התגלות פרק ז'

144000 החתומים מבני ישראל

אנו לומדים אודות תקופה בעתיד הנקראת "צרת יעקב" (ירמיה ל' פסוק 7 – "הוי, כי גדול היום ההוא מאין כמוהו, ועת צרה היא ליעקב…"), שבסיומה המשיח יחזור ארצה.

התקופה נקראת צרת יעקב מכיוון שהסיבה המרכזית לבעיות העולם היא ריחוקו של עם ישראל ממושיעו ישוע – אל שדי.

בתקופה מרוכזת בת 7 שנים (דניאל ט) אלוהים ישבור את העורף הקשה של עמו ושל שאר יושבי תבל. במלחמות ונגעי טבע יסיר אלוהים מעל האדמה את שונאיו וישאיר עליה את אלו שזיקק וידע מקדם.

לאחר שיסיר מעל פני העולם את שונאיו, יחזור המשיח ישוע כדי למלוך בעולם המוכן לקבל את יוצרו, בוראו ומקור חייו.

בפרק ו יוחנן מתחיל לפרט את העונשים שעתידים לבוא על יושבי תבל.

כל חותם ציין מכה, מגפה, אסון טבע או מלחמה בקנה מידה עולמי.

בסיום המכות של החותם הרביעי, נהרגו והושמדו רבע מכלל אוכלוסיית העולם (ו 8).

לאחר החותם השישי יושבי תבל כבר הבינו שיום ה' הגדול כבר בא, ושאף אדם לא יוכל לשרוד את חרון אלוהים (התגלות ו 17).

 

בתקופה כה קשה בעולם, הנראית כאילו כל יסודות העולם מתפרקים, ושבני אדם חושבים שאף אחד לא יוכל להינצל מן התופת של חרון אלוהים, אלוהים מבטא את אהבתו, רחמיו וחסדיו בדרך מאוד יחודית.

א. בישור:

אלוהים מאפשר לשני עדים רבי כח ועצמה (פרק י"א), ובנוסף להם מספר לא מבוטל של יהודים מאמינים (פרק ז'), ועימם מלאך בשמיים (פרק י"ד:6), לבשר את הבשורה כדי שכל מי שעדיין לא שמע יוכל לשמוע ולדעת את האמת.

 

ב. חתימת ילדיו:

אלוהים תמיד יספק את הכלים הנחוצים לילדיו למלא את המשימה שלשמה נשלחו.

אלוהים חותם את נציגיו מתוך עם ישראל אשר בהם בחר, כך שאף אחד לא יוכל להרגם.

על כך נלמד בשיעור הנוכחי.

 

נא לקרא את פרק ז' פסוקים 1-8:

  1. "אחרי כן ראיתי ארבעה מלאכים עומדים בארבע פינות הארץ, אוחזים את ארבע רוחות הארץ כדי שלא תישוב רוח לא על הארץ ולא על הים ולא על כל עץ.
  2. ראיתי מלאך אחר עולה ממזרח שמש וברשותו חותם אלוהים חיים. הוא קרא בקול גדול אל ארבעת המלאכים אשר ניתן להם לחבל בארץ ובים,
  3. באומרו: "אל תחבלו בארץ ובים ובעצים עד אשר נחתום את עבדי אלוהינו על מצחותיהם.
  4. ושמעתי את מספר החתומים – מאה וארבעים וארבעה אלף חתומים מכל שבטי בני ישראל.
  5. משבט יהודה שנים עשר אלף חתומים, משבט ראובן שנים עשר אלף, משבט גד שנים עשר אלף,
  6. משבט אשר שנים עשר אלף, משבט נפתלי שנים עשר אלף, משבט מנשה שנים עשר אלף,
  7. משבט שמעון שנים עשר אלף, משבט לוי שנים עשר אלף, משבט יששכר שנים עשר אלף,
  8. משבט זבולון שנים עשר אלף, משבט יוסף שנים עשר אלף, משבט בנימין שנים עשר אלף חתומים."

בפסוקים 1-3 יוחנן מתאר את ההכנות לחתימת 144000 יהודים.

יוחנן מאיר לפנינו מימד שניתן לראות רק בעיניים רוחניות:

ארבע מלאכים עומדים בארבע פינות העולם כדי שלא יזוז דבר! – אין רוח, הים שקט, העצים דוממים.

במקביל, עולה מלאך נוסף ממזרח שמש, בידו חותם אלוהים חיים.

הוא קרא אל ארבעת המלאכים האוחזים בארבע פינות העולם ואמר:

"אל תחבלו בארץ ובים ובעצים, עד אשר נחתום את עבדי אלוהינו על מצחותיהם."

א. מתוך הנתונים ניתן ללמוד אודות ריבונותו של אלוהים על כל המהלכים ביקום.

אלוהים ריבון על תזוזת כל עלה או איוושה בים.

במילים פשוטות: השקט שיוחנן מציין מלמד שאלוהים עושה הפסקה קלה במהלך פתיחת החותמות.

ממש לפני פתיחת החותם השביעי שעתיד להציג את שבעת השופרות (ח 1), אלוהים עושה אתנחתה קצרה בה הוא חותם את 144000 נבחריו מבני ישראל. ראה שבפרק ז 1 המלאכים עוצרים את כל שנעשה על הארץ, ים וכל עץ. בפרק ח 6-9, המכות המיוצגות על ידי השופרות נעשות בארץ, ובים ובעצים. מכאן ההבנה שעצירת רוחות הארץ על ידי המלאכים בפרק ז 1 מצינת הפסקה רגעית במהלך פתיחת החותמות.

הנתון הזה מאוד מרגיע במיוחד בתקופה מרובת מלחמות, רעידות אדמה מאסיביות ושאר פגעי טבע. בעוד חסרי האמונה יחשבו שכדור הארץ עומד להתפרק, ילדי אלוהים יתחזקו בידיעה שאלוהים הוא זה שמחזיק את היקום ואת חייהם בידו החזקה, הריבונית והאוהבת.

מכיוון ששליטתו של אלוהים על היקום – ובכל מרכיב בו –  הינה מוחלטת, הרי שמושגים כמו "צירוף מקרים" או "מזל" אינם קיימים באוצר המילים של המאמין.

מאמין כנה יודע שאלוהים מכוון את צעדיו ופועל בכל תחום בחייו.

חתימה מגנה אינה מוזכרת לראשונה בספר ההתגלות. יחזקאל הנביא משתמש באותה מטבע לשון בציינו את ההגנה של אלוהים על צדיקי הארץ מן הטבח של צבא בבל (יחזקאל ט 4-8)

 

ב. המלאך שעלה ממזרח אמר: "אל תחבלו בארץ ובים ובעצים עד אשר נחתום את עבדי אלוהינו על מצחותיהם." את 144000 איש.

 

  1. מי הם?

פסוקים 4-8 מלמדים שאלוהים יחתום 12000 יהודים מכל אחד משבטי ישראל.

בפרק י"ד 1-5 יוחנן מציין כי מדובר ב- 144000 גברים, בתולים, מאמינים נאמנים ההולכים אחר ישוע בכל ענין ודבר. מרמה אין בהם ונקיים מדופי – ז"א – אין אשמה נגדם:

פרק יד פסוקים 1-5:

  1. ראיתי והנה השה עומד על הר ציון ואיתו מאה וארבעים וארבעה אלף אשר שמו ושם אביו כתובים על מצחותיהם.
  2. שמעתי קול מן השמים כקול מים רבים וכקול רעם גדול, והקול אשר שמעתי הוא כקול מנגני-נבל הפורטים על נבליהם.
  3. הם שרו שיר חדש לפני הכסאולפני ארבע החיות והזקנים , ואין איש יכול ללמוד את השיר זולתי מאה וארבעים וארבעה אלף הפדויים מן הארץ.
  4. אלה הם אשר לא נטמאו בנשים, כי בתולים המה. אלה הם ההולכים אחרי השה לכל אשר ילך. אלה נפדו מבני אדם ביכורים לאלוהים ולשה.
  5. מרמה לא נמצאה בפיהם, נקיים הם מדופי"

יוחנן גם מציין שהם נחשבים לפרי ביכורים.

משמע – אחריהם יבואו רבים נוספים שימסרו חייהם לישוע מושיעם וימלאו בחייהם את רצון אלוהים.  על כך נרחיב בשיעור הבא.

 

רבותי, איפה ניתן להשיג 144000 גברים יהודים פנויים, בתולים, המאמינים בישוע בכל ליבם?

שימו לב:

בני עמנו פוקחים עיניים ומחפשים!

בני עמנו שומעים את דברינו ורואים את חיינו. אף-על-פי שהיום אינם מראים סימנים של אמונה, הרי יבוא היום שהאירועים –  אותם אנו מלמדים –  יזעזעו אותם ויוכיחו להם כי דיברנו אמת.

יתכן מאוד שהעדות שלנו היום, דרך חיינו, דרך הבישור, מהווים בסיס לאמונתם העתידית של אותם החתומים!

הערה: ישנם הטוענים שהמילה "בתולים" אינה מתייחסת לחוסר ניסיונם המיני אלא לתמימותם הרוחנית. ז"א, בתולים בכל הקשור לעבודת  האלילים שבעולם.

אינני חושב כך. אותם 144000 יהודים מכל שבטי עם ישראל לא היו מאמינים בישוע מלכתחילה ומכאן לא היו "בתולים" מבחינה רוחנית.

 

  1. מה משמעות החתימה? לשם מה?

בפרק ט' פסוק 4 אנו לומדים כי חותמת אלוהים על 144000 היהודים מבטיחה את הגנתם מפני פעולת השטן בארץ. החותמת מבטיחה להם חיים כדי להמשיך ולהוציא לפועל את מלוא רצון אלוהים בחייהם. אין הדבר אומר שהם לא יסבלו או ירגישו מחסור או צער, אלא יהיו מוגנים מהשמדה על ידי המכות המיוצגות על ידי שבעת השופרות שמתחילות מפרק ח.

החותמת מציינת את הנחתמים כרכוש אלוהים (ב-קור. א 22). לראיה, בפרק יד 1 נאמר שכתב החותם כולל את שם המשיח ושם אלוהים האב.

מכאן אנו למדים שחותמת אלוהים אינה ענין וירטואלי אלא ממשי ונחוץ ביותר.

לחותמת אלוהים ישנה סיבה נוספת:

אילו לא היו נחתמים אותם בני ישראל, ספק רב אם היה נשאר זכר לעם ישראל לאחר הרדיפה של צר המשיח.

אלוהים יחתום את 144000 היהודים בין היתר כדי להבטיח את קיום ישראל. אלוהים גם דאג שתישאר שארית בימי אליהו הנביא – אותם 7000 אשר לא כרעו לבעל (א-מלכים יט 18).

מדוע חתימת 144000 היהודים לא נעשתה לפני פתיחת החותם הראשון?

דבר אלוהים אינו עונה על כך ולנו נותר רק לשער. יתכן שהחתימה הייתה נחוצה דווקא לאחר החותמות כי רק אז המכות והעונשים נהיו חריפים הרבה יותר וללא החותמת, לא היה נשאר זכר לעם ישראל.

 

סיבה נוספת לחתימת היהודים היא:

  1. פעולת הבישור לעולם נועדה במקור עבור עם ישראל (שמות י"ט 5-6).
  2. עם ישראל דחה ועדיין דוחה את מושיעו ישוע ולכן אינו יכול לבשר את ישועת החיים לשאר בני העמים. רק לאחר שיוושע, יעשה היהודי הנושע  את הדבר הראשון הראוי לו לעשות – להודיע את בשורת אלוהים לעולם.
  3. ישוע המשיח – אל שדי, מקים גוף הנקרא קהילה – גוף המשיח, והגוף הזה ממלא מקום ישראל. זהו גוף זמני – עד שעם ישראל יחזור בתשובה  לישוע וימלא את יעודו הראשוני.
  4. הקהילה נלקחת השמיימה (א-תסלוניקים ד' 13-18, א-קורינתיים ט"ו, התגלות ג' 10), ז"א התפקיד חוזר לעם ישראל. אלוהים חותם את  ישראל כמו שחתם את הקהילה כדי שאלו ימלאו את תפקידם באומץ, חוכמה והגנה אלוהית.

 

חתימת 144000 יהודים לתפקיד הבישור הינה הוכחה נוספת להעדרות הקהילה בעולם בעת הצרה. חתימתם גם מבטיחה את קיום ישראל כממלכת כהנים.

(ראה זכריה ח' 23).

אלוהים לא שכח או זנח את ישראל:

ירמיה ל"א פסוקים 35-37:

  1. "כה אמר יהוה, נותן שמש לאור יומם, חוקות ירח וכוכבים לאור לילה. רוגע הים ויהמו גליו, יהוה צבאות שמו.
  2. אם ימושו החוקים האלה מלפני נאום יהוה, גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים.
  3. כה אמר יהוה, אם ימדו שמים מלמעלה, ויחקרו מוסדי ארץ למטה, גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאום יהוה".

יישום:

אלוהים לא חותם רק את 144000 היהודים בתקופת צרת יעקב!.

התנ"ך מלמד שאלוהים חותם כל אחד מילדיו – יהודי וגוי כאחד – ברגע קבלתם את ישוע כאדון ומושיע.

באיגרת אל האפסיים א' 13-14 אנו למדים שרוח אלוהים חותם אותנו:

"ובו נחלתכם גם אתם. שכן בשמעכם את דבר האמת, את בשורת ישועתכם, ובהאמינכם בו, נחתמתם גם אתם ברוח ההבטחה, רוח הקודש, אשר היא ערבון לנחלתנו עד לפדית הקניין, לתהילת כבודו".

 

לאור הכתוב באיגרת הראשונה לקורינתיים ג' 16, רוח אלוהים שוכן בתוך המאמין כמו במקדש אלוהים.

חתימת אלוהים את המאמין היום נועדה להבטיח:

  1. את שייכותינו הנצחית לאלוהים, את בטחון נצחיות ישועתנו.
  2. את מלוא כח האלוהים בתוכינו כדי שנבין את רצונו ונוכל למלא אחר הוראותיו.
  3. פקדון הישועה! מכיוון שרוח אלוהים נמצאת בי לעד, הרי שהילקחותי לנוכחות אלוהים מובטחת!  איזו מתנה נפלאה היא – חותם אלוהים!

 

יוחנן מציין שאלוהים חותם 12000 מכל שבט, ביחד 144000 גברים יהודים.

מבחינת הפסוקים מתברר ששני שמות חסרים – אפריים ודן

א. איך ניתן לדעת זהות שבטית?

ב. מדוע חסרים שמותיהם של שבטי דן ואפריים?

תשובות:

אף-על-פי שאיננו יכולים לדעת את זהותם השבטית של כלל בני ישראל, אין הדבר אומר שאלוהים אינו מסוגל!

אני מאמין שמדובר על שנים-עשר שבטי ישראל ולא על ענין סמלי, מכיוון שגם הנביא יחזקאל מציין שבתקופת מלכות ישוע בארץ, שתקום בסיום הצרה –  תחולק ארץ ישראל לנחלת כל השבטים לפי שמם.

אם נחשיב את המספר של החתומים לעניין סמלי ואותם כמצייני הקהילה ולא ישראל הפיזית, צאצאי אברהם, יצחק ויעקב, כי אז לא נוכל להתייחס לשום מספר הכתוב בדבר אלוהים במספר מוחלט.

ראוי מאוד שנאמץ את המשפט הידוע שכל תלמיד במכללה משיחית שומע ביום הראשון:

If the text make sense, do not look for another sense

מדוע חסרים שמותיהם של שבטי דן ואפרים?

א. אפרים מוזכר בדרך עקיפה: אביו יוסף קיבל ברכה כפולה שחולקה בין שני בניו, אפרים ומנשה.

מכיוון שמנשה ויוסף מוזכרים, ויוסף מהווה כיסוי לשני בניו, הרי שאפרים מוזכר תחת השם יוסף. יתכן גם שהשמטת שמו של אפריים מרמזת על פעולתו הדומיננטית בפירוד שבטי ישראל וכו. ז"א, אין מדובר בהשמדת השבט אלא שהשמטת השם מהרשימה מציינת את "סגירת החשבון" עם מעשיו בעבר שהביאו קושי וקללות כה רבות על כל העם לאורך ההסטוריה.

 

ב. שבט דן אינו מוזכר.

הסיבה אינה כתובה.

אנו בטוחים שהשבט לא נכחד מכיוון ששמורה לו חלקה בארץ בעת מלכות המשיח (יחזקאל מ"ח 1-2)

יתכן מאוד שהשמטת שמו של שבט דן נובעת מתוך עיסוקו ההיסטורי הרחב באליליות (ראה אחת הדוגמאות: ספר מלכים א' פרק  י"ב 28-30). כמו כן, בספר דברים כט 18-21 דבר אלוהים מצווה על הסרת שם אדם המציג אלילות לישראל.

מסורת קדומה מציינת שהסיבה להשמטת שבט דן מהרשימה נעוצה בעובדה (לדעתם) שמשבט זה יבוא צר המשיח).

אותם אנשים הצדיקו את טענתם בכך ש:

–          יעקב אבינו בברכת יעקב מציין את דן כנחש (בראשית מט 17)

–          פרשנות מוטעית לכתוב בספר ירמיה ח 16.

האם יש חשיבות לסדר ציון השבטים בפסוקים 5-8?

אני משוכנע שיש כי הרי כל הכתוב בדבר אלוהים נעשה בהשראת הרוח ומלא משמעות גם אם אנו לא הצלחנו לפענח כל מקרה.

בכתבי הקודש מספר רשימות של כל השבטים:

–          סדר הולדת הבנים (בראשית כט 32 – לה 18.

–          סדר הבנים לפי הברכות שברכם יעקב האב (בראשית מט 3-27).

–          סדר חניית השבטים במדבר (במדבר ב 3-31)

–          סדר המפקד לפני הפלישה לכנען (במדבר כו 4-51)

–          סדר השבטים במעמד הברכות והקללות בהר גריזים והר עיבל (דברים כז 12-13)

–          סדר השבטים בעת ברכת משה (דברים לג 6-25)

–          סדר השבטים לפני הנשיא (במדבר א 5-15)

–          סדר השבטים במעמד ירושת הארץ המובטחת (יהושוע יג 7 – כב 34)

–          סדר השבטים לפי שמות הנשים והשפחות (דברי הימים א ב 1 – ח 40)

–          סדר השבטים לפי שמות שערי העיר ירושלים (יחזקאל מח 31-34)

ומה משמעות סדר השבטים כפי שנכתבו בהתגלות ז 5-8?

כאמור נותר לנו רק לשער, אך העובדה שיהודה נמצא בראש רק מחזקת את התגשמות נבואתו של יעקב בבראשית מט שמשבט זה יצא המשיח ויעמוד בראש עמו (ראה גם התגלות ה 5, אל העברים ז 13-14). כך גם בדברי הימים א פרק ה פסוקים 1-2.

 

לסיכום:

  1. אלוהים עתיד לחתום 144000 יהודים, 12000 מכל שבט כדי להבטיח את קיום עם ישראל ויעודו כממלכת כהנים בקרב העמים.

 

  1. חתימת אלוהים איננה :"ציור חמוד" על המצח אלה מבטיחה את המתנות הבאות:

א. נוכחות ה' בך

ב. הגנת ה' עליך

ג. כח אלוהים בך.

המתנות הללו לא יהיו רק מנת חלקם של 144000 החתומים בתקופת הצרה אלא של כל מאמין היום.

 

  1. בעוד שבט לוי שירת את אלוהים בתוך ישראל, הרי שכלל ישראל מיועדים לשרת את אלוהים בעבור העולם.

אלוהים הבטיח את קיום ישראל, והוא אכן מקיים.

האם פעולות העדות של החתומים מישראל יניבו פרי? את זה נלמד בשיעור הבא!

מאמיני הצרה

פרק ז, פסוקים 17-9

מאמיני הצרה

 

9 אַחֲרֵי כֵן רָאִיתִי וְהִנֵּה הָמוֹן רַב, אֲשֶׁר לֹא יָכוֹל אִישׁ לִמְנוֹתוֹ, מִכָּל הָאֻמּוֹת וְהַשְּׁבָטִים וְהָעַמִּים וְהַלְּשׁוֹנוֹת — עוֹמְדִים לִפְנֵי הַכִּסֵּא וְלִפְנֵי הַשֶֹה כְּשֶׁהֵם לְבוּשִׁים גְּלִימוֹת לְבָנוֹת וְכַפּוֹת תְּמָרִים בִּידֵיהֶם,
10 וְקוֹרְאִים בְּקוֹל גָּדוֹל: "הַיְשׁוּעָה לֵאלֹהֵינוּ הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא וְלַשֶֹה."
11 כָּל הַמַּלְאָכִים עָמְדוּ סָבִיב לַכִּסֵּא וְלַזְּקֵנִים וּלְאַרְבַּע הַחַיּוֹת. הֵם נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם לִפְנֵי הַכִּסֵּא וְהִשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהִים
12 בְּאָמְרָם: "אָמֵן. הַבְּרָכָה וְהַכָּבוֹד, הַחָכְמָה וְהַתּוֹדָה, הַיְקָר וְהַגְּבוּרָה וְהָעֹז לֵאלֹהֵינוּ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. אָמֵן."
13 דִּבֵּר אַחַד הַזְּקֵנִים וְאָמַר אֵלַי: "אֵלֶּה הַלְּבוּשִׁים גְּלִימוֹת לְבָנוֹת מִי הֵם וּמֵאַיִן בָּאוּ?"
14 הֵשַׁבְתִּי לוֹ: "אֲדוֹנִי, אַתָּה יוֹדֵעַ." אָמַר אֵלַי: "אֵלֶּה הֵם הַבָּאִים מִן הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה. הֵם כִּבְּסוּ אֶת גְּלִימוֹתֵיהֶם וְהִלְבִּינוּ אוֹתָן בְּדַם הַשֶֹה.
15 לָכֵן הֵם נִמְצָאִים לִפְנֵי כִּסֵּא אֱלֹהִים וְעוֹבְדִים אוֹתוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה בְּהֵיכָלוֹ, וְהַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא יִפְרֹשׂ מִשְׁכָּנוֹ עֲלֵיהֶם.
16 לֹא יִרְעֲבוּ עוֹד וְלֹא יִצְמְאוּ, אַף לֹא תַּכֶּה עֲלֵיהֶם הַשֶּׁמֶשׁ וְכָל שָׁרָב,
17 כִּי הַשֶֹה אֲשֶׁר בְּאֶמְצַע הַכִּסֵּא יִרְעֶה אוֹתָם וְיַנְהִיגֵם אֶל מַבּוּעֵי מַיִם חַיִּים; וֵאלֹהִים יִמְחֶה כָּל דִּמְעָה מֵעֵינֵיהֶם."

מבוא

חתימת בני אדם כאמצעי הגנה ושייכות אינה דבר חדש לאלוהים. זה קרה בעבר (ראה יחזקאל ט 1-7) וזה קורה גם היום בחיי כל מאמין.

חתימת "מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף" היהודים נועדה להבטיח מספר דברים:

אנצחיות ישראל – צר המשיח ירדוף עד חרמה כל מה שנראה יהודי, ולכן אלוהים יחתום את בחיריו כדי להבטיח את קיום הנבואות העתידיות הקשורות לישראל.

בחסינות – חתימת אלוהים מבטיחה את נוכחותו, חכמתו וכוחו בחיי אותם בני ישראל כדי שימלאו את ייעודם בצורה היעילה ביותר.

גאהבת אלוהים – אלוהים מוכיח את אהבתו לכלל בני העולם בכך שהוא מבטיח את נוכחות מבשריו כדי להודיע את בשורת החיים בישוע המשיח לכל אדם.

 

האם עבודתם של "מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף" החתומים יעילה?

שמונת הפסוקים הראשונים בפרק תיארו אירוע המתרחש על פני הארץ: "מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף חֲתוּמִים מִכָּל שִׁבְטֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", ובפסוק 9 יוחנן מסיט את מבטינו מהארץ אל הנעשה בשמים, ליד כיסא אלוהים.

יוחנן אומר כי אחרי חתימת "מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף" היהודים הוא ראה המון רב —מספר עצום של בני אדם מכל האומות, השבטים, העמים והלשונות, עומדים לפני הכיסא של אלוהים ולפני השה, ישוע המשיח.

ההמון לבוש גלימות לבנות, בידיהם כפות תמרים, והם מהללים את אלוהים.

אמי הם? מהיכן הם באו?

בפסוק 14 יוחנן קיבל את התשובה הזו מאחד הזקנים שיושב מסביב לכיסא אלוהים:

"אֵלֶּה הֵם הַבָּאִים מִן הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה…"

— כלומר, ההמון מכל העמים והלשונות הם המאמינים המגיעים כל הזמן מהצרה הגדולה.

המילה "הַבָּאִים" מציינת תהליך מתמשך — הם כל הזמן באים וממשיכים לבוא.

צרת יעקב מתוארת בכתובים כתהליך של חבלי לידה: זה בא פתאום. בהתחלה הקושי הוא בדרגה נמוכה, ועם הזמן מתעצם לדרגה קשה ביותר.

בעוד ששלוש וחצי השנים הראשונות של הצרה תהיינה קשות, הרי שהחצי השני יהיה קשה הרבה יותר, ולכן נקרא – הצרה הגדולה (מתי כד 8, 21; מרקוס יג 14-23; לוקס כא 5-24; ראשונה לתסלוניקים ה 3).

ההמון הרב מכל העמים והלשונות שיוחנן ראה בשמים, הם אותם בני אדם שיאמינו אך ישלמו בחייהם עבור נאמנותם לישוע. הם הקורבנות של רדיפה כלל עולמית בראשות צר המשיח ונביא השקר נגד המאמינים אשר לא ישתחוו לפניו ולא יקבלו את חותם השטן על מצחותיהם או בידם (יג 10, 17, יב).

זיכרובפרק יד 1-5 כתוב:

"מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף הַפְּדוּיִים מִן הָאָרֶץ… אֵלֶּה נִפְדּוּ מִבְּנֵי אָדָם בִּכּוּרִים לֵאלֹהִים וְלַשֶֹה."

הם פרי הביכורים לאלוהים אשר נפדו מבני האדם.

כמו שהביכורים מציינים דגימה של כלל הברכה, כך "מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף" הנם הברכה הראשונה שאחריה באות ברכות רבות. "מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף" אינם השליש הנותר מעם ישראל – חס וחלילה! זהו חלק מזערי מהעם אשר בעקבות נאמנותם לישוע, רבים אחרים מעם ישראל ומהעולם ייוושעו.

 

בבשורת מתי כד 14 ישוע המשיח תיאר את תקופת הצרה, ואמר:

"… וּבְשׂוֹרָה זוֹ שֶׁל הַמַּלְכוּת תֻּכְרַז בְּכָל הָעוֹלָם לְעֵדוּת לְכָל הַגּוֹיִים וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹא הַקֵּץ."

שאול השליח אמר באיגרת אל הרומים יא 11-12:

"עַל כֵּן שׁוֹאֵל אֲנִי, הַאִם מָעֲדוּ כְּדֵי שֶׁיִּפְּלוּ לְלֹא קוּם? חַס וְחָלִילָה! אֶלָּא שֶׁבִּמְעִידָתָם הַיְשׁוּעָה לַגּוֹיִם, לְהַקְנִיא אוֹתָם. וְאִם מְעִידָתָם הִיא עֹשֶׁר לָעוֹלָם וְהֶפְסֵדָם הוּא עֹשֶׁר לַגּוֹיִם, שְׁלֵמוּתָם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!"

ככל שיהיו יותר יהודים מאמינים, כך תגדל ותתעצם הברכה לשאר הגויים, וזה טוב לעולם!

ניתן להסיק שעבודת הבישור של החתומים היהודים תהיה מוצלחת ביותר. נאמנותם, יחד עם שירותם של שני העדים, תביא את בשורת אלוהים ללבבות רבים ברחבי העולם.

 

הערהההמון הרב איננו הקהילה. אילו היו הקהילה, אז כך היו מיוצגים.

 

במה עושה אותו ההמון בשמים?
1. גְּלִימוֹת לְבָנוֹת וכַפּוֹת תְּמָרִים

בפסוקים 9-10, 14-17 יוחנן מציין שהפדויים מכלל העמים לבושים "גְּלִימוֹת לְבָנוֹת" – בלבושם של הנושעים הנמצאים בשמים (ו 11).

אותם הנושעים אוחזים כפות תמרים ומהללים את אלוהים. בשמים לא משעמם לרגע! שם משרתים את אלוהים בשמחה נצחית.

רבותיי, שימו לב! – בספר ויקרא כג 40-44 אלוהים מפרט לעם ישראל איך עליהם לחגוג את חג הסוכות.

חג הסוכות הנו החג השביעי והוא מסמל את השלב הסופי בתכנית הישועה של אלוהים עבור עמו והעולם. זאת הסיבה שהפסוק אומר "יִפְרֹשׂ מִשְׁכָּנוֹ עֲלֵיהֶם" (ז 15).

החג מסמל את ההתחברות של ילדי אלוהים הנושעים עם מושיעם.

החלק האחרון של חג הסוכות נקרא: "הושענה רבה" – ישועה גדולה, וכך הם חוגגים.

מכיוון שהנושעים מכל האומות אוחזים בידיהם כפות תמרים ומהללים את אלוהים, הרי שהדבר מציין שבשמים אנו נהנה מהתחברות קדושה ומשירות טהור עם אלוהים לנצח נצחים (ראה גם ספר זכריה יד 16-21).

בבשורת יוחנן פרק יב צוין כי ההמון נפנף בכפות תמרים בחג הפסח. אותו ההמון לא הכיר את ישוע כאדון וכמושיע אישי מן החטא, ולכן פעולתם הייתה עקרה.

2. דַם הַשֶֹה

ליוחנן נאמר שאותם פדויים "כִּבְּסוּ אֶת גְּלִימוֹתֵיהֶם וְהִלְבִּינוּ אוֹתָן בְּדַם הַשֶֹה".

האם דם בצבע אדום יכול להלבין בגד כלשהו? – בוודאי שלא! העניין הנו סמלי.

הלובן של הגלימה מציין קדושה וטוהר. את הקדושה והטוהר אף אחד מאתנו אינו יכול להשיג בעצמו! ללא ישוע – אין ניקיון רוחני. ישועה הנה מתנת חסד של המשיח (ישעיהו ד 4; זכריה ג).

הפסוק מחדד ומדגיש כי הדרך היחידה לעמוד נקיים, קדושים וטהורים מול אלוהים, היא רק אם נאמין כי דם ישוע המשיח ניקה אותנו מכל חטא.

זיכרו מה שרו הפדויים בפסוק 10: "הַיְשׁוּעָה לֵאלֹהֵינוּ הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא וְלַשֶֹה."

גאיך אותם פדויים מרגישים בשמים?

נפלא! כי "לֹא יִרְעֲבוּ עוֹד וְלֹא יִצְמְאוּ, אַף לֹא תַּכֶּה עֲלֵיהֶם הַשֶּׁמֶשׁ וְכָל שָׁרָב, כִּי הַשֶֹה (ישוע) אֲשֶׁר בְּאֶמְצַע הַכִּסֵּא יִרְעֶה אוֹתָם וְיַנְהִיגֵם אֶל מַבּוּעֵי מַיִם חַיִּים; וֵאלֹהִים יִמְחֶה כָּל דִּמְעָה מֵעֵינֵיהֶם."

פסוקים 15-17 מציינים כי ליד כיסא אלוהים, מול המשיח, אין שום מחסור.

הסבל היה מנת חלקם כאשר הם היו בארץ, אך ליד מושיעם הם לא יסבלו יותר.
שימו לב כיצד ההבטחות מתקשרות לתיאורים של ישוע בבשורת יוחנן ובתנ"ך:

  1. מדוע לא ירעבו? – כי ישוע הוא לחם החיים: "אֲנִי הוּא לֶחֶם הַחַיִּים. כָּל הַבָּא אֵלַי לֹא יִרְעַב, וְהַמַּאֲמִין בִּי לֹא יִצְמָא עוֹד" (יוחנן ו 35).
  2. מדוע לא יצמאו? – כי ישוע הוא מים חיים: "כָּל הַשּׁוֹתֶה מִן הַמַּיִם הָאֵלֶּה יִצְמָא שׁוּב, אֲבָל הַשּׁוֹתֶה מִן הַמַּיִם אֲשֶׁר אֲנִי אֶתֵּן לוֹ לֹא יִצְמָא לְעוֹלָם; הַמַּיִם שֶׁאֶתֵּן לוֹ יִהְיוּ בּוֹ לִמְקוֹר מַיִם נוֹבְעִים לְחַיֵּי עוֹלָם" (יוחנן ד 13-14).
  3. מדוע לא תכה עליהם השמש וכל שרב? – כי ישוע הוא "שֶׁמֶשׁ צְדָקָה, וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ" (מלאכי ג 20).

ישוע המשיח ירעה את ילדיו "וְיַנְהִיגֵם אֶל מַבּוּעֵי מַיִם חַיִּים".

  1. זה מזכיר לנו את מזמור תהילים פרק כג: "יְהוָה רֹעִי, לֹא אֶחְסָר. בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי, עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי…"
  2. בחג הסוכות עמד ישוע מול עמו ואמר: "מִי שֶׁצָּמֵא יָבוֹא נָא אֵלַי וְיִשְׁתֶּה! הַמַּאֲמִין בִּי כִּדְבַר הַכָּתוּב, נְהָרוֹת שֶׁל מַיִם חַיִּים יִזְרְמוּ מִקִּרְבּוֹ.' זֹאת אָמַר עַל הָרוּחַ שֶׁהָיוּ עֲתִידִים לְקַבֵּל הַמַּאֲמִינִים בּוֹ…" (יוחנן ז 37-39).

כאשר כל צרכינו ניתנים, ולחטא אין יותר זכר, אז גם אין דמעות ועצב!
ניתן לסכם את התיאורים הנפלאים הללו במילים אלו:

  • לא לחינם המשיח נקרא "אל שדי" – יש בו הכול! כמו שחלב אם מכיל את כל מרכיבי התזונה של התינוק.

 

  • מי שרוצה לקחת חלק בהבטחות הללו חייב לנקות את לבו עם דם המשיח. לעומת זאת, אלו שדוחים את ישוע ימשיכו להיות רחוקים ממנו ומכל הברכות המתוארות פה – לנצח נצחים.

לסיכום:

  1. בישור אינו דבר קל! לפעמים זה מפחיד ואף יקר! אך ראו איזו ברכה זה מביא לרבים!

ביודענו איזו חשיבות אלוהים מעניק לבישור – עלינו להתעודד, לחדש כוח ולהמשיך להביא את בשורת ישוע לכל מקום.

  1. אלוהים מבטיח הבטחות נפלאות, אך הן ניתנות רק לאלו אשר רחצו את גלימותיהם בדם השה – בדמו של ישוע.

מי שרוצה לשרת את אלוהים לנצח נצחים, חייב להיכנע לישוע ולבקש את חסד סליחת החטאים.

  1. הנושעים יזעקו בשמים: "הַיְשׁוּעָה לֵאלֹהֵינוּ הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא וְלַשֶֹה."

אלו שכבר נמצאים שם יודעים את כל האמת ועדותם רשומה. – הבה, נשמע להם!

"אֵין יְשׁוּעָה בְּאַחֵר, כִּי אֵין שֵׁם אַחֵר נָתוּן לִבְנֵי אָדָם תַּחַת הַשָּׁמַיִם, וּבוֹ עָלֵינוּ לְהִוָּשַׁע" מעשי השליחים ד 12