התגלות פרק ט'

1 הַמַּלְאָךְ הַחֲמִישִׁי תָּקַע בַּשּׁוֹפָר וְרָאִיתִי כּוֹכָב נוֹפֵל מִן הַשָּׁמַיִם אַרְצָה וְנִתַּן לוֹ מַפְתֵּחַ בּוֹר הַתְּהוֹם.
2 הוּא פָּתַח אֶת בּוֹר הַתְּהוֹם וְעָשָׁן עָלָה מִן הַבּוֹר, כַּעֲשַׁן כִּבְשָׁן גָּדוֹל, וְהַשֶּׁמֶשׁ וְהָאֲוִיר חָשְׁכוּ מֵעֲשַׁן הַבּוֹר.
3 מִן הֶעָשָׁן יָצָא אַרְבֶּה עַל הָאָרֶץ וְנִתַּן לָהֶם כֹּחַ כַּכֹּחַ אֲשֶׁר לְעַקְרַבֵּי הָאָרֶץ.
4 נֶאֱמַר לָהֶם שֶׁלֹּא לְהַזִּיק לְעֵשֶׂב הָאָרֶץ, אַף לֹא לְכָל יֶרֶק וְכָל עֵץ, אֶלָּא לָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם חוֹתַם אֱלֹהִים עַל מִצְחוֹתֵיהֶם.
5 לֹא נִתַּן לָהֶם לַהֲרֹג אוֹתָם, אֶלָּא לְעַנּוֹתָם חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים; וְעִנּוּיָם הוּא כָּעִנּוּי שֶׁגּוֹרֵם עַקְרָב בְּעָקְצוֹ אָדָם.
6 בַּיָּמִים הָהֵם יְחַפְּשׂוּ בְּנֵי הָאָדָם אֶת הַמָּוֶת וְלֹא יִמְצְאוּ אוֹתוֹ, וְיִתְאַוּוּ לָמוּת וְהַמָּוֶת יִבְרַח מֵהֶם.
7 בְּצוּרָתָם דּוֹמִים חַגְבֵי הָאַרְבֶּה לְסוּסִים עֲרוּכִים לְמִלְחָמָה; עַל רָאשֵׁיהֶם כַּעֲטָרוֹת דּוֹמוֹת לְזָהָב וּפְנֵיהֶם כִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם;
8 שֵׂעָר לָהֶם כִּשְׂעַר נָשִׁים וְשִׁנֵּיהֶם כְּשִׁנֵּי אַרְיֵה;
9 שִׁרְיוֹנִים לָהֶם כְּשִׁרְיוֹנֵי בַּרְזֶל וְקוֹל כַּנְפֵיהֶם כְּקוֹל מַרְכְּבוֹת סוּסִים רַבִּים הָרָצִים לַמִּלְחָמָה;
10 זְנָבוֹת לָהֶם כְּזַנְבוֹת עַקְרַבִּים, עִם עֳקָצִים, וּבְזַנְבוֹתֵיהֶם כֹּחַ לָהֶם לְהַזִּיק לִבְנֵי אָדָם חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים.
11 וְיֵשׁ לָהֶם מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, מַלְאַךְ הַתְּהוֹם, אֲשֶׁר שְׁמוֹ בְּעִבְרִית אֲבַדּוֹן ובִיוָנִית שְׁמוֹ אַפּוֹלְיוֹן.
12 אוֹי אֶחָד חָלַף; הִנֵּה עוֹד אוֹי וְעוֹד אוֹי בָּאִים אַחֲרֵי כֵן.
13 הַמַּלְאָךְ הַשִּׁשִּׁי תָּקַע בַּשּׁוֹפָר וְשָׁמַעְתִּי קוֹל אֶחָד מֵאֵת אַרְבַּע קַרְנוֹת מִזְבַּח הַזָּהָב אֲשֶׁר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים,
14 אוֹמֵר לַמַּלְאָךְ הַשִּׁשִּׁי הַמַּחֲזִיק בַּשּׁוֹפָר: “הַתֵּר אֶת אַרְבַּעַת הַמַּלְאָכִים הָאֲסוּרִים עַל הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת.”
15 אָז הֻתְּרוּ אַרְבַּעַת הַמַּלְאָכִים הַמּוּכָנִים לַשָּׁעָה וְלַיּוֹם וְלַחֹדֶשׁ וְלַשָּׁנָה, כְּדֵי שֶׁיַּהַרְגוּ שְׁלִישׁ מִבְּנֵי הָאָדָם.
16 וּמִסְפַּר צִבְאוֹת הַפָּרָשִׁים עֶשְׂרִים אֶלֶף רְבָבוֹת; שָׁמַעְתִּי אֶת מִסְפָּרָם.
17 כָּךְ רָאִיתִי אֶת הַסּוּסִים בֶּחָזוֹן: לְרוֹכְבֵיהֶם יֵשׁ שִׁרְיוֹנוֹת שֶׁל אֵשׁ וְלֶשֶׁם וְגָפְרִית; וְרָאשֵׁי הַסּוּסִים כְּרָאשֵׁי אֲרָיוֹת וּמִפִּיהֶם יוֹצְאִים אֵשׁ וְעָשָׁן וְגָפְרִית.
18 שְׁלִישׁ בְּנֵי הָאָדָם מֵתוּ בְּשָׁלֹשׁ הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה, בָּאֵשׁ וּבֶעָשָׁן וּבַגָּפְרִית הַיּוֹצְאִים מִפִּיהֶם;
19 שֶׁכֵּן כֹּחָם שֶׁל הַסּוּסִים הוּא בְּפִיּוֹתֵיהֶם וְגַם בְּזַנְבוֹתֵיהֶם, כִּי זַנְבוֹתֵיהֶם דּוֹמִים לִנְחָשִׁים בִּהְיוֹת לָהֶם רָאשִׁים, וּבָהֶם יַזִּיקוּ.
20 שְׁאָר הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא נֶהֶרְגוּ בַּמַּכּוֹת הָאֵלֶּה, בְּכָל זֹאת לֹא שָׁבוּ מִמַּעֲשֵׂי יְדֵיהֶם וְלֹא נִמְנְעוּ מֵהִשְׁתַּחֲווֹת לַשֵּׁדִים וְלֶאֱלִילֵי זָהָב וְכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת וְאֶבֶן וְעֵץ אֲשֶׁר אֵינָם יְכוֹלִים לִרְאוֹת, אַף לֹא לִשְׁמֹעַ וּלְהַלֵּךְ.
21 וְלֹא שָׁבוּ מֵרְצִיחוֹתֵיהֶם, אַף לֹא מִכִּשּׁוּפֵיהֶם, מִתַּזְנוּתָם וּמִגְּנֵבוֹתֵיהֶם.

פרק ט – הקדמה

בשיעור שעבר למדנו את פרק ח פסוקים 7-13 בדרך ייחודית. במקום לחרוש את האירועים הקשים שנוחתים על העולם בתקיעת כל שופר, למדנו על אודות קדושתו, צדקתו וחסדו של אלוהים כפי שהדבר התגלה במשפטיו לאורך התנ"ך.

מדוע עשינו זאת?

כאשר לומדים על אודות משפטי אלוהים לאורך התנ"ך, אנו זוכים לראות שאלוהים הנו קדוש – אינו מסוגל להתחבר לחטא. אלוהים מזהיר לפני שהוא מעניש. הוא מציג את חסדו לפני שהוא מראה את צדקתו. אלוהים חייב לשפוט בצדק מכיוון שכך הבטיח וכך דורשת קדושתו.

למדנו שבכל משפט עלינו לבדוק היכן אשמתנו ולבקש את סליחת אלוהים.

 

"אוֹי, אוֹי, אוֹי לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ"

לאחר שארבעת המלאכים (בפרק ח) תקעו בשופרות והמכות נחתו על הארץ, נותרו עוד שלושה מלאכים ובידיהם שופר.

לפני ששלושת האחרונים תוקעים בשופרות (פרק ט ואילך) יוחנן מתאר מלאך (או נשר) המעופף באמצע השמים ואומר בקול גדול: "אוֹי, אוֹי, אוֹי לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִיֶּתֶר קוֹלוֹת הַשּׁוֹפָר אֲשֶׁר שְׁלֹשֶׁת הַמַּלְאָכִים עֲתִידִים לִתְקֹעַ" (ח 13).

המכות הבאות המתוארות בפרק ט שונות מהקודמות. הן מתארות פעילות של מלאכי השטן בארץ כחלק מעונש אלוהים על עולם הדוחה את המושיע.

 

על המלאכים

על מנת להבין את הפסוקים בפרק ט, ראוי שנלמד את הרקע לבריאתם ולנפילתם של השטן ומלאכיו. לימוד על אודות מלאכים הנו דבר טוב מכיוון שהמילה "מלאכים" הנה המקובלת ביותר בספר ההתגלות. לאחר המידע (בעיקר על מלאכים שחטאו – מלאכי השטן), יהיה קל וברור יותר להבין את המשך הפסוקים.

 

אמתי נבראו כל המלאכים?

בפסוקים הראשונים בספר בראשית אנו לומדים על סדר הבריאה:

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ."

השמים היה הדבר הראשון שברא אלוהים.

בבראשית א 31 כתוב שאלוהים ברא את הבריאה בשישה ימים:

"וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר, יוֹם הַשִּׁשִּׁי."

בספר שמות כ 11 שוב נאמר שכל הבריאה נבראה בשישה ימים:

"כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יהוה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי…"

מכיון שהשמים היה הדבר הראשון שנברא, הרי שהמלאכים נבראו לאחר בריאת השמים.

 

באיזה יום מתוך ששת ימי הבריאה נבראו המלאכים?

  1. אלוהים אומרלאיוב (לח 4-7):

"אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ; הַגֵּד, אִם יָדַעְתָּ בִינָה. 5 מִי שָׂם מְמַדֶּיהָ כִּי תֵדָע; אוֹ מִי נָטָה עָלֶיהָ קָּו, 6 עַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ, אוֹ מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ? 7 בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר; וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים…"

כלומר, היכן היית כשבראתי את הארץ? כשקבעתי את מידותיה? כשהנחתי את הארץ במקומה? כשעשיתי זאת, המלאכים הריעו.

זאת אומרת שהמלאכים נבראו לפני שאלוהים ברא את הארץ.

 

  1. נחמיה ט 6:במהלך תפילת הודיה, הלוויים מפארים את אלוהים אך יחד עם זאת מציינים את סדר הבריאה:

"אַתָּה הוּא יהוה לְבַדֶּךָ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם; וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים."

לאורך התנ"ך "צבא השמים" מציין את המלאכים. צבא – הוא גוף הממלא הוראות ונלחם (ראה התגלות יט 19; תהילים קמ"ח 2).

על־פי נחמיה (ט 6) המלאכים נבראו מיד לאחר בריאת השמים ושמי השמים.

 

מסקנה:

המלאכים נבראו ביום הראשון מיד לאחר בריאת השמים ולפני בריאת הארץ (קולוסים א 16; תהילים קמ"ח 2-4).

 

במתי חטא השטן?

בספר בראשית א 31 כשאלוהים סיים את מלאכת הבריאה הוא אמר:

"וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד".

בפרק ג 1 אנו פוגשים את הנחש (השטן) המנסה לפתות את חווה. כלומר, בין פרק א 31 לבין פרק ג 1 התרחש אסון – בין סיום מלאכת הבריאה ועד פיתוי חווה בגן־עדן על־ידי השטן.

 

מה היה חטאו של השטן?

הנביא ישעיהו בפרק יד 4-23 והנביא יחזקאל בפרק כח 11-19 מנבאים על מלך בבל ועל מלך צור בהתאמה. מכיוון שהתנהגותם של מלכי בבל וצור דמתה והשתוותה לזו של השטן, אותם נביאים תיארו את מעשיו של השטן, וכך האירו על מעשי המלכים שעליהם דיברו.

מבחינתנו, זכינו לדעת סודות ונצורות: את שמו המקורי של השטן ואת חטאו. "הֵילֵל בֶּן־שָׁחַר" – לוציפר (ישעיהו יד 12).

במקורו, השטן הוא כרוב – מלאך רם מעלה הקרוב ביותר לאלוהים (יחזקאל כח 14). הוא נברא טהור וללא חטא. הוא היפה והחכם מכולם – "מָלֵא חָכְמָה וּכְלִיל יֹפִי"  (יחזקאל כח 12). אך הוא רצה להידמות לאלוהים, ולכן נמצאה בו גאווה. הגאוותנות היא חטא.

הוא סולק ממעמדו ודינו נחרץ. הוא יישלח לאגם האש והגפרית לנצח נצחים (התגלות כ 10):

"וְהַשָֹטָן אֲשֶׁר הִדִּיחָם הֻשְׁלַךְ אֶל אֲגַם הָאֵשׁ וְהַגָּפְרִית, אֲשֶׁר שָׁם גַּם הַחַיָּה וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר, וִיעֻנּוּ יוֹמָם וָלַיְלָה לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים";

ישעיהו יד 11-15:

"11… הוּרַד שְׁאוֹל גְאוֹנֶךָ הֶמְיַת נְבָלֶיךָ; תַּחְתֶּיךָ יֻצַּע רִמָּה, וּמְכַסֶּיךָ תּוֹלֵעָה. 12 אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן־שָׁחַר; נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ, חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם. 13 וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה, מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל אָרִים כִּסְאִי; וְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן׃ 14 אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב; אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן׃ 15 אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר…"

על־פי התגלות יב 1-10 אנו לומדים ששליש מכלל המלאכים נטו לצדו של השטן והלכו עמו. מאז, השטן ואותם מלאכים פועלים יחד נגד אלוהים.

"שטן" – הנו שם המתאר את פעולתו של הילל בן־שחר (לוציפר): הוא מקטרג עלינו לפני אלוהים ומעמיד מכשולים ופיתויים לפנינו (לוקס ד; זכריה ג; התגלות יב; אפסיים ו; איוב).

 

גמה תחום מלכותו של השטן ומלאכיו?

המילה "שמים" בתנ"ך מופיעה בגוף רבים. שאול השליח מציין כי הכיר אדם שעלה לרקיע השלישי – מקום משכנו של אלוהים – שם, אותו איש שמע מילים מיוחדות (שנייה לקורינתים יב 2-4: "אֲנִי מַכִּיר אִישׁ בַּמָּשִׁיחַ, אֲשֶׁר לִפְנֵי אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה שָׁנִים נִלְקַח אֶל הָרָקִיעַ הַשְּׁלִישִׁי; אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם בְּגוּפוֹ אוֹ מִחוּץ לְגוּפוֹ, הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ. 3 אֲנִי מַכִּיר אִישׁ כָּזֶה — אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם בְּגוּפוֹ אוֹ מִחוּץ לְגוּפוֹ, הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ — 4 אֲשֶׁר נִלְקַח אֶל גַּן עֵדֶן וְשָׁמַע מִלִּים שֶׁאֵין לְבַטְּאָן, שֶׁאָסוּר לְאָדָם לְמַלְּלָן").

שאול השליח אומר כי השטן שולט בספירת הביניים, בממשלת האוויר – כלומר, בחלל שבין הרקיע השלישי והארץ (אפסים ב 2):

"בֶּעָבָר הִתְהַלַּכְתֶּם בָּהֶם לְפִי עִדַּן הָעוֹלָם הַזֶּה, כִּרְצוֹן הַשַֹר אֲשֶׁר לוֹ הַשִּׁלְטוֹן בִּסְפֵירַת הַבֵּינַיִם וְהוּא הָרוּחַ הַפּוֹעֶלֶת עַתָּה בִּבְנֵי הַמֶּרִי."

אפסים ו 12:

"כִּי לֹא עִם בָּשָׂר־וָדָם מִלְחָמָה לָנוּ, אֶלָּא עִם רָשֻׁיּוֹת וּשְׂרָרוֹת, עִם מוֹשְׁלֵי חֶשְׁכַת הָעוֹלָם הַזֶּה, עִם כֹּחוֹת רוּחָנִיִּים רָעִים בַּשָּׁמַיִם."

ישוע מתייחס אל השטן ומכנה אותו "שַׂר הָעוֹלָם הַזֶּה" (יוחנן יב 31); "אֵל הָעוֹלָם הַזֶּה" (שנייה לקורינתים ד 4).

זאת אומרת שתחום פעילותו והשפעתו היא גם בארץ.

מכיוון שקיימים שלושה רקיעים, וממשלת אלוהים הנה ברקיע השלישי, הרי שהשטן ומלאכיו נמצאים ברקיעים 1 ו-2. זאת אומרת שקיימים מספר רקיעים, ולכל רקיע יש שמים.

חיזוק לכך נמצא בספר נחמיה ט 6:

"… אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם…"

 

מה תפקידם המקורי של המלאכים כאשר נבראו טהורים?

לשרת ולהלל את אלוהים; להוציא לפועל את רצונו בבריאתו (תהילים קג 20-21; מלכים א כב 19; התגלות יב 7).

כפי שכבר למדנו, אותם מלאכים שנטו לצדו של השטן המרו את רצון אלוהים. פרק ט מתאר את פעילויותיהם של מלאכי השטן בארץ.

 

על מנת לבוא מוכנים יותר לפרק ט, הבה נלמד על אודות אירוע המתואר בספר בראשית ו 1-4:

"1 וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם.  2 וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה. וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ. 3 וַיֹּאמֶר יהוה: לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר. וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. 4 הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי־כֵן, אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם, וְיָלְדוּ לָהֶם; הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם".

הפסוקים מתארים את בני האלוהים לוקחים נשים מבנות האדם, ככל שחפצו. אלוהים ראה את המעשים והחליט כי תוך מאה ועשרים שנים הוא ישפוט את החוטאים.

 

מי הם אותם "בְּנֵי הָאֱלֹהִים"?

בספר איוב א 6, ב 1 כתוב:

"וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל יְהוָה; וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם".

המילה "בְּנֵי הָאֱלֹהִים" מתייחסת למלאכי השטן, ובאיוב לח 7 – לכלל המלאכים לפני חטאו של השטן:

"בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר; וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים".

 

מה בדיוק היה האופי של חטאם, ואיך אלוהים העניש אותם?

בברית החדשה, באיגרת יהודה פסוקים 6-7, כתוב שמלאכים חוטאים עזבו את מעונם וקיימו יחסי מין עם יצורים אחרים (ראה בראשית ו 1-4):

"6 וְאֶת הַמַּלְאָכִים, אֲשֶׁר לֹא שָׁמְרוּ אֶת מַעֲמָדָם הָרָם כִּי אִם עָזְבוּ אֶת מְעוֹנָם, שָׁמַר בְּכַבְלֵי עוֹלָם וּבַאֲפֵלָה לְמִשְׁפַּט הַיּוֹם הַגָּדוֹל; 7 כְּשֵׁם שֶׁסְּדוֹם וַעֲמֹרָה וְהֶעָרִים הַקְּרוֹבוֹת, אֲשֶׁר בְּדֶרֶךְ דּוֹמָה לָהֶם הִתְמַכְּרוּ לִזְנוּת וְהָלְכוּ אַחַר יְצוּרִים אֲחֵרִים, מֻצָּגוֹת לְדֻגְמָה בְּסָבְלָן דִּין אֵשׁ עוֹלָם."

על מנת שנבין את הסטייה שביחסים, יהודה מציין את עונשם של סדום ועמורה. אנשי הערים האלה ניסו לאנוס את אורחיו של לוט, את שני המלאכים שבאו לחלצו (בראשית יט).

גם פטרוס מזכיר את משפט אלוהים על אנשי סדום ועמורה. באיגרת השנייה לפטרוס ב 4-7 נאמר שאלוהים כבל את המלאכים החוטאים  והורידם לתחתית התהום, לשמרם למשפט:

"4 הֵן אֱלֹהִים לֹא חָס עַל הַמַּלְאָכִים הַחוֹטְאִים, אֶלָּא הוֹרִידָם אֶל תַּחְתִּיּוֹת אֶרֶץ וּנְתָנָם בְּכַבְלֵי אֹפֶל לְשָׁמְרָם לְמִשְׁפָּט. 5 וְגַם עַל הָעוֹלָם הַקָּדוּם לֹא חָס, אֲבָל בַּהֲבִיאוֹ מַבּוּל עַל עוֹלָם שֶׁל רְשָׁעִים שָׁמַר אֶת נֹחַ, מַטִּיף הַצֶּדֶק, וְהַשִּׁבְעָה אֲשֶׁר עִמּוֹ. 6 אֶת הֶעָרִים סְדוֹם וַעֲמֹרָה שָׂרַף לְאֵפֶר לְאַחַר שֶׁדָּן אוֹתָן לְמַהְפֵּכָה, בְּשִׂימוֹ אוֹתָן לְדֻגְמָה לָעֲתִידִים לַעֲשׂוֹת רִשְׁעָה, 7 וְהִצִּיל אֶת לוֹט הַצַּדִּיק, אֲשֶׁר נִדְכְּאָה נַפְשׁוֹ בִּגְלַל הִתְנַהֲגוּת הָרְשָׁעִים שְׁטוּפֵי זִמָּה."

לאור נתונים אלו ניתן להסיק שבספר בראשית ו 1-4 מתוארים מלאכי השטן המקיימים יחסי אישות עם בנות האדם.

 

מה כל כך מיוחד בחטא הזה, ומדוע אני מזכיר זאת כעת?

אבספר בראשית ג 15 אלוהים העניק תקווה לאדם וחווה: זרע האישה יכה בראש הנחש:

" וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה, וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ; הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב."

על מנת להרוס את המין האנושי ובכך לבטל את תכנית הישועה של אלוהים עבור האדם, החלו מלאכי השטן לטמא את זרע האנושות. אלוהים חישב כי משימתם תימלא ב-120 שנה.

נוח ואשתו, בניו ונשותיהם, היו היחידים שלא נטמאו בזרע מושחת. אלוהים מחק במבול את אלו שנטמאו.

 

במלאכי השטן יכולים להופיע כאנשים. יש להם את הכוח ללבוש דמות העולה על רוחם כדי לבצע את מזימתם.

הנתונים הללו מאוד חשובים כשאנו פונים ללמוד את פרק ט.

 

לסיכום:

השיעור מהווה הקדמה לפרק ט. למדנו רבות על אודות מלאכי השטן וכוחם הרב. מכיוון שמלאכי השטן פועלים גם היום ובכל מקום, חשוב לדעת איך להתמודד נגדם:

אאם תאמין שישוע הוא המשיח אשר שילם בדמו על חטאיך, הרי שרוח אלוהים תשכון בגופך, תחתום אותך לישוע וכך השטן לא יוכל לשכון שם יותר:

אפסים א 13-14:

"וּבוֹ נַחֲלַתְכֶם גַּם אַתֶּם; שֶׁכֵּן בְּשָׁמְעֲכֶם אֶת דְּבַר הָאֱמֶת, אֶת בְּשׂוֹרַת יְשׁוּעַתְכֶם, וּבְהַאֲמִינְכֶם בּוֹ, נֶחְתַּמְתֶּם גַּם אַתֶּם בְּרוּחַ הַהַבְטָחָה, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, 14 אֲשֶׁר הִיא עֵרָבוֹן לְנַחֲלָתֵנוּ עַד לִפְדִיַּת הַקִּנְיָן, לִתְהִלַּת כְּבוֹדוֹ."

ראשונה ליוחנן ה 18:

"יוֹדְעִים אָנוּ כִּי כָּל מִי שֶׁנּוֹלָד מֵאֱלֹהִים אֵינֶנּוּ חוֹטֵא; הוּא אֲשֶׁר נוֹלַד מֵאֱלֹהִים שׁוֹמֵר אוֹתוֹ וְהָרַע אֵינוֹ נוֹגֵעַ בּוֹ."

ראשונה לקורינתים ג 16-18:

"הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי הֵיכַל אֱלֹהִים אַתֶּם וְכִי רוּחַ אֱלֹהִים שׁוֹכֶנֶת בְּקִרְבְּכֶם? 17 אִם יַשְׁחִית אִישׁ אֶת הֵיכַל אֱלֹהִים, אֱלֹהִים יַשְׁחִית אוֹתוֹ; כִּי הֵיכַל הָאֱלֹהִים קָדוֹשׁ, וְאַתֶּם הֵיכָלוֹ. 18 אִישׁ אַל יַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ. אִם מִישֶׁהוּ מִכֶּם סָבוּר שֶׁהוּא חָכָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, יְהֵא נָא לִכְסִיל לְמַעַן יֶחְכַּם."

באף־על־פי שהשטן אינו יכול לשכון בגוף אדם מאמין, הרי שהוא מנסה להכשיל אותנו ולהרוס את עדותנו.

ישוע המשיח הראה לנו דוגמה להתמודדות נגד השטן:

בשורת לוקס ד – היצמדות לציות דבר אלוהים.

איגרת אל האפסיים פרק ו מלמדנו כי היצמדות לדבר אלוהים וביטחון בכוח אלוהים יאפשרו לנו לעמוד איתנים ומצליחים נגד התקפות השטן.

שאלוהים יברך אותנו להתמקד בישוע כדי שנוכל להמשיך לשרת אותו!

פרק ט, פסוקים 1-11

1 הַמַּלְאָךְ הַחֲמִישִׁי תָּקַע בַּשּׁוֹפָר וְרָאִיתִי כּוֹכָב נוֹפֵל מִן הַשָּׁמַיִם אַרְצָה וְנִתַּן לוֹ מַפְתֵּחַ בּוֹר הַתְּהוֹם.
2 הוּא פָּתַח אֶת בּוֹר הַתְּהוֹם וְעָשָׁן עָלָה מִן הַבּוֹר, כַּעֲשַׁן כִּבְשָׁן גָּדוֹל, וְהַשֶּׁמֶשׁ וְהָאֲוִיר חָשְׁכוּ מֵעֲשַׁן הַבּוֹר.
3 מִן הֶעָשָׁן יָצָא אַרְבֶּה עַל הָאָרֶץ וְנִתַּן לָהֶם כֹּחַ כַּכֹּחַ אֲשֶׁר לְעַקְרַבֵּי הָאָרֶץ.
4 נֶאֱמַר לָהֶם שֶׁלֹּא לְהַזִּיק לְעֵשֶׂב הָאָרֶץ, אַף לֹא לְכָל יֶרֶק וְכָל עֵץ, אֶלָּא לָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם חוֹתַם אֱלֹהִים עַל מִצְחוֹתֵיהֶם.
5 לֹא נִתַּן לָהֶם לַהֲרֹג אוֹתָם, אֶלָּא לְעַנּוֹתָם חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים; וְעִנּוּיָם הוּא כָּעִנּוּי שֶׁגּוֹרֵם עַקְרָב בְּעָקְצוֹ אָדָם.
6 בַּיָּמִים הָהֵם יְחַפְּשׂוּ בְּנֵי הָאָדָם אֶת הַמָּוֶת וְלֹא יִמְצְאוּ אוֹתוֹ, וְיִתְאַוּוּ לָמוּת וְהַמָּוֶת יִבְרַח מֵהֶם.
7 בְּצוּרָתָם דּוֹמִים חַגְבֵי הָאַרְבֶּה לְסוּסִים עֲרוּכִים לְמִלְחָמָה; עַל רָאשֵׁיהֶם כַּעֲטָרוֹת דּוֹמוֹת לְזָהָב וּפְנֵיהֶם כִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם;
8 שֵׂעָר לָהֶם כִּשְׂעַר נָשִׁים וְשִׁנֵּיהֶם כְּשִׁנֵּי אַרְיֵה;
9 שִׁרְיוֹנִים לָהֶם כְּשִׁרְיוֹנֵי בַּרְזֶל וְקוֹל כַּנְפֵיהֶם כְּקוֹל מַרְכְּבוֹת סוּסִים רַבִּים הָרָצִים לַמִּלְחָמָה;
10 זְנָבוֹת לָהֶם כְּזַנְבוֹת עַקְרַבִּים, עִם עֳקָצִים, וּבְזַנְבוֹתֵיהֶם כֹּחַ לָהֶם לְהַזִּיק לִבְנֵי אָדָם חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים.
11 וְיֵשׁ לָהֶם מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, מַלְאַךְ הַתְּהוֹם, אֲשֶׁר שְׁמוֹ בְּעִבְרִית אֲבַדּוֹן ובִיוָנִית שְׁמוֹ אַפּוֹלְיוֹן.

מבוא

מכיון שפרק ט מתאר פעילות של מלאכים בקרב בני אדם, הקדשתי את השיעור שעבר ללימוד על אודות מלאכים באופן כללי, וזאת כהכנה להבנה מעמיקה יותר של פרק ט.

מלאכים נבראו ביום הראשון לבריאה. הם נבראו תמימים.

לאחר הבריאה, הבכיר שבמלאכים – "הֵילֵל בֶּן־שָׁחַר" חטא. כתוצאה מחטאו, הוא סולק מתפקידו יחד עם שליש מכלל המלאכים שבחרו ללכת עמו. אלוהים גזר את דינו של השטן ומלאכיו לאגם האש.

על מנת להכשיל את תכניתו של אלוהים, משתמש השטן בכל תכסיס אפשרי שבכוחו לעשות. לאור הכתוב בבראשית פרק ו: יכולתם של מלאכי השטן להופיע בגוף אדם ולבצע מעשים נבזים.

מדוע למדנו כל זאת?

מכיוון שבפרק ט השטן ומלאכיו שוב לובשים חזות פיזית ופועלים בארץ בעצמה שלא הייתה כדוגמתה.
פרק ט פסוקים 1-2:

1 הַמַּלְאָךְ הַחֲמִישִׁי תָּקַע בַּשּׁוֹפָר וְרָאִיתִי כּוֹכָב נוֹפֵל מִן הַשָּׁמַיִם אַרְצָה וְנִתַּן לוֹ מַפְתֵּחַ בּוֹר הַתְּהוֹם.
2 הוּא פָּתַח אֶת בּוֹר הַתְּהוֹם וְעָשָׁן עָלָה מִן הַבּוֹר, כַּעֲשַׁן כִּבְשָׁן גָּדוֹל, וְהַשֶּׁמֶשׁ וְהָאֲוִיר חָשְׁכוּ מֵעֲשַׁן הַבּוֹר.

להזכירנו: כשהחותם השביעי והאחרון נפתח, שבעה מלאכים העומדים לפני אלוהים קיבלו שבעה שופרות. כל מלאך שתקע בשופר בתורו ציין  מכה שנחתה על העולם, כעונש מאלוהים בעבור חוסר אמונה.

כאשר המלאך החמישי תקע בשופר, התרחשו האירועים הבאים:

"כּוֹכָב נוֹפֵל מִן הַשָּׁמַיִם אַרְצָה, וְנִתַּן לוֹ מַפְתֵּחַ בּוֹר הַתְּהוֹם."

שאלות:

  1. מה מסמל הכוכב?

הכוכב מסמל אישיות כלשהי מכיוון שניתן לו מפתח בור התהום.

על־פי פרק יב ניתן לקבוע שכוכבים מציינים מלאכים בקונטקסט שלנו.
2. מהי זהותו של המלאך? האם הוא מלאך טוב או מלאך של השטן? – או שמא השטן בעצמו?

ידוע לנו שהוא נופל ושהוא מקבל את מפתח בור התהום (כלומר – המפתח לא היה ברשותו מלכתחילה).

בכתובים, תיאור של "מלאך נופל" מצביע על השטן או על אחד ממלאכיו:

לוקס י 18"רָאִיתִי אֶת הַשָֹטָן נוֹפֵל כְּבָרָק מִן הַשָּׁמַיִם" – השטן;

ישעיהו יד 12" אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן־שָׁחַר" – השטן;

התגלות יב 9"אָז הֻשְׁלַךְ הַתַּנִּין הַגָּדוֹל, הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי הַנִּקְרָא מַלְשִׁין וְשָׂטָן, הַמַּתְעֶה אֶת כָּל תֵּבֵל; הוּא הֻשְׁלַךְ אַרְצָה וּמַלְאָכָיו הֻשְׁלְכוּ אִתּוֹ" – השטן ומלאכיו;

יוחנן יב 31"כָּעֵת הַמִּשְׁפָּט שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה; כָּעֵת יֻשְׁלַךְ הַחוּצָה שַׂר הָעוֹלָם הַזֶּה" – השטן.

 

בהתגלות כ 1, מתואר מלאך היורד מהשמים וכבר נמצא מפתח בידו: "רָאִיתִי מַלְאָךְ יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם וּבְיָדוֹ מַפְתֵּחַ הַתְּהוֹם וְשַׁרְשֶׁרֶת גְּדוֹלָה". קיים הבדל בתיאור ובמקרה הזה, והכוונה היא למלאך "טוב".

מכאן ניתן להסיק שהכוכב הנופל מסמל את השטן או את אחד ממלאכיו הרעים.
יוחנן מציין שמפתח בור התהום ניתן לאותו מלאך שנפל מהשמים ארצה.

בפרק א 18 אנו לומדים שישוע הוא האחד האוחז במפתחות שאול ומוות:

"הָיִיתִי מֵת וְהִנֵּה חַי אֲנִי לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, וְלִי מַפְתְּחוֹת שְׁאוֹל וָמָוֶת."

מכאן ניתן לומר שאותו מלאך "רע" קיבל את המפתחות לבור התהום מאלוהים, וזאת כדי להוציא לפועל את אחת מהמכות שאלוהים הכין עבור אלו היודעים על אודות קיומו ובוחרים להתעלם מרצונו.
מהו בור התהום? מי נמצא שם

את זאת נלמד בהמשך. אך לפני כן אחבר מספר נתונים כדי להציג מסקנה מאוד חשובה:

  • מכיוון שהכוכב הנופל משמים ארצה הנו מלאך שטני או השטן בעצמו, הרי ניתן לקבוע את המועד המדויק שפרק ט מתאר.

 

  • בפרק יב למדנו שבדיוק במחצית תקופת שבע השנים תתרחש מלחמה בשמים, בין מלאכי אלוהים בראשות המלאך מיכאל לבין השטן ומלאכיו הרעים. המלאך מיכאל ינצח, ובעקבות זאת השטן וכל מלאכיו ייזרקו מהשמים ארצה.
  • לאחר סילוקם, מקומם לא יהיה יותר בתחום השמימי – כמו שהיה לאחר חטאם הראשון (בראשית). כל עיסוקם ופעילותם של השטן ומלאכיו יהיו בארץ.
  • לא לחינם דניאל הנביא (בפרק ז) וישוע המשיח (במתי פרק כד) מציינים עלייה בדרגה חריפה ביותר בכוחו ובפעילותו של צר המשיח בדיוק באמצע שבע שנות הצרה.

וכעת למסקנה חשובה:

אפרק יב קובע שהשטן ומלאכיו נזרקים מהשמים ארצה במחצית שבע שנות הצרה.

בפרק ט מציין נפילת השטן או מלאך שטני מהשמים ארצה.

מכיוון שלאחר נקודת האמצע של הצרה לא יימצאו השטן ומלאכיו בשמים אלא רק בארץ, ניתן לקבוע שהשופר החמישי המתאר את נפילת המלאך הרע מהשמים ארצה יתרחש לכל המאוחר בנקודת האמצע של שבע השנים.
כעת נחזור ללימוד האירוע המתרחש בעקבות תקיעת השופר החמישי:
פרק ט 2:

הוּא פָּתַח אֶת בּוֹר הַתְּהוֹם וְעָשָׁן עָלָה מִן הַבּוֹר, כַּעֲשַׁן כִּבְשָׁן גָּדוֹל, וְהַשֶּׁמֶשׁ וְהָאֲוִיר חָשְׁכוּ מֵעֲשַׁן הַבּוֹר.

יוחנן מציין שאותו מלאך רע קיבל את מפתח בור התהום. הוא פתח את הבור וממנו יצא עשן שהחשיך את השמש והאוויר. העשן לא היה הדבר היחידי שיצא מהבור.

פסוק 3:

מִן הֶעָשָׁן יָצָא אַרְבֶּה עַל הָאָרֶץ וְנִתַּן לָהֶם כֹּחַ כַּכֹּחַ אֲשֶׁר לְעַקְרַבֵּי הָאָרֶץ.

– מבור התהום יצא ארבה מסוג מיוחד במינו ולמטרה מאוד מכאיבה.
מהו בור התהום? מי נמצא שם? מהו עתידם?

בור התהום הנו מקום כבילתם ומאסרם של השדים, של מלאכי השטן שביצעו עבירות חמורות. בין היתר, אותם מלאכי השטן שטימאו את בנות האדם (ספר בראשית פרק ו) כבולים שם למשפט, כנאמר בשנייה לפטרוס ב 4:

"הֵן אֱלֹהִים לֹא חָס עַל הַמַּלְאָכִים הַחוֹטְאִים, אֶלָּא הוֹרִידָם אֶל תַּחְתִּיּוֹת אֶרֶץ וּנְתָנָם בְּכַבְלֵי אֹפֶל לְשָׁמְרָם לְמִשְׁפָּט";

… ובאיגרת יהודה פסוק 6:

"וְאֶת הַמַּלְאָכִים, אֲשֶׁר לֹא שָׁמְרוּ אֶת מַעֲמָדָם הָרָם כִּי אִם עָזְבוּ אֶת מְעוֹנָם, שָׁמַר בְּכַבְלֵי עוֹלָם וּבַאֲפֵלָה לְמִשְׁפַּט הַיּוֹם הַגָּדוֹל".

השטן עצמו ייכלא שם במשך אלף שנות מלכות ישוע בארץ (התגלות כ 1-3):

"1 רָאִיתִי מַלְאָךְ יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם וּבְיָדוֹ מַפְתֵּחַ הַתְּהוֹם וְשַׁרְשֶׁרֶת גְּדוֹלָה. 2 הוּא תָּפַשׂ אֶת הַתַּנִּין, הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי אֲשֶׁר הוּא הַמַּלְשִׁין וְהַשָֹטָן, וְקָשַׁר אוֹתוֹ לְאֶלֶף שָׁנִים. 3 הִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ אֶל הַתְּהוֹם וְסָגַר וְחָתַם עָלָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יַתְעֶה עוֹד אֶת הַגּוֹיִם עַד תֹּם אֶלֶף הַשָּׁנִים; אַחֲרֵי כֵן צָרִיךְ שֶׁיֻּתַּר לִזְמַן מְעַט").

השד שיפעל בצר המשיח בא משם (יא 7):

"כַּאֲשֶׁר יִגְמְרוּ אֶת עֵדוּתָם, הַחַיָּה הָעוֹלָה מִן הַתְּהוֹם תַּעֲשֶׂה עִמָּהֶם מִלְחָמָה, תְּנַצֵּחַ אוֹתָם וְתַהַרְגֵם."

ובבשורת לוקס ח 31 כתוב:

"הַשֵּׁדִים בִּקְשׁוּ מִיֵּשׁוּעַ שֶׁלֹּא יְצַוֶּה עֲלֵיהֶם לָרֶדֶת אֶל הַתְּהוֹם."

השדים שנכנסו אל תוך אותו האיש התחננו לפני ישוע שלא יצווה עליהם לרדת אל התהום. ישוע ציווה עליהם להיכנס אל תוך עדר החזירים. אותו עדר רץ לים וטבע.

לאור פחדם של השדים להיזרק לבור התהום, ניתן לקבוע שבור התהום הנו מקום מפחיד ומגביל. שם שוכנים השדים.

 

בהיתקע השופר החמישי, לאחר שניתן מפתח בור התהום למלאך הרע, ישוחררו השדים ששוכנים בבור התהום כדי לפגוע באלו הדוחים את אלוהים.

 

רבותיי, כשאנו קוראים ולומדים את הנתונים הללו, עלינו לכרוע ברך לפני ישוע שהציל אותנו ממקומות אפלים שכאלו. בתור ילדי אלוהים, מובטח  לנו לשכון בממלכתו לנצח ולא במקומות אפלים וכואבים כתהום או אגם האש.

 

הארבה

יוחנן מציין: כאשר המלאך פתח את בור התהום יצא ממנו "ארבה".

נעמוד כעת על סוג הארבה וטיב פעולתו.

פסוקים 3-11:

3 מִן הֶעָשָׁן יָצָא אַרְבֶּה עַל הָאָרֶץ וְנִתַּן לָהֶם כֹּחַ כַּכֹּחַ אֲשֶׁר לְעַקְרַבֵּי הָאָרֶץ.
4 נֶאֱמַר לָהֶם שֶׁלֹּא לְהַזִּיק לְעֵשֶׂב הָאָרֶץ, אַף לֹא לְכָל יֶרֶק וְכָל עֵץ, אֶלָּא לָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם חוֹתַם אֱלֹהִים עַל מִצְחוֹתֵיהֶם.
5 לֹא נִתַּן לָהֶם לַהֲרֹג אוֹתָם, אֶלָּא לְעַנּוֹתָם חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים; וְעִנּוּיָם הוּא כָּעִנּוּי שֶׁגּוֹרֵם עַקְרָב בְּעָקְצוֹ אָדָם.
6 בַּיָּמִים הָהֵם יְחַפְּשׂוּ בְּנֵי הָאָדָם אֶת הַמָּוֶת וְלֹא יִמְצְאוּ אוֹתוֹ, וְיִתְאַוּוּ לָמוּת וְהַמָּוֶת יִבְרַח מֵהֶם.
7 בְּצוּרָתָם דּוֹמִים חַגְבֵי הָאַרְבֶּה לְסוּסִים עֲרוּכִים לְמִלְחָמָה; עַל רָאשֵׁיהֶם כַּעֲטָרוֹת דּוֹמוֹת לְזָהָב וּפְנֵיהֶם כִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם;
8 שֵׂעָר לָהֶם כִּשְׂעַר נָשִׁים וְשִׁנֵּיהֶם כְּשִׁנֵּי אַרְיֵה;
9 שִׁרְיוֹנִים לָהֶם כְּשִׁרְיוֹנֵי בַּרְזֶל וְקוֹל כַּנְפֵיהֶם כְּקוֹל מַרְכְּבוֹת סוּסִים רַבִּים הָרָצִים לַמִּלְחָמָה;
10 זְנָבוֹת לָהֶם כְּזַנְבוֹת עַקְרַבִּים, עִם עֳקָצִים, וּבְזַנְבוֹתֵיהֶם כֹּחַ לָהֶם לְהַזִּיק לִבְנֵי אָדָם חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים.
11 וְיֵשׁ לָהֶם מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, מַלְאַךְ הַתְּהוֹם, אֲשֶׁר שְׁמוֹ בְּעִבְרִית אֲבַדּוֹן ובִיוָנִית שְׁמוֹ אַפּוֹלְיוֹן.

אאיזה סוג ארבה מציין יוחנן?

לארבה שיצא מבור התהום יש זנב עם עוקץ וארס כמו לעקרבים; הוא תוקף בני אדם ולא צמחייה. מכת הארס מענה למשך חמישה חודשים ולא הורגת את האדם שנפגע.

חזותו מאוד שונה מהארבה שאנו מכירים בטבע. לארבה הזה יש מנהיג, מלך: "וְיֵשׁ לָהֶם מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, מַלְאַךְ הַתְּהוֹם, אֲשֶׁר שְׁמוֹ בְּעִבְרִית אֲבַדּוֹן ובִיוָנִית שְׁמוֹ אַפּוֹלְיוֹן" – המשחית, השטן (ט 11).

ספר משלי ל 27 מלמדנו שלארבה בטבע אין מנהיג: "מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה…"

יוצא מכך שמבור התהום יצאו שדים בחזות ובהתנהגות כארבה.

אל לנו להתפלא! הרי כבר למדנו ששדים מסוגלים ללבוש חזות המתאימה לפעולתם הזדונית.

במה אותם שדים בחזות של ארבה עתידים לעשות, ולכמה זמן?

פסוקים 4-6 מציינים את האמת הבאה: אותם שדים יזיקו ליושבי תבל הבלתי מאמינים.

מכת הארס תכאיב מאוד אך לא תהרוג. אנשים יחפשו את המוות אך לא ימותו בשלב זה.

יוחנן מציין שארס השדים יכאיב למשך חמישה חודשים. הנתון מעניין מכיוון שחמישה חודשים הנם בדרך כלל אורך חיי הארבה.

 

יוחנן מציין שאותם שדים לא יוכלו לפגוע במאמינים החתומים על־ידי אלוהים.

בפרק ז 1-3 למדנו שאלוהים חותם 144000 יהודים מאמינים. החתומים מחוסנים מפני אותם שדים.

 

לסיכום:

  1. דווקא בפסח, ביום שבו אנו חוגגים את "ליל הסדר", ראוי לזכור כי מכת הארבה הייתה אחת מעשר המכות שנחתו על מצרים בגלל חוסר אמונתם וציותם לאלוהים.

מכיוון שבני האדם לא ישתנו, הרי שעונש אלוהים עליהם עתיד לחזור.

ביודענו את התופת המחכה לחסרי אמונה, עלינו לנצל כל רגע לבשר על מנת להציל את יקירינו ושכנינו.
2. הפרק מלמדנו על אודות חסדו של אלוהים כלפי ילדיו הנאמנים:

אאת הקהילה ישוע לקח מן העולם לפני הצרה.

בגם במהלך הצרה, המאמינים החדשים שיאמינו בדם הכפרה של ישוע יזכו להגנה וחסד ממושיע העולם, ישוע המשיח, אל שדי.

כשאנו נמצאים בידיו של המושיע – רק של ישוע – אין ביכולתם של כל השדים והשטן בראשם לפגוע בנו.

  1. ישוע המשיח הוא זה האוחז בידו את מפתחות החיים והמוות:

"הָיִיתִי מֵת וְהִנֵּה חַי אֲנִי לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, וְלִי מַפְתְּחוֹת שְׁאוֹל וָמָוֶת" (א 18).

ביודענו את סמכותו ואהבתו, ראוי שלא נדחה שום ציות לדברו. הבה נעשה "ניקיון פסח" בלבותינו ובחיינו! נסיר כל חטא ונעמוד כשרים לפני מושיענו.

פרק ט, פסוקים 21-12

 

מבוא

נוכחנו לדעת שהמועד שבו השופר החמישי נשמע הוא אמצע "השבוע השבעים" בנבואת דניאל.

כשהשטן ומלאכיו נזרקים משמים ארצה, מתגברת פעילות מלאכי השטן בארץ. אותם שדים שישוחררו מבור התהום ילבשו חזות של ארבה תוקפני. הם יענו את בני האדם למשך חמישה חודשים. היחידים שיחוסנו מפגיעת אותם שדים יהיו 144000 החתומים מבני ישראל.

אותם שדים בחזות של ארבה יהיו מודרכים על־ידי מלך הנקרא "מַלְאַךְ הַתְּהוֹם", ששמו "המשחית" — "אֲשֶׁר שְׁמוֹ בְּעִבְרִית אֲבַדּוֹן ובִיוָנִית שְׁמוֹ אַפּוֹלְיוֹן".

 

מדוע שאלוהים יעשה דבר כה כואב לבני האדם?

כל סדרת המכות המתוארות בספר ההתגלות נובעת מסיבה אחת: המרדנות והדחייה של בני האדם נגד אלוהים והמשיח ישוע.

הכמות הרבה של המכות עומדת ביחס ישר לגודל העקשנות. כשהדחייה תיפסק ובני האדם ייכנעו לבוראם, ייפסקו המכות. אלוהים בריבונותו יודע למפרע שיהיה צורך בכל סדרת החותמות כדי לשבור את עקשנות יושבי תבל.

פעילות השדים בחזות של ארבה מתקיימת לאורך חמישה חודשים. בסיום השופר החמישי, מתכונן המלאך השישי לתקוע בשופר. "אוֹי" מספר שניים עומד לנחות על יושבי העולם.

 

פסוק 12:

אוֹי אֶחָד חָלַף; הִנֵּה עוֹד אוֹי וְעוֹד אוֹי בָּאִים אַחֲרֵי כֵן.

בפרק ח 13 אנו למדים ששלושת השופרות האחרונים מכונים: "אוֹי, אוֹי, אוֹי …"

"אוֹי" – הנה הברה המציינת מכה כואבת, בלתי נעימה.

השופר החמישי הנו ה"אוי" הראשון, וכעת אנו לומדים על אודות "האוי" השני – השופר השישי (וה"אוי" השלישי יהיה "אוי" גדול עוד יותר, מכיוון שהוא כולל את שבע קערות הזעם).

 

פסוקים 13-14:

13 הַמַּלְאָךְ הַשִּׁשִּׁי תָּקַע בַּשּׁוֹפָר וְשָׁמַעְתִּי קוֹל אֶחָד מֵאֵת אַרְבַּע קַרְנוֹת מִזְבַּח הַזָּהָב אֲשֶׁר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים,
14 אוֹמֵר לַמַּלְאָךְ הַשִּׁשִּׁי הַמַּחֲזִיק בַּשּׁוֹפָר: "הַתֵּר אֶת אַרְבַּעַת הַמַּלְאָכִים הָאֲסוּרִים עַל הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת."

כשהמלאך השישי תקע בשופר, החל התהליך אשר בסיומו שליש מכלל יושבי תבל יאבדו את חייהם (לא כולל 144000 החתומים מבני ישראל).

יוחנן אומר ששמע קול אחד מאת ארבע קרנות המזבח שלפני אלוהים (ראה פרק ח 3).

המזבח עומד ממש לפני כיסא אלוהים, ולכן הקול שיוחנן שמע נבע ממלאך כלשהו או מאלוהים עצמו. הקול השמיע הוראות הנובעות מרצון אלוהים. ניתן לומר כי השופר השישי, כמו שאר החותמות והשופרות, נובע מאלוהים.

ההוראות שנשמעו מקרנות המזבח היו:

"הַתֵּר אֶת אַרְבַּעַת הַמַּלְאָכִים הָאֲסוּרִים עַל הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת."

 

מי הם ארבעת המלאכים האסורים?

לאורך כל התנ"ך תיאורים של מלאכים אסורים, כבולים או נופלים, מתייחסים למלאכיו של השטן ולשטן עצמו:

  • שנייה לפטרוס ב 4:"הֵן אֱלֹהִים לֹא חָס עַל הַמַּלְאָכִים הַחוֹטְאִים, אֶלָּא הוֹרִידָם אֶל תַּחְתִּיּוֹת אֶרֶץ וּנְתָנָם בְּכַבְלֵי אֹפֶל לְשָׁמְרָם לְמִשְׁפָּט."

 

  • יהודה 6:"וְאֶת הַמַּלְאָכִים, אֲשֶׁר לֹא שָׁמְרוּ אֶת מַעֲמָדָם הָרָם כִּי אִם עָזְבוּ אֶת מְעוֹנָם, שָׁמַר בְּכַבְלֵי עוֹלָם וּבַאֲפֵלָה לְמִשְׁפַּט הַיּוֹם הַגָּדוֹל."

 

  • התגלות כ 2:"הוּא תָּפַשׂ אֶת הַתַּנִּין, הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי אֲשֶׁר הוּא הַמַּלְשִׁין וְהַשָֹטָן, וְקָשַׁר אוֹתוֹ לְאֶלֶף שָׁנִים."

מכאן, ארבעת המלאכים האסורים הנם מלאכי השטן.
על איזה "נהר פרת" מדובר?

אני מאמין כי ההתייחסות היא לנהר פרת אשר בעירק, באזור בבל.

נהר הפרת הנו גבול הנחלה שאלוהים יעד לישראל:

"בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת יהוה אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת" (בראשית טו 18).

אך זהו גם המקום שבו החלה המרידה נגד אלוהים – בבל (בראשית יא).

 

בשיעור שעבר למדנו שבאמצע תקופת הצרה, לאחר תקיעת השופר החמישי, יושלכו השטן ומלאכיו מהשמים ארצה. לאחר נקודת אמצע הצרה, אין יותר מלאכים רעים בממלכת השמים וכל פעילותם מתרכזת על פני כדור הארץ.

יוצא מכך שהמלאכים הרעים הללו אסורים על נהר פרת ארצי וגשמי, ומחכים למלא תפקיד מסוים ברגע שאותו יקבע אלוהים.

 

פסוק 15:

"אָז הֻתְּרוּ אַרְבַּעַת הַמַּלְאָכִים הַמּוּכָנִים לַשָּׁעָה וְלַיּוֹם וְלַחֹדֶשׁ וְלַשָּׁנָה, כְּדֵי שֶׁיַּהַרְגוּ שְׁלִישׁ מִבְּנֵי הָאָדָם."

יוחנן מציין בדרך מופלאה את ריבונות אלוהים בכל הנוגע לנעשה על פני כדור הארץ.

למרות כוחם הרב של אותם מלאכים רעים, הם היו כבולים ולא יכלו לעשות דבר שלא על־פי תכנית אלוהים.

זיכרו: "… הוּא אֲשֶׁר בָּכֶם גָּדוֹל מִזֶּה אֲשֶׁר בָּעוֹלָם" (ראשונה ליוחנן ד 4).

 

בדיוק במועד שאלוהים קבע – לא דקה לפני ולא אחרי – שוחררו אותם מלאכי השטן כדי להשלים את עונש אלוהים על עולם שנחשף לאור אלוהים אך בחר את החושך על פניו.

יוחנן אומר כי התוצאה של השופר השישי היא מותם של שליש מכלל בני האדם על פני תבל.
בפסוקים 16-19 יוחנן מתאר את חזות היצורים ומספרם:

16 וּמִסְפַּר צִבְאוֹת הַפָּרָשִׁים עֶשְׂרִים אֶלֶף רְבָבוֹת; שָׁמַעְתִּי אֶת מִסְפָּרָם.
17 כָּךְ רָאִיתִי אֶת הַסּוּסִים בֶּחָזוֹן: לְרוֹכְבֵיהֶם יֵשׁ שִׁרְיוֹנוֹת שֶׁל אֵשׁ וְלֶשֶׁם וְגָפְרִית; וְרָאשֵׁי הַסּוּסִים כְּרָאשֵׁי אֲרָיוֹת וּמִפִּיהֶם יוֹצְאִים אֵשׁ וְעָשָׁן וְגָפְרִית.
18 שְׁלִישׁ בְּנֵי הָאָדָם מֵתוּ בְּשָׁלֹשׁ הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה, בָּאֵשׁ וּבֶעָשָׁן וּבַגָּפְרִית הַיּוֹצְאִים מִפִּיהֶם;
19 שֶׁכֵּן כֹּחָם שֶׁל הַסּוּסִים הוּא בְּפִיּוֹתֵיהֶם וְגַם בְּזַנְבוֹתֵיהֶם, כִּי זַנְבוֹתֵיהֶם דּוֹמִים לִנְחָשִׁים בִּהְיוֹת לָהֶם רָאשִׁים, וּבָהֶם יַזִּיקוּ.

יוחנן אומר כי שמע את מספר הפרשים בצבאם של ארבעת המלאכים הרעים. הוא אומר ביוונית (שפת המקור): פעמיים רבבה כפול רבבה, או רבבות על רבבות.

המילה "רבבה" ביוונית, משמע: מספר עצום – גדול מכדי לספור. ולכן משמעות המספר שיוחנן מציין הנו עצום ורב, גדול מכדי לספור.

 

מפסוק 17 יוחנן מתאר את חזות היצורים הללו: "כָּךְ רָאִיתִי אֶת הַסּוּסִים בֶּחָזוֹן…"

  • בשופר החמישי, לארבה עטרות כמו זהב, שיניים כמו לאריה, שיער כשער נשים וזנב עם עוקץ כמו לעקרב. בכוחם לענות חמישה חודשים.

 

  • בשופר השישייוחנן מתאר סוסים עם ראש הדומה לאריה, עם זנבות הדומים לנחשים ובהם הם מזיקים. מפי הסוסים יוצא אש, עשן וגופרית.

על הסוסים רוכבים – "לְרוֹכְבֵיהֶם יֵשׁ שִׁרְיוֹנוֹת שֶׁל אֵשׁ וְלֶשֶׁם וְגָפְרִית."

שונאי אלוהים יטעמו עוד בחייהם את טעם הנצח שלהם (כ 10, כא 8,  יט 20).

אף־על־פי שהיצורים אינם זהים, הרי שיש דמיון ביניהם. יוחנן מתאר יצורים שאינם ידועים לנו.

ישנם הטוענים שיוחנן מתאר צבא אנושי עם כלי נשק מודרנים שלא היו ידועים לו, ולכן התקשה לתארם במדויק אלא בידיעתו המוגבלת.

  • בפרק טז אכן קיים תיאור של מלחמה אנושית קשה.

 

  • אך אני מאמין שבפרק ט אנו עדים למכות שבהם מעורבים מלאכי השטן, שדים, הלובשים חזות כמתואר מפי יוחנן.

אל לנו להתפלא! מאחר שיוחנן אומר לנו במפורש שבנקודת אמצע הצרה כל פעילות השטן ומלאכיו מתעצמת בעולם (ראה גם פרק יב).

 

כעת אני חוזר לנתון הקשה:

המכה הנוכחית תמית שליש מכלל בני האדם בעולם (ט 15: "כְּדֵי שֶׁיַּהַרְגוּ שְׁלִישׁ מִבְּנֵי הָאָדָם").

  • החותם הרביעי תביא למותם של רבע הארץ (ו 8: "וְנִתְּנָה לָהֶם סַמְכוּת עַל רֶבַע הָאָרֶץ, לַהֲרֹג בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַמָּוֶת וְעַל־יְדֵי חַיּוֹת הָאָרֶץ");

 

  • ואם השופר השישי ימית שליש,

… הרי שבסיום השופר השישי רק חצי מכלל בני האנוש חיים. זה כמו לאבד שלושה וחצי מיליארד בני אדם תוך כ-4 שנים!

איך מגיבים הנותרים בחיים, אותם שלושה מיליארד בני אדם שהנם עדים למות שלושה וחצי מיליארד אחרים?
פסוקים 20-21:

20 שְׁאָר הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא נֶהֶרְגוּ בַּמַּכּוֹת הָאֵלֶּה, בְּכָל זֹאת לֹא שָׁבוּ מִמַּעֲשֵׂי יְדֵיהֶם וְלֹא נִמְנְעוּ מֵהִשְׁתַּחֲווֹת לַשֵּׁדִים וְלֶאֱלִילֵי זָהָב וְכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת וְאֶבֶן וְעֵץ אֲשֶׁר אֵינָם יְכוֹלִים לִרְאוֹת, אַף לֹא לִשְׁמֹעַ וּלְהַלֵּךְ.
21 וְלֹא שָׁבוּ מֵרְצִיחוֹתֵיהֶם, אַף לֹא מִכִּשּׁוּפֵיהֶם, מִתַּזְנוּתָם וּמִגְּנֵבוֹתֵיהֶם.

הנתונים כל כך כואבים! אפשר היה לחשוב כי אחרי מכה כזו העולם יכרע ברך ויבין כי טעה וכי פגע באלוהים.

החצי הנותר לא ייכנע לאלוהים בשלב זה. בני האדם ימשיכו להשתחוות לשדים ולעבוד אלילים. ראו את האבסורד! בני האדם יבקשו עזרה וישתחוו לפני אלו שהורגים אותם.

במקום לחזור לעצת אלוהים ולכבד את מצוותיו, העולם ימשיך להשתחוות לאלילים, לרצוח, לכשף, לזנות ולגנוב.

במילים אחרות: במקום להיכנע לאלוהים, הם ימשיכו להפר את עשרת הדברות שהם תכונות האופי הקדוש של אלוהים.

 

בני האדם יידעו היטב ממי באות כל המכות. בפרק ו 16-17 בני האדם כבר מודעים לעובדה שמלחמתם היא נגד אלוהים:

"וְאָמְרוּ לֶהָרִים וְלַסְּלָעִים: נִפְלוּ עָלֵינוּ וְהַסְתִּירוּ אוֹתָנוּ מִפְּנֵי הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא וּמִזַּעַם הַשֶֹה, כִּי בָּא הַיּוֹם הַגָּדוֹל, יוֹם חֲרוֹנָם, וּמִי יָכוֹל לַעֲמֹד?"

אך הם ממשיכים בעקשנותם מכיוון שעדיין פועל בלבם הלך מחשבתו של השטן: "יש לנו סיכוי עוד לנצח… עוד נראה לו שאנו יכולים!"

 

המסקנות מאוד ברורות:

  • התעקשות בני האדם להמשיך במרידתם נגד אלוהים רק מוכיחה כי העונש שאלוהים הנחית עליהם היה מוצדק ונבע ממשפט צדק.

 

  • בשופר החמישי, כשבני האדם עונו על־ידי ארס הארבה, הם חיפשו את המוות במקום להתוודות על החטא. אלוהים שמע את בקשתם, וכך עשה.

לסיכום:

  1. במכות הנוחתות על העולם, בתקיעת השופר החמישי והשישי, יוחנן מתאר פעילות שדים הבאים בחזות של יצורים מוזרים.
  2. למרות המכה הקשה על בני האדם, הם ימשיכו להפר את רצון אלוהים. כך ניתן להבין שעונש אלוהים היה מוצדק ונפל על עולם רשע. בני האדם יעדיפו למות מאשר ללכת בדרך הישר של אלוהים (ראה גם שנייה לתסלוניקים ב 10-12).
  3. ומה אתנו, כיצד אנו מגיבים כאשר אלוהים מכה כדי לחנך?

האם אנו מבינים שחינוך נובע מאהבה? האם אנו מחפשים את המוות, וממשיכים בדרך הרעה? או מבקשים סליחה ומתוודים על החטא?

אלוהים כל יום מחנך אותנו דרך דברו ודרך ההתחברות והקשר של ילדיו.

הבה נהיה רגישים ורכים לתוכחה ולחינוך כדי שקדושת אלוהים תיראה דרך חיינו! הבה נשאף לחיים עם אלוהים! זו שאיפה נכונה ואלוהים שומע וממלא את בקשות ילדיו שהן על־פי רצונו.