התגלות פרק ט"ז

1 שָׁמַעְתִּי קוֹל גָּדוֹל מִן הַהֵיכָל אוֹמֵר לְשִׁבְעַת הַמַּלְאָכִים: "לְכוּ וְשִׁפְכוּ עַל הָאָרֶץ אֶת שֶׁבַע קַעֲרוֹת זַעַם אֱלֹהִים."
2 הָלַךְ הָרִאשׁוֹן וְשָׁפַךְ אֶת קַעֲרָתוֹ עַל הָאָרֶץ, וְנִתְהַוָּה שְׁחִין רַע וּמַכְאִיב בַּאֲנָשִׁים הַנּוֹשְׂאִים אֶת תַּו הַחַיָּה וּמִשְׁתַּחֲוִים לְצַלְמָהּ.
3 שָׁפַךְ הַשֵּׁנִי אֶת קַעֲרָתוֹ עַל הַיָּם וְהַיָּם נֶהְפַּךְ לְדָם כְּדָמוֹ שֶׁל מֵת, וְכָל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר בַּיָּם מֵתָה.
4 שָׁפַךְ הַשְּׁלִישִׁי אֶת קַעֲרָתוֹ בַּנְּהָרוֹת וּבְמַעַיְנוֹת הַמַּיִם, וְנִהְיוּ לְדָם.
5 שָׁמַעְתִּי אֶת מַלְאַךְ הַמַּיִם אוֹמֵר: "צַדִּיק אַתָּה הַהוֶֹה וְהָיָה, הַקָּדוֹשׁ — שֶׁכָּךְ שָׁפַטְתָּ;
6 כִּי דַּם קְדוֹשִׁים וּנְבִיאִים שָׁפְכוּ, וְדָם נָתַתָּ לָהֶם לִשְׁתּוֹת; רְאוּיִים הֵם."
7 וְשָׁמַעְתִּי אֶת הַמִּזְבֵּחַ אוֹמֵר: "כֵּן, יהוה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, אֱמֶת וְצֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ."
8 שָׁפַךְ הָרְבִיעִי אֶת קַעֲרָתוֹ עַל הַשֶּׁמֶשׁ וְנִתַּן לוֹ לִצְרֹב אֶת הָאֲנָשִׁים בָּאֵשׁ.
9 נִצְרְבוּ הָאֲנָשִׁים בְּחֹם גָּדוֹל וְגִדְּפוּ אֶת שֵׁם אֱלֹהִים אֲשֶׁר לוֹ הַשִּׁלְטוֹן עַל הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה, וְלֹא חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה לָתֵת לוֹ כָּבוֹד.
10 הַחֲמִישִׁי שָׁפַךְ אֶת קַעֲרָתוֹ עַל כִּסֵּא הַחַיָּה וְחָשְׁכָה מַלְכוּתָהּ. הֵם נָשְׁכוּ אֶת לְשׁוֹנָם מִכְּאֵב
11 וְגִדְּפוּ אֶת אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם מִמַּכְאוֹבָם וּשְׁחִינָם, וְלֹא שָׁבוּ מִמַּעֲשֵׂיהֶם.

מבוא

הגענו לשלב האחרון, אך גם המרוכז ביותר בתקופת הצרה, שנועד להסיר מעל פני תבל את אלו הדוחים את ריבונותו של אל שדי – ישוע המשיח.

כמו שהחותם השביעי אגר שבעה שופרות, כך השופר השביעי והאחרון מציג את שבע קערות זעם אלוהים. בסיום שבע קערות הזעם יגיע לסיומו עונשו של אלוהים ותחל ממלכת המשיח על תבל. ממלכה שבה ילדי אלוהים חיים ופועלים עם ישוע כמלך בעולם שבו החטא מרוסן לאלף שנים – השלב האחרון שלפני הנצח.
פסוק 1:

שָׁמַעְתִּי קוֹל גָּדוֹל מִן הַהֵיכָל אוֹמֵר לְשִׁבְעַת הַמַּלְאָכִים: "לְכוּ וְשִׁפְכוּ עַל הָאָרֶץ אֶת שֶׁבַע קַעֲרוֹת זַעַם אֱלֹהִים."

יוחנן פותח ואומר כי שמע קול גדול מן ההיכל.

מכיוון שבפרק טו 8 נאמר "לֹא יָכוֹל אִישׁ לְהִכָּנֵס אֶל הַהֵיכָל" עד שיגמרו שבע המכות האחרונות, הרי שהקול הנו קולו של אלוהים (ראה גם ישעיהו סו 6:  "קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר, קוֹל מֵהֵיכָל, קוֹל יהוה מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו").

קול אלוהים מצווה על שבעה המלאכים לשפוך את שבע קערות הזעם.

כמו כל שאר המכות והעונשים, כולם נובעים מאלוהים על־פי תכניתו ואישורו.
פסוק 2:

הָלַךְ הָרִאשׁוֹן וְשָׁפַךְ אֶת קַעֲרָתוֹ עַל הָאָרֶץ, וְנִתְהַוָּה שְׁחִין רַע וּמַכְאִיב בַּאֲנָשִׁים הַנּוֹשְׂאִים אֶת תַּו הַחַיָּה וּמִשְׁתַּחֲוִים לְצַלְמָהּ.

המלאך הראשון שפך את קערתו על הארץ, והתוצאה הייתה שחין רע ומכאיב.

אף־על־פי שכל מחלה הנה דבר לא נעים, הרי שמחלה זו הנה איומה במיוחד והיא כוללת פצעים פתוחים ומגרדים.

קערות זעם אלוהים דומות למכות מצרים מסיבה פשוטה: כך אלוהים מצהיר שהתנהגות בני האדם כלפיו דומה ליחס שקיבל מפרעה, דהיינו זלזול וחוסר אמונה.

נתפלל שיחסנו לאלוהים יהיה יחס של כבוד ואמונה.

 

יוחנן מציין שהשחין לא יפגע בכל יושבי תבל. ילדי אלוהים אשר לא נכנעו לצר המשיח ולא התכחשו לאמונתם בישוע, לא ייפגעו. כך אלוהים מבטא את ריבונותו ואת הגנתו על ילדיו הנאמנים.

גם כאשר אלוהים הכה את מצרים, המכות לא פגעו בבני ישראל שישבו בגושן.

מלבד העובדה שהגנת אלוהים על המאמינים החדשים מבטאת את נאמנותו כלפיהם, הרי ששמירתם ממכת השחין מהווה כלי בישור ולימוד לשאר יושבי תבל.

אלוהים מציין את ילדיו ומאשר את אמונתם: ראו את דרכם ולכו כמוהם!

 

פסוקים 3-7:

3 שָׁפַךְ הַשֵּׁנִי אֶת קַעֲרָתוֹ עַל הַיָּם וְהַיָּם נֶהְפַּךְ לְדָם כְּדָמוֹ שֶׁל מֵת, וְכָל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר בַּיָּם מֵתָה.
4 שָׁפַךְ הַשְּׁלִישִׁי אֶת קַעֲרָתוֹ בַּנְּהָרוֹת וּבְמַעַיְנוֹת הַמַּיִם, וְנִהְיוּ לְדָם.
5 שָׁמַעְתִּי אֶת מַלְאַךְ הַמַּיִם אוֹמֵר: "צַדִּיק אַתָּה הַהוֶֹה וְהָיָה, הַקָּדוֹשׁ — שֶׁכָּךְ שָׁפַטְתָּ;
6 כִּי דַּם קְדוֹשִׁים וּנְבִיאִים שָׁפְכוּ, וְדָם נָתַתָּ לָהֶם לִשְׁתּוֹת; רְאוּיִים הֵם."
7 וְשָׁמַעְתִּי אֶת הַמִּזְבֵּחַ אוֹמֵר: "כֵּן, יהוה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, אֱמֶת וְצֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ."

בפסוקים אלו מתוארים נזקי שתי הקערות (שתיים ושלוש). הן הופכות את כל הימים, הנהרות והמעיינות לדם (מקביל למכת מצרים הראשונה: שמות ז 14-25).

בעוד המכות שנבעו מהשופר השני והשלישי פגעו בשליש ממקורות המים, הרי שמכות הקערות פוגעות בכלל מקורות המים בעולם.

מדוע?

לאורך ההיסטוריה יושבי תבל רדפו ורצחו המון רב של ילדי אלוהים, ובמיוחד יעשו זאת בתקופת הצרה (ו 10, ז 14). בגלל צמאונם לדם המאמינים, אלוהים ייתן להם כרצונם — דם במקום מים!

 

האם העונש כבד מדי, אינו הוגן ואינו עומד ביחס שווה למעשיהם?

לא! המלאך וגם המזבח הניצב מול אלוהים אומרים: אלוהים, אתה צדיק ומשפטיך צודקים.

בפעולותיו אלו אלוהים עונה לתפילת נפשות הטבוחים מפרק ו 10.

בנוסף לכך, אנו עדים לעובדות מאוד מעניינות לאורך התנ"ך:

  • פרעה ציווה להטביע כל בן זכר יהודי, אך לבסוף צבאו טבע בים.

 

  • המן תכנן לתלות את מרדכי ולהשמיד את עם ישראל, והנה הוא עצמו נתלה ומשפחתו הושמדה (אסתר ז 10, ט 10).

 

  • שאול המלך לא ציית לאלוהים. הוא לא השמיד את עמלק, והנה היה זה נער עמלקי שהביא למותו (שמואל ב א 1-16).

על־פי דוגמאות אלו אנו למדים שמשפטו של אלוהים הוגן, צודק וקדוש.
פסוקים 8-9 מתארים את תוצאת קערת הזעם הרביעית:

8 שָׁפַךְ הָרְבִיעִי אֶת קַעֲרָתוֹ עַל הַשֶּׁמֶשׁ וְנִתַּן לוֹ לִצְרֹב אֶת הָאֲנָשִׁים בָּאֵשׁ.
9 נִצְרְבוּ הָאֲנָשִׁים בְּחֹם גָּדוֹל וְגִדְּפוּ אֶת שֵׁם אֱלֹהִים אֲשֶׁר לוֹ הַשִּׁלְטוֹן עַל הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה, וְלֹא חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה לָתֵת לוֹ כָּבוֹד.

קערת הזעם הרביעית נשפכת על השמש, והעולם סובל מחום נורא.

ראוי לציין שהמכות הללו שונות מהמכות בסדרות של החותמות והשופרות. בעוד שבסדרות הקודמות מכה חדשה הופיעה רק לאחר שפגה השפעתה של קודמתה, הרי שבמכת הקערות העונשים מצטברים – כלומר, כל מכה מתווספת לסבל המתמשך של קודמתה.

החום הגבוה והצורב לא רק ישפיע על בריאותם של בני האדם, אלא ייתכן ויגרום להמסת הקרח בקטבי תבל מצד אחד וליובש חמור במקומות אחרים. תופעה שכזו עלולה להעלות את מפלס מי הים ולמחוק אזורים רחבים (נמוכים) על פני תבל.

שימו לבחלק מהמכות יגרמו לשינויים גיאוגרפיים קיצוניים. בדרך זו אלוהים ישנה את נוף כדור הארץ. בסוף הצרה, בתחילת מלכותו, כדור הארץ יהיה שונה מאוד: נוף חדש ובראשיתי!

יוחנן מציין את תגובת יושבי תבל כלפי אלוהים לאחר הקערה הרביעית והחמישית:

פסוקים 9, 11:

וְגִדְּפוּ אֶת שֵׁם אֱלֹהִים אֲשֶׁר לוֹ הַשִּׁלְטוֹן עַל הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה, וְלֹא חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה לָתֵת לוֹ כָּבוֹד…
וְגִדְּפוּ אֶת אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם מִמַּכְאוֹבָם וּשְׁחִינָם, וְלֹא שָׁבוּ מִמַּעֲשֵׂיהֶם."

מדוע לציין זאת פעמיים?

כדי להדגיש את צדק אלוהים בשפיטתם. זיכרו: הם יודעים שהעונש מישוע הוא בעבור דחייתם אותו (ט 20-21).

אלוהים יפסיק את העונש ברגע שייכנעו לו. אך מכיוון שלבם מכור לשטן, עונשו של אלוהים יבוא עליהם עד תומו.

 

מה אנו, ילדי אלוהים, לומדים מפסוקים אלו?

  • מאמינים אמיתיים נכנעים לרצון אלוהים ולא נלחמים נגדו.

 

  • מאמינים כנים מוכיחים את אמונתם בקבלת רצון אלוהים בחייהם.

 

  • לא קל להיכנע ולציית לכל פסוק, אך עלינו לזכור שאלוהים נאמן לתת לנו כוח לנצח (פיליפים א; ראשונה לקורינתים י 13; זכריה ד 6).

 

  • בציות שלנו לדבר אלוהים, העולם יכול לדעת שאנו שייכים לו. גם זו היא דרך של בישור!

פסוקים 10-11 מתארים את תוצאת קערת הזעם החמישית:

10 הַחֲמִישִׁי שָׁפַךְ אֶת קַעֲרָתוֹ עַל כִּסֵּא הַחַיָּה וְחָשְׁכָה מַלְכוּתָהּ. הֵם נָשְׁכוּ אֶת לְשׁוֹנָם מִכְּאֵב
11 וְגִדְּפוּ אֶת אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם מִמַּכְאוֹבָם וּשְׁחִינָם, וְלֹא שָׁבוּ מִמַּעֲשֵׂיהֶם.

על מלכות צר המשיח נופלת חשיכה. החושך הזה מתווסף לכל שאר המכות של הקערות, הרי מכות אלו מצטברות. הם עדיין סובלים מהשחין של הקערה הראשונה.

יוחנן מציין את כיסא החיה כדי להדגיש שהמכה משפיעה ישירות על "מרכז העצבים" של צר המשיח. מכיוון שמלכות צר המשיח היא מלכות כלל הארצות בתבל, הרי שמכת החושך תהיה גם כלל עולמית (יג 2). אין הדבר אומר שלא תהיה תאורה בכלל. הדבר מציין שאור טבעי יהיה מאוד מוגבל.

 

היכן נמצא כס צר המשיח, "המטה הראשי"?

התנ"ך מלמד שצר המשיח יציב את צלמו בבית המקדש שיבנה בירושלים, אך מרכז שלטונו והמקום שבו הוא ישב פיזית יהיה בבבל (פרק יח).

האם הכוונה לעיר "בבל" שתקום שוב או לעיר אחרת המסומלת בשם זה?

ישנן דעות לכאן ולכאן, אך אני באופן אישי חושב שהעיר "בבל" תקום ותיבנה שוב, ולו רק כדי להיהרס סופית כפי שהנביא ירמיהו ניבא (פרקים נ–נא).
מדוע אלוהים מכה דווקא במכת חושך?

אהחושך החיצוני מסמל את החושך הפנימי השולט בצר המשיח ובכל אלו הנכנעים לו.

בכמו שבמצרים מכת החושך הייתה המכה שלפני הסוף, כך גם כאן העולם ידע שהמכה הבאה תהיה האחרונה. בדרך זו אלוהים מטביע את חותמתו על "עבודתו".

גמכת החושך באה על ממלכתו של צר המשיח בגלל סיבה נוספת ומאוד מיוחדת. המכה הזו מהווה בסיס להגשמת נבואות המתארות את שובו של ישוע לעולם:

  1. צפניה הנביא אמר כי אותו יום, יוֹם יהוה, יהיה:  "יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא; יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה, יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה, יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל" (א 15).
  2. גם יואל הנביא מתאר את הזמן הזה כיום חושך: "הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ וְהַיָּרֵחַ לְדָם, לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יהוה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא" (ג 4).
  3. בבשורת מתי פרק כד ישוע המשיח בעצמו מציין את מהלך האירועים לפני חזרתו בסיום שבע שנות הצרה. מפסוק 29 הוא אומר: "מִיָּד אַחֲרֵי צָרַת הַיָּמִים הָהֵם תֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ לֹא יַגִּיהַּ אוֹרוֹ, הַכּוֹכָבִים יִפְּלוּ מִן הַשָּׁמַיִם וְכֹחוֹת הַשָּׁמַיִם יִזְדַּעְזְעוּ."

מדוע כל העולם חשוך דווקא בשלב זה?

  • כדי שכל יצור חי יביט אל המשיח בבואו. אי אפשר להתעלם מאור כאשר הכול חשוך!

 

  • להוכיח בפני העולם שהאור הטבעי היחידי בתבל הוא ישוע המשיח. בפסוק 27 ישוע אומר: "כִּי כַּבָּרָק הַיּוֹצֵא מִמִּזְרָח וּמֵאִיר עַד מַעֲרָב כֵּן יִהְיֶה בּוֹאוֹ שֶׁל בֶּן־הָאָדָם."
  • סוף־סוף העולם יוכל לטעום באופן מעשי את משמעות הפסוק: "אֲנִי אוֹר הָעוֹלָם…" (יוחנן ח 12) – נבואה שתתמלא עד תום בתקופת הנצח.

במילים אחרות: החושך בעולם נועד להדגיש את ישוע כאור העולם.
לסיכום:

  1. לעומת מכות החותמות והשופרות שהופיעו – כל אחד לאחר שהסתיימה השפעתה של המכה הקודמת – מכות הקערות הנן עונשים מצטברים ונמשכים עד חזרתו של ישוע ארצה.
    2. תגובת בני האדם לתוכחת אלוהים מצביעה על אמונתם וביטחונם באלוהים.

מי ששייך לישוע, נכנע לתוכחת אלוהים, מבקש את סליחתו ומאמץ את רצון אלוהים ככתוב בתנ"ך. אין הדבר קל, ולכן אלוהים מבטיח את כל כוחו לאלו הרוצים לציית לו.
3. אלוהים עתיד להחשיך את העולם לפני בואו של האור – ישוע, אל שדי – להקים את ממלכתו בארץ.

בעוד אור העולם עתיד לחזור ולמלוך על כל תבל, הרי שהוא חי ומולך בחיי ילדיו היום. אף־על־פי שהעולם היום נמצא בחושך, הוא יכול לראות את האור של ישוע דרך חייהם של ילדי אלוהים.

 

  • כיצד אנו מגיבים לתוכחת אלוהים, האם אנו בועטים או נכנעים?

 

  • האם אנו בוטחים בישוע וחיים על־פי דברו? האם יש בחיינו דבר מה שאנו מתביישים להציג לפני ישוע?

הבה נזכור: עד שישוע יחזור, כל אחד מאתנו צריך להיות פנס קטן.

פרק טז, פסוקים 21-12

 

12 הַשִּׁשִּׁי שָׁפַךְ אֶת קַעֲרָתוֹ עַל הַנָּהָר הַגָּדוֹל, נְהַר פְּרָת, וּמֵימָיו יָבְשׁוּ כְּדֵי לְהָכִין אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁל הַמְּלָכִים מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ.
13 רָאִיתִי מִפִּי הַתַּנִּין וּמִפִּי הַחַיָּה וּמִפִּי נְבִיא הַשֶּׁקֶר שָׁלשׁ רוּחוֹת טְמֵאוֹת דּוֹמוֹת לִצְפַרְדְּעִים
14 — כִּי הֵן רוּחוֹת שֶׁל שֵׁדִים עוֹשֵׂי אוֹתוֹת — וְהֵן יוֹצְאוֹת אֶל מַלְכֵי הָאָרֶץ כֻּלָּהּ לֶאֱסֹף אוֹתָם לְמִלְחֶמֶת הַיּוֹם הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לֵאלֹהֵי צְבָאוֹת.
15 הִנְנִי בָּא כְּגַנָּב. אַשְׁרֵי הַשּׁוֹקֵד וְשׁוֹמֵר אֶת בְּגָדָיו, פֶּן יֵלֵךְ עָרוֹם וְיִרְאוּ אֶת עֶרְוָתוֹ.
16 וְהוּא אָסַף אוֹתָם אֶל הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא בְּעִבְרִית הַר מְגִדּוֹן.
17 הַשְּׁבִיעִי שָׁפַךְ אֶת קַעֲרָתוֹ אֶל הָאֲוִיר וְקוֹל גָּדוֹל יָצָא מִן הַהֵיכָל מֵעִם הַכִּסֵּא — אוֹמֵר: “הָיֹה נִהְיְתָה!”
18 בְּרָקִים וְקוֹלוֹת וּרְעָמִים הִתְחוֹלְלוּ, וּרְעִידַת־אֲדָמָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּמוֹהָ מֵאָז הֱיוֹת אָדָם עַל הָאָרֶץ; רְעִידַת־אֲדָמָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ!
19 הָעִיר הַגְּדוֹלָה נֶחְלְקָה לִשְׁלוֹשָׁה חֲלָקִים וְעָרֵי הַגּוֹיִם נָפְלוּ, וְזִכְרוֹן בָּבֶל הַגְּדוֹלָה עָלָה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים לָתֵת לָהּ אֶת כּוֹס יֵין חֲרוֹן אַפּוֹ.
20 כָּל אִי נָסוֹג וְהָרִים לֹא נִמְצְאוּ.
21 בָּרָד גָּדוֹל וּמִשְׁקָלוֹ כְּאַרְבָּעִים קִילוֹגְרַם יָרַד מִן הַשָּׁמַיִם עַל בְּנֵי אָדָם, וּבְנֵי אָדָם גִּדְפוּ אֶת אֱלֹהִים בִּגְלַל מַכַּת הַבָּרָד, כִּי גְּדוֹלָה מְאֹד מַכָּתוֹ.

מבוא

בשיעור שעבר התחלנו ללמוד את האירועים הבאים על העולם לקראת סיום תקופת הצרה.

שבע הקערות של זעם אלוהים מציינות את שבע המכות האחרונות שבסיומן יחזור ישוע המשיח להקים את ממלכתו בתבל למשך אלף שנים.

קערות הזעם הביאו על העולם שחין, הפכו את הימים והנהרות לדם, גרמו לשמש לצרוב את העולם בחום עצמתי והחשיכו את התבל מאור טבעי.

למרות העינוי הרב, יושבי תבל לא חזרו בתשובה ולא נכנעו לרצון אלוהים. תגובתם הוכיחה שהעונש הבא עליהם מאלוהים הנו מוצדק.

חוסר מי השתייה יחד עם החשכת המאורות הטבעיים מכינים את יושבי תבל להבין שישוע הוא אכן "מקור מים חיים" ו"אור העולם" (בשורת יוחנן ד, ז, ח).

 

פסוקים 12-21 מתארים את שתי המכות האחרונות לפני חזרתו של ישוע למלוך על תבל.
פסוקים 12-16:

12 הַשִּׁשִּׁי שָׁפַךְ אֶת קַעֲרָתוֹ עַל הַנָּהָר הַגָּדוֹל, נְהַר פְּרָת, וּמֵימָיו יָבְשׁוּ כְּדֵי לְהָכִין אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁל הַמְּלָכִים מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ.
13 רָאִיתִי מִפִּי הַתַּנִּין וּמִפִּי הַחַיָּה וּמִפִּי נְבִיא הַשֶּׁקֶר שָׁלשׁ רוּחוֹת טְמֵאוֹת דּוֹמוֹת לִצְפַרְדְּעִים
14 כִּי הֵן רוּחוֹת שֶׁל שֵׁדִים עוֹשֵׂי אוֹתוֹת — וְהֵן יוֹצְאוֹת אֶל מַלְכֵי הָאָרֶץ כֻּלָּהּ לֶאֱסֹף אוֹתָם לְמִלְחֶמֶת הַיּוֹם הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לֵאלֹהֵי צְבָאוֹת.
15 הִנְנִי בָּא כְּגַנָּב. אַשְׁרֵי הַשּׁוֹקֵד וְשׁוֹמֵר אֶת בְּגָדָיו, פֶּן יֵלֵךְ עָרוֹם וְיִרְאוּ אֶת עֶרְוָתוֹ.
16 וְהוּא אָסַף אוֹתָם אֶל הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא בְּעִבְרִית הַר מְגִדּוֹן."

 

הקערה השישית נשפכת, ומטרתה היא לאסוף את כל צבאות העמים לעבר ישראל, למקום אשר בו אלוהים ישפוט אותם.

יוחנן מציין ש"מֵימָיו יָבְשׁוּ" — כלומר, נהר פרת ייבש. מדוע?

כדי להכין את הדרך עבור צבאות עמי המזרח.
איך נהר כה גדול ייבש?

ייתכן ששינויים כלשהם במקור הנהר יגרמו לכך שאפיקו יוסט. בין אם כך או אחרת, הפעולה נובעת מרצון אלוהים. לאלוהים ניסיון רב בהטיית ובייבוש נהרות וימים (ים־סוף ונהר הירדן).

 

אילו עמים מייצגים מלכי המזרח ומי ישכנע אותם לעלות על ישראל?

מכיוון שהנבואה תתרחש בעתיד, טוב לפתוח את האטלס ולראות אילו עמים קיימים בצדו המזרחי של נהר הפרת. מבט חטוף כבר מלמדנו שרבים מעמים אלו נחשבים כבר היום לשונאי ישראל המאמינים שהשמדת ישראל היא בבחינת קיום מצווה דתית.

בפסוק 13 יוחנן מציין את הכוח שנשלח לשכנע את מלכי המזרח.

יוחנן רואה שלוש רוחות טמאות הדומות לצפרדעים שיוצאות מפי התנין, החיה ונביא השקר.

בפרק יג למדנו שהשטן (התנין), צר המשיח (החיה) ונביא השקר מהווים את השילוש השקרי.

במילים פשוטותנציגי צר המשיח, השליט העולמי, נשלחים עם כל עצמתו של השטן כדי לקנות את לב מלכי המזרח. הם ישכנעו את מלכי עמי המזרח לעלות עם צבאם לעבר ישראל ולהתאחד עם צבא צר המשיח לקרב האחרון נגד ישוע.

מי יודע… ייתכן כי אותם בני בלייעל יזקפו לזכותם את ייבוש נהר פרת!

 

רבותייהפסוקים הללו מוכיחים לנו שלא כל מי שיכול לעשות פעולה על טבעית הוא בהכרח פועל בשם אלוהים (ראו את פרק יג בהתגלות; ספר שמות ז 11: חרטומי מצרים לפני פרעה).

כה מצער שבגוף המשיח נמצאים רבים אשר עבורם כל תופעה על טבעית היא סימן מאלוהים!

הדרך להבחין אם אות נובע מאלוהים או מהשטן, היא על־ידי מבחן פשוט:

אהאם קיים רווח אישי לעושה האות? – אם כן, הרי שאינו מאלוהים.

בהאם הופרה הנחיה או הוראה כלשהי מכתבי הקודש?

גהאם מטרת האות הייתה להציג את ישוע כאדון ומושיע?

 

בחינה כנה תוכיח שרבים מבעלי הכוחות העל טבעיים היום אינם פועלים בשירות ישוע.

אם אנו רוצים לכבד את אדונינו, עלינו להישאר עירניים ולהתרחק מכל דבר או תופעה שאינה מאלוהים.

חשוב לזכור: אותם עושי אותות הם חלק מעונש אלוהים על יושבי תבל (שנייה לתסלוניקים ב; מרקוס יג 22).

 

בפסוק 16 יוחנן מציין את מקום ריכוז צבאות העמים: הר מגידון שבעמק יזרעאל.

אזור מגידו מאוד קרוב להר הכרמל – המקום שבו אליהו הנביא הוכיח לנביאי השקר שיהוה הוא אלוהי האמת. אותם צבאות העמים עתידים לחוות על בשרם מבחן דומה. הרי הם מתאספים שם כדי להילחם נגד אלוהי צבאות (פסוק 14).

אותו קרב אחרון בין צבאות העמים לישוע צוין גם על־ידי נביאים אחרים:

אדוד המלך אמר במזמור ב שעמים יבואו להילחם נגד אלוהים מכיוון שהם מסרבים לקבל את מרותו של ישוע כמלך העולם. דוד המלך אמר שהם יפסידו.

ביואל הנביא בפרק ד מציין שאלוהים הוא זה שיאסוף את צבאות העמים לעמק יהושפט (יהוה שופט) ושם ייקבע מותם. יואל אף מוסיף שתהיה זו עת של כיבוי מאורות: "שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ; וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם" (ד 15);  ישוע גם אמר: "מִיָּד אַחֲרֵי צָרַת הַיָּמִים הָהֵם תֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ לֹא יַגִּיהַּ אוֹרוֹ, הַכּוֹכָבִים יִפְּלוּ מִן הַשָּׁמַיִם וְכֹחוֹת הַשָּׁמַיִם יִזְדַּעְזְעוּ" (מתי כד 29).

גזכריה הנביא (בפרקים יב 3, יד 2) מציין שכל עמי הגויים יתאספו כדי להילחם בירושלים. מתברר שגם ירושלים תהיה שדה קרב עקוב מדם.

מי שחושב שהקרב הגדול בהיסטוריה האנושית יהיה ארוך ומסובך – טועה!

 

בפסוק 15לפני שהקערה השביעית והאחרונה נשפכת, יוחנן מצטט משפט שרק ישוע המשיח יכול לומר: "הִנְנִי בָּא כְּגַנָּב. אַשְׁרֵי הַשּׁוֹקֵד וְשׁוֹמֵר אֶת בְּגָדָיו, פֶּן יֵלֵךְ עָרוֹם וְיִרְאוּ אֶת עֶרְוָתוֹ." המשפט הזה נועד לעודד ולחזק את ילדי אלוהים לפני המכה האחרונה.

ישוע השתמש במילים דומות במכתב לקהילת לאודיקאה (התגלות ג 14-22). שם, המילה "עָרוֹם" התייחסה לחוסר ישועה וחוסר אמונה, ו"בְגָדִים" – לישועה וקדושה.

ישוע המשיח מעודד את ילדיו ואומר להם בתקופה הקשה ביותר שידע כדור הארץ: "מי שמתכסה בישוע – מוגן! מי שדוחה את ישוע – נשאר ערום ופגוע!" (ראה אפסיים פרק ו).

לאלו הדוחים את ישוע ומסרבים להיכנע למרותו, ביאתו תהיה כהפתעה רעה המסיימת את חייהם "ערומים" (ראשונה לתסלוניקים ה).

לילדי אלוהים החיים באור, ביאתו של ישוע תהיה יום שמחה והתגשמות תקווה – "אשרי כל חוסי בו…" (מתי כד 42-43; ראשונה לתסלוניקים ה 2; שנייה לפטרוס ג 10).

 

"הָיֹה נִהְיְתָה!"

בפסוקים 17-21 יוחנן מתאר את תוצאת הקערה השביעית אשר מסיימת את שבע שנות הצרה:

בזריקת הקערה השביעית על־ידי המלאך אל האוויר, נשמע קולו של אלוהים אומר: "הָיֹה נִהְיְתָה!"

במילים אלו אלוהים קובע שמשפטו על הדוחים את ישוע המשיח נחרץ ומסתיים.

עצמת צבאות העמים שעלו לישראל לא מרשימה במיוחד את אלוהים. אלוהים עתיד לזעזע את העולם כמו שמנערים שטיח כדי לנקותו מאבק. כך אלוהים ישמיד את אלו שחשבו להילחם נגדו.

יוחנן אומר שתהיה זו רעידת אדמה שלא הייתה כמוה מאז היות האדם:

"וּרְעִידַת־אֲדָמָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּמוֹהָ מֵאָז הֱיוֹת אָדָם עַל הָאָרֶץ; רְעִידַת־אֲדָמָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ!"

בעוד בני האדם מצאו פתרונות להגנה בפני נשק אטומי ושאר מיני רעות, הרי שהאדם אינו מסוגל למצוא הגנה על פני היקום מפני רעידת אדמה בדרגת 10 בסולם ריכטר.

 

בפסוק 19 יוחנן אומר שהעיר הגדולה נחלקה לשלושה חלקים. לעומת אותה עיר, שאר ערי הגויים נפלו: "הָעִיר הַגְּדוֹלָה נֶחְלְקָה לִשְׁלוֹשָׁה חֲלָקִים וְעָרֵי הַגּוֹיִם נָפְלוּ".

בפרק יא 8 יוחנן מציין באופן ברור שהעיר הגדולה היא ירושלים: "… הָעִיר הַגְּדוֹלָה… אֲשֶׁר שָׁם גַּם נִצְלַב אֲדוֹנָם".

ידוע לנו על־פי הנביא זכריה יד 4-10 שירושלים תיחלק:

"…וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה, גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד; וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ נֶגְבָּה."

הר הזיתים יחצה לשניים. נהר מים חיים יזרום מירושלים לים המלח ולים התיכון. הערבה תיפרח, ים המלח ימתק ועין גדי תהיה כפר דייגים (יחזקאל מז).

לעומת ירושלים שתיחלק ותתכונן לצורתה הגיאוגרפית החדשה כדי לקבל את מלכה, שאר ערי הגויים יפלו. הרים לא יימצאו ואיים ייסוגו. ברד במשקל הרסני של כ-40 ק"ג ירד מהשמים ויגרום לנזקים בלתי משוערים.

 

בפסוק 19 אומר יוחנן:

"… וְזִכְרוֹן בָּבֶל הַגְּדוֹלָה עָלָה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים לָתֵת לָהּ אֶת כּוֹס יֵין חֲרוֹן אַפּוֹ."

למילה "בבל" יש חשבון גדול וארוך עם אלוהים. זה האזור שבו בני האדם החלו את המרידה נגד אלוהים. שם בלבל ובלל אלוהים את שפת בני האדם ופיזרם לכל קצווי תבל.

בבל היא מרכז השליטה העולמי של צר המשיח. בבל היא גם שם נרדף לרצון האדם לשלוט על העולם בנפרד מאלוהים.

כן! הקערה השביעית תסתום את הגולל על בבל ועל כל מה שהיא סמלה.

במילים אחרות: הקערה השביעית והאחרונה תסיר מעל פני האדמה את אלו שאינם רוצים לחיות בעולם שבו ישוע הוא מלך, והיא גם תשנה את העולם מהבחינה הגיאוגרפית, כך שיתאים לתכניתו ולהבטחתו של המושיע.

הרי הנביא מיכה אמר (ד 1):

"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, יִהְיֶה הַר בֵּית־יהוה נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא הוּא מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים";

ובישעיה מ 4 נאמר:

"כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא, וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ; וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה."

לסיכום:

  1. לאורך ספר ההתגלות אנו למדים שגם השטן מסוגל לחולל אותות על טבעיים ולהתעות את יושבי תבל.

אלוהים מאפשר פעולות אלו כחלק מהעונש והמשפט נגד עולם הדוחה את מושיעו.

ילדי אלוהים נקראים לבחון כל אות על־פי ההנחיות בכתובים.
2. מי שאינו מתכסה בדם ישוע המשיח, הרי הוא ערום!

אלוהים באהבתו מגן עלינו בישועתו ומזמין כל בן אנוש לבקש את סליחת החטאים.

מי שלבוש בישועתו של ישוע, לעולם לא יפחד לראות את פני מושיעו.

הנה לנו עוד הוכחה שאין אמת אחרת מלבד ישוע המשיח.
3. המכה השביעית גורמת לרעידת אדמה שתנער ותפרק כל אחד וכל דבר שאין לו חלק בממלכת ישוע המשיח.

היחידים שישרדו את ניעור העולם יהיו ילדי אלוהים – אלו שקיבלו את ישוע כאדון ומושיע.

אנו למדים שהדבר היציב ביותר הקיים הוא ישוע המשיח, וכל דבר אחר אכן יזוז.

לאור כל זאת נשאלות השאלות: האם אנו לובשים את הכפרה של ישוע? האם חיינו בנויים על יסוד איתן כמו ישוע? – הלוואי שכן!