התגלות פרק י"א

בשיעור שעבר למדנו אודות האירועים המתרחשים בעולם כאשר ישוע המשיח פותח את 7 החותמות מהמגילה, שהיא כתב הבעלות שלו על העולם ויושביו. (פרק ו')

למדנו שבעקבות פתיחת ארבע מהחותמות, נחתו על העולם, שלום שווא, מלחמות, רעב, מחלות ומוות שגרמו למותם של רבע מיושבי תבל.

 

יוחנן הציג לפנינו שתי תגובות לפועל אלוהים בעולם:

א  מפי ילדי אלוהים שנטבחו בגלל עדותם ושנפשותיהם נמצאות מתחת למזבח אלוהים בשמיים (ו 9-11).

ב. מפי יושבי הארץ המתחבאים מזעמו של ישוע (ו 16-17).

בעוד חסרי האמונה ממשיכים לברוח מישוע, להתנגד לרצונו ועל כך הם סובלים, הרי שילדי אלוהים זועקים ומצפים לראות את כבוד אלוהים – המשיח, מולך על בריאתו בצדק, קדושה וטוהר.

תיאור זה מסכם את גודל ההשפעה שיש לרוח אלוהים בחיי המאמין.

המאמין אינו מאשים את אלוהים או מסתתר ממנו אלא נכנע לרצון אלוהים ומקווה לנצחונו.

 

הגענו לחותמת השביעית,  אך לא 'נפתח' אותה היום.

אנו נלמד אודות מספר אירועים מאוד מיוחדים שמתרחשים בירושלים ובעולם.

אירועים אלו מצביעים על נאמנות ואהבת אלוהים לבני האדם שאותם הוא בחר מקדם ועתיד להושיע מתוך ובמהלך הצרה.

 

הבה נקרא את פרק י"א פסוקים 1-13, אך נתמקד בשיעור זה על פסוקים 1-4.

  1. "ניתן לי קנה דומה למטה, ונאמר לי: "קום מדוד את היכל אלוהים ואת המזבח ואת המשתחווים בו.
  2. אבל את החצר אשר מחוץ להיכל השאר בחוץ ואל תמדוד אותה, כי נתנה לגויים וימסו את עיר הקודש ארבעים ושנים חודשים.
  3. ואתן לשני עדי וינבאו אלף ומאתיים ושישים ימים כשהם לבושי שקים.
  4. אלה הם שני הזיתים ושתי המנורות העומדים לפני אדון הארץ."
    5. "ואיש אם ירצה להרע להם, תצא אש מפיהם ותאכל את אוייביהם. מי שירצה להרע להם, בדרך זאת מות יומת.
  5. יש להם הסמכות לעצור את השמים כדי שלא ירד גשם בימי נבואתם, וסמכות להם על המים להפוך אותם לדם ולהכות את הארץ בכל מכה שירצו.
  6. כאשר יגמרו את עדותם, החיה העולה מן התהום תעשה עימהם מלחמה, תנצח אותם ותהרגם.
  7. גויותיהם תהיינה ברחוב העיר הגדולה הנקראת באופן רוחני סדום ומצרים, אשר שם גם נצלב אדונם.
  8. ומן העמים והשבטים והלשונות והאומות יראו את גויותיהם במשך שלושה ימים וחצי, ולא ירשו להניח את גויותיהם בקבר.
  9. יושבי הארץ ישמחו עליהם ויעלזו, וישלחו מנות איש לרעהו, שכן שני הנביאים האלה הכאיבו ליושבי הארץ.
  10. אחרי שלושה ימים וחצי באה בהם רוח חיים מאת האלוהים. הם קמו על רגליהם ופחד גדול נפל על רואיהם.
  11. אז שמעו קול גדול מן השמים אומר להם: "עלו הנה!", והם עלו בענן השמיימה לעיני אויביהם.
  12. אותה שעה התחוללה רעידת אדמה גדולה. עשירית העיר נפלה ושבעת אלפים אנשים, לשמותיהם, נהרגו ברעידת האדמה. והנשארים נחרדו ונתנו כבוד לאלוהי השמים."

מדידת המקדש

יוחנן מצטווה למדוד את היכל אלוהים, את בית המקדש, את המזבח והמשתחווים בו, אך לא למדוד את האיזורים שמחוץ להיכל.

 

מדוע? ומה המשמעות?

לפני שנברר את המשמעות, אנא חישבו: יוחנן הרי קיבל את החזון כ- 35 שנים לאחר חורבן המקדש. והנה בחזון, המקדש עומד וקיים. איזה עידוד! – הדבר מציין עבורו שהוא רואה נתונים המגשימים את נבואת דניאל בפרק ט'.

 

שימו לב!  יוחנן אינו מציג מספרי מדידה.

אין צורך במדידה מטרית של ההיכל וחדריו מכיוון שהנתונים הללו כבר כתובים בספר יחזקאל. כל בניה של המקדש תיעשה על ידי הנחיות אלו.

ולכן משמעות המדידה לקבוע –

–          ריבונות

          חלוקה למטרות ענישה

(ראה זכריה ב' 1-3, יחזקאל מ' – מ"ב  שמואל ב' פרק ח' 2, מלכים ב' פרק כ"א 13, עמוס ז 7-9, איכה ב 8, ישעיה כח 17).

החלוקה היא –

א. היכל אלוהים, המזבח והמשתחוים בו בצד אחד (הקודש, קודש הקודשים וכו)

ב. החצר אשר מחוץ להיכל – חצר הגויים – חלק זה (הכולל את ירושלים העיר)  ניתן ביד הגויים, למרמס למשך שלוש וחצי שנים.  (42 חודשים = שלוש וחצי שנים = 12600 יום)

 

תקופת הצרה רק הגיעה למחציתה. החלק הקשה עוד עומד להגיע. עד החצי הראשון צר המשיח הגן על ישראל במסגרת ברית ההגנה שלו, ובחצי השני של הצרה הוא רודף את ישראל, את נאמני אלוהים, עד חורמה.

מכיוון שהמצב עתיד להחמיר, אלוהים מציג מידע מעודד לפני יוחנן:

 

–          היכל אלוהים, המזבח והמשתחווים בו מהווים איזורי עבודה של הכוהנים, נציגי אלוהים, משרתיו ושגריריו.

–          האיזורים האחרים הינם המקומות שבהם מורשים כלל האנשים להלך!

 

על כן אלוהים אומר: בעוד העונש נועד ועתיד לבוא על כל העולם, עיני פקוחה וידי שומרת את ביתי ואלו השייכים לי!  אנו ניווכח בזאת בפרק ז'!

איזו הבטחה נפלאה בעת שבר ושואה עולמית!

כיצד אפשר להבטיח ביטחון לאדם בודד בתוך רעידת אדמה עולמית? ובכן, באותה מידה שאפשר להוריד ברד בגודל אבן שיפגע רק בראשי חיילי האוייב ולא בחיילי ישראל – ראה יהושוע י' 11.

אלוהים ציין לפני יוחנן בפסוק 2 כי רמיסת הגויים את ירושלים תיארך 42 חודשים (שלוש וחצי שנים)

"אבל את החצר אשר מחוץ להיכל השאר בחוץ ואל תמדוד אותה, כי נתנה לגויים וימסו את עיר הקודש ארבעים ושנים חודשים."

המספר תואם את הכתוב בנבואת דניאל בפרק ט' 26-27 ואת דברי ישוע בספר מתי כ"ד 15.

שם כבר נובא כי צר המשיח יפר את בריתו באמצע "השבוע" בן 7 השנים.

"…והיגביר ברית לרבים שבוע אחד, וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה…"

 

כל יום של קרב ורדיפה הינו יום קשה, אך תודה לאל שברוב חסדו הוא מגביל את זמן הצרה, כי אחרת לא היה נשאר איש. כמה טוב לדעת שאלוהים נשאר ריבון גם בצרה.

שני העדים

בפסוקים 3-4 יוחנן מציג לפנינו שני אנשים, הנקראים עדים, המנבאים בירושלים ולבושי שקים:

  1. ואתן לשני עדי וינבאו אלף ומאתיים ושישים ימים כשהם לבושי שקים.
  2. אלה הם שני הזיתים ושתי המנורות העומדים לפני אדון הארץ."

שני העדים ינבאו במשך 1260 יום שהם 42 חודשים שהם שלוש וחצי שנים (1260 ימים).

לפי הבנתי, הם יתנו את עדותם במשך החצי הראשון של שבע השנים.

 

הבה נכיר את שני האנשים – "העדים" הללו מקרוב:

 

א. מדוע שני עדים?

ב. איזו עדות יש בפי שני העדים הנביאים?

ג. מדוע יוחנן מציין אותם כשני הזיתים ושתי המנורות העומדים לפני אדון כל הארץ?

ד. מדוע בכלל אלוהים שולח אותם?

 

א. מדוע שני עדים?

התורה מציינת שעדות שני אנשים במשפט, הינה ראיה קבילה כדי לחרוץ גורל ולקבוע אשמה (דברים י"ט 15: "… על פי שני עדים, או על פי שלושה עדים יקום דבר"). [ראה גם דברים יז 6, במדבר לה 30, אל העברים י 28, מתי יח 16, יוחנן ח 17, ב-קורינתים יג 1, א-טימותיאוס ה 19].

אותם שני עדים ראו, או שמעו את האמת – ואותה (את האמת) הם מודיעים.

בדרך זו אלוהים מוודא:

  1. שידיעת האמת והבשורה תגיע לכל אוזן.
  2. שמי שלא יציית להם יורשע כדין.

 

ב. איזו עדות יש בפי שני העדים הנקראים נביאים?

כששאול השליח כתב לגלטיים הוא אמר להם: (אל הגלטיים א' 8-9)

"אך אם מישהו, אפילו אנחנו או מלאך מן השמים, יבשר לכם בשורה שונה מזו שבישרנו לכם, חרם יהיה!. אני חוזר ואומר מה שאמרנו קודם לכן: אם מישהו ישמיע לכם בשורה שונה מזו שקבלתם, חרם יהיה!"

מי שיאמר לכם בשורה שונה ממה שאמרנו – חרם יהיה.

כלומר, המסר בפי שני העדים הינה הבשורה שאנו גם היום אומרים, והיא:

–          ישוע הוא המשיח,

–          הוא אלוהים שלבש בשר וירד ארצה כדי לשלם בדמו את מחיר כפרת החטאים שלנו.

–          הוא מת וקם לתחיה ביום השלישי,

–          ישוע עלה למרום רוכב על ענני השמים,

–          מי שמאמין בישוע כאדון ומושיעו מן החטא – נושע!

 

מכיוון ששני האנשים נקראים עדים ניתן להסיק את המסקנה הבאה: הם ראו במו עיניהם ושמעו במו אוזניהם, את מה שהם אומרים.

שימו לב!

א. מי היה נוכח בתקומתו של ישוע! – שני אנשים:

בשורת יוחנן כ' 12: "…שני מלאכים."

לוקס כ"ד 4 –  "…שני אנשים."

בבשורת יוחנן כתוב "מלאכים" אך משמעות המילה היא גם "שליחים".

אילו היו הם מלאכים עם כנפיים, הרי שמרים היתה מגיבה אחרת!

 

ב. בעת עליתו של ישוע השמיימה בענן לנגד עיני תלמידיו, עמדו שם שני אנשים לבושי לבן (מעשי השליחים א 9-11):

"…אחרי שאמר את הדברים האלה נישא מעליהם בעודם מסתכלים, וענן נטל אותו מנגד עיניהם.

עודם מביטים השמיימה בעלייתו, והנה שני אנשים לבושי לבן נצבו לידם ואמרו: אנשי הגליל, למה אתם עומדים ומסתכלים אל השמים? ישוע זה אשר נישא מעליכם השמיימה – בוא יבוא באותו אופן שראיתם אותו עולה לשמיים".

אפשר לומר בביטחון  ששני האנשים המתאימים ביותר להיקרא עדים במקרה זה הם אותם השניים מארוע התחיה והעליה למרום בענן של ישוע.

 

ומדוע שני העדים נקראים נביאים?

נביאים באו עם מסר מאלוהים הנוגע לעתיד, אך יחד עם זאת עם מסר של חזרה בתשובה.

זה בדיוק מה ששני העדים הנביאים הללו יעשו (ראה יונה הנביא).

הם באו לומר מה שהם ראו ושמעו, על מנת שכל נבחרי אלוהים יוושעו. מי שידחה את עדותם, ידע בדיוק מה צפוי לבוא עליו!

 

ג. מדוע יוחנן מתאר אותם כ"שני הזיתים ושתי המנורות העומדים לפני אדון כל הארץ"?

המשפט הזה לקוח מספר זכריה ד, ושם הוא מתייחס לזרובבל המנהיג של ישראל ויהושוע הכהן הגדול, ששרתו את אדון כל הארץ.

כלפי זרובבל ויהושוע אמר אלוהים לזכריה: את השניים משחתי לתפקיד ההנהגה של ישראל – 1. שמן זית – שמן משיחה לתפקיד בשם אלוהים.

  1. מנורות – עדותם תאיר את האמת על אודות אלוהים ותוביל את העם להכיר את אלוהים ולבטוח בו. בדרך זו, עזרת אלוהים לישראל תובטח (הם יאירו לעבר אלוהים כמו שהמנורה מאירה את הדרך לקודש הקודשים)

 

באותה מידה שפעלו זרובבל ויהושוע, כך פועלים שני העדים (נביאים).

– אלוהים קבע את שני העדים לתפקידם.

– עדותם של שניהם תאיר את הדרך לעבר אלוהים, כך שלאור עדותם אנשים יוכלו להיוושע

– פעילותם הוא ברישוי מלא של אלוהים, ולכן נאמר – "העומדים לפני אדון הארץ".

 

ד. מדוע בכלל שאלוהים ישלח את שני העדים הללו לבשר?

התשובה לשאלה הזו היא גם סיכום השיעור הנוכחי:

בישור זה ביטוי של אהבת אלוהים את העולם. מי שאינו מבשר, אינו אוהב מספיק.

 

שאול השליח אמר: "אך כיצד יקראו אל מי שלא האמינו בו? וכיצד יאמינו בזה אשר לא שמעו אותו? וכיצד ישמעו באין מבשר?  (אל הרומיים י' 14-15).

אלוהים שלח את יונה לאנשי נינווה הרשעים כדי להראות את קיצוניות אהבתו.

אלוהים ישלח את שני העדים ואיתם עוד רבים אחרים כדי לבטא ולהוכיח את אהבתו לעולם.

איך אנו היום מבטאים את אהבת אלוהים כלפי הבלתי נושעים – שכנינו וכו'?

הבה נתעודד ונחדש את מחויבותינו למצוות ישוע "לכו ובשרו לעולם!" – זאת אהבה!

 

בשיעור הבא נלמד אודות מעשיהם של שני העדים, זהותם האפשרית והברכה של עדותם.

שני העדים (המשך)

התגלות פרק י"א פסוקים 13-5

מבוא

בתקופה הכי עגומה על פני כדור הארץ הנקראת "צרת יעקב", אלוהים מציג את אהבתו וחסדו בכך שהוא מאפשר לשני עדים, נביאים, להציג את הבשורה ליושבי ירושלים והעולם.

א. אלוהים ישלח שני עדים מכיוון שעדות אמת של שניים, מספיקה כדי לקבוע דין ולחרוץ גורל – דברים י"ט 15.

ב. על מנת להיחשב עדים, עליהם להיות אלו שראו, שמעו או מיששו ועדותם הינה עדות בגוף ראשון.

מכיוון ששני העדים מעידים את הבשורה, הרי שהם היו צריכים להיות נוכחים בעת מותו, תחיתו ועליתו למרום של ישוע.

בבשורת יוחנן כ' 12 ולוקס כ"ד 4 –  שני אנשים (מלאכים = שליחים) היו נוכחים בתקומתו של ישוע.  במעשי השליחים א' 9-11 שני אנשים עדים לעליתו השמיימה.

אני מאמין ששני העדים המתאימים ביותר לתפקיד, הינם אותם השניים.

 

הבה נמשיך בלימוד פרק י"א. נא לקרא את פסוקים 1-13 אך נלמד מפסוק 5.

  1. "ואיש אם ירצה להרע להם, תצא אש מפיהם ותאכל את אוייביהם. מי שירצה להרע להם, בדרך זאת מות יומת.
  2. יש להם הסמכות לעצור את השמים כדי שלא ירד גשם בימי נבואתם, וסמכות להם על המים להפוך אותם לדם ולהכות את הארץ בכל מכה שירצו.
  3. כאשר יגמרו את עדותם, החיה העולה מן התהום תעשה עימהם מלחמה, תנצח אותם ותהרגם.
  4. גויותיהם תהיינה ברחוב העיר הגדולה הנקראת באופן רוחני סדום ומצרים, אשר שם גם נצלב אדונם.
  5. ומן העמים והשבטים והלשונות והאומות יראו את גויותיהם במשך שלושה ימים וחצי, ולא ירשו להניח את גויותיהם בקבר.
  6. יושבי הארץ ישמחו עליהם ויעלזו, וישלחו מנות איש לרעהו, שכן שני הנביאים האלה הכאיבו ליושבי הארץ.
  7. אחרי שלושה ימים וחצי באה בהם רוח חיים מאת האלוהים. הם קמו על רגליהם ופחד גדול נפל על רואיהם.
  8. אז שמעו קול גדול מן השמים אומר להם: "עלו הנה!", והם עלו בענן השמיימה לעיני אויביהם.
  9. אותה שעה התחוללה רעידת אדמה גדולה. עשירית העיר נפלה ושבעת אלפים אנשים, לשמותיהם, נהרגו ברעידת האדמה. והנשארים נחרדו ונתנו כבוד לאלוהי השמים."

בפסוקים 5-6 יוחנן מציין את הכלים והכח שאלוהים יפקיד בידי שני העדים כדי למלא את משימתם:

א. הם יוכלו להוציא אש מפיהם כדי לפגוע באלו החפצים להרע להם,

ב. בידם לעצור גשמים,

ג. בסמכותם להפוך מים לדם ולהכות את הארץ בכל מכה.

 

רבותי, אלוהים אינו שולח את ילדיו ערומים וללא כלים! הוא שומר עלינו ונותן לנו את כל האמצעים הדרושים על מנת למלא בהצלחה ובשלמות את המשימה שלשמה נשלחנו  – זהו אכן עידוד.

עוצמת הכלים שאלוהים הפקיד בידי שני העדים מצביעה על עוצמת ההתנגדות שתעמוד מולם.

הסמכות שניתנה להם מזכירה לנו שני נביאים בתנ"ך שפעלו באופן זהה:

1. משה – נציג התורה – הפך מים לדם, והכה את מצריים במכות (ספר שמות ז' 14-18).

2. אליהו – נציג הנביאים – עוצר טל ומטר (מלכים א' פרק י"ז 1): "ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד אל אחאב, חי יהוה אלוהי ישראל אשר עמדתי לפניו, אם יהוה השנים האלה טל ומטר. כי אם לפי דברי".

אליהו הנביא מוריד אש משמים הקוטל את רודפיו (מלכים ב' פרק א' 1-14): "ואם איש אלוהים אני, תרד אש מן השמים, ותאכל אותך ואת חמישך, ותרד אש מן השמים ותאכל אותו ואת חמישיו…" [ראה גם לוקס ד 25, יעקב ה 17].

 

האם שני העדים הם משה ואליהו?

יוחנן אינו מציין זאת במפורש ולכן אין להיות דוגמטי. באופן אישי אני חושב כי השניים הם משה ואליהו. ראה גם ההבטחה מפי הנביא מלאכי פרק ג' 23-24  להופעתו של אליהו לפני בוא המשיח:

"הנה אנוכי שולח לכם, את אליה הנביא, לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא. והשיב לב אבות על בנים, ולב בנים על אבותם. פן אבוא והכיתי את הארץ חרם".

ואת עובדת היות השניים עם ישוע בהר ההשתנות בספר מתי י"ז 3:

"לפתע נראו אליהם משה ואליהו כשהם מדברים איתו."

ישנם האוחזים בדיעה ששני העדים הם חנוך ואליהו הנביא מכיוון ששניהם נלקחו השמיימה ללא מוות (בראשית ה 24, ב-מלכים ב 11).

הם טוענים שמכיוון שכתוב בדבר אלוהים (אל העברים ט 27) שנגזר על בני האדם למות פעם אחת יוצא מכך ששני אלו – חנוך ואליהו הם המועמדים הראויים ביותר.

ישנה בעיה בפירוש זה מכיוון שכל המאמינים החיים בעת ההלקחות לא יטעמו מוות פיזי. הם ילקחו בהרף עין השמיימה אל האדון ישוע (א-תסלוניקים ד 13-18, א-קורינתים טו 51 והלאה).

הנושעים מן הצרה אשר ייכנסו בגופם למלכות המשיח גם כן לא יטעמו מוות פיזי.

מפסוק 7  יוחנן מציין את האירועים שיתרחשו בסיום עדותם של שני העדים.

לאחר שהם פעלו שלוש וחצי שנים, החליט אלוהים כי משימתם תמה: אלוהים איפשר לחיה העולה מן התהום לנצח ולהרוג את שניהם.

בשיעורים הקודמים כבר למדנו שהחיה העולה מן התהום מסמלת את צר המשיח (י"ז 8)

ואת כוח שלטונו. השטן בכבודו ובעצמו יאציל עליו את כוחו וסמכותו.

שני העדים יטרידו מאוד את צר המשיח מכיוון שהם ידעו במדויק את זהותו, רצונותיו ותוכניותיו השקופים לעיניהם. לכן צר המשיח ימקד את כוחו כדי להיפטר מן השניים.

אלוהים יאפשר לו להרגם וגוויותיהם לא יושמו בקבר.

 

בפסוק 8 אנו למדים אודות אופיו של צר המשיח ואופי שאר יושבי תבל.

צר המשיח יוכיח את עליונותו ויספק את יצר נקמתם של יושבי תבל בכך שיניח את גוויות שני העדים ברחובות העיר (ראה תהילים ע"ט).

בדרך זו, הוא ושאר יושבי תבל יציגו את דחייתם והבוז שהם רוחשים כלפי שני העדים ודבר עדותם.

 

באיזו עיר ייהרגו שני העדים? פסוק 8

א. יוחנן אומר שבעיר הזו נצלב אדונם – ישוע נצלב בירושלים

ב. ישעיה הנביא בספר ישעיה בפרק א' 10 מציג את ירושלים כסדום ועמורה כדי לציין את גודל חטאתה וריחוקה מאלוהים: "…שמעו דבר יהוה קציני סדום. האזינו תורת אלוהינו עם עמורה". [ראה גם יחזקאל טז 466]

גוויותיהם של שני העדים יונחו ברחובות ירושלים כך שכל יושבי תבל יראו ויהנו..

 

כמה זמן ימשך התענוג המפוקפק של יושבי תבל?

מפסוק 9 יוחנן מציין שיושבי הארץ לא רק ישמחו בליבם על מות שני העדים, אלא אף יחגגו את המאורע וישלחו מנות איש לרעהו.

יוחנן מציין כי יושבי תבל יראו את המחזה.

בעידן של טלוויזיה, לווינים ותקשורת מתקדמת – הנבואה הזו אפשרית כבר בימינו!

 

כל כך עצוב שרוב בני האדם לא יבחנו את דברי העדים!

במקום לחזור בתשובה, הם יעמיקו את שנאתם כלפי נציגי אלוהים (ב-תסלוניקים פרק ב' 8-12)

"ואז יתגלה הרש אשר האדון ימית אותו ברוח פיו ויכלהו בהופעת בואו, את הרשע אשר ביאתו היא בהתאם לפעולת השטן, מלווה בכל גבורה, באותות ובמופתי שקר ובכל תרמית רשע המיועדים לבני האבדון, וזאת מפני שלא קיבלו את אהבת האמת אשר יכלו להיוושע בה. על כן אלוהים שולח להם מדוחים להטעותם להאמין לשקר, למען ידונו כל אשר לא האמינו לאמת אלא חפצו בעוולה."

 

כיהודים, אנו שולחים מנות איש לרעהו בחג פורים. בחג הזה אנו זוכרים איך אלוהים הציל אותנו מרשעתו של המן.

הנה יבוא יום שעיוורונם של בני האדם יהיה כה עמוק, עד כי יחגגו את מות נציגי אלוהים כאילו היו רשעים כהמן! (אסתר ט 19, 22).

 

רבותי, שימו לב!

המצב היום אינו שונה.  מי שמבשר ברחוב, רואה ומרגיש את השנאה והרצון להיפטר מאנשים האוחזים בעדות של ישוע.

לכן, זיכרו והתעודדו: כך היה תמיד, וכך יהיה עד שהמשיח יחזור וימלוך על עולמו. אלוהים מגן עלינו, על ילדיו ואזרחותינו בשמיים היא! – שם אוהבים אותנו מאוד, ושם אנו מלאי זכויות.

 

האם אלוהים יאפשר לגויות שני העדים להישאר ברחובות ירושלים?

בפסוק 11 יוחנן מציין כי לאחר שלוש וחצי ימים, שני העדים שהיו מתים "מאוד" – יקומו לתחיה.

  1. אחרי שלושה ימים וחצי באה בהם רוח חיים מאת האלוהים. הם קמו על רגליהם ופחד גדול נפל על רואיהם.

 

הם יעמדו על רגליהם…  קול גדול ישמע מהשמיים אומר להם: "עלו הנה!"

והם יעלו השמיימה רוכבים על ענן לעיני אוייביהם.

מכיוון שתמונת הגוויות תהיה האטרקציה התקשורתית בכל העולם, הרי שתחייתם תהיה ההלם התקשורתי הגדול ביותר!

רבים, בכל העולם, יביטו וישפשפו את עיניהם! הם יבינו כי כל מה ששני העדים אמרו – היה אמת!  בעוד שרבים ידחו את האמת המופיעה לנגד עיניהם, יהיו כאלו שליבם יתרכך וימסרו את חייהם לידי מושיעם – ישוע המשיח.

 

שימו לב!

מדוע שהעדים יקומו לאחר שלושה וחצי ימים? – ככל הנראה כדי להבדילם מאדונם!

שני העדים יאמרו את הבשורה, והיא: מותו, תחיתו ועליתו למרום של ישוע.

אלוהים יאפשר את מותם, תחייתם ועליתם לשמיים בענן, כדי להוכיח את אמיתות עדותם.

מה שהם אמרו – כך אלוהים עשה בחייהם, כדי להבהיר את בשורתו.

 

בפסוק 13 יוחנן מציין שהילקחותם של שני העדים תלווה ברעידת אדמה גדולה בירושלים.

כשאלוהים מציג אמת – הוא דורש תגובה.

  1. אותה שעה התחוללה רעידת אדמה גדולה. עשירית העיר נפלה ושבעת אלפים אנשים, לשמותיהם, נהרגו ברעידת האדמה. והנשארים נחרדו ונתנו כבוד לאלוהי השמים."

 

עשירית מהעיר תיהרס, ושבעת אלפים אנשים לשמותיהם ייהרגו – ז"א כאלו שאלוהים ציין במיוחד לעונש הספציפי.

יתכן שאלו 7000 אנשים ידועים בהתנגדותם לפועל אלוהים.

המספר 7000 מאוד מיוחד כאשר אנו עוסקים בפעולתו של אליהו הנביא.

אנו יודעים שכאשר אליהו הנביא נס מפני המלך אחאב, הוא חשב שלא נותרו עוד יהודים נאמנים לאלוהים מלבדו. אלוהים הוכיח את אליהו הנביא ואמר לו שנותרו 7000 מבני ישראל אשר לא כרעו לבעל (א-מלכים יט 18).

יתכן שאלוהים הרג בסיכול ממוקד את שבעת האלפים הללו – נאמני צר המשיח – מכיוון שהציגו עצמם כנאמני אלוהים.

הריגתם הממוקדת הוכיחה שעדותם בשקר יסודה.

הפגיעה ה"כירורגית" בהם תדגיש לשאר יושבי ירושלים כי אין מדובר בצירוף מקרים או ב"מזל-ביש" אלא שיד אלוהים בדבר. בעקבות זאת, רבים יחזרו בתשובה ויאמינו בישוע.

 

לסיכום:

  1. אלוהים ישלח את שני העדים לבשר בירושלים, ומכאן – לכל יושבי תבל בגלל אהבתו את בני האדם – ראה מעשי השליחים א 8-9.

כל עוד יש בישור – יש סיכוי להינצל!

 

  1. אלוהים תמיד שולח את ילדיו עם הכלים והכח הנדרשים כדי למלא את משימתם.

אם אלוהים קורא לנו למלא משימה, הוא גם מצייד אותנו בכלים המתאימים לאותה משימה.

 

  1. גם היום יושבי ירושלים ברובם שונאים את המבשרים!

כך היה מתמיד, וכך יהיה עד שהמשיח יחזור וימלוך על עולמו וילדיו.

זיכרו –  אלוהים מגן עלינו. אזרחותינו היא בשמיים! שם אוהבים אותנו מאוד ושם אנו מלאי זכויות!

 

  1. כשאלוהים מציג אמת – הוא גם דורש תגובה.

אלו שראו ושמעו, וזלזלו בעדותם של שני העדים – מצאו את מותם וריחוקם מאלוהים.

אלו שהגיבו בלב פתוח וביקשו מחילה ממושיעם, זכו לכפרת חטאים וחיי נצח עם אלוהים.

אני מתפלל שזו תהיה התגובה לפועל אלוהים בינינו.

 

פסוקים 19-15

השופר השביעי – השופר האחרון

בשלב זה נותרו בחיים רק מחצית מיושבי תבל. גם הפעם, לפני שמתחילה סדרה חדשה וקשה של עונשים על העולם, אלוהים עושה אתנחתא קצרה כדי להבהיר שוב ליוחנן ולנו את הסיבה לכל הצרות (פרקים ד-ה – לפני תחילת החותמות; פרק ז – לפני שבעה השופרות; פרק י-יא 15-19 – לפני שבע הקערות).

העונש ממשיך מכיוון שיושבי תבל עדיין מסרבים להיכנע לאלוהים. הם עדיין דוחים את ישוע המשיח – את בעל הבית של כדור הארץ.
פרק יא פסוקים 15-19:

15 הַמַּלְאָךְ הַשְּׁבִיעִי תָּקַע בַּשּׁוֹפָר וְקוֹלוֹת גְּדוֹלִים נִשְׁמְעוּ בַּשָּׁמַיִם — אוֹמְרִים: "הָיְתָה מַמְלֶכֶת תֵּבֵל לְמַמְלַכְתּוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ וְשֶׁל מְשִׁיחוֹ וְהוּא יִמְלֹךְ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים."
16 עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה הַזְּקֵנִים, הַיּוֹשְׁבִים עַל כִּסְאוֹתֵיהֶם לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וְהִשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהִים
17 בְּאָמְרָם: "מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְךָ, יהוה צְבָאוֹת אֲשֶׁר הוֶֹה וְהָיָה, כִּי לָבַשְׁתָּ עֻזְּךָ הַגָּדוֹל וַתִּמְלֹךְ.
18 הַגּוֹיִם קָצְפוּ; וּבָא קִצְפְּךָ וְעֵת לִשְׁפֹּט הַמֵּתִים וְלָתֵת שָׂכָר לַעֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים וְלַקְּדוֹשִׁים וּלְיִרְאֵי שִׁמְךָ, לַקְּטַנִּים וְלַגְּדוֹלִים, וּלְהַשְׁחִית אֶת מַשְׁחִיתֵי הָאָרֶץ."
19 אָז נִפְתַּח הֵיכַל אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וַאֲרוֹן בְּרִיתוֹ נִרְאָה בְּהֵיכָלוֹ; בְּרָקִים וְקוֹלוֹת וּרְעָמִים הִתְחוֹלְלוּ, וּרְעִידַת אֲדָמָה וּבָרָד כָּבֵד.

 

כשהמלאך השביעי תקע בשופר, נשמעו קולות גדולים בשמים אומרים:

"הָיְתָה מַמְלֶכֶת תֵּבֵל לְמַמְלַכְתּוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ וְשֶׁל מְשִׁיחוֹ וְהוּא יִמְלֹךְ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים."

כלומר, השופר השביעי והאחרון הנו העונש האחרון שיגרום לשארית בני האדם להיכנע לרצון אלוהים.

יוחנן מציין שבסיום השופר השביעי ממלכת תבל תהיה של "אֲדוֹנֵנוּ וְשֶׁל מְשִׁיחוֹ" לעולמי עולמים.
אתחת שליטתו של מי נמצאת היום ממלכת תבל?

העולם נחשב היום לממלכתו של השטן (בשורת יוחנן יב 31, יד 30, טז 11; התגלות יג 7-8). משמע שהעולם אינו מונחה וממושמע לרצון אלוהים, אלא הולך בדרכו ובהנחיית השטן.
בלאיזה פרק בתנ"ך דומה פסוק 15?

בספר תהילים פרק ב אנו לומדים איך עתיד אלוהים לקחת בחזרה את השליטה על ממלכות תבל לעולמי עולמים (ראה גם דניאל ב; תהילים כד 1; לוקס א 31-32); נאמר גם כי שליטי העולם מתנגדים לאלוהים ולמשיחו, והם אינם רוצים את שלטונו עליהם. אלוהים קובע שרצונו יעשה ואף אומר להם שהמשיח נועד להיות מלך תבל, ומי שיעמוד נגדו – ימוט. לעומת זאת, מי שיבטח במשיח, בן האלוהים, יזכה לברכה.

כמו בפסוק 15 לעיל כך במזמור ב אנו עדים לעבודת הצוות של אלוהים האב עם אלוהים הבן. ולכן אומר הפסוק "מַמְלַכְתּוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ וְשֶׁל  מְשִׁיחוֹ…"

 

לאור הנתונים הללו ניתן להבין את הנאמר בהתגלות פרק י 7. יוחנן מציין את דבריו של אחד המלאכים:

"אוּלָם בִּימֵי קוֹל הַמַּלְאָךְ הַשְּׁבִיעִי, בְּעָמְדוֹ לִתְקֹעַ בַּשּׁוֹפָר, גַּם יֻשְׁלַם סוֹד הָאֱלֹהִים, כְּמוֹ שֶׁבִּשֵֹר לַעֲבָדָיו הַנְּבִיאִים."

מכיוון שאנו לומדים על אודות השופר השביעי, הרי שעלינו להבין טוב יותר את "סוֹד הָאֱלֹהִים".

 

מהו סוד האלוהים?

באיגרת אל האפסים א 10 נאמר:

"הַתָּכְנִית לְקַבֵּץ אֶת הַכֹּל בַּמָּשִׁיחַ בִּמְלֹאת הָעִתִּים, אֶת מַה שֶּׁבַּשָּׁמַיִם וְאֶת מַה שֶּׁבָּאָרֶץ";

בראשונה לקורינתים ב 7 כתוב:

"אֲנַחְנוּ דּוֹבְרִים אֶת חָכְמַת אֱלֹהִים הַנִּסְתֶּרֶת, הַחָכְמָה שֶׁהָיְתָה גְּנוּזָה וַאֲשֶׁר לִפְנֵי הָעוֹלָמִים יְעָדָהּ אֱלֹהִים לְתִפְאַרְתֵּנוּ."

ובקולוסים ב 2 נאמר:

"לְמַעַן יְנֻחַם לְבָבָם וְיִתְקַשְּׁרוּ יַחְדָּיו בְּאַהֲבָה וְיַגִּיעוּ אֶל כָּל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר בַּהֲבָנָה הַשְּׁלֵמָה, אֶל יְדִיעַת סוֹד הָאֱלֹהִים, הַמָּשִׁיחַ."

כלומר, שפיטת החוטאים והקמת ממלכת המשיח הנצחית.

ניתן לומר שבסוף השופר השביעי תתגשם משאלת לבם של מיליוני מאמינים לאורך ההיסטוריה: "אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ, תָּבוֹא מַלְכוּתְךָ…" (מתי ו 10) – היא אכן תבוא!
בפסוקים הבאים אנו למדים שבחזרתו של ישוע המשיח יתקיימו שתי פעולות תגמול עיקריות:
אתגמול לאלו הדוחים את ישוע:

פסוק 18:

הַגּוֹיִם קָצְפוּ; וּבָא קִצְפְּךָ וְעֵת לִשְׁפֹּט הַמֵּתִים וְלָתֵת שָׂכָר לַעֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים וְלַקְּדוֹשִׁים וּלְיִרְאֵי שִׁמְךָ, לַקְּטַנִּים וְלַגְּדוֹלִים, וּלְהַשְׁחִית אֶת מַשְׁחִיתֵי הָאָרֶץ.

שימו לב שהשנאה כלפי אלוהים תימשך עד לשובו! הגויים ממשיכים לקצוף במקום לחזור בתשובה ולהיכנע לבוראם. פרק טז מציין שכל צבאות העמים יתקבצו כדי להילחם את מלחמתם האחרונה באזורנו. כשטעם הניצחון בפיהם, וכל שנותר לכבוש זה מקום קטן וזניח, יופיע מלך תבל כדי למחוק את זכרם מעל פני האדמה (זכריה יד).

ישוע המשיח, בחזרתו, ישחית את משחיתי הארץ.

המילים הללו מאוד חשובות כדי ללמדנו שעונש אלוהים אינו נוחת על מסכנים שאינם יודעים או על תמימים, אלא על "מַשְׁחִיתֵי הָאָרֶץ".

המילים "מַשְׁחִיתֵי הָאָרֶץ" מתייחסות לאלו ההורסים ומשחיתים את שמו של אלוהים בחטאיהם, בחוסר ציותם לבוראם. אנו נלמד על אודות המשפט הזה בפרקים יד, טז, יט.

בואו של ישוע הנו עת משפט על חסרי אמונה. מותם הפיזי אינו משפטם האחרון. על אודות משפטם האחרון נלמד בפרק כ 11-15.
בהתגמול לאלו הנאמנים לישוע:

פסוקים 18-19:

לָתֵת שָׂכָר לַעֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים וְלַקְּדוֹשִׁים וּלְיִרְאֵי שִׁמְךָ, לַקְּטַנִּים וְלַגְּדוֹלִים… אָז נִפְתַּח הֵיכַל אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וַאֲרוֹן בְּרִיתוֹ נִרְאָה בְּהֵיכָלוֹ.

בעוד שחזרתו של ישוע ארצה מביאה מוות לשונאיו, הרי שהיא משנה חיים ומעניקה נצח לאוהבי הופעתו.

  1. אלוהים העניש ונקם ברוצחים ובפושעים, וכך מילא את תחינתם ותפילתם של ילדיו שנרצחו בגלל אמונתם (ו 9-10).
  2. המשיח מעניק שכר לכל ילדיו, לכל אחד כפי פועלו וגודל אמונתו (התגלות כב 12, ה 10; שנייה ליוחנן 8; מרקוס ט 41; ראשונה לקורינתים ג 8; מתי ה 12, י 41).

 

מהו הפרס של המשיח לילדיו?

אלחיות בממלכתו הנצחית בשלום, ללא דמעה, ללא צער וללא חולשה או זקנה; שם, לחטא לא יהיה מקום (פרקים כא-כב).

בלהיות שותפים בנחלתו.אלוהים מכנה אותנו "יורשים" השותפים בכל אשר לו. ילדי אלוהים נועדו לטפל ולקבל אחריות על נחלת אלוהים (קולוסים ג 24):

"שֶׁכֵּן יוֹדְעִים אַתֶּם כִּי תְּקַבְּלוּ מֵאֵת יהוה אֶת שְׂכַר הַנַּחֲלָה. אֶת הָאָדוֹן הַמָּשִׁיחַ אַתֶּם עוֹבְדִים" (ראה גם התגלות כב 5: "… וְיִמְלְכוּ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים").

ג. המשיח יעניק עטרות.

  1. לאוהבי הופעתו – "עטרת צדקה"(ראשונה לטימותיאוס ד 8). האם אנו מחכים לכך כל יום? אם כן, עלינו להתנהג באופן שלא יבייש אותנו בפגישה פתאומית!
  2. לעומדים בניסיון – "עטרת החיים"(יעקב א 12; התגלות ב 10). אנא, עמדו בניסיונות הבאים עליכם! אחזו בכוח אלוהים העומד לרשותינו, הרי העמידה בניסיונות הנה חלק מהוכחת כוח רוח הקודש בתוכינו.
  3. לרועי קהילה נאמנים – "עטרת כבוד"(ראשונה לפטרוס ה 4).

ישנם בינינו גברים עם יכולת לתפקד כזקני קהילה, האם אתם מתפללים ושואפים לכך? זיכרו: אלוהים אינו מחלק פרסים בחינם!

פנייתי לזקני הקהילה: האם כל יום אנו מודעים לאחריות המוטלת עלינו?

  1. לאלו המביאים אחרים לאמונה – "עטרת תהילה(ראשונה לתסלוניקים ב 19-20).
  2. לאלו השולטים בגופם – זר שלא יבול(ראשונה לקורינתים ט 25: "כָּל מִתְחָרֶה נוֹהֵג לְהִנָּזֵר בְּכָל הַתְּחוּמִים; הַלָּלוּ — כְּדֵי לְהַשִֹיג זֵר נוֹבֵל, אֲבָל אֲנַחְנוּ כְּדֵי לְהַשִֹיג זֵר שֶׁלֹּא יִבֹּל").

ההבטחה המוזכרת בפסוק 19 מאוד מיוחדת:

"אָז נִפְתַּח הֵיכַל אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וַאֲרוֹן בְּרִיתוֹ נִרְאָה בְּהֵיכָלוֹ".

ארון הברית שכן בבית המקדש מאחורי הפרוכת. רק הכוהן הגדול נכנס לקודש הקודשים פעם בשנה ביום כיפור. והנה פה אנו רואים כי ארון הברית מוצג לעיני כל.

 

מה המשמעות?

ילדי אלוהים יזכו להתחברות קרובה וקדושה עם אלוהים "פָּנִים אֶל פָּנִים". לא יותר פרוכת מסתירה או מתווכים (התגלות כב 4: "הֵם יִרְאוּ אֶת פָּנָיו…"; ראשונה לקורינתים יג 12: "עַכְשָׁו רוֹאִים אָנוּ בְּמַרְאָה, בִּמְעֻרְפָּל, אֲבָל אָז — פָּנִים אֶל פָּנִים. עַכְשָׁו יְדִיעָתִי חֶלְקִית, אֲבָל אָז אַכִּיר כְּדֶרֶךְ שֶׁגַּם אֲנִי מֻכָּר").

לארון הברית ישנה משמעות רבה (עברים ט 4):

"… וּבָאָרוֹן צִנְצֶנֶת זָהָב אֲשֶׁר הַמָּן בְּתוֹכָהּ, מַטֵּה אַהֲרֹן אֲשֶׁר פָּרַח, וְלוּחוֹת הַבְּרִית."

  • "צִנְצֶנֶת זָהָב אֲשֶׁר הַמָּן בְּתוֹכָהּ" – לציין כי אלוהים מספק את כל צורכינו.

 

  • "מַטֵּה אַהֲרֹן" (שבט) – כדי לציין את ריבונות אלוהים.

 

  • "לוּחוֹת הַבְּרִית" – להזכיר שאנו חיים בהתאם למצוות אלוהים.

איזו שמחה ותגמול רב מחכה לילדי אלוהים ביום חזרתו של ישוע למלוך על תבל!

לא לחינם אמר ישוע (מתי יא 28-30):

"בּוֹאוּ אֵלַי כָּל הָעֲמֵלִים וְהָעֲמוּסִים וַאֲנִי אַמְצִיא לָכֶם מְנוּחָה…"

לסיכום:

  1. השופר השביעי הנו השלב האחרון בעונש שאלוהים הטיל על העולם בגלל דחייתם את ישוע המשיח.

המטרה של עונש אלוהים היא להשחית את אלו שבחטאיהם השחיתו את בריאתו של אלוהים, והתכלית היא להכין את היקום לבואו של המלך ישוע.

  1. חזרתו של ישוע הנה תשובה לתפילת ילדי אלוהים מאז בראשית: "אבינו שבשמים, תבוא מלכותך…"

בשובו נהיה עמו ולידו ללא מתווכים, והתחברותנו תהיה שלמה. בשובו כל אחד מאתנו ישרת אותו על־פי מידת נאמנותנו לדברו ולרצונו.

הבה נקפיד על חיים קדושים, גדילה בידיעה ובציות לדבר אלוהים כדי שבהופעתו לא נתבייש!