משלי פרק כ"ב

  1. נִבְחָר שֵׁם מֵעוֹשֶׁר רָב,מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב.
    יותר טוב וחשוב לאדם שם טוב הבא בעקבות מעשים טובים והתנהגות ראויה, מעושר, כסף ומזהב (ג 14, ח 1, י 7, טז 16, קוהלת ז 1).

נבחר: (ת'/ש"ע) מעולה, מובחר, הטוב ביותר.

שם: (ז') מוניטין, כבוד.

עושר: (ז') הון, רכוש, קניין, כסף רב, בעלות על נכסים, שפע, רוב, הרבה, מלאי, מגוון, שפעה.

רב: גדול במספר.

כסף, זהב: מתכות יקרות (סימן לעושר).

חן: (ז') יופי, נועם, נעימות, חביבות, חנינה, חסד, מחילה, סליחה, רחמים.

טוב: כדאי, ראוי יותר.

.

  1. עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ; עוֹשֵׂה כֻלָּם יְהוָה.
    העשיר והעני נפגשים בדרך החיים, כלומר שווים הם זה לזה וההבדל שביניהם חיצוני בלבד, שכן, את שניהם ברא אלוהים וזכות החיים עומדת לשניהם. המסקנה: אל יתגאה העשיר על העני, ואל יתאכזר אליו כי אב אחד ומשפט אחד לשניהם (יד 31, יז 5, כט 13, איוב לא 15, לד 12, 19.)

עשיר: (ת'/ש"ע) אמיד, בעל הון, שנכסיו רבים, בעל רכוש.

רש: (ת') עני, אביון, דל, קבצן, חסר-כל, מחזר על הפתחים, עלוב, מסכן, אומלל, נקלה, מר-נפש.

פגישה: (נ') מפגש, הזדמנות, היתקלות, הכרות.

עשייה: (נ') יצירה, בנייה, הקמה, פעילות, פעולה, עבודה, מאמץ, עמל, מלאכה, יגע, מעשה, עיסוק.

כולם: (ש"ע) הכול, כל הדברים, כל האנשים, כל אחד ואחד, בלי שאף אחד יחסר, ללא חריגים, בלי יוצא מן הכלל.

.

  1. עָרוּם רָאָה רָעָה ויסתר (וְנִסְתָּר); וּפְתָיִים עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ.
    איש נבון וזהיר רואה את הנולד, מחשב צעדיו בזהירות ובוחן את תוצאות מעשיו. שמתברר לו שפעולתו עלולה להסתיים עם תוצאות שליליות, הוא ימנע מלעשות זאת. לעומת זאת האיש הפתי, טיפש, חסר ניסיון אינו מזהה את הצרה שלפניו, ולכן נכנס לתוכה ונענש על פתיותו (יד 8, ט 16, כב 3, כז 12, ישעיה כו 20).

ערום: (ת') ערמומי, חכם, פיקח, נבון.

לראות: (פ') לקלוט מראה בעין, להשתמש בחוש הראייה, להיות עד ל-, לא להיות עיוור, להסתכל, להביט, להתבונן, להשקיף, לחזות, לצפות, להפנות עיניים, לנבא, לנחש, למצוא, לפגוש, להיתקל ב- .

רעה: (נ') רשע, רשעות, עוול, אכזריות, שטניות, קשי-לב, שחיתות, קלקול, עשיית רע, צרה, פורענות.

נסתר: (ת'/ש"ע) מסתתר, חבוי, נחבא.

פתי: (ת'/ש"ע) תם, תמים, מתפתה על נקלה, מאמין לכל דבר, חסר דעת, שוטה, טיפש.

לעבור: (פ') לחלוף על פני, לצלוח, לחצות, לשנות מקום.

עונש: (ז') גמול, קנס, נקמה, דין, גזר דין, הכרעה, פסיקה, משפט, שפטים, צדק.

.

  1. עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת יְהוָה; עוֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים.
    בעקבות הענווה (הכרת ערכו הפחות של האדם אל מול אלוהים), בא האדם לידי יראת אלוהים שמתבטאת בציות לדבר אלוהים, הנובע מאמונה ואהבה לאלוהים. יראת ה', שהיא ראשית לחכמה, מעניקה הבטחה לנושע שאלוהים יספק את כל צורכיו לחיים (יח 12, טו 33, א 7, ג 16, ח 18, י 27, יד 27, יט 23, כא 21, תהילים לז 4-5, 25, מתי ו' 33).

עקב: (מ"י) בגלל, בגין, תוצאה, תמורה.

ענווה: (נ') צניעות, כנות, ביישנות, השפלה עצמית, שפלות רוח, הכנעה, הפחתה בערך עצמך, חוסר גאווה, הסתפקות במועט.

יראת יהוה: כיבוד ה', הקפדה בקיום מצוות אלוהים, ירא אלוהים – כינוי לאדם מאמין באלוהים אמונה שלמה ושומר דבר אלוהים באדיקות.

עושר: (ז') הון, רכוש, קניין, כסף רב, בעלות על נכסים, שפע, רוב, הרבה, מלאי, מגוון, שפעה.

כבוד: (ז') יקר, מעמד, דרגה, הוקרה, הערכה, חשיבות, אדיבות, התחשבות.

חיים: (ז') קיום, נשמה, נפש, התקיימות, מציאות, הימצאות, יש, ישות.

.

  1. צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ; שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם.
    מהלך חייו היום יומיים של ההולך בדרך המוסר הרע יהיו מלאי קשיים והטרדות. לעומת זאת, אדם השומר עצמו מללכת בדרך מעוותת זו, ישמר מאותם קשיים וצער (טו 19, טז 17).

צנינים: (ז') קוץ, עוקץ, דרדר, מחט, דבר דוקר, מטרד, פגע, טרדה, דבר מרגיז, הפרעה, מכשול.

פח: (ז') מלכודת, מכשול, מוקש, מכמורת, תקלה, בור, רשת, (ז') מפח, אכזבה, תסכול, צער, ייאוש, דכדוך, דיכאון.

דרך: (זו"נ) מסלול, ערוץ, נתיב, משעול, אורח, מסילה, כיוון, מגמה, מנהג, הרגל, נוהג, אופן-התנהגות.

עיקש: (ת') עקשן, קשה עורף, סרבן, עומד על שלו, עומד על דעתו, לא מוותר, הפכפך, נפתל, מרגיז.

שומר-נפשו: נזהר, שם לב.

להתרחק: (פ') להשאיר מאחור, לעזוב, לנטוש; לשמור מרחק, להישמר, להתנזר, להימנע, להירתע.

חֲנוֹךְ לַנַּעַר עַל-פִּי דַרְכּוֹ,

גַּם כִּי-יַזְקִין לא-יָסוּר מִמֶּנָּה.

הרגל ואמן את ילדך מילדות, בעודו רך ונתון לעיצוב תכונות ואופי. למדהו ואמן אותו על פי סגולותיו ונטיותיו הגופניות והנפשיות. הרגל חינוכו של הנער יישמר בו וינחה אותו לחיים מבורכים לאורך כל ימיו. (יג 24, דברים ד 9, ו 6-8, יא 18-21, יהושע כד 15, אל האפסים ו 4).

לחנך: (פ') ללמד, לחנך, לתת חינוך, לתת השכלה, להדריך, להנחות, להכשיר, לגדל, לעצב אישיות, להיות מחנך.

נער: (ז') ילד, בחור, צעיר, עלם, מתבגר, ילד בגיל ההתבגרות.

על-פי: בהתאם ל-, מתוך התבססות על-.

דרך: (זו"נ) מסלול, ערוץ, נתיב, משעול, אורח, מסילה, כיוון, מגמה, מנהג, הרגל, נוהג, אופן-התנהגות.

להזקין: (פ') להזדקן, לזקון, להיעשות זקן, להגיע לשיבה, להגיע לזקנה.

יסור: (פ') לנטות, לפנות, לסטות, לזוז, להסתלק, לעזוב, לחדול, להיפסק.

.

  1. עָשִׁיר בְּרָשִׁים יִמְשׁוֹל; וְעֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה.
    לאיש העשיר יש הכוח לשלוט ולתמרן את חייהם של עניים רבים. כאשר העני לווה כסף, הוא משועבד למלווה עד שחובו ישולם במלואו (י 15, יח 23, כב 22-23, דברים כד 14-18, ירמיהו לד 11, מיכה ב 2, נחמיה ה 4-5, יעקב ב 6).

עשיר: (ת'/ש"ע) אמיד, בעל הון, שנכסיו רבים, בעל רכוש.

רש: (ת') עני, אביון, דל, קבצן, חסר-כל, מחזר על הפתחים, עלוב, מסכן, אומלל, נקלה, מר-נפש.

מושל: (ת'/ש"ע) שליט, שר, ממונה, נגיד, נציג השלטון, פחה.

עבד: (ז') אדם שהוא קניינו של אחר, משרת, שרת, שמש, נתין, משועבד, כפוף, סר, נרצע, כנוע, וסאל.

איש: אדם כלשהו.

מלווה: (ש"ע) נושה, מעניק הלוואה, נותן אשראי.

.

  1. זוֹרֵעַ עַוְלָה יקצור- (יִקְצָר-) אָוֶן; וְשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ יִכְלֶה.
    איש המתאכזר לאחרים ומתנהג ברשעות וחוסר צדק, יקצור את שזרע – צרה ואסון. הרשע יאכל מפרי רשעתו. אכזריותו וכעסו ייעלמו לעד (כשישפט לאבדון נצחי) – "מקל הזעם" שלו יושמד. (הושע ח 7, י 12, איוב ד 8, גלטים ו 7-8, ישעיה יד 5).

לזרוע: (פ') לשתול, להטמין זרעים באדמה, לנטוע, לגרום, לחולל, להפיץ, לזרות, להביא ל-, לעורר, להוליד.

עוולה: (נ') אי צדק, טעות, משגה, חמס, לא צודק, לא ישר, לא נכון, פוגע, מפלה, עוול.

לקצור: (פ') לקטוף, להשיג, לזכות ב-, לקבל, לנחול, לאסוף, ללקט.

און: עוול, שקר, רשע.

שבט: (ז') מקל, ענף דק, מטה, שוט, שרביט.

עברה: כעס.

כלה: (ת') זמני, בן חלוף, ארעי, דועך, מתעמעם, כבה, כהה, גווע, נעלם, נכחד, נגמר, נשרף, מושמד.

.

  1. טוֹב-עַיִן הוּא יְבוֹרָךְ: כִּי-נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל.
    איש נדיב החולק את לחמו (את רכושו וברכתו) עם הנזקקים, יבורך פי כמה וכמה (י 6, יא 25, יד 21, יט 17, דברים טו 7-11, הושע ח 7, י 13, מתי ו 22-23, כ 15, לוקס יא 34, קור"ב ט 6, אל הגלטים ו 7-9).

טוב-עין: נדיב. (רע-עין = קמצן)

ברכה: (נ') איחול, תפילה, הבעת משאלה, הבעת רצון, הבעת כל-טוב, אמירת דברים טובים.

לתת: (פ') למסור, להעביר ל-, לספק, להעניק, להקנות, להאציל, להגיש, לא לקחת, להושיט, להמציא, להעביר, לשלם, להנפיק, לנדב, לתרום, להפריש, להרים, להקדיש.

לחם: (ז') מזון בסיסי, בצק אפוי של קמח-תבואה, חלה, כיכר, שם כללי למזונות בסיסיים.

דל: (ת') עלוב, מסכן, אומלל, מר-נפש, עני, רש, אביון, חסר ערך, מצומצם, מוגבל, כחוש, רזה, חלוש.

.

  1. גָּרֵשׁ לֵץ וְיֵצֵא מָדוֹן; וְיִשְׁבּוֹת דִּין וְקָלוֹן.
    הדרך היעילה ביותר להפסיק מדון, ויכוח ושנאה היא להרחיק את האיש הגורם לכך – הלץ. כשייצא הגורם לויכוחים והמדון, ויכוחיו, כעסו, אשמותיו והבושה שבאה בעקבות כל אלה, ייעלמו גם כן (א 22, יא 2, יז 14, יח 3, 6, כ 3, בראשית כא 9-10, תהילים קא 5-8).

גירוש: (ז') נידוי, הגלייה, שילוח, הרחקה, הוצאה, נישול.

לץ: קל דעת הלועג לאמונה ולמוסר והולך רק אחרי שרירות לבו.

יצא: חלף, כלה.

מדון: (ז') חיכוך, ויכוח, עימות, סכסוך, מריבה, ריב, קטטה, תגרה, מכות, מאבק, קרב, מלחמה.

להשבית: (פ') להפסיק, לשים קץ, לעצור, לבטל, להפר, להכרית, להכחיד, לחסל.

דין: (ז') משפט, בירור טענות, בירור תביעות, צדק, משפט אמת, חוק, הלכה, סברה הגיונית.

קלון: (ז') כתם, בושה, כלימה, ביזיון, חרפה, אי כבוד, עלבון, גנות.

.

  1. אוֹהֵב טהור- (טְהָר-) לֵב, חֵן שְׂפָתָיו רֵעֵהוּ מֶלֶךְ.
    איש בעל לב טהור האוהב לומר את האמת בחן וחסד, ראוי להיות חבר ורע לשליט (שמואל-ב פרק טו 37, מלכים-א פרק ד 5, תהילים כד 4, קא 6, קוהלת י 12).

אוהב: (ת'/ש"ע) אהוב, אוהד, ידיד, חבר, רע, קרוב, בעל-ברית, תומך, דורש-טוב.

טהור: (ת') נקי, זך, צח, מטוהר, מחוטא, ממורק, לבן, בלתי טמא, צדיק, ישר, נקי-כפיים.

לב: מרכז הרגש.

חן: (ז') יופי, נועם, נעימות, חביבות, חנינה, חסד, מחילה, סליחה, רחמים.

שפתיים: (בהשאלה) דיבור.

רע: (ש"ע) ידיד, עמית, שותף, חבר, אוהב, מסור, קרוב ללב, בן-אדם, ברנש, זולת, יצור אנושי.

מלך: (ז') שליט, שליט עליון, ראש מדינה.

.

  1. עֵינֵי יְהוָה נָצְרוּ דָעַת; וַיְסַלֵּף דִּבְרֵי בוֹגֵד.
    אלוהים בחכמתו השלמה וריבונותו שומר את האמת. לעומת זאת דברי סילוף ושקר אינם זוכים להגנת אלוהים וסופם להיעלם ולהישכח. לפיכך, האדם החכם האומר את דבר אלוהים זוכה להגנת אלוהים, ולעומתו, אלוהים מעוות את עניני הרשע ומפר את מחשבותיו (ה 21, טו 3, טז 9, כא 30, איוב לא 4, לד 21, תהילים קכא 3-8, ירמיה טז 17, אל העברים ד 13).

עיני יהוה: השגחתו הריבונית של אלוהים.

לנצור: (פ') להוקיר, לשמור על זכר-, לשמור, לנטור, להגן.

דעת: (נ') ידע, ידיעה, חכמה, בינה, שכל, הבנה, דעה, השקפה, תפיסה, מחשבה, סברה, עמדה.

לסלף: (פ') לעוות, לעקם, לסרס, לשבש.

דבר: (ז') דיבור, אמירה, אמרה, מימרה, מאמר, הצהרה, מילה, פתגם, משל.

בוגד: (ת'/ש"ע) מועל, מפר אמון, בוגדני, קושר קשר, רמאי, מוליך שולל, עריק, עריק מפלגתי או מדינתי.

.

  1. אָמַר עָצֵל אֲרִי בַחוּץ; בְּתוֹךְ רְחוֹבוֹת אֵרָצֵחַ.
    אין גבול לתירוציו של העצל כדי להשתמט מעבודה או משימה. הוא מסוגל לומר: "יש אריה זועם ברחוב ואם אצא לעבודה האריה עלול לטרוף אותי ולכן מוטב שאשאר במיטה" (ו 6, 11, כו 13).

אמר: הגיד, הודיע, ציווה.

עצלן: (ת'/ש"ע) עצל, בטל, בטלן, הולך בטל, עייף, נרפה, רפוי, מרושל, איטי.

אריה: (ז') ארי, ליש, כפיר, שחל, לביא, שם בעל חיים, חיית יער טורפת, מלך החיות.

חוץ: (ז') חיצוניות, ההיפך מפנים.

בתוך: (מ"י) בפנים, ב-, בקרב, בין, באמצע, בחלק הפנימי, בחלל הפנימי.

רחוב: (ז') דרך, סמטה, שביל, כביש, דרך סלולה, דרך בין שורות בתים, חוץ, חוצות.

רצח: (ז') הריגה במזיד, רציחה, קטילה, המתה, גרימת מוות בכוונה, קיצור חיים באופן אכזרי.

.

  1. שׁוּחָה עֲמֻקָּה פִּי זָרוֹת; זְעוּם יְהוָה יפול- (יִפָּל-) שָׁם.
    מילות אישה נואפת מאוד חלקות ומשכנעות, ולמעשה כמוהן כבור עמוק (מלכודת לטפשים). לשם עלול ליפול איש חוטא הנתון לזעם אלוהים. (ה 3, ב 16, ז 5, 22, כג 27, קוהלת ז 26, במדבר כג 8).

שוחה: (נ') בור, חפירה, מחפורת, תעלה, גומה, גומחה, מכרה, פחת.

עמוק: (ת') שקוע, נמוך, שפל, תהומי, חשוך, כהה.

פי זרות: דברי נשים זרות.

זעום-יהוה: איש שקללת יהוה רובצת עליו.

ליפול: (פ') להתדרדר, להישמט, לנשור, לשקוע, להחליק, למעוד, לרדת, להישמד, להיקטל.

.

  1. אִוֶּלֶת קְשׁוּרָה בְלֶב-נָעַר; שֵׁבֶט מוּסָר יַרְחִיקֶנָּה מִמֶּנּוּ.
    הילד מטבעו מורד וגאה (כי יצר לב האדם רע מנעוריו – בראשית ח 21). עונש הגוף באהבה וחכמה [מקל הענישה] יגרמו לילד לנטוש את דרכו הרעה וגישתו השלילית (יג 24, יט 18, כ 30, כג 13-14, כט 15, 17, אל העברים יב 5-12).

איוולת: (נ') טיפשות, כסילות, טמטום, אידיוטיות, חוסר חשיבה, שטות, סכלות.

לקשור: (ת') כבול, עקוד, אסור, עצור, כפות, חגור, מוגבל, תחום, מחובר, דבוק, צמוד, מהודק.

לב-נער: טבע, אופי.

שבט-מוסר: עונש חינוכי, פיזי.

שבט: (ז') מקל, ענף דק, מטה, שוט, שרביט.

מוסר: (ז') תוכחה, אזהרה, לקח, גערה, חינוך, תיקון טעויות, עונש, גמול.

להרחיק: (פ') להעביר למקום רחוק יותר, לגרש, לסלק, לשלח מעליו.

.

  1. עוֹשֵׁק דָּל לְהַרְבּוֹת לוֹ נוֹתֵן לְעָשִׁיר אַךְ-לְמַחְסוֹר.
    אדם יסיים חייו בעוני אם יעשה אחד משני הדברים הבאים:

א. עושק דלים – מתנהג כלפיהם בגסות או מונע מהם את שמגיע להם (יד 31, כח 3, ישעיה א).

ב. קניית השפעה ומעמד על ידי נתינת מתנות לעשירים שאינם זקוקים לכך – שוחד (יז 8, יח 16, יט 6).

עושק: (ז') שוד, שדידה, גניבה, גזל, ביזה, חמס, סחיטה, ניצול, קיפוח, שימוש לרעה.

דל: (ת') מסכן, אומלל, מר-נפש, עני, רש, אביון, חסר ערך.

להרבות: (פ') להגדיל במספר, להעלות בכמות, להפרות, לגרום שיהיה הרבה, לגרום להתרבות, להרחיב.

נותן: (פ') מוסר, מגיש, ממציא, מביא, מעביר, מושיט, מעניק, מקנה, מאציל.

עשיר: (ת'/ש"ע) אמיד, בעל הון, שנכסיו רבים, בעל רכוש.

מחסור: (ז') חוסר, קוצר, גירעון, היעדר, עוני, דלות, ריש, אביונות, מסכנות.

.

  1. הַט אָזְנְך וּשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים; וְלִבְּךָ תָּשִׁית לְדַעְתִּי.
    החכם מדבר כאן כאב אל בנו, או כמורה אל תלמידו האהוב: "הקשב היטב, למד היטב והתמסר ליישם את דברי החכמה של החכמים. שים לב לדברי החכמה והניסיון שאני מלמדך" (ד 20, ה 1, כג 12, כד 32, מלכים-ב פרק יט 16, קוהלת יב 11).

הט-אוזן: האזין, הקשיב היטב.

לשמוע: (פ') להאזין, להקשיב, להטות אוזן, לקלוט בעזרת חוש השמיעה.

חכמה: (נ') תבונה, בינה, פיקחות, שכל, מוח, אינטליגנציה, שנינות, חריפות, תפיסה מהירה, למדנות, בקיאות, ידענות, השכלה, ידע רב, מומחיות.

שת: הניח, שם.

דיעה: (נ') השקפה, תפיסה, מחשבה, סברה, עמדה, נקודת-מבט, ידע, ידיעה, דעת, חכמה, שכל, הבנה.

.

  1. כִּי-נָעִים כִּי-תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ; יִכּוֹנוּ יַחְדָּו עַל-שְׂפָתֶיךָ.
    אם תפנים את הוראותיי, תגלה שחייך יהיו נעימים לך. לימוד החכמה ויישומה בחייך יעניק לך את היכולת להשיב נכונה לכל שואל ולהורות חכמה גם לאחרים (ב 10, טז 24).

נעים: (ת') נוח, טוב, מענג, ערב, מהנה, מלבב, רצוי, יפה, נאה, נחמד.

לשמור: (פ') להגן, להבטיח, לדאוג לביטחון, לגונן, לסוכך, לאבטח , למגן, לנצור.

בטן: (נ')  קיבה, כרס, (בהשאלה) פנים, תוך.

נכון: (ת') מוכן, מזומן, דרוך, ערוך, מותקן, במצב כשיר.

יחד: (תה"פ) יחדיו, בצוותא, זה עם זה.

שפתיים: (בהשאלה) דיבור.

.

  1. לִהְיוֹת בַּיהוָה מִבְטַחֶךָ, הוֹדַעְתִּיךָ הַיּוֹם אַף-אָתָּה.
    כאשר תשמור את דברי החכמה, תדע לבטוח בה'. לתכלית זו אני מלמדך היום (ג 5, תהילים לז 5).

מבטח: (ז') אמון, אמונה, שניתן לבטוח בו, שניתן לסמוך עליו, מקום בטוח, מחסה, מבצר, מקלט, מגן, ביטחון.

להודיע: (פ') להכריז, להצהיר, ליידע, למסור מידע, לבשר, לספר, לגלות, לחשוף, להשמיע, לפרסם, לעדכן.

.

  1. הֲלא כָתַבְתִּי לְךָ שלשום (שָׁלִשִׁים), בְּמוֹעֵצוֹת וָדָעַת.
    לא לימדתיך את הדעת והחכמה רק בעל-פה, אלא אף כתבתי לך את כל הדברים החשובים הללו כשהם ערוכים כמו עצות (ח 6, מלכים-א פרק ט 22, מלכים-ב פרק ז 2).

ב. הלא כתבתי לך מתמול שלשום משלים כתובים בעצה ובדעת.

לכתוב: (פ') לרשום, לסמן, להביע בכתב, לציין באותיות, לציין בתווים, לחקוק, לחרוט, לחרות, לחבר יצירה.

עיצה: (נ') הצעה, המלצה, הדרכה, ייעוץ, חוות דעת, תכנית פעולה.

דעת: (נ') ידע, ידיעה, חכמה, בינה, שכל, הבנה, דעה, השקפה, תפיסה, מחשבה, סברה, עמדה.

.

  1. לְהוֹדִיעֲךָ קוֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת; לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשׁוֹלְחֶיךָ.
    (המשך מפסוק קודם) להשמיע לך וללמדך דברי אמת לאמיתה כך שתוכל לענות כראוי לאלו ששלחו אותך ללימודיך – הוריך (תהילים ס 6, פטר"א ג 15, לוקס א 3-4, פטר"א ג 15).

קושט: יושר, נכוחה.

קושט אמרי אמת: אמת לאמיתה.

השיב: ענה, נתן תשובה.

לשלח: (פ') לשגר, להשיק, לשלוח.

.

  1. אַל-תִּגְזָל-דָּל כִּי דַל-הוּא; וְאַל-תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר.

פסוק זה הינו אזהרה מעושק דלים: אל תנצל לרעה את העני חסר ההגנה רק משום שהוא חסר אונים להתקומם נגדך. אל תוסיף צרה וכאב לעני בכך שתגרור אותו למשפט על לא עוול בכפו, ותנצל את השפעתך להטות את הדין לטובתך (כב 16, יד 31, לא 23, שמות כג 6, ישעיה א 17, עמוס ז 5, איוב לא 16, יעקב ה 1-4).

גזל: (ז') שלל, שדידה, שוד, גניבה, לקיחה, עושק, חמס, ביזה, לסטות.

דל: (ת') עלוב, מסכן, אומלל, מר-נפש, עני, רש, אביון, חסר ערך, מצומצם, מוגבל, כחוש, רזה, חלוש.

דיכוי: (ז') התגברות, הכנעה, כיבוש, שעבוד, השתקה.

עני: (ת'/ש"ע) דל, רש, אביון, חסר כול, קבצן, מחזר על הפתחים, אומלל, מסכן, עלוב, נקלה.

בשער: בבית המשפט (בעת העתיקה המשפט נערך בשער העיר-משלי לא 23).

.

  1. כִּי-יְהוָה יָרִיב רִיבָם; וְקָבַע אֶת-קוֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ.

(ראה פסוק קודם) אם תפגע בדרך זו בדלים ובעניים, דע לך שאלוהים יהיה בעל הדין והשופט את משפטם. אלוהים עתיד לקחת מגוזלי העניים את נפשם – להמיתם (כג 11, שמואל-א פרק כה 39, מלאכי ג 5, 8, תהילים יב 6, לה 10, קמ 13, ישעיה ג 13-15).

לריב: (פ') לנהל מריבה, להילחם, להתקוטט, להתווכח, לבוא בדין ודברים, להתנצח, להיאבק, להתדיין, להתעמת.

לקבוע: (פ') לתקוע, לנעוץ, להכריע, לחרוץ, לפסוק, לגזור.

נפש: (נ') נשמה, רוח, רוח-חיים, קיום.

.

  1. אַל-תִּתְרַע אֶת-בַּעַל אָף; וְאֶת-אִישׁ חֵמוֹת לא תָבוֹא.

בפסוק זו ישנה אזהרה שלא להתחבר לרגזנים: אל תתחבר ותתרועע עם איש המתעצבן בקלות או אחד המתעצבן ללא כל סיבה הגיונית ומוצדקת (חסר רסן). (יב 26, יד 17, 29, טו 18, כט 22, תהילים א, קור"א טו 33).

תתרע: תהיה רע, חבר.

אל-תתרע: אל תתחבר, אל תתיידד.

בעל-אף: רגזן.

איש חמות: מתעצבן בקלות, חסר רסן.

חימה: (נ') כעס, זעם, קצף, חרון, זעף, רוגז, תסכול, התמרמרות, סערה, התפרצות, השתוללות, "התחממות".

.

  1. פֶּן-תֶּאֱלַף אוֹרְחוֹתָו; וְלָקַחְתָּ מוֹקֵשׁ לְנַפְשֶׁךָ.

(ראה פסוק קודם) אם תתחבר לאדם שכזה, בסופו של דבר תתנהג ותחיה כמוהו. האופי הפסול הזה יכשיל אותך ויוביל אותך לחיי הפסד וצער (יב 26, יג 20, ו 32, יב 13, יג 14, כט 6, קור"א טו 33).

פן: (מ"י) כדי שלא, למען לא, על מנת שלא, שמא, שלא, לבלתי.

תאלף אורחותיו: תלמד ותחקה את התנהגותו ואורח חייו.

לקחת: (פ') ליטול, לנטול, לאחוז ביד, לקבל לידיו, להעביר לרשותו.

מוקש: מכשול, מלכודת, פח, צרה.

נפש: (נ') נשמה, רוח, רוח-חיים, קיום.

.

  1. אַל-תְּהִי בְתוֹקְעֵי-כָף; בַּעוֹרְבִים מַשָּׁאוֹת.

אל תעמיד את רכושך כעירבון לחוב של אדם אחר. אל תחתום כערב ואחראי לחוב של זר. אם אין ביכולתך להפסיד את סכום הכסף שאתה ערב לו או את היכולת לשלם את החוב במידה ותידרש לכך, מדוע שתהיה ערב לו? (ו 1-5, יא 15, דברים כד 10, נחמיה ה 7).

תוקעי-כף: לחיצת יד כאישור להתחייבות.

ערב: (ת'/ש"ע) אחראי, נותן הבטחה, אחראי לפירעון חוב.

משא: (ז') עומס, לחץ, מעמסה, נטל, עול, מועקה, אחריות.

.

  1. אִם-אֵין-לְךָ לְשַׁלֵּם, לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ?
    אם אין לך את היכולת הכלכלית לשלם את חובו של אחר, מדוע שתביא את עצמך למצב כה מסוכן בו המלווה יעקל וייקח את מטתך בגלל חובו של אחר? (ו 1-5, כ 16, שמות כב 26)

לקחת: (פ') ליטול, לנטול, לאחוז ביד, לקבל לידיו, להעביר לרשותו.

תשלום: (ז') מתן כסף, שכר, פירעון, סילוק-חוב, שילומים, פיצוי, גמול, תגמול, מתן המגיע, תמורה.

משכב: (ז') מיטה, יצוע, מצע, מקום שכיבה, מקום שינה.

תחת: (מ"י) למטה, נמוך מ-.

.

אזהרה על הסגת גבול

.

  1. אַל-תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם, אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ.
    אל תרמה ותשנה את גבולות השדה שלך. אל תזיז את אבני הסימון שאבותיך קבעו לפני דורות. אם תעשה כך אתה מגדיל את שדך על חשבון הקטנת שדהו של שכנך. מעשה שכזה הינו תרמית וגניבה (טו 25, כג 10, ויקרא כה 23, דברים יט 14, כז 17, הושע ה 10, ישעיה ה 8, איוב כד 2).

מסיג-גבול: נכנס לתחום זולתו.

עולם: מאז ומתמיד.

עשייה: (נ') יצירה, בנייה, הקמה, פעילות, פעולה, עבודה, מאמץ, עמל, מלאכה, יגע, מעשה, עיסוק.

אבות: הדורות הקודמים.

.

שבח החריצות

.

  1. חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ, לִפְנֵי-מְלָכִים יִתְיַצָּב; בַּל-יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים.

ראית איש עושה את מלאכתו בכישרון רב ובמומחיות, צריך הוא לעבוד בשרות מלכים. לא ראוי איש זה לעבוד בשירות שפלים ונקלים, אשר לא יעריכו את כישרונו ולא יתגמלו אותו בהתאם (שמות לה 30 – לו 2, בראשית מא 46, שמואל-א פרק טז 21-23, מלכים-א פרק ז 13-14).

חזית: ראית.

מהיר: (ת') זריז.

מלאכה: (נ') עבודה, עמל, פעולה, מאמץ, יגע, שירות, עיסוק, מקצוע, תפקיד, מטלה, משימה, עניין, אמנות.

מלך: (ז') שליט, שליט עליון, ראש מדינה.

להתייצב: (פ') להופיע, לבוא, להציג עצמו, להיות נוכח, לקום, לעמוד.

חשוך: קודר, שפל, דל.