בך כוח רב. כוחו של אדם ניכר בהתנהגותו בעת צרה (מלכים-א פרק יט 2-4 לעומת שמואל-א פרק ל 6, דברים כ 8, אל העברים יב 3).

רפה: (ת') חלש, לאה, עייף, יגע, תשוש, שהתדלדלו כוחותיו, רפוי, תלוי, מדולדל, רפה, חלוש.

יום-צרה: עת מלחמה, אסון, משבר.

צר: (ת') מצומצם, לא-רחב, צפוף, מוגבל, קטן, דל, ששני צדדיו קרובים, שמידתו קטנה.

כוח: (ז') עצמה, הספק, מרץ, אומץ, תוקף, עוז.

.

  1. הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת; וּמָטִים לַהֶרֶג אִם-תַּחְשׂוֹךְ.
    תפעל כדי להציל חפים מפשע, שבויים, פצועים וכאלו שנמצאים בסכנת חיים. אל תפנה גבך לנזקקים אלו ואל תחשוך במאמציך להצילם (תהילים פב 4, ישעיה נח 6-7).

*אין הכוונה להציל פושע נידון למוות על פשע שעשה או פושע מורשע הנמלט מן החוק.

להציל: (פ') להביא הצלה, לגאול, לחלץ, להושיע, לשחרר, למלט, לפדות, להוציא ממצב קשה, להוציא מסכנה.

לקחת: (פ') ליטול, לנטול, לאחוז ביד, לקבל לידיו, להעביר לרשותו.

מוות: (ז') מיתה, פטירה.

מט: למעוד, להתמוטט.

הרג: (ז') הריגה, גרימת מוות, רצח, טבח, פוגרום, קטילה, טביחה, הוצאה להורג.

חשך: (פ') למנוע מ-, לא לתת, לעצור, לחוס, לחסוך, לקמץ, להימנע מבזבוז, לשמור בחיסכון.

.

  1. כִּי-תאמַר:הֵן לא-יָדַעְנוּ-זֶה. הֲלא-תוֹכֵן לִבּוֹת הוּא-יָבִין, וְנוֹצֵר נַפְשְׁךָ הוּא יֵדָע; וְהֵשִׁיב לְאָדָם כְּפָעֳלוֹ.[לאחר שכשלת בהצלת הנזקק ותנסה להצטדק…] אם תאמר: "לא ידעתי, לא שמעתי ולכן לא חשתי לעזרתו".

דע לך שאלוהים יודע את אשר בלבך. אלוהים השומר ומשגיח על נפשך, רגשותיך ומחשבותיך, יודע את האמת. ה' יגמול לך כמעשיך (טז 2, מלכים א פרק ח 39, משלי כא 2, לוקס טז 15).

לאמור: (פ') לספר, לדבר, להגיד, לבטא, להודיע, לחשוב, להתכוון.

לדעת: (פ') להכיר, לתפוס בשכל, להבין, להתמצא, להתעדכן, להיות בקי, להיות בעל ידע.

תכן: בחן, מדד.

לב: (ז') מרכז הרגש.

מבין: (ת'/ש"ע) מקצועי, מקצוען, מומחה, בקי, נבון, חכם, בעל ידע, יודע הרבה, בעל טעם, שטעמו מוערך.

נוצר: (ז') שומר, נוטר, משגיח, מפקח.

נפש: (נ') נשמה, רוח, רוח-חיים, קיום.

להשיב: (פ') להחזיר, להביא חזרה, להביא למקום הקודם, לשים במקומו.

אדם: (ז') איש, גבר, בן-אדם כלשהו.

פעל: (ז') מעשה, עשייה, עבודה, עמל, פעילות, פעולה, ביצוע, מבצע.

.

  1. אֱכָל-בְּנִי דְבַשׁ כִּי-טוֹב; וְנוֹפֶת מָתוֹק עַל-חִכֶּךָ. 
  2. כֵּן דְּעֶה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ: אִם-מָצָאתָ וְיֵשׁ אַחֲרִית; וְתִקְוָתְךָ לא תִכָּרֵת.

בני, כמו שדבש טעים ומתוק לחכך ואתה נהנה לאוכלו, כך ראוי שתשתוקק ללמוד חכמה ולהימלא בה. אם רכשת לך חכמה, דע לך שיהיה שכר טוב לעמלך. תקוותך לא תיכזב כי שכר החכמה בטוח. (מכיוון שראשית חכמה היא יראת אלוהים, משמע שתקוות החכם להימצא בבית אלוהים לנצח נצחים לא תיכזב) (תהילים יט 10-12, קיט 102-104, משלי כה 16-17, 27, ב 10, כג 17-18, ירמיה כט 11, איוב יא 18).

לאכול: (פ') לסעוד, ללעוס, לבלוע, לזלול, לחיות מ-, להתכלכל, לטרוף.

דבש: (ז') חומר נוזלי מתוק, חומר הנוצר בגוף הדבורה, חומר המופק מצוף פרחים, מיץ פירות מתוק.

נופת: (נ') דבש נוזלי, צוף, מתיקות, מתק, נועם, טעם ערב, מתק שפתיים, חמודות, מנעמים.

מתוק: (ת') בעל טעם טוב, מלא מתיקות, עסיסי, שטעמו כסוכר, טעמו כדבש, נעים, ערב, נוח, ניחוחי.

חך: (ז') שם איבר בגוף, גג הפה, החלק העליון בתוך הפה.

כן: כך, ככה.

לדעת: (פ') להכיר, להבחין, להיות בקי, להיות מודע, להבין, לקלוט, לתפוס, לעמוד על.

חכמה: (נ') תבונה, בינה, פיקחות, שכל, מוח, אינטליגנציה, שנינות, חריפות, תפיסה מהירה, למדנות, בקיאות, ידענות, השכלה, ידע רב, מומחיות.

נפש: (נ') נשמה, רוח, רוח-חיים, קיום.

למצוא: (פ') לאתר, לגלות, לחשוף, לעלות על-.

אחרית: (נ') סוף, קץ, קצה, סיום, גמר.

תקווה: (נ') ציפייה, תוחלת, ייחול, אמונה, כיסופים, משאת-נפש, אי-ייאוש, ביטחון, סיכוי.

להיכרת: (פ') להיגדע, להיקטע, להיגזם, להיחתך, לעבור כריתה.

.

  1. אַל-תֶּאֱרוֹב רָשָׁע לִנְוֵה צַדִּיק; אַל-תְּשַׁדֵּד רִבְצוֹ.
    16. כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם; וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְרָעָה.

רשע דע לך: שלא תעז לתכנן רעה נגד בית הצדיק. אל תרגיז מקום מנוחתו. כי אם תפגע בצדיק, ה' יהיה לצידו ויקים אותו תמיד על רגליו מהפח שטמנת לו. לעומת זאת, אתה הרשע, כשתיפול, נפילתך תהיה כה קשה שלא תצליח לקום ממנה (ישעיה סה 10, מיכה ז 8, תהילים י 9-10, לז 24, איוב ה 19, יא 19).

לארוב: (פ') לשבת במארב, להמתין להתקפה, לעקוב, לרגל, להסתתר.

רשע: (ת'/ש"ע) רע, לא טוב, אכזר, מרושע, שטני, זדוני, קשה-לב, מושחת, שלילי, אשם, נושא באשמה.

נווה: (ז') מקום, משכן, מעון, מקום מגורים, דיור, בית, מקום מושב.

צדיק: נושע המנהל חיים המאופיינים ביושר, הגינות, קדושה וטוהר התואמים לרצון אלוהים שבכתבי הקודש

לשדוד: (פ') לבזוז, לחמוס, לגזול, לעשוק, לקחת בכוח, לבצע שוד, לבצע ביזה, לגנוב, לקחת שלל.

רבץ: משכב.

ליפול: (פ') להיכשל, לא להחזיק מעמד, להיות מנוצח, לנחול מפלה, להתמוטט, לקרוס.

לקום: (פ') לעמוד, להתייצב, להתרומם, לעבור לעמידה, לעלות, להתעורר, להתחיל בפעולה.

נכשל: (ת'/ש"ע) כושל, שלא הצליח.

רעה: (נ') רשע, רשעות, עוול, אכזריות, שטניות, קשי-לב, שחיתות, קלקול, עשיית רע, צרה, פורענות.

.

  1. בִּנְפוֹל אויביך (אוֹיִבְךָ) אַל-תִּשְׂמָח; וּבִכָּשְׁלוֹ אַל-יָגֵל לִבֶּךָ.
    18. פֶּן-יִרְאֶה יְהוָה וְרַע בְּעֵינָיו; וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ.

אל תשמח ותגיל בתבוסתו או בנפילתו של אויבך. התנהגות שכזו היא שמחה לאיד ומהווה הוכחה שליבך מלא שנאה ותאוות נקמה.

אלוהים רואה את אשר בליבך והוא סולד משנאה שכזו. אלוהים יחשיב את השמחה הפסולה שלך כעונש נוסף על האויב ולפיכך יפחית מעונשו עליו (יז 5, עובדיה 12-16, ויקרא יט 17-18, שמות כג 4-5, תהילים לה 15, 19, איוב לא 29).

ליפול: (פ') להיכשל, לא להחזיק מעמד, להיות מנוצח, לנחול מפלה, להתמוטט, לקרוס, להיכבש, להילכד, להיכנע.

אויב: (ש"ע) שונא, צר, צורר, יריב, קם, עוין, מתנגד, שטן, בר-פלוגתא.

שמח: (ת') מאושר, עליז, עולץ, חדור עליזות, בעל מצב-רוח טוב, מרוצה, מבסוט, חוגג, שש.

נכשל: מעד, נפל, לא הצליח.

גל: שמח.

פן: (מ"י) כדי שלא, למען לא, על מנת שלא, שמא, שלא, לבלתי.

לראות: (פ') לקלוט מראה בעין, להשתמש בחוש הראייה, להיות עד ל-, לא להיות עיוור, להסתכל, להביט, להתבונן, להשקיף, לחזות, לצפות, להפנות עיניים.

רע-בעיניו: התנגד, לא מצא חן בעיניו.

להשיב: (פ') להחזיר, להביא חזרה, להביא למקום הקודם, לשים במקומו.

מעליו: ממנו.

אף: (ז') כעס, זעם, זעף, חרון, חמה, התרגזות, רוגז, רתחנות, עצבנות.

.

  1. אַל-תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים; אַל-תְּקַנֵּא בָּרְשָׁעִים.
    20. כִּי לא-תִהְיֶה אַחֲרִית לָרָע; נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ.

    אל תאבד את שלוותך ושלומך בראותך את הצלחת הרשעים. אל תקנא בהם. סופם של הרשעים לתת דין וחשבון לפני אלוהים ולכן עתידם מר. הצלחתם ושלומם של הרשעים הוא זמני בלבד (א 7, יב 26, יג 9, כד 1, ג 31, כג 17-18, תהילים לז 1-5).

אל-תתחר: אל יחר לך.

רע: (ת'/ש"ע) לא טוב, רשע, אכזר, מרושע, שטני, זדוני, קשה-לב, מושחת, שלילי, מסוכן, מזיק, ארסי.

לקנא: (פ') לחמוד, לחשוק, לרצות לעצמו, להתאוות, להשתוקק, לחפוץ, להפגין צרות עין, לא לקבל את הצלחת הזולת.

רשע: (ת'/ש"ע) רע, לא טוב, אכזר, מרושע, שטני, זדוני, קשה-לב, מושחת, שלילי, אשם, נושא באשמה.

אחרית: (נ') סוף, קץ, קצה, סיום, גמר.

נר: (בהשאלה) הצלחה.

לדעוך: (פ') לכבות, לשקוע, לגווע, לגסוס, להיחלש, לפוג, לקמול, לנבול, להתכלות, להיגמר, להימוג, להיעלם.

.

  1. יְרָא-אֶת-יְהוָה בְּנִי וָמֶלֶךְ; עִם-שׁוֹנִים אַל-תִּתְעָרָב.
    22.  כִּי-פִתְאוֹם יָקוּם אֵידָם; וּפִיד שְׁנֵיהֶם מִי יוֹדֵעַ.

בני, כבד את ה' וכבד את המלך. אל תמרוד נגד ה' ובאותה מידה אל תמרוד נגד השליט. באותה מידה שאתה מוכיח את יראת ה' בכך שאתה שומר את מצוות אלוהים באהבה, כך אתה מוכיח את נאמנותך למלך בשמרך את חוקיו ומכבד את סמכותו.

אל תתחבר עם אלו המנסים למרוד נגד הסמכות החוקית. אם תתחבר לכאלו, לא תדע איזה עונש או אסון עתיד לבוא עליך הן מאלוהים והן מהמלך (איכה ד 20, אל הרומים יג, תהילים קו 35, דברי הימים ב לו 12-13, טיטוס ג 1, פטר"א ב 17).

במקרה של מלך רשע המצווה על יראי אלוהים להפר את מצוות אלוהים – עלינו לנהוג כמו דניאל הנביא ורעיו (דניאל א, ג, ו). לסרב להפר את מצוות אלוהים, ואז גם להיות מוכנים לקבל על עצמנו את העונש שאותו מלך רשע קבע. עלינו להתמיד בתפילה ולראות איך אלוהים פועל למעננו.

ירא: (ת') פוחד, חרד, מכבד, מוקיר, מעריץ.

מלך: (ז') שליט, שליט עליון, ראש מדינה.

שונים: כינוי למהפכנים (שונים בדעותיהם על ה' ועל משיחו).

להתערב: (פ') להיות מעורב, להיכנס לעניין, לבוא בין, לגלות מעורבות, להכניס את הראש,  להסתבך, להתבולל, להתערבב, להתערות, להתמזג, להתחבר.

פתאום: (תה"פ) לפתע, בהפתעה, באופן בלתי צפוי, בהיסח הדעת, מייד, בבת אחת, מהר.

קם: בא, התחולל, התרחש.

איד: צרה, אסון.

פיד: שבר, צרה.

פיד שניהם: הצרה שתבוא עליהם משניהם (מן המלך ומאלוהים).

.

משלי חכמים

.

  1. גַּם-אֵלֶּה לַחֲכָמִים: הַכֵּר-פָּנִים בְּמִשְׁפָּט בַּל-טוֹב.
    גם המשפטים הבאים ראויים לחכמים. וודא שאתה פועל בצדק בשבתך במשפט. אל תטה משפט, ואל תנהג במשוא פנים בשום מצב או תנאי (יז 26, יח 5, כח 21, ויקרא יט 15, דברים א 17, כד 23, ישעיה י 2, עמוס ה 12).

חכם: (ת'/ש"ע) נבון, פיקח, בעל שכל, רב מוח, אינטליגנט, שנון, מחוכם, למדן, בקיא, ידען, משכיל, מומחה, מלומד.

הכר-פנים: אפליה במשפט, איפה ואיפה, פרוטקציה.

משפט: (ז') חוק, חוקה, כללים, תקנות, נהלים, דין, דיון, מקרה, שיפוט, בוררות, גזר דין, פסק דין, הכרעה, פסיקה.

בל: (תה"פ) לא, אל, אסור, לאו, אי, אין, בלתי, שלא, לבלתי, פן.

.

  1. אוֹמֵר לְרָשָׁע:צַדִּיק אָתָּה: יִקְּבֻהוּ עַמִּים, יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִּים.
    שופט המצדיק את מעשיו של הרשע (מעוות דין) יזכה לכך שבני עמו יקללוהו, ובני כל העמים יזעמו עליו (יז 15, יא 26, במדבר כג 8, ישעיה ה 23).

אומר: (ז') אמירה, דיבור, הבעה, הגיית מילים.

רשע: (ת'/ש"ע) רע, לא טוב, אכזר, מרושע, שטני, זדוני, קשה-לב, מושחת, שלילי, אשם, נושא באשמה.

צדיק: (ת'/ש"ע) ישר, הגון, תמים, בר-לבב, עושה צדק, מאמין, ירא-שמים, אדוק, חסיד, חף-מפשע, צודק, זכאי.

יקבוהו: יקללו אותו.

עם: (ז') אומה, לאום, גוי, שבט.

זעם: (ז') כעס, רוגז, קצף, זעף, חרון, התרגזות.

לאום: (ז') עם, אומה, קבוצת מוצא משותפת, קיבוץ בני אדם בעלי גורל משותף.

.

  1. וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם; וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת-טוֹב.
    (ראה פסוק קודם) לעומת זאת, נועם וברכה תבוא על השופטים העושים מלאכתם ללא איפה ואיפה, בצדק וביושר, המייסרים את הראוי לעונש ומוציאים את צדקתו של הצדיק לאור (כח 23, תהילים כא 4).

מוכיח: (ז') מטיף מוסר, מצליף, מציג טעויות שנעשו, מעלה דברים רעים שנעשו, דרשן.

לנעום: (פ') להיות נעים, לערוב, לטעום, להיות מהנה, להיות טוב, להיות רצוי, לענג, לגרום קורת רוח.

ברכה: (נ') איחול, תפילה, הבעת משאלה, הבעת רצון, הבעת כל-טוב, אמירת דברים טובים.

.

  1. שְׂפָתַיִם יִשָּׁק; מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכוֹחִים.
    השופט, או כל איש המשיב לדורשיו תשובה נכונה, מענג אותם, כאילו נשק להם על השפתיים.

שפתיים: שני קפלי הבשר בקצות הפה.

לנשק: (פ') לנשוק, לתת נשיקה, להרעיף נשיקות, לגעת בשפתיים, להצמיד שפתיים ל-, להפגין חיבה, להפגין אהבה.

להשיב: לענות לשאלה או להגיב למצב.

דבר: (ז') דיבור, אמירה, אמרה, מימרה, מאמר, הצהרה, מילה, פתגם, משל.

נכוח: ישר, טוב.

.

הנחיות לאדם לפני נישואיו:

.

  1. הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּך, וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ; אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ.

הכן צורכי עבודתך מחוץ לעיר, משמע, בשדה ובכרם. לאחר ההכנות, סדר את העבודה עצמה שהיא מקור מחיתך. ולאחר שהכל מוכן, בנה ביתך.

משמע: רק אחרי שתבסס את חייך הכלכליים, שא אישה ובנה משפחה (דברים כה 9, רות ד 11, שמות א 1, בראשית טז 2, איוב טו 28).

להכין: (פ') לבצע הכנות, לעשות מראש, לעשות לקראת, לסלול את הדרך, לארגן, להיערך, לסדר, לבצע את הדרוש, להתקין, להתאים, להכשיר.

חוץ: (ז') חיצוניות, ההיפך מפנים.

מלאכה: (נ') עבודה, עמל, פעולה, מאמץ, יגע, שירות, עיסוק, מקצוע.

עיתד: הכין לעתיד.

שדה: (ז') מגרש, חלקה, משטח, שטח פתוח, שטח מעובד, שטח חקלאי.

אחר: אחרי-כן.

לבנות: (פ') לעסוק בבנייה, להקים מבנה, להקים, לייסד, לכונן, לייצר, ליצור, לעשות, להרכיב, להתקין.

בית: (ז') מבנה מגורים, משכן, מעון, דירה, נווה, מוסד, משפחה.

.

  1. אַל-תְּהִי עֵד-חִנָּם בְּרֵעֶךָ; וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ.
    אל תהיה עד שקר נגד רעך. אל תאשים אותו בדבר שאינך יכול להוכיח. אל תתפתה לפתות את השופט בדבריך הרעים שהוצאת חינם על אחיך (כה 18, כו 19, שמות כג 1, ויקרא ה 21-22, יט 11, אל האפסים ד 25).

עד-חינם: עד המעיד דברי שקר. עד שלא הוזמן מבית המשפט, אלא הוא בא מאליו להעיד נגד רעהו מרגש של נקמה.

רע: (ש"ע) ידיד, עמית, שותף, חבר, אוהב, מסור, קרוב ללב, בן-אדם, ברנש, זולת, יצור אנושי.

לפתות: (פ') לשדל, להסית, להשיא, לדבר אל לב-, להשפיע, לשכנע, לגרות, למשוך, לדחוף, להוליך שולל, להדיח, לשחד, לקנות את לבו.

שפתיים: (בהשאלה) דיבור.

.

  1. אַל-תּאמַר:כַּאֲשֶׁר עָשָׂה-לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה-לּוֹ; אָשִׁיב לָאִישׁ כְּפָעֳלוֹ.

אם רעך עשה רע לך, אל תקווה להחזיר לו באותו מטבע. אל תגמול לו כפועלו. הפקד את רגשותיך ביד ה' וראה איך אלוהים שופט בצדק ואף מסוגל להפוך אויב לאוהב (כ 22, מתי ה 39, ז 12, אל הרומים יב 17, 19).

אומר: (ז') אמירה, דיבור, הבעה, הגיית מילים.

כאשר: כמו ש-.

לעשות: (פ') לבצע, לפעול, להוציא לפועל, לממש, לקיים, להגשים, למלא.

להשיב: (פ') להחזיר, להביא חזרה, להביא למקום הקודם, לשים במקומו, לתת בחזרה.

איש: אדם, מישהו.

פועל: (ז') מעשה, עשייה, עבודה, עמל, פעילות, פעולה, ביצוע, מבצע.

.

  1. עַל-שְׂדֵה אִישׁ-עָצֵל עָבַרְתִּי; וְעַל-כֶּרֶם אָדָם חֲסַר-לֵב.
    עברתי על פני שדה של איש עצל וליד כרם של איש חסר תבונה, טיפש.

שדה: (ז') מגרש, חלקה, משטח, שטח פתוח, שטח מעובד, שטח חקלאי.

איש: אדם, מישהו.

עצל: (ת') עצלן, בטל, בטלן, הולך בטל, עייף, נרפה, רפוי, מרושל, איטי.

לעבור: (פ') לחלוף על פני, לצלוח, לחצות.

כרם: (ז') מטע ענבים, מטע גפנים, שדמה.

חסר: (ז') העדר, אזילה, אי מציאות, חוסר, מחסור, גירעון, דלות, עניות, אביונות.

לב: מקום הרגש, שכל.

.

  1. וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשׂוֹנִים, כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים; וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה.
    שני המקומות (השדה והכרם מפסוק קודם) נראו כחורבות. השדה מלא בקוצים ועשבים שוטים, הגדרות פרוצות כך שכל חיה יכולה להיכנס ולאכול את העצים ופריים (תהילים פ 11, ישעיה לד 13, צפניה ב 9, איוב ל 7, קוהלת י 18).

עלה: צמח, גדל.

קמשונים, חרולים: מיני קוצים דוקרים, עשבים רעים.

לכסות: (פ') לשים כיסוי, לצפות, לעטות, להלביש, לחבוש.

גדר: (נ') מחיצה, חיץ, הפרדה, משוכה, יריעה מפרידה, קיר, חומה.

נהרס: נפל, נפרץ.

.

  1. וָאֶחֱזֶה אָנוֹכִי, אָשִׁית לִבִּי; רָאִיתִי לָקַחְתִּי מוּסָר.
    וכאשר ראיתי זאת, התבוננתי לסיבת הדבר ולתוצאותיו. למדתי לקח חשוב שעלי ליישם בחיי.

לחזות: (פ') לצפות, להתבונן, לראות, להביט, להסתכל, להשקיף.

אנוכי: (מ"ג) אני, גוף ראשון יחיד, מדבר.

אשית ליבי: לשים לב, להתבונן ולהפיק מסקנה ולקח.

לראות: (פ') לקלוט מראה בעין, להשתמש בחוש הראייה, להיות עד ל-.

לקחת-מוסר: ללמוד לקח.

מוסר: תוכחה, אזהרה, לקח, גערה, חינוך, תיקון טעויות, עונש, גמול.

.

  1. מְעַט שֵׁנוֹת, מְעַט תְּנוּמוֹת; מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב.
    34. וּבָא-מִתְהַלֵּךְ רֵישֶׁךָ; וּמַחְסוֹרֶיךָ כְּאִישׁ מָגֵן.

להלן הלקחים שלמדתי ממה שראיתי:

החכם אומר את שהיה במחשבות העצל: "רק עוד מעט שינה, עוד כמה דקות של תנומה וחיבוק ידיים". התוצאה לא איחרה לבוא. המחסור והעוני באו עליו כמו אורח פתאום, וכמו אויב מזוין שלא יוכלו לעמוד נגדו. למדתי שעלי לעמול בהתמדה כדי להיות מועיל ויצרני כדי למנוע מרכושי ונחלתי להתדרדר (כ 4, ו 10-11).

תנומה: (נ') שינה קלה, נמנום, שינה חטופה, תרדמה קלה.

חיבוק-ידיים: עצלות, בטלה, ישיבה בטל.

לשכב: (פ') לרבוץ, להישכב, להיות במצב אופקי, להיות מונח, להיות מוטל, לישון, לנמנם.

כִמְהַלֵּךְ: אורח הבא פתאום או שודד דרכים המתנפל על העוברים בדרך.

ראשך-רישך: עניך, דלותך.

מחסור: (ז') חוסר, קוצר, גירעון, היעדר, עוני, דלות, ריש, אביונות, מסכנות, צורך, כורח.

איש-מגן: איש מזוין – שלא תוכל להימלט ממנו, או שומר ראש (שמואל א פרק יז 7).