משלי פרק ג'

 

ברכות בעבור עשייה טובה – חיי קדושה.

  1. בְּנִי, תּוֹרָתִי אַל-תִּשְׁכָּח; וּמִצְו‍ֹתַי יִצֹּר לִבֶּךָ.
    בני, לעולם אל תשכח את תורת ה', הוראותיו, הנחיותיו ומצוותיו שלימדתי אותך. שנן את שלמדת ותרגל זאת בכך שתציית לדבר אלוהים. שנן ויישם את דבר אלוהים בנאמנות עד שיהפך להרגל קבוע בחייך. אם תעשה כך, הציות לדבר אלוהים יהפך לדבר הנורמלי והיום יומי בחייך (ב 1, כט 18, ד 2, 21-23, דברים ח 1, ל 16, תהילים קיט 141).

תורה: חוק ומשפט, הנחות יסוד להתנהגות ואמונה, ספר החוקים אשר נתן משה לישראל.

לשכוח: לא לזכור, לא להיזכר; להשאיר, לאבד; לעזוב, לנטוש; לזנוח, להתעלם, לא להתייחס, לא לשים לב, לא לטפל.

מצווה: ציווי, צו, הוראה, פקודה, חובה, איסור, חוק, תקנה, גזרה, כלל, מנהג, מסורת, נוהג.

נצור: שמור, סגור, נעול, מוגן, בטוח.

  1. כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים, וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ.
    הגמול לשינון ויישום דבר אלוהים באהבה ואמונה כנה יהיה חיים ארוכים ומלאי שלום (ד 10, ט 10-11, י 27, יב 21, טז 31, יט 23, שמות כ 12, דברים ו 6, מלכים א פרק ג 9, ישעיה כו 3, תהילים כא 5, צא 16, קיט 165, יוחנן יד 15, 23). *הכוונה העיקרית היא לחיי נצח בנוכחות אלוהים

אורך ימים: חיים ארוכים, שיבה טובה.

שלום: אי-לוחמה, יחסי ידידות, שלווה, מנוחה, שקט, רווחה, חוסר עוינות בין אלוהים לאדם.

  1. חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל-יַעַזְבֻךָ: קָשְׁרֵם עַל-גַּרְגְּרוֹתֶיךָ; כָּתְבֵם עַל-לוּחַ לִבֶּךָ.
    לעולם אל תיכנע לאנוכיות ולחוסר היושר. בטא את אמונתך וביטחונך באלוהים באהבת הזולת ובחיים המאופיינים על פי אמות הצדק והיושר של אלוהים. חסד ואמת הן פאר והדר לבעליהן. למד ושנן את תורת אלוהים עד שמצוותיו תהיינה חלק בלתי נפרד מחייך, עד שיהפכו לתגובותיך הטבעיות, תגובות מלב רגיש לצרכי הזולת (א 9, ו 21, ז 3, יד 22, טז 6, כ 28, בראשית כד 27, דברים ו 8, שמות יג 9, לב 16, ירמיה יז 1, לא 33, יוחנן א 17, קור"ב ג 3, אפסיים ד 15).

חסד: טובה, צדקה, נדיבות, מעשה טוב, תמיכה, הקלה, עזרה, תרומה, רחמים.

אמת: דבר נכון ונאמן, דבר שיש שלתת בו אמון.

קשר: לולאה, עניבה, חבק, כריכה.

גרגרת: צוואר.

לוח לבו: השתדל לזכור היטב, נתן דעתו.

  1. וּמְצָא-חֵן וְשֵׂכֶל-טוֹב, בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.
    כגמול על הקרבתך, אלוהים יתן לך חן בעיני שכניך ורעיך. חברותך תהיה מצרך נדרש בין בני אדם (ח 35, יב 2, יג 15, שמואל א פרק ב 26, תהילים קיא 10, קוהלת ח 1, לוקס ב 52, מעשי השליחים כד 16, אל הרומים יב 7, שנייה לקורינתים ח 21).

מצא-חן: היה לרצון ל-.

שכל-טוב: הבנה טובה, חריצות שכלית.

בפסוקים הבאים המחבר מפרט, מה לעשות כדי למצוא חן בעיני אלוהים ואדם.

  1. בְּטַח אֶל-יְהוָה בְּכָל-לִבֶּךָ; וְאֶל-בִּינָתְךָ אַל-תִּשָּׁעֵן.

אל תעזוב את דרך ועצת אלוהים אלא בטח בו בכל ליבך, ללא היסוס, פקפוק או תהיה בכל תחום בחייך. ביום שבו יהיה עליך לבחור, אל תישען על דעתך בלבד אלא חפש ושאף לדעת את דעת אלוהים בנושא (כב 19, כג 4, במדבר יד 24, דברים א 36, יהושע ט 14, יד 6-14, ישעיה לח 3, ירמיה ט 22, יז 5, 7, תהילים כב 5, 6, לז 4-5, דברי הימים א כח 9).

בטח: סמך, נשען, שם מבטחו, ללא פחד ודאגה.

בינה: תבונה, התבוננות פנימית מעמיקה, חדירה לעומקו של דבר.

להישען: להיסמך, להשעין עצמו, להטיל את כובד משקלו, להיתמך; להסתמך, להתבסס, להיעזר, להסתייע, להיאחז,

להביא תימוכין.

  1. בְּכָל-דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ; וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ.
    חפש בדבר אלוהים את העיקרון המתאים והנכון למצב שבו אתה נימצא והחלט בהתאם. פעל תמיד בדרך זו עד שיהיה הדבר להרגל ולמעשה טבעי בחייך.

אם תפעל בדרך זו, תגיע לבגרות רוחנית שתתאפיין בציות מהיר לדבר אלוהים. התנהגותך תוכיח שליבך רגיש להדרכת אלוהים בכל תחום.

אלוהים יגמול לך על ציותך בכך שינחה את חייך בדרך הישר הבטוחה והברוכה (יא 5, ירמיה י 23, ישעיה מה 13, תהילים טז 3, דברי הימים א פרק כח 9, הושע ד 1, ו 3, 6, מתי ו 22).

דרך: מסלול, ערוץ, נתיב, משעול, אורח, כיוון, מגמה, מעבר, גישה, אמצעי, שיטה, אופן; מנהג, הרגל, נוהג, אופן-התנהגות.

ישר: הגון, הוגן, תמים, טהור, צדיק, נאמן, כן, הולך בתלם, לא עקום, לא סוטה.

אורח: דרך, שיטה, סגנון, נוהג, התנהגות, נוהל, מנהג, מהלך, מידה.

  1. אַל-תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ; יְרָא אֶת-יְהוָה וְסוּר מֵרָע.
    אל תחשוב שאתה יודע הכל ואין לאחרים או לאלוהים עוד מה ללמדך ולהוכיחך. לעולם יהיה עליך ללמוד עוד. לכן כבד את אלוהים כפי שראוי לו, קרא, למד, שנן וציית לדברו באמונה ואהבה. תבטא את אהבת ה' בכך שתחיה חיים מוסריים, וקדושים ותתרחק מהרע על כל צורותיו (ח 13, כו 5, כח 11, איוב כח 28, טימ"ב ב 19, אל הרומים יא 25, יב 16, תסל"א ה 21-22).

חכם: נבון, פיקח, בעל שכל, רב מוח, אינטליגנט, שנון, מחוכם, למדן, בקיא, ידען, משכיל, מומחה, מלומד.

יראת יהוה: כיבוד ה', הקפדה בקיום מצוות אלוהים, ירא אלוהים – כינוי לאדם מאמין באלוהים אמונה שלמה ושומר דבר אלוהים באדיקות.

לסור: לנטות, לפנות, לסטות, לעזוב, לחדול, להיפסק.

  1. רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ; וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ.
    הגמול ליראת אלוהים המתבטאת בשמירת הוראותיו יהיה שאלוהים ישמור את בשרך וייתן חיים לנפשך (ג 22, ד 22, יב 4, 18,  יד 30, טו 30, טז 24, יז 22, איוב כא 24, תהילים לב 3-4, נא 9, קור"א יא 29-31).

רפאות: שחזור, שיקום, רהביליטציה, קימום, החזרה למצב הקודם (ברפואה).

שריך: בשרך, גופך (שיר השירים ז 3, בראשית כט 14).

שיקוי: תרופה, משקה, שתייה.

עצם: גוף, אישיות, זהות.

  1. כַּבֵּד אֶת-יְהוָה מֵהוֹנֶךָ; וּמֵרֵאשִׁית כָּל-תְּבוּאָתֶךָ.
    לאחר שקבעת בליבך והחלטת לנהוג באחרים בנועם, בהגינות ומסירות, הוכח את אהבתך לאלוהים בכך שאתה מעמיד לרשותו מנכסיך ורכושך. הוכח זאת בעזרה לנזקקים ומוכי גורל. זכור תמיד שכל הכנסתך ומקור מחייתך נובעים מחסד אלוהים. לאלוהים שייך כל אוצרך. העמד לרשות אלוהים חלק ראשון מהכנסתך. (יד 31, בראשית ד 3-4, ויקרא כג 10, כה 23, במדבר יח 12-13, ישעיה מג 23, חגי ב 8, קור"ב ח 1-15, ט, שמות כב 29, כג 19, דברים ו 9-11, יח 4, כו 2, מלאכי ג 10).

כבוד: הוקרה, הערכה, חשיבות, אדיבות, התחשבות.

הון: רכוש, רווחים, נכסים, קניין, עושר, שפע, בעלות, כספים, קפיטל, אוצר הכסף, שווה כסף.

ראשית: קודם כול, תחילה, קודם, בראשונה, לפני הכול, כהתחלה, ביכורים, מיטב.

תבואה: פרי האדמה, יבול, תוצרת, תנובה, גידולי האדמה.

  1. וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע; וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ.
    כגמול להקרבת חלק ראשון מהכנסתך לשירות אלוהים (עזרה לנזקקים, מוכי גורל או עבודת אלוהים אחרת – קורבנות), יברכך אלוהים בכך שימשיך לספק את מחסוריך ומעבר לכך. אלוהים יעניק לך עוד ועוד כך שתוכל לעזור עוד לזולת ובדרך זו להתמיד בביטוי אהבתך את ה' (דברים כח 8, 12, יואל ב 24, ד 13, מלאכי ג 10,  לוקס ו 38, קור"ב ט 6-11).

מלא: שלם, עמוס, מכיל במלוא קיבולו, עשיר, שופע, רב, עתיר.

אסם: מחסן תבואות, ממגורה, מתבן, מבנה גס, מקום לאיסוף אוסם.

שבע: מלא, בעל תחושת שובע, שאכל די הצורך, גדוש, דחוס, עמוס אוכל, מסופק, מרוצה.

תירוש: יין חדש (שטרם תסס) , מיץ ענבים.

יקב: מפעל ליצירת יין, גת (מקראי) ,שקע לדריכת ענבים.

פרץ: זרם, שטף, שצף, קצף, סילון, שפע, זרימה (עבר על גדותיו).

 

  1. מוּסַר יְהוָה בְּנִי אַל-תִּמְאָס; וְאַל-תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ.
    לאחר שקבעת בליבך לבטוח באלוהים ובהדרכתו, הוכח זאת באופן מעשי בחייך בכך שתאפשר לאלוהים להכניס תיקונים למהלך חייך.(לחנך אותך!). זכור, כולנו חוטאים וזקוקים לתיקון!

התיקונים של אלוהים לעיתים מכאיבים אך הם נועדו לשם מוסר ותוכחת. אל תמאס בהדרכתו של ה'. אל תתלונן או תחשוב שייסורים אלו באים עליך משנאת ה' אותך או בלי עוון. אלוהים עושה הכול למענך, למען תגדל באמונה ותוכל לשרתו בטוהר וקדושה המפארים אותו. אלוהים מוכיח את אלו שהוא אוהב.

אלוהים משתמש בדרכים שונות כדי לחנך אותך:

דרך לימוד מכתבי הקודש, תוכחה מהורים, חברים, אנשים סביבך ואירועים ומקרים שאלוהים בריבונותו גורם בחייך.

היה עניו לבחון כל תוכחה ולתקן את דרכיך מתוך יראת אלוהים.

(א 25, יב 1, ויקרא כו 18, 28, דברים יא 2, הושע ה 2, תהילים קיט 71, עג 14, איוב ה 17, ז 16-20, ט 17-22,יג 13, ה 17, קור"ב יב 1-10, אל העברים יב 5-6).

מוסר: תוכחה, דברי אזהרה או לקח לתיקון התנהגות, עונש.

מאס: תיעב, בחל, התייחס באי רצון אל.

אל-תקוץ: אל תבחל ותתרעם.

  1. כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְהוָה יוֹכִיחַ; וּכְאָב, אֶת-בֵּן יִרְצֶה.
    אדרבה – אלוהים מחנך ומוכיח רק את אלו שהוא אוהב, ממש כמו אב המוכיח ומחנך את בנו חביבו. אלוהים לעולם לא יניח לך לחוות קושי ללא תכלית. כל מבחן אמונה נועד לעצב את אופייך ותכונותיך כך שאלוהים יקבל כבוד ותפארת בדוגמת חייך. אם אלוהים יבחר לקחת דבר מחייך או יאפשר לך לחוות קושי מסוים, יהיה הדבר למען תהיה משרת טוב יותר. אתה תחווה התנסות נפלאה עם אלוהים כשתקבל באהבה והבנה את תיקוני המוסר שלו (יג 24, דברים ח 5, 16, אל האפסים ו 4, קור"ב יב 1-10, אל העבריים יב 5-11, התגלות ג 19).

אהבה: חיבה עזה, אהדה, רגש משיכה, התחושה שחש האדם האוהב לאהוב, חיבוב, חמדה; כיבוד.

תוכחה: הטפת מוסר, גינוי, נזיפה, גערה, הטלת דופי, האשמה.

רצוי: מבוקש, שרוצים בו, נדרש, חיוני, מתבקש, מועדף, ששואפים אליו, חיובי, מומלץ, נעים, מועיל, מקובל, מתאים, שווה.

  1. אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה; וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה.
    מבורך אדם שמצא חכמה. מבורך האדם אשר יכול להסיק מסקנה נכונה ממקרה שראה, שמע או חווה ומיישם את הלקח בחייו. חכמת אלוהים נובעת מהבנה ויישום הפסוקים עד כה (ח 32, 34, 9, תהילים יט 10-11).

אשרי: מאושר הוא, ברוך הוא.

אדם: איש, גבר, בן-אדם, אנוש, יצור-אנושי, בן-תמותה, הולך על שתיים, ברייה, ברנש, אישיות, נפש.

למצוא: לאתר, לגלות, לחשוף, לעלות על-, לפגוש.

חכמה: פקחות, תבונה, הכושר לשקול כל דבר בהיגיון ובשכל ישר כדי להגיע למסקנה נכונה.

להפיק: להניב.

תבונה: בינה, היכולת הנפשית להבין דברים ולהסיק מהם מסקנות הגיוניות. שכל-ישר, חכמה, פקחות.

  1. כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר-כָּסֶף; וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ.
    כי חכמת בעלת ערך רב יותר מכסף ומהרווחים שמפיקים מזהב. (ח 10-11, 19, טז 16, כ 15, איוב כח 15-19, מתי יג 46).

מסחר: סחר, מיקח, מכירה וקנייה, עסקים, עסק, החלפת סחורות, משא ומתן, ביזנס.

חרוץ: שם לאחד ממיני הזהב.

תבואה:, תוצרת, תנובה, גידולי האדמה, פרי האדמה, יבול.

  1. יְקָרָה הִיא מפניים (מִפְּנִינִים); וְכָל-חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ-בָהּ.
    חכמת אלוהים יקרה וחשובה יותר מהתכשיט היקר ביותר. אין דבר שברשותך או שאי פעם יהיה ברשותך שישווה לערכה (ח 11, כ 15, לא 10, תהילים יט 11, איוב כח 18, מתי יג 44).

יקר: חביב, אהוב, אהוד, רצוי, מכובד, נעלה, נכבד, חשוב, בעל ערך, רב במחיר, בעל שווי רב, נדיר.

פנינה: מרגלית, צדף, צדפה, אלמוג, קורל, אבן יקרה מהים, (בהשאלה) דבר יקר, משהו מיוחד.

חפץ: פריט, כלי, עצם, גוף, דבר, דבר-מה, אובייקט.

  1. אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ; בִּשְׂמֹאולָה עֹשֶׁר וְכָבוֹד.
    חכמת אלוהים פועלת לטובה בחיי האדם שמצא אותה. "שתי ידיה" מלאות בכול טוב. היא מעניקה לו חיים ארוכים, עושר, רכוש, וכבוד בין אנשים (ג 2, ח 18, כב 4, טימו"א ד 8).

אורך-ימים: חיים ארוכים, שיבה טובה.

עושר: הון, רכוש, קניין, כסף רב, בעלות על נכסים, שפע, רוב, הרבה, מלאי, מגוון, שפעה.
כבוד: הוקרה, הערכה, חשיבות, אדיבות, התחשבות.

  1. דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי-נֹעַם; וְכָל-נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם.
    חכמת אלוהים פועלת על פי עקרונות הצדק, קדושה, אמת וטוהר של ה'. מי שמאמץ את הנחיותיה, הרי שיפעל בדרכי נועם ויזכה לשלום בינו לבין אלוהים. מי שזכה לשלום עם אלוהים (דרך האמונה באדון ישוע כקורבן החטאים שלו – אל הרומים י 9-10) יכול לחוות שלום אמיתי גם עם אנשים (טז 7, תהילים קיט 165, מתי יא 29-30, אל הרומים ה).

דרך: מסלול, נתיב, משעול, אורח, כיוון, מגמה, אמצעי, שיטה, אופן, מנהג, הרגל, נוהג, אופן-התנהגות.

נועם: נעימות, חן, חסד, חינניות, יופי, מזג נוח, הליכות נאות, סבר פנים, אדיבות, נדיבות, עריבות.

נתיב:  מסלול, דרך, שביל, משעול, אפיק, ערוץ, כביש, כיוון, אורח, נתיבה.

שלום: אי-לוחמה, יחסי ידידות, שלווה, מנוחה, שקט, רווחה, חוסר עוינות בין אלוהים לאדם.

 

  1. עֵץ-חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ; וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר.

חכמת אלוהים המבוססת על מוסר ויראת אלוהים היא מקור לחיים, שמחה ורעננות פיזית ורוחנית לאלו האוחזים בה וחיים על פיה. מי שנשען על חכמת אלוהים, מאושר. [ראה מקרה חווה ואדם. ללא חכמת אלוהים אכלו מפרי העץ האסור והביאו קללת מוות עליהם, צאצאיהם והבריאה]

(יא 30, יג 12, טו 4, בראשית ב 9, 17, ג 22, התגלות ב 7, כב 2, 14, 19).

עץ-חיים: סגולה לאריכות ימים.

להחזיק: לאחוז, לתפוס, לשמור, להיות בעלים, לדבוק, להיצמד, לא לוותר, להכיל, לכלול.

לתמוך: לעזור, לסייע, להושיט יד, לתת תמיכה, לתת משען, לסעוד, לסמוך, להחזיק, לטפל, לפרנס, לכלכל, לספק צרכים.

אושר: שמחה, עונג, קורת-רוח, נחת, מזל-טוב, שביעות רצון, סיפוק, רווחה, הצלחה, ברכה.

 

  1. יְהוָה בְּחָכְמָה יָסַד-אָרֶץ; כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה.
    אלוהים השתמש בחכמה כדי לברוא את העולם וכל אשר ביקום.

אלוהים השתמש בהבנה ותבונה לברוא את האטמוספירה ולהעמיד את הכוכבים במקומם (ח 27, עמוס ט 6, תהילים קד 24).

חכמה: פקחות, תבונה, הכושר לשקול כל דבר בהיגיון ובשכל ישר כדי להגיע למסקנה נכונה.

יסד: כונן, קבע היטב וחיזק, הניח יסוד,ביסס.

כונן: הקים, יסד, ביסס, כיוון, קבע דבר מה במקום הראוי.

שמיים: רקיע.

תבונה: בינה, היכולת הנפשית להבין דברים ולהסיק מהם מסקנות הגיוניות. שכל-ישר, חכמה, פקחות.

  1. בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ; וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ-טָל.
    בחכמתו ה' פתח את מקורות המים בארץ שבקעו מן האדמה (פריצת מי תהום). אלוהים מילא את השמים בעננים המטפטפים טיפות טל להרוות את האדמה ולהצמיחה (ח 24, בראשית א 7, ז 11, מט 25, דברים לג 13, 28, שמואל ב פרק א 21, תהילים מב 8, עד 15, איוב לו 28).

דעה: ידיעה, דעת, חכמה, שכל, הבנה.

תהום: מי בראשית, כינוי למים שבמעמקי האדמה.

נבקע: נחתך, נסדק, נחצה.

שחקים: עננים בשמים.

ירעפו-טל: יטפטפו טיפות טל.

  1. בְּנִי, אַל-יָלֻזוּ מֵעֵינֶיךָ; נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּה.
    מאחר שאלוהים השתמש בחכמה, תבונה וידע בבוראו את העולם וכל אשר בו, הרי שהחכמה, התבונה והידע חייבים להיות חשובים לך בענייני חייך. לעולם אל תסיר עיניך ממעלות אלו – עיצה ומחשבה שבדבר אלוהים. היצמד להן כי בעזרתן תוכל להבין את המתרחש ולפעול בהתאם (ד 21, ב 7, ח 14, יח 1, אל העברים ב 1).

אל ילוזו: אל יסורו.

נצור: שמור, סגור, נעול, מוגן, בטוח.

תושיה: עצה, חכמה, בינה, החלטה מהירה, כושר המצאה.

מזימה: מחשבה, רעיון לעשות דבר מה (עורמה, תבונה).

  1. וְיִהְיוּ חַיִּים לְנַפְשֶׁךָ; וְחֵן לְגַרְגְּרֹתֶיךָ.
    אם תאמץ לחייך את חכמת ודעת אלוהים, תזכה לחיים ארוכים (הכוונה לחיי נצח בחברת אלוהים – ישועה). חכמת אלוהים ודעתו הם כתכשיט יופי על צווארך. (א 9, ג 2, 16, ד 10, 22, ז 2, ח 35, ט 11, י 11, 16, 17, יא 19, 30, יב 28, יג 14, יד 27, טו 4, 24, טז 22, יט 23, כא 21, כב 4, דברים לב 47).

נפש: נשמה, רוח-חיים, קיום, אדם, בן אדם, יצור חי, ברייה.

חן: יופי, נועם, נוי.

גרגרת: צוואר.

  1. אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ; וְרַגְלְךָ לֹא תִגּוֹף.
    אם תיישם את חכמת אלוהים בחייך, חייך יאופיינו בביטחון אישי. אתה תחווה שלווה ושקט מכיוון שתזכה להגנתו והדרכתו של אלוהים ולא תיכשל (ד 12, ו 22, י 9, ישעיה ה 27, סג 13, ירמיה יג 16, תהילים לז 24, צא 11-12).

בטחון: הרגשת ודאות בקיום דבר.

דרך: מסלול, ערוץ, נתיב, משעול, אורח, כיוון, מגמה, מעבר, גישה, אמצעי, שיטה, אופן, מנהג, הרגל, נוהג, אופן-התנהגות.

נגף: פגע, פציעה, נחל תבוסה.

  1. אִם-תִּשְׁכַּב לֹא-תִפְחָד; וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ.
    כשחכמת אלוהים ותבונתו מדריכים את חייך תזכה למנוחה נפשית אשר תניב שינה ערבה (א 33, ו 22, תהילים ג 6-7, ד 9, ויקרא כו 6, איוב יא 18-19, מיכה ד 4, צפניה ג 13, קהלת ה 11).

שכב: הניח עצמו במצב אופקי, נח, שקט, נרגע.

פחד: דאגה, חשש, מורא, זעזוע, יראה, בהלה, חיל, רעדה, חרדה, בעתה, אימה, פלצות, היסטריה.

שינה ערבה:  ברכה לשוכב לישון.

ערב: נעים, רצוי, טעים.

 

  1. אַל-תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם; וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא.
    אם חכמת אלוהים מלווה את חייך, לא תפחד ממקרה מטיל אימה שיבוא בהפתעה כי תדע מה לעשות ולא תפחד מאסון שהרשעים יכינו לך (תהילים לה 17, צא 5, ישעיה י 3, איוב ה 21, פטר"א ג 14).

[יש המפרשים: בשעה שתבוא פתאום צרה על רשעים.]

ירא: פוחד, חרד, חושש, חש בפחד, מרגיש חרדה, מבוהל, מבועת.

פחד: דאגה, חשש, מורא, זעזוע, יראה, בהלה, חיל, רעדה, חרדה, בעתה, אימה, פלצות, היסטריה.

פתאום: לפתע, בהפתעה, באופן בלתי צפוי, בהיסח הדעת, מייד, בבת אחת, מהר.

שואה: אסון פתאום.

  1. כִּי-יְהוָה יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ; וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד.
    כי אלוהים ישמור עליך ויגן עליך מליפול למלכודת שרשעים טומנים לך. אף אחד לא יוכל להרע לך כאשר אלוהים מגן עליך (א 18, ז 22-23, איוב ד 6, שמואל א ב 9, אל האפסים ו 10-18, שמות יד 14, יח 4).

כסל: בטחון, תקווה, מבטח.

שומר: עומד על המשמר, משגיח, שוטר.

מלכודת: פח, מכשול, מוקש, מארב, רשת, בור, מצב ללא מוצא, מבוי חסום.

  1. אַל-תִּמְנַע-טוֹב מִבְּעָלָיו, בִּהְיוֹת לְאֵל ידיך (יָדְךָ) לַעֲשׂוֹת.
    אל תסרב או תתמהמה לעשות טובה למי שראוי לה ואף זכאי לה אם ביכולתך לעשותה. אל תהיה כרשע המסרב לעזור לאדם נזקק גם אם הדבר ביכולתו (מע"ש ט 36, אל הרומים יג 7, אל הגלטים ו 10, יוח"א ג 17-18).

מונע: לא מאפשר, מסכל, מכשיל, מפריע, מעכב, משהה, חוסם, עוצר, סותם, בולם, סוגר, פוקק, מחזיק, שולל, מפר, מבטל.

בעל: אדון, בעלים, בעל השליטה, שליט, מחליט, בעל כוח, בעל קניין.

אל-ידיך: כוח, יכולת.

  1. אַל-תֹּאמַר לרעיך (לְרֵעֲךָ) לֵךְ וָשׁוּב, וּמָחָר אֶתֵּן וְיֵשׁ אִתָּךְ.

אל תתחמק או תשתמט ממתן עזרה לנזקק או לתת לאדם את המגיע לו בדין בשעה שאתה יכול לעזור באותה העת. אל תהיה כרשע האומר לנזקק לך וחזור במועד אחר בעוד יש לאל ידו לעזור לו באותה העת (ויקרא יט 13, דברים כד 15, לוקס יא 5-8, איגרת יעקב ב 15-16).

רע: ידיד, עמית, שותף, חבר, אוהב, מסור, קרוב ללב, בן-אדם, ברנש, זולת, יצור אנושי.

לך ושוב: ביטוי לטרטור והתחמקות.

  1. אַל-תַּחֲרֹשׁ עַל-רֵעֲךָ רָעָה; וְהוּא-יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּךְ.
    אל תהיה כרשע אשר זומם מזימות רעות ומתכנן מעשי עוולה ותככים נגד אדם השוכן במחיצתו בעוד הלה מאמין שיש שלום ביניהם, ואינו יודע להיזהר מפניו (ו 14, 18, יד 22, עמוס א 9, זכריה ח 17, איוב ד 8).

חרש-רעה: זמם, תכנן, התנכל, קשר קשר.

רע: ידיד, עמית, שותף, חבר, אוהב, מסור, קרוב ללב, בן-אדם, ברנש, זולת, יצור אנושי.

יושב: תושב, אזרח, מתגורר בקביעות, דייר, נתין, בן-ארץ.

  1. אַל-תרוב (תָּרִיב) עִם-אָדָם חִנָּם, אִם-לֹא גְמָלְךָ רָעָה.
    היה מנומס, נעים הליכות וטוב לב עם בני האדם. אל תהיה כרשע אשר מתווכח ומעורר מדון עם אחרים גם אם הם לא עשו לו דבר, או מגיב בחומרה יתרה ללא כל סיבה הגיונית. אל תריב עם אדם ללא סיבה, אם לא עשה לך רע (כו 17, איוב ב 3, אל הרומים יב 18, אל הגלטים ה 22-23).

לריב: לנהל מריבה, להילחם, להתקוטט, להתווכח, לבוא בדין ודברים, להתנצח, להיאבק, להתעמת, להתכתש, ללכת מכות.

חינם: בלי סיבה.

לגמול: להחזיר טובה או רעה, לפצות, לשלם.

רעה: רשע, עוול, אכזריות, שטניות, קשי-לב, שחיתות, קלקול, עשיית רע, צרה, פורענות.

  1. אַל-תְּקַנֵּא בְּאִישׁ חָמָס; וְאַל-תִּבְחַר בְּכָל-דְּרָכָיו.
    אל תקנא בעושרו או בהצלחתו הזמנית של הרשע. אל תאמץ אף אחת מדרכיו, כולן רעות ומובילות להרס עצמי ואבדון (א 10-19, טז 29, כג 17, כד 1, 19, תהילים עג, לז 1, 7, אל הגלטים ה 19-21).

קנאה: צרות עין, אי נחת מהצלחת הזולת, תשוקה, תאווה.

לחמוס: לשדוד, לבזוז, לגזול, לעשוק, לקחת בכוח, לבצע עושק.

בחירה: העדפה, ברירה, קביעת דבר או אדם מרבים אחרים.

דרך: מסלול, ערוץ, נתיב, משעול, אורח, כיוון, מגמה, מעבר, גישה, אמצעי, שיטה, אופ,; מנהג, הרגל, נוהג, אופן-התנהגות.

  1. כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה נָלוֹז; וְאֶת-יְשָׁרִים סוֹדוֹ.
    ישנם מספר סיבות טובות לבחור בדרך חיי הקדושה והצדק במקום בדוגמת חיי הרשע. איש ההולך בדרכים לא ישרות (רמאות, שקר) הוא מתועב, שנוא לה' ורחוק ממנו. לעומת זאת, עם הישרים המאמינים בו וחיים על פי אמת קדושתו, לאלוהים יש יחסי אהבה וידידות. להם ה' מגלה את כל תוכניותיו (יא 20, עמוס ג 7, בראשית יח 17, איוב כט 4, תהילים כה 14, יוחנן טו 15).

תועבה: נבלות, שיקוץ, מאיסה, תיעוב, עבודת אלילים.

נלוז: נתעב, נפסד, מנוול, שפל, נבזי, מאוס, מגונה, מעוות, סוטה מדרך הישר, עקלקל, פתלתל, מעוקם.

ישר: הגון, הוגן, תמים, טהור, צדיק, נאמן, כן, הולך בתלם, לא עקום, לא סוטה.

סוד: רז, סתר, תעלומה, מסתורין, מועצה סודית, ועדה, ישיבה חשאית.

  1. מְאֵרַת יְהוָה בְּבֵית רָשָׁע; וּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵךְ.
    אלוהים יביא צרה, מבוכה וקללה לתוך חייו של האיש הרשע, מכיוון שזה בחר בדרך חיים של תרמית ומדון. לעומת זאת ימלא את חיי הצדיק בברכה וסיפוק מכיוון שהלה בוטח בה' וחי על פי דברו באמונה שלמה וכוונה רבה (ויקרא כו 14, 16, דברים יא 26-28, יהושע ז 24-25, זכריה ה 3-4, מלאכי ב 2, תהילים א 3-6, איוב ח 6, מב 12-14).

מארה: קללה.

נווה: מקום מרעה ומנוחה לצאן במדבר.

נווה-צדיקים: מקום בו שוכנים צדיקים.

ברכה: איחול, תפילה, הבעת משאלה, הבעת רצון, הבעת כל-טוב, אמירת דברים טובים.

 

  1. אִם-לַלֵּצִים הוּא-יָלִיץ; ולעניים (וְלַעֲנָוִים) יִתֶּן-חֵן.
    אלוהים ילעג לאלו הלועגים ובזים לכול דבר הנחשב בעיניו לקדוש, תמים, טהור וישר.

לעומת זאת, אלו המאמינים בה' ומאמצים לחייהם את כל מידותיו הקדושות והטהורות זוכים ממנו לכבוד, תפארת ומלא כוחו כדי לעמוד בדברו (א 26, יד 9, איגרת יעקב ד 6, פטר"א ה 5).

לץ: בהקשר שלנו – אדם הבז לחוקי אלוהים, לכל דבר שהוא קדוש ותמים.

יליץ: ישלם להם גמול על הבוז והלעג שלהם כלפיו.

עניו: ענוותן, צנוע, חסר גאווה, נרדף עם חכם בתוכן שלנו.

חן: כבוד (תהילים פד 12).

 

  1. כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ; וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן.

הצדיקים המאמצים את חכמת אלוהים וחיים על פיה, ינחלו כבוד – משמע – יזכו בעולם הזה לברכה ומעורבות אלוהים בחייהם, ובעולם הבא לחיות לנצח עם אלוהים ולשרתו לעד.

לעומת זאת, אלוהים ישפיל את אלו הדוחים את קיומו ובזים למידותיו הקדושות, הטהורות והישרות. בושה והשפלה תהיה נחלתם של הכסילים (דניאל יב 3).

כבוד: הוקרה, הערכה, חשיבות, אדיבות, התחשבות.

חכם: נבון, פיקח, בעל שכל, רב מוח, אינטליגנט, שנון, מחוכם, למדן, בקיא, ידען, משכיל, מומחה, מלומד.

נחלה: חלק, נתח, בעלות, זכות, חזקה, אחיזה.

כסיל: טיפש, אוויל, בור, חסר דעת, פתי, אידיוט, טמבל, ליצן, לץ, שוטה, פשוט, עם הארץ.

קלון: כתם, בושה, כלימה, ביזיון, חרפה, אי כבוד, עלבון, גנות.

חכמה: פקחות, תבונה, הכושר לשקול כל דבר בהיגיון ובשכל ישר כדי להגיע למסקנה נכונה.

לסיכום:

חיי החסידות של החכם יניבו כבוד, אך מעשי הפשע וחוסר החכמה של הרשע יניבו בושה. כעת בני, איזה סוג אדם אתה מעונין להיות? הבחירה בידך. אני מתפלל שתבחר נכונה.