משלי פרק י"א

הניגוד בין הצדיקים לרשעים – המשך

  1. מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת יְהוָה; וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ.
    מאזניים (משקל) שנעשה בהם שינוי מכוון לרמות הינם תועבה בעיני אלוהים. עסקה המושתתת על רמייה היא דבר רע שאלוהים מתעב. לקוח המקבל פחות ממה שהוסכם עליו הוא לקוח מנוצל.

אבן שלמה – משקולת מדויקת, תקינה. עסקה הנעשית בצדק ויושר שבה כל צד מקיים את שהבטיח, היא פעולה שאלוהים מכבד (ראה – טז 11, כ 10, 23, ויקרא יט 35-36, דברים כה 13-16, יחזקאל מה 10, הושע יב 8, עמוס ח 5, מיכה ו 10-11).

מאזניים: (ז') מכשיר איזון, מכשיר שקילה, סקלת איזון, משקל, מד משקל.

מרמה: (נ') רמאות, תרמית, רמייה, נוכלות, שקרנות, הונאה, גניבת דעת, הולכת שולל, כחש, שקר, סילוף, זיוף.

תועבה: נבלות, שיקוץ, מאיסה, תיעוב, עבודת אלילים.

.

  1. בָּא-זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן; וְאֶת-צְנוּעִים חָכְמָה.
    אלימות, חוצפה וגאווה מובילים לחרפה, בושה ושבר. לעומת זאת הענווים והצנועים נוחים לבריות ומביאים עימהם חכמה (טו 33, טז 18, יח 12, כב 4, כט 23, ישעיה י 12, יד 13-15, ירמיה נ 31-32, יח 3, מיכה ו 8, קור"א טו 33).

שים לב עם מי אתה מתרועע ומתחבר!

זדון: (ז') רשעות, רשע, עזות, שנאה, איבה, משטמה, בכוונה, לא בשגגה.

קלון: כתם, בושה, כלימה, ביזיון, חרפה, אי כבוד, עלבון, גנות.

צניעות: (נ') ענווה, ענוותנות, שפלות-רוח, חוסר יהירות, הסתפקות במועט, ביישנות, הגינות, טוהר, תום.

חכמה: פקחות, תבונה, הכושר לשקול כל דבר בהיגיון ובשכל ישר כדי להגיע למסקנה נכונה.

.

  1. תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם; וְסֶלֶף בֹּגְדִים ושדם (יְשָׁדֵּם).
    תמימותם של האנשים ההולכים בדרך היושר (נאמנות, טוהר וקדושה) תנחה את חייהם בדרך הטוב. לעומת זאת, רשעים החיים על פי עקרונות מסולפים (מרמה, תהפוכות, אנוכיות) לא יימלטו מתוצאת מעשיהם. לבסוף גם הם יפלו קורבן לבגידה ושקר (יא 20, יג 6, יט 3, כב 12, בראשית לט 6-12, לוקס כ 23).

תום: (ז') תמימות, יושר, טוהר, זכות, הגינות, כנות, נאיביות, חוסר תחכום.

ישר: הגון, הוגן, תמים, טהור, צדיק, נאמן, כן, הולך בתלם, לא עקום, לא סוטה.

לסלף: (פ') לעוות, לעקם במובן מוסרי, לסרס, לשבש, לשנות עובדות, להרחיק מהאמת, להפוך לשקרי, לזייף.

להנחות: (פ') להוביל, להנהיג, להדריך, לנהל, להורות, להתוות קו פעולה, לכוון, לייעץ, לנווט, לשמש כמנחה.

בוגד: (ת'/ש"ע) מועל, מפר אמון, בוגדני, קושר קשר, רמאי, מוליך שולל.

יְשָׁדֵּם: שורש שדד, יתעם, ישגם, יביא עליהם שוד ושבר (ירמיה ה 6).

.

  1. לֹא-יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה; וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת.
    אוצר רב לא יועיל או ינחם ביום משפטו של אלוהים. לעומת זאת, הצדיק החי על פי אמות המידה שאלוהים מלמד בדברו ומתרחק מהחטא יינצל מיום עברה (זעם) זה (ב 16-18, ג 2, י 2, יג 21, בראשית יח 25, יחזקאל יד 16, צפניה א 18, ישעיה ב 6-22, י 3, יחזקאל ז 19, עזרא ז 19, לוקס יב 16-21, תסל"א ה, התגלות ג 10).

להועיל: (פ') להביא תועלת, להיות שימושי, לשמש, לסייע, לעזור, להיטיב, לשפר.

הון: רכוש, רווחים, נכסים, קניין, עושר, שפע, כספים, אוצר הכסף, שווה כסף.

יום עברה: יום משפט אלוהים על הרשעים, יום זעם.

צדקה: מעמד של חף מפשע – נושע מבחינה רוחנית בעיני אלוהים ופועל באמונה על פי רצון ודבר אלוהים (בראשית טו 6 – "והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה").

הצלה: (נ') ישועה, ישע, הושעה, תשועה, מילוט, חילוץ, פדות, שחרור, הרגעה.

.

  1. צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ; וּבְרִשְׁעָתוֹ יִפֹּל רָשָׁע.
    אדם החיי על פי אמות המידה הטהורות של אלוהים ונמנע מכל מעשה עוול ומחשבה רעה, זוכה לחיים מודרכים ומוגנים. לעומת זאת, רשע הדוחה את מידותיו הטהורות של אלוהים וחי על פי מידות של רשע, עתיד לחוות את תוצאת מעשיו המושחתים (ב 7, ג 6, י 27-30, כא 29, ספר אסתר – המן נפל במלכודת שניסה לטמון ליהודים, דניאל ו, אל הגלטים ו 7-8, שמואל-א פרק ב 3).

צדקה: מעמד של חף מפשע – נושע מבחינה רוחנית בעיני אלוהים ופועל באמונה על פי רצון ודבר אלוהים (בראשית טו 6 – "והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה").

תום: (ז') תמימות, יושר, טוהר, זכות, הגינות, כנות, נאיביות, חוסר תחכום.

ליפול: (פ') להיכשל, לא להחזיק מעמד, להיות מנוצח, לנחול מפלה, להתמוטט, להיכבש, להילכד, להיכנע.

רשע: רע, לא טוב, אכזר, מרושע, שטני, זדוני, קשה-לב, מושחת, אשם, נושא באשמה.

.

  1. צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵם; וּבְהַוַּת בֹּגְדִים יִלָּכֵדוּ.
    אדם החי על פי עקרונות המוסר וההדרכה של אלוהים ומקבל את משמעת אלוהים עליו, זוכה להגנה והדרכת אלוהים. לעומת זאת, אדם הדוחה את עקרונות המוסר וההדרכה של אלוהים ואת משמעתו, הבונה את חייו על חוסר נאמנות ואמינות, עתיד ליפול קורבן למחשבותיו ותקוותיו מלאות התאווה. מחשבותיו יובילוהו לחטא שבסופו יביא לצער וכאב (קהלת י 8, אסתר ז 9).

צדקה: מעמד של חף מפשע – נושע מבחינה רוחנית בעיני אלוהים ופועל באמונה על פי רצון ודבר אלוהים (בראשית טו 6 – "והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה").

ישר: הגון, הוגן, תמים, טהור, צדיק, נאמן, כן, הולך בתלם, לא עקום, לא סוטה.

הצלה: (נ') ישועה, ישע, הושעה, תשועה, מילוט, חילוץ, פדות, שחרור, הרגעה.

הוה: אסון, צרה, אובדן (איוב ו 2), פשע, המביא אסון (תהילים נב 9), תאווה רעה (מיכה ז 3).

בוגד: (ת'/ש"ע) מועל, מפר אמון, בוגדני, קושר קשר, רמאי, מוליך שולל.

מלכודת: פח, מכשול, מוקש, מארב, רשת, בור, מצב ללא מוצא, מבוי חסום.

.

  1. בְּמוֹת אָדָם רָשָׁע תֹּאבַד תִּקְוָה; וְתוֹחֶלֶת אוֹנִים אָבָדָה.
    כל תקוותיו ותוכניותיו של הרשע מסתיימות ברגע מותו. תקוותו אובדת יחד עם מותו הפיזי. יש המפרשים – גם תקוות בניו אבדה, כי הם ישאו בעוון אבותם – ראה איוב יח 12 (י 28, יא 23, ישעיה מ 29, ירמיה יז 5, תהילים קה 36, כט 32)

אובדן: (ז') איבוד, היעלמות, הליכה ללא שוב, אבדה, חוסר, נזק, קלקול, הפסד, כישלון, מפלה, חורבן, כליה, הרס.

תקווה: (נ') ציפייה, תוחלת, ייחול, אמונה, כיסופים, משאת-נפש, אי-ייאוש, ביטחון, סיכוי.

תוחלת: (נ') ציפייה, המתנה, תקווה, ייחול, אמונה, אי-ייאוש, ביטחון, סיכוי.

און: (ז') כוח, חוזק, אונות, גבורה, עצמה, עוז, יכולת, כושר, מרץ, פוטנציה, אומץ, זרע, בן; הון, עושר, שפע.

.

  1. צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ; וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו.
    איש צדיק החיי על פי עקרונות המוסר של אלוהים ומקבל את משמעתו עליו, יזכה להגנת והדרכת אלוהים בחייו כך שיינצל מן הרעה שנשקפה לו מאויביו הרשעים. לעומת זאת, הרשע הדוחה את אלוהים ודברו, וחייו מלאי חטא, עתיד לחוות את הצרות והמכשלות שאלוהים מנע מהצדיק. הרשע עתיד ליפול במלכודת שהצדיק ניצל ממנה (יב 13, כא 18, ישעיה מג 3, ראה אסתר ה 14, ז 10).

צדיק: נושע המנהל חיים המאופיינים ביושר, הגינות, קדושה וטוהר התואמים לרצון אלוהים שבכתבי הקודש

צרה: (נ') רעה, עניין רע, בעיה, מצוקה, פגע, אסון, טורח, פורענות, שואה, שבר, משוא, תאונה, מזל רע, ספחת.

חילוץ: (ז') הצלה, ישועה, הושעה, מילוט, פדות, שחרור, גאולה, חליצה, הוצאה, הסרה.

רשע: (פ') חטא, סר מדרך הישר, עשה מעשים רעים, נהג ברשעות, לא קיים מצוות, פשע, הלך בדרך הרעה, שיחת.

תחת: (מ"י) במקום, תמורת.

.

  1. בְּפֶה חָנֵף יַשְׁחִת רֵעֵהוּ; וּבְדַעַת צַדִּיקִים יֵחָלֵצוּ.
    הרשע פוגע בדבריו בחברו. אדם החסר יראת אלוהים לא יהסס לשקר ולסלף מילים אשר בכוחם לפגוע ברעיו ובקרובים לו. הצדיקים, יראי האלוהים אשר חיים על פי רצון אלוהים וסרים מחטא, מזהים בחכמתם את כוונת הרע של החנף ונמנעים מליפול במלכודת שהוא טמן להם (י 18, טז 29, דניאל יא 32, ישעיה י 6, ירמיה ג 2, במדבר לה 33, תהילים קז 20, יוחנן ב 25).

חנף: גונב דעת, מדבר חלקות לרעהו, ולבבו לא כן יחשוב.

להשחית: (פ') להרוס, לגרום נזק, לקלקל, לחבל ב-, לפגום, לפגוע, להטיל מום, לכער, לפגוע במראה לבלי הכר, להשמיד, להחריב, לחסל, לעקור משורש, להכרית, להכחיד.

רע: (ש"ע) ידיד, עמית, שותף, חבר, אוהב, מסור, קרוב ללב, בן-אדם, ברנש, זולת, יצור אנושי.

דעת: דיעה, חכמה, תבונה.

צדיק: נושע המנהל חיים המאופיינים ביושר, הגינות, קדושה וטוהר התואמים לרצון אלוהים שבכתבי הקודש

חילוץ: (ז') הצלה, ישועה, הושעה, מילוט, פדות, שחרור, גאולה, חליצה, הוצאה, הסרה.

.

  1. בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה; וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה.
    11. בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת; וּבְפִי רְשָׁעִים תֵּהָרֵס.

פסוקים אלו מציינים את השפעת הצדיקים והרשעים על חיי החברה. כשאלוהים מברך את הצדיקים בעיר מסוימת, נהנים מברכה זו גם שאר תושבי העיר. צדיקי העיר מהווים בסיס לניהול כלכלי תקין ומוסרי. בנוסף לכך, תושבי העיר שמחים כשהרשעים המשקרים, מרמים, גונבים ורוצחים – מתים!  כשהרשעים מתמעטים, העיר בטוחה יותר. דברי פי הרשעים, (שלא לדבר על מעשיהם) בכוחם להרוס את כלכלת העיר וניהולה המוסרי (ירמיה כב 2-5, משלי כח 12, 28, יא 9).

צדיק: נושע המנהל חיים המאופיינים ביושר, הגינות, קדושה וטוהר התואמים לרצון אלוהים שבכתבי הקודש

עליצות: (נ') שמחה, גיל, חדווה, רינה, גילה, דיצה, אושר, הנאה, עליזות, עונג, נחת, רוח חיים, חגיגה, צחוק, בידור.

קריה: (נ') עיר, כרך, יישוב, מושב, עיירה, פרבר, שכונה, אזור, שטח, תחום.

אובדן: (ז') איבוד, היעלמות, הליכה ללא שוב, אבדה, חוסר, נזק, קלקול, הפסד, כישלון, מפלה, חורבן, כליה, הרס.

רשע: (פ') חטא, סר מדרך הישר, עשה מעשים רעים, נהג ברשעות, לא קיים מצוות, פשע, הלך בדרך הרעה, שיחת.

רינה: (נ') שיר, זמר, זמרה, שירה, מוסיקה, רננה, רון, דיצה, גילה, חדווה, שירי תפילה, פיוטים.

ישר: הגון, הוגן, תמים, טהור, צדיק, נאמן, כן, הולך בתלם, לא עקום, לא סוטה.

רום: (ז') גובה, הינשאות, מעל, למעלה, גבוה, רוחב אנכי של נקודה, גדלות, גאווה, רהב, גדולה.

קרת: עיר, כרך, ראה קריה.

הרס: (ז') הריסה, החרבה, השחתה, קלקול, השמדה, ניתוץ, שבירה, ריצוץ, אבדן, אבדון, שממה, חורבן, קץ, שמה.

.

  1. בָּז-לְרֵעֵהוּ חֲסַר-לֵב; וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחֲרִישׁ.
    איש המראה בגלוי את הזלזול שהוא רוחש לחברו, הוא טיפש (כסיל). כך הוא רוכש לו שונאים וגורם אי נעימות לו ולאחרים. איש חכם לעומתו, יודע מתי לשתוק, ואם ידבר, יאמר את המילים שבכוחן לתקן ולבנות (י 14, 18, יד 21, איוב ו 24).

בוז: (ז') זלזול, גידוף, לעג, לגלוג, קלס, גיחוך, השפלה, ביזוי, ביזיון, חרפה.

רע: (ש"ע) ידיד, עמית, שותף, חבר, אוהב, מסור, קרוב ללב, בן-אדם, ברנש, זולת, יצור אנושי.

חסר-לב: במובן הכתובים – חסר חכמה. במובן המודרני – קשוח, אכזר, לב של אבן, רשע.

תבונה: בינה, היכולת הנפשית להבין דברים ולהסיק מהם מסקנות הגיוניות. שכל-ישר, חכמה, פקחות.

להחריש: (פ') לשתוק, לשקוט, לדמום, להיאלם, להשתיק, להשקיט, להדמים, לגבור בקולו על-, לעשות לחירש.

.

  1. הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה-סּוֹד; וְנֶאֱמַן-רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר.

מי שהולך מאיש לאיש לדבר לשון הרע, מגלה סודות שגילו רק לו, מוכיח כי אינו אמין. לעומתו, איש המודע לכוחה של מילה ופליטת פה ושומר עצמו מלומר דבר שאינו ראוי, מוכיח כי הוא אדם אמין ונאמן. הנאמן יזכה לאמונם של אחרים (כ 19, י 14, ויקרא יט 16, ירמיה ו 28, יחזקאל כב 9).

רכלן: (ת'/ש"ע) הולך רכיל, מרנן, מפיץ שמועות, מוסר מפה לאוזן, מלעיז, משמיץ, מוציא לשון הרע.

סוד: (ז') רז, סתר, תעלומה, מסתורין.

נאמן: (ת'/ש"ע) מהימן, ראוי לאמון, אמיתי, מסור, איש סוד, מורשה, מיופה כוח, ממונה, מופקד, איש חבר-נאמנים.

.

  1. בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל-עָם; וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ.
    מנהיג טוב שומע לדעות שונות ומתייעץ עם יועצים ומומחים בכל נושא. מנהיג כושל חושב שהוא יודע כל ונמנע מלשמוע לעצת אחרים. הנהגה כושלת תוביל לנפילתו של עם ולעומתה הנהגה המושתתת על יעוץ ובחינת דיעות תניב החלטות נכונות ותוצאות טובות. (תחבולות = יעוץ טוב!) (טו 22, כ 18, כד 6, שמואל-ב פרק  טו 30 – יז 23)

תחבולה: (נ') תכסיס, מזימה, תמרון, ערמה, טקטיקה, המצאה (במקרה שלנו הכוונה להנהגה מלאת חכמה).

תשועה: (נ') הצלה, ישועה, ישע, גאולה, פדות, שחרור, עזרה.

יועץ: (ש"ע) נותן עצות, עוזר (במתן עצות) , סגן, מומחה בנושא מסוים.

.

  1. רַע-יֵרוֹעַ כִּי-עָרַב זָר; וְשֹׂנֵא תֹקְעִים בּוֹטֵחַ.
    אדם הערב לחובו של זר, עלול לשלם מכספו את החוב. [גרום יגרום רעה לעצמו]. לעומתו, אדם הנמנע מלערוב לחובו של זר, אינו מסכן את רכושו וכספו, ונשאר בטוח (תוקעים – מסכימים בלחיצת יד לשם התחייבות, הסכם) (ראה פרק ו 1-5 , יז 18, כב 26-27)

רַע-יֵרוֹעַ: שבור יישבר (כמו גרום יגרום).

ערב: (ת'/ש"ע) אחראי, נותן הבטחה, אחראי לפירעון חוב.

זר: (ש"ע) חיצוני, אחר, לא מוכר, לא שייך, מוזר, שונה, נוכרי, רחוק, לועזי, גר, בן עם אחר, מהגר.

בּוֹטֵחַ: חי בהשקט ובבטחה.

.

  1. אֵשֶׁת-חֵן תִּתְמֹךְ כָּבוֹד; וְעָרִיצִים יִתְמְכוּ-עֹשֶׁר.
    אישה רבת חן הודות למעלותיה, נימוסיה ושאר תכונותיה הנעלות, משיגה כבוד לה ולביתה (בעלה וילדיה) – אשת חיל.

לעומתה, העריצים האכזרים בעל הכוח משיגים רק עושר כי רק זה נחשב בעיניהם. עושרם נובע מעושק עניים וחלשים מהם.

הלקח מאוד ברור:

א.      במידה מוסרית מושג ערך רוחני, ובמידה כוחנית מושג ערך חומרי בלבד.

ב.      חן וכבוד הן מעלות נעלות מכסף (משלי לא 10-31, יב 4, יד 1, יט 14, כב 1)

אשת חן: נדיבת רוח.

תמיכה: (נ') משענת, גיבוי, חיזוק, עידוד, הגנה, סיוע, הושטת יד.

כבוד: (ז') יקר, מעמד, דרגה, הוקרה, הערכה, חשיבות, אדיבות, התחשבות, עושר, הון, שפע.

עריץ: (ת'/ש"ע) שליט, רודן, דיקטטור, משליט את רצונו, מדכא, נוגש, רשע, אכזר, תקיף, קשה.

עושר: (ז') הון, רכוש, קניין, כסף רב, בעלות על נכסים, שפע, רוב, הרבה.

.

  1. גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד; וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי.
    אדם הפועל בחסד עם הנזקקים גומל טוב לנפשו הוא. עשיית הטוב עבור אחרים ממלאה את נפשו בנעימות. לעומת זאת, אדם המתאכזר לזולת הוא מלא רוגז ומרירות המשפיעים לרעה על רוחו וגופו יחד (יהושע ז 25, ירמיה ו 23, מתי ה 7, ז 2, כה 34-36, בראשית לד 25-30, מט 7, מרקוס ד 24, לוקס ו 37-38).

לגמול: (פ') להשיב גמול, להחזיר טובה או רעה, לפצות, לשלם.

נפש: נשמה, רוח-חיים, קיום, אדם, בן אדם, יצור חי, ברייה.

חסד: טובה, צדקה, נדיבות, מעשה טוב, תמיכה, הקלה, עזרה, תרומה, רחמים.

לעכור: (פ') לפגום, לפגוע, לקלקל, להרוס, להשחית, להפריע, לסכסך, להתסיס, לחבל, להעיב על-.

שאר: (ש"ע) שריד, פליט, נשאר בחיים, קרוב משפחה, שאר בשר, בעל קשר משפחתי.

אכזרי: (ת') מרושע, רע, תוקפני, מחוסר רחמים, בעל לב אבן, נוקשה, בוטה.

.

  1. רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת-שָׁקֶר; וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶת.
    שכרו של הרשע כמצגת שווא. הוא חושב שכספו יעניק לו בטחון, עושר וחיים, אך לבסוף יגלה שאין פרי מבורך בשכרו. לעומתו, איש צדיק החי על פי אמות מידה טהורות כפי הנלמד בכתבי הקודש, יזכה לגמול נכון. פרי עמלו יהיה מבורך (י 2, 16, 24, הושע י 12, חגי א 6, אל הגלטים ו 8-9, יעקב ג 18).

רשע: (פ') חטא, סר מדרך הישר, עשה מעשים רעים, נהג ברשעות, לא קיים מצוות, פשע, הלך בדרך הרעה, שיחת.

שקר: (ז') כזב, בדיה, בדותה, אמצאה, רמאות, מרמה, רמייה, הונאה, דבר-שקר, פברוק, בלוף.

לזרוע: (פ') לשתול, להטמין זרעים באדמה, לנטוע, לגרום, לחולל, להפיץ, לזרות, להביא ל-, לעורר, להוליד.

שכר: (ז') משכורת, תגמול, גמול, תשלום, מענק, תמורה, שילום, מתן תמורה כספית.

צדקה: (נ') צדק, יושר, כנות, הגינות, גילוי-לב, דרך-האמת, דין-צדק, משפט-אמת, ישועה, גאולה, הצלה, ניצחון.

.

  1. כֵּן-צְדָקָה לְחַיִּים; וּמְרַדֵּף רָעָה לְמוֹתוֹ.
    אדם שקבע בליבו להתמיד בדרך הישר והטוהר יזכה לחיים פוריים ומלאי חיוניות. לעומתו, אדם הרודף אחר הרעה ושואף אליה – ימצא מוות. צדק מביא חיים ורשע מביא מוות (החוטא ניזוק – יא 17, שכרו חסר ערך – 18, ולבסוף ימות – 19). (י 16, יב 28, יט 23, ה 23, כא 16, איוב מב 7, במדבר כז 7, אל הרומים ו 23, יעקב א 15).

כן: שם מופשט במובן אמת, נכונה.

צדקה: (נ') צדק, יושר, כנות, הגינות, גילוי-לב, דרך-האמת, דין-צדק, משפט-אמת, ישועה, גאולה, הצלה, ניצחון.

חיים: (ז') קיום, נשמה, נפש, התקיימות, מציאות, הימצאות.

לרדוף: (פ') לרוץ אחרי-, לנסות להשיג, לנסות למצוא, להיות להוט, לשאוף, להשתוקק.

רעה: (נ') רשע, רשעות, עוול, אכזריות, שטניות, קשי-לב, שחיתות, קלקול, עשיית רע, צרה, פורענות.

.

  1. תּוֹעֲבַת יְהוָה עִקְּשֵׁי-לֵב; וּרְצוֹנוֹ תְּמִימֵי דָרֶךְ.
    אלוהים מואס וסולד מאדם שקבע בליבו להתמיד בחטא ובמעשים רעים. לעומת זאת, אלוהים אוהב ומברך את ההולכים בדרך הישרה וליבם טהור מכל כתם מוסרי (ב 15, ג 32,  ח 8, יב 22, טו 8-9, 26, טז 5, יז 15, כ 10,23, ו 16-19, יב 22, תהילים קיט 1, דבה"א פרק כט 17, דבה"ב פרק טז 9).

לתעב: (פ') לשנוא, לשטום, לחוש עוינות, לא לסבול, להיגעל, לסלוד, לחוש איבה, להתמלא תיעוב, לחוש מיאוס.

עיקש: (ת') עקשן, קשה עורף, סרבן, עומד על שלו, עומד על דעתו, לא מוותר, הפכפך, נפתל, מרגיז.

תמים: (ת') תם, ישר, טהור, זכאי, נקי, שלם, מלא, מושלם.

עיקש-לב: ערמומי, רמאי, דוגל בדרך חיים מעוותת.

.

  1. יָד לְיָד לֹא-יִנָּקֶה רָּע; וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָט.
    הייה בטוח שהרשע הדוחה את אלוהים ודברו לא ינקה מעונש – הוא ישלם בעבור חטאו. באותה מידה הייה בטוח שאלוהים מגן על הצדיק ביום משפט, ולא עליו בלבד אלא אף על צאצאיו (ו 29, טז 5, תהילים קיב 1-2, יד 26).

יד ליד: תקיעת כף, הבטחה.

לֹא-יִנָּקֶה: לא יתחמק מעונש.

זרע צדיקים: (ז') פרי בטן, ילדים, צאצאים, הדור הבא, דור העתיד של יראי אלוהים הנושעים.

למלט: (פ') להציל, להבריח, לשחרר, לחלץ, להוציא, לסייע להימלטות, לגאול, להושיע.

  1. נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר, אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם.
    כשם שנזם זהב, יפה ויקר ככל שיהיה אינו הולם את החזיר המלוכלך והטמא, ולא יוכל להסיר ולו במעט מזוהמתו וטומאתו, כך באותה מידה, יופי גופה של אישה, יפה ככל שתהיה, לא יחפה על כיעור נפשה. אשה יפה וטיפשה היא כמו חזיר שבאפו נזם זהב… (בראשית כד 47, ישעיה ג 21, יחזקאל טז 12).

נזם: (ז') תכשיט לאף, טבעת מתכת לקישוט החוטם.

סר-טעם: (ת') שאין בו טעם, חסר ערך, טיפשי.

.

  1. תַּאֲוַת צַדִּיקִים אַךְ-טוֹב; תִּקְוַת רְשָׁעִים עֶבְרָה.
    מחשבתם ורצונם של הצדיקים החיים על פי אמות מידה טהורות וקדושות, עוסקות בדברים מועילים וברוכים. לעומת זאת, מחשבותיו ותוכניותיו של הרשע עוסקות באנוכיות ובפשע המעוררות זעם ומביאים עליו את משפט אלוהים (י 24, 28, ישעיה י 3, טז 6, צפניה א 18, אל הרומים ב 8-9, יב 1-21, אל הפיליפים ב 12-18).

תאווה: (נ') תשוקה, רצון עז, חשק, חמדה, תיאבון, כמיהה, אהבה עזה, להט, התלהבות, חפץ, ערגה, שאיפה.

צדיק: נושע המנהל חיים המאופיינים ביושר, הגינות, קדושה וטוהר התואמים לרצון אלוהים שבכתבי הקודש

תקווה: (נ') ציפייה, תוחלת, ייחול, אמונה, כיסופים, משאת-נפש, אי-ייאוש, ביטחון, סיכוי.

רשע: (פ') חטא, סר מדרך הישר, עשה מעשים רעים, נהג ברשעות, לא קיים מצוות, פשע, הלך בדרך הרעה, שיחת.

עברה: (נ) כעס, קצף, חרון. יום עברה – יום צרה ופורענות.

.

  1. יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד; וְחֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אַךְ-לְמַחְסוֹר.
    אדם הנותן בנדיבות, לא יחסר. אלוהים יברכו כך שיהיה לו מספיק לצרכיו ואף להמשיך לתת. לעומת זאת, אדם המסרב לשלם לאחר את שמגיע לו ביושר, סופו שידע מחסור (ג 9, 10, תהילים קיב 9, קוהלת יא 1, יוחנן יב 24-25, מע"ה כ 35, קור"ב ט 6-9).

לפזר: (פ') לגרום לפיזור, להפיץ, לזרות.

לחשוך: (פ') למנוע מ-, לא לתת, לעצור, לחסוך, לקמץ, להימנע מבזבוז, לשמור בחיסכון.

יושר: (ז') הגינות, טוהר, כנות, תום, צדק, הוגנות, אמינות, הליכה בתלם, ישרות, גילוי-לב, תמימות.

מחסור: (ז') חוסר, גירעון, היעדר, עוני, דלות, ריש, אביונות, מסכנות, צורך.

.

  1. נֶפֶשׁ-בְּרָכָה תְדֻשָּׁן; וּמַרְוֶה גַּם-הוּא יוֹרֶא.
    ככל שתרבה לעזור ולגמול בנדיבות לנזקקים, כך ירבה אלוהים להעניק לך ולהעשיר אותך. המשקה אחרים לרוויה, גם הוא ירווה (יג 4, בראשית לג 11, דברים לא 20, ישעיה ל 23, הושע ו 3, קור"ב ט 6).

נפש: נשמה, רוח-חיים, קיום, אדם, בן אדם, יצור חי, ברייה.

ברכה: איחול, תפילה, הבעת משאלה, הבעת רצון, הבעת כל-טוב, אמירת דברים טובים.

מדושן: (ת') שמן, שומני, שבע, שבע נחת, מלא עונג, מרוצה, מאושר, נהנה.

להרוות: (פ') להשקות, לתת מים, לשבור צימאון, להספיג, להרטיב, למלא בנוזל, להביא לנקודת הרוויה.

יורא: ירווה.

.

  1. מֹנֵעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם; וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר.
    אדם האוגר תבואה ומסרב למכרה לזקוקים לה, יקללהו העם. לעומתו, אדם המוכר את תבואתו במחיר הוגן וכך מאפשר מחיה לאחרים יזכה לתודתם וברכתם (במדבר כג 11, בראשית מב 19, עמוס ח 5, 6, איוב כט 13, משלי כד 24).

למנוע: (פ') לא לאפשר, לסכל, לשים לאל, להפר, לעצור, להדוף, לעכב, לחסום,     לא לתת, לשלול, לחסוך, לחשוך.

בר: (ז') תבואה, גידולים, דגן.

יִקְּבֻהוּ: יקללו אותו.

לאום: (ז') עם, אומה, קבוצת מוצא משותפת, קיבוץ בני אדם בעלי גורל משותף.

ברכה: איחול, תפילה, הבעת משאלה, הבעת רצון, הבעת כל-טוב, אמירת דברים טובים.

להשביר: (פ') למכור תבואה, למכור מזון, למכור אוכל.

.

  1. שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן; וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶנּוּ.
    העמל ודורש למצוא טוב לאחרים, במעשהו כמו מבקש את אהבת אלוהים ואדם. לעומתו, העמל להרע לאחרים, ידע לו שרעה תבוא עליו (תהילים ז 15-16, נז 7, אסתר ז 10, מתי ז 12).

שוחר: (ת') רוצה בכל לבו, דורש, מבקש, מחפש, מגלה עניין רב, שואף, משתוקק.

רצון: (ז') בקשה, שאיפה, חפץ, משאלה, מוטיבציה נפשית, נחת-רוח, הסכמה, חסד.

לדרוש: (פ') לתבוע, לעמוד על-, לבקש בתוקף, לחפש, לבקש, לשאול על-, להתעניין.

רעה: (נ') רשע, רשעות, עוול, אכזריות, שטניות, קשי-לב, שחיתות, קלקול, עשיית רע, צרה, פורענות.

.

  1. בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ הוּא יִפּוֹל; וְכֶעָלֶה צַדִּיקִים יִפְרָחוּ.
    אדם המאמין שבעזרת כספו הוא יכול להתגבר על כל מכשולי החיים והמזלזל בדרישות הצדק, יגלה שאין כך הדבר. אלוהים תמיד יכול להעמידו מול בעיה או צרה ששום כסף או כוח אנושי יוכלו להצילו ממנה.

לעומתו, הצדיק שחי על פי עקרונות אלוהים הכתובים בכתבי הקודש ושם את כל בטחונו באלוהים, מגלה שהחיים מתברכים מיום ליום ככל שהוא גדל באמונתו ובטחונו באלוהים. אדם שכזה יפרח כמו עלה בריא (י 15, כג 4-5, תהילים א 3, מט, צב 13, טימ"א ו 17, 19).

לבטוח: (פ') לתת אמון, לשים מבטחו, לסמוך על, להישען, להאמין, לשבת לבטח, להיות מוגן ושליו, לא לחשוש.

עושר: (ז') הון, רכוש, קניין, כסף רב, בעלות על נכסים, שפע, רוב, הרבה, מלאי, מגוון, שפעה.

מפלה: (נ') נפילה, קריסה, כריעה, שפל, תבוסה, כישלון, הפסד, כניעה.

צדיק: (ת'/ש"ע) ישר, הגון, תמים, בר-לבב, עושה צדק, מאמין, ירא-שמים, אדוק, חסיד, חף-מפשע, צודק, זכאי.

לפרוח: (פ') להיות בפריחה, לשגשג, להצליח, להיראות במיטבו, לעשות חיל, להתקדם, לעלות יפה, להתרחב, להתפשט.

.

  1. עֹכֵר בֵּיתוֹ יִנְחַל-רוּחַ; וְעֶבֶד אֱוִיל לַחֲכַם-לֵב.
    המשחית את ביתו על ידי בזבוז או הזנחה (גם ביחסו לשאר בני משפחתו) סופו שיישאר חסר כל. הוא יישאר עם "אוויר" בידו – לא יירש דבר!

טיפש שכזה שבהתנהגותו והחלטותיו השגויות הורס את ביתו ומשפחתו, עתיד להיות עבדו (תחת ידו) של האיש החכם והחרוץ (טו 27, ישעיה מא 29, ירמיה ה 13, קוהלת א 15).

עכור: השחת, קלקל.

נחלה: (נ') אחוזה, קניין, נכס, שטח קרקע, מקרקעין, ירושה, עיזבון, חלק, נתח, בעלות, זכות, חזקה, אחיזה.

ינחל רוח: לא ינחל דבר, יאבד נחלתו.

עבד: (ז') אדם שהוא קניינו של אחר, משרת, שרת, שמש, נתין, משועבד, כפוף, סר, נרצע, כנוע.

אוויל: (ת'/ש"ע) שוטה, חסר-דעה, חסר-דעת, טיפש, פתי, סכל, כסיל, מטומטם, בור, אידיוט.

.

  1. פְּרִי-צַדִּיק עֵץ חַיִּים; וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם.
    מעשיו ודבריו של הצדיק, עדות חייו, מהווים השפעה מעודדת וחיובית על הזולת למען יפנו גם הם לדרך הישר והצדק המובילה לחיי עולם. איש חכם, צדיק, מושך אחריו נפשות לדרך שאחריתה ברכה ונצח.

(ח 18-19, דניאל יג 3, קור"א ט 19-22, איגרת יעקב ה 20, עץ חיים – ספר התגלות כ"ב 2, בשורת לוקס ה 10, משלי ו 25, תהילים לא 14, יחזקאל יג).

פרי: (ז') תוצאה, גמול, שכר, רווח, הכנסה.

צדיק: נושע המנהל חיים המאופיינים ביושר, הגינות, קדושה וטוהר התואמים לרצון אלוהים שבכתבי הקודש

עץ-חיים: משל למקור המניב חיי עולם.

חכם: נבון, פיקח, בעל שכל, רב מוח, אינטליגנט, שנון, מחוכם, למדן, בקיא, ידען, משכיל, מומחה, מלומד.

.

  1. הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם; אַף כִּי-רָשָׁע וְחוֹטֵא.

כמו שאלוהים מעניש את הצדיק (במהלך חייו עלי אדמות) אם הוא נכשל בחטא, ללא משוא פנים, על אחת כמה וכמה ייענש הרשע עבור מעשיו הרעים (במדבר כ 11, 12, שמואל ב פרק יב 10, משלי א 18, 31, תהילים יא 5-7, עג 17-19).

צדיק: נושע המנהל חיים המאופיינים ביושר, הגינות, קדושה וטוהר התואמים לרצון אלוהים שבכתבי הקודש

ישולם: יקבל כגמולו.

רשע: (פ') חטא, סר מדרך הישר, עשה מעשים רעים, נהג ברשעות, לא קיים מצוות, פשע, הלך בדרך הרעה, שיחת.

חוטא: (ת'/ש"ע) פושע, עבריין, רשע, עושה רע, מפר חוק, אשם, בן-בליעל.