התגלות פרק ד'

 

פרק ד בספר ההתגלות מציין התחלה של נושא חדש.

להזכירנו: בפרק א ישוע חילק את ספר ההתגלות לשלושה חלקים עיקריים:

את אשר ראית, את ההווה ואת העתיד להיות אחרי כן: "כְּתֹב אֶת אֲשֶׁר רָאִיתָ וְאֶת אֲשֶׁר הוֶֹה וְאֶת אֲשֶׁר עָתִיד לִהְיוֹת אַחֲרֵי כֵן" (א 19).

  • פרק א מציין נתונים מן העבר – "אֶת אֲשֶׁר רָאִיתָ".

 

  • פרקים ב-ג הם מכתבי הקהילות המציינים נתונים מן ההווה של יוחנן.

 

  • פרקים ד ואילך מציינים נתונים הקשורים לעתיד מבחינתו של יוחנן.

 

בפרק ד 1 ישוע אומר ליוחנן: "עֲלֵה הֵנָּה וְאַרְאֶה לְךָ אֶת אֲשֶׁר צָרִיךְ לִהְיוֹת אַחֲרֵי כֵן."

זיכרו: מפרק ד ואילך אלוהים מברך אותנו במידע על אודות אירועים שיתרחשו בעתיד.

ספר ההתגלות ניתן ליוחנן מישוע, על מנת לעודד את המאמינים החיים תחת רדיפה וצרה.

באותה תקופה, הקיסר טיטוס פלביוס דומיציוס איפשר לרדוף את הקהילה ולהרוג את המאמינים. קהילות רבות נפגעו ומאמינים רבים איבדו את חייהם בגלל אמונתם.

יוחנן השליח נאסר ונשלח לאי פטמוס בגלל עדותו.

דווקא בתקופה שהמאמינים מרגישים שדמם הפקר, ובתקופה שהקהילה זועקת: אלוהים עזור לנו! מדוע הרשעים פורחים וילדיך סובלים?

ישוע המשיח עונה ואומר ליוחנן: אני רואה הכול, והכול תחת שליטה. הפשע לא יחגוג לעד, אני שומר על ילדיי, והעולם עוד ייתן דין וחשבון על כל מעשה שנעשה!

ספר התגלות מתאר אם כן את עונשו של אלוהים על תושבי העולם המתעלמים מדברו ומקיומו; יחד עם זאת, הספר מתאר את הברכה והנועם שאלוהים מכין לילדיו שנשארו נאמנים לשמו לאורך חייהם הרצופים במבחנים וקשיים.

עונשו של אלוהים על העולם העקשן והמסרב לקבל את מרותו של הבורא מתואר בפרקים ו-יט. תקופה זו, בת שבע שנים, נקראת "צרת יעקב". במהלך תקופה זו ייכחדו יותר מחצי מיושבי תבל, ויחולו שינויים גיאוגרפיים רבים על פני כדור הארץ. במילים פשוטות: אלוהים מכין את התבל לקראת שובו ומלכותו.

אם כן, מה מטרת הנתונים בפרקים ד-ה?

הפרקים מדגישים את קדושת וצדקת אלוהים. זאת כדי להבהיר שהמכות העומדות לבוא נובעות מתוך משפט צדק של אלוהים, ולא בגלל איבוד שליטה.

פרקים אלו מתארים את המהלכים בשמים, ליד כיסא אלוהים, ממש לפני תקופת צרת יעקב,   וכן את הסיבה המדויקת לעונשים העומדים לבוא.

פרק ד:

1 אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה רָאִיתִי וְהִנֵּה דֶּלֶת פְּתוּחָה בַּשָּׁמַיִם; וְהַקּוֹל הָרִאשׁוֹן — אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי כְּקוֹל שׁוֹפָר מְדַבֵּר אֵלַי — אוֹמֵר: "עֲלֵה הֵנָּה וְאַרְאֶה לְךָ אֶת אֲשֶׁר צָרִיךְ לִהְיוֹת אַחֲרֵי כֵן.
2 מִיָּד הָיִיתִי בְּהַשְׁרָאַת הָרוּחַ וְהִנֵּה כיסא מֻצָּב בַּשָּׁמַיִם וְעַל הַכיסא יוֹשֵׁב.
3 וְהַיּוֹשֵׁב דּוֹמֶה בְּמַרְאֶה לְאֶבֶן יָשְׁפֶה וְאֹדֶם, וְקֶשֶׁת סָבִיב לַכיסא דּוֹמָה בְּמַרְאֶה לְבָרֶקֶת.
4 סָבִיב לַכיסא עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה כיסאוֹת, וְעַל הַכיסאוֹת יוֹשְׁבִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה זְקֵנִים לְבוּשִׁים בְּגָדִים לְבָנִים וְעַטְרוֹת זָהָב עַל רָאשֵׁיהֶם.
5 וּמִן הַכיסא יוֹצְאִים בְּרָקִים, קוֹלוֹת וּרְעָמִים; וְשִׁבְעָה לַפִּידֵי אֵשׁ בּוֹעֲרִים לִפְנֵי הַכיסא, אֲשֶׁר הֵם שֶׁבַע רוּחוֹת הָאֱלֹהִים.
6 לִפְנֵי הַכיסא כְּיָם זְכוּכִית דּוֹמֶה לִבְדֹלַח, וּבְאֶמְצַע הַכיסא וְסָבִיב לַכיסא אַרְבַּע חַיּוֹת מְלֵאוֹת עֵינַיִם מִלְּפָנִים וּמֵאָחוֹר.
7 הַחַיָּה הָרִאשׁוֹנָה דּוֹמָה לְאַרְיֵה; הַחַיָּה הַשְּׁנִיָּה דּוֹמָה לְעֵגֶל; הַחַיָּה הַשְּׁלִישִׁית פָּנִים לָהּ כִּפְנֵי אָדָם; וְהַחַיָּה הָרְבִיעִית דּוֹמָה לְנֶשֶׁר מְעוֹפֵף.
8 וְאַרְבַּע הַחַיּוֹת לְכָל אַחַת מֵהֶן שֵׁשׁ כְּנָפַיִם. מִסָּבִיב וּמִבִּפְנִים הֵן מְלֵאוֹת עֵינַיִם, וְיוֹמָם וָלַיְלָה אֵינָן חֲדֵלוֹת לוֹמַר: "קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, יהוה אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֲשֶׁר הָיָה וְהוֶֹה וְיָבוֹא."
9 וּבְכָל עֵת שֶׁתִּתֵּנָּה הַחַיּוֹת כָּבוֹד וִיקָר וְתוֹדָה לַיּוֹשֵׁב עַל הַכיסא, הַחַי לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים,
10 יִפְּלוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה הַזְּקֵנִים לִפְנֵי הַיּוֹשֵׁב עַל הַכיסא וְיִשְׁתַּחֲווּ לַחַי לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, וְיַנִּיחוּ אֶת עַטְרוֹתֵיהֶם לִפְנֵי הַכיסא בְּאָמְרָם:
11 "לְךָ יָאֶה, אֲדוֹנֵנוּ וֵאלֹהנו, לְקַבֵּל אֶת הַכָּבוֹד וְהַיְקָר וְהַגְּבוּרָה, כִּי אַתָּה בָּרָאתָ הַכֹּל וּבִרְצוֹנְךָ הָיוּ וְנִבְרְאוּ."


פסוק 1 מהווה המשך ישיר לסיום פרק ג.

לאחר המסר לשבע הקהילות, ממשיך אלוהים ומראה ליוחנן, לנגד עיניו, "… דֶּלֶת פְּתוּחָה בַּשָּׁמַיִם."

להזכירנו: המילים "דֶּלֶת פְּתוּחָה" הופיעו כבר בפרק ג 7; ושם, מטרתן הייתה לציין שישוע המשיח הנו הפותח את דלת הכניסה למלכותו עבור ילדיו הנאמנים.

לאחר שנראתה לו הדלת הפתוחה בשמים, שמע יוחנן קול המדבר אליו. והקול נשמע כקול שופר – בדיוק כמו האחד מפרק א. שם, היה זה ישוע שדיבר אל יוחנן, וקולו נשמע כקול שופר (א 10-13: "…וְשָׁמַעְתִּי מֵאַחֲרַי קוֹל גָּדוֹל כְּקוֹל שׁוֹפָר…").
מה ישוע אמר ליוחנן?

ישוע הזמין את יוחנן השמימה כדי לחזות במו עיניו בהכנות למשפט הצדק העומד לבוא על העולם: "… אתה רואה יוחנן, אף־על־פי שהמאמינים כרגע נרדפים והפשע חוגג, המצב הוא זמני והצדק האלוהי עתיד להתגלות!"

יחד עם זאת יוחנן זוכה לראות איך נראית השתחוויה קדושה – כזו שעלינו לאמץ היום בקהילותנו.

מיד לאחר ההזמנה של ישוע, עלה יוחנן השמימה בהשראת הרוח. ברור מעל לכל ספק שפעולה שכזו אינה תלויה "בקפיצה", אלא בהתערבות אלוהים.

ישנם הטוענים כי יוחנן ראה הכל כסרט לפני עיניו בעודו נמצא במקומו (יכול להיות!); ישנם אחרים המאמינים שיוחנן אמנם נלקח השמימה כדי לראות במו עיניו את המתרחש.

אני מאמין שיוחנן נלקח פיזית, ממש כמו שקרה ליחזקאל בפרק ח ולשאול השליח בשנייה לקורינתים יב.

התופעה שיוחנן חווה הנה דוגמה נפלאה להילקחות שעתידה לבוא על גוף המשיח לפני צרת שבע השנים.

 

בשלב זה אני רוצה להעלות נושא חשוב:

עד פרק ד אנו רואים כי מוזכר שמה של הקהילה. אך מפרק ד עד יט, המתארים את תקופת הצרה, הקהילה אינה מוזכרת כלל.

מדוע הקהילה אינה מוזכרת בפרקים אלו?

אני מאמין שהקהילה אינה בארץ – במקום שבו מתרחשים כל האירועים הקשים המתוארים בפרקים ו–יט.

הקהילה נמצאת בשמים. היא נלקחה כמו ששאול השליח מתאר בראשונה לתסלוניקים ד  13-18.

ישוע הבטיח לקהילות כי ישמרם מהצרה (התגלות ג 10):

"… גַּם אֲנִי אֶשְׁמֹר אוֹתְךָ מִשְּׁעַת הַנִּסָּיוֹן הָעֲתִידָה לָבוֹא עַל כָּל תֵּבֵל, לְנַסּוֹת אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ"

כלומר, ההילקחות תהיה לפני תחילת צרת שבע השנים (ראה גם ישעיהו נז 1-2).

הקהילה תחזור ארצה עם ישוע בגמר תקופת צרת שבע השנים (פרק יט) כדי למלוך עמו על הארץ במלכות אלף השנים (ראה גם זכריה יד).
בפסוק 2 יוחנן מתאר את שראו עיניו בשמים: הוא ראה כיסא, ועליו ישב מישהו.

בפסוק 8 אנו מגלים כי היושב הוא יהוה אלוהים צבאות אשר היה והווה ויבוא.
מהי זהותו של היושב?

על־פי פרק ה 7, 13 ברור מעל לכל ספק שהיושב על הכיסא הוא אלוהים האב.

יוחנן אינו מתאר את תווי פניו של אלוהים האב, אך הוא מרבה לתאר את סביבתו של הכיסא, את קדושתו וגדולתו של היושב עליו. הנושא המרכזי של פרק ד הוא קדושתו, פארו וריבונותו  של אלוהים האב, בזמן שפרק ה מתמקד בישוע כפודה וגואל.

חלק מהנתונים הבאים יהממו אותנו ויענו על שאלות שנשארו פתוחות לאורך הקריאה בכתובים מאז בראשית.

הדבר הראשון שיוחנן מתאר הוא כיסא אלוהים.

כיסא אלוהים מסמל את ריבונותו. הוא יושב עליו כי הוא השולט (תהילים יא 4, קג 19, ישעיהו סו 1). אין נסתר בעולם מעיניו (ראה גם התגלות ז 15).

יוחנן מתאר את שרואות עיניו. הוא רואה מחזה נפלא של יציבות, סדר, שלטון, ריבונות, יופי, נצחיות ושלמות. כעבור מספר פסוקים נוספים, יתגלה לו מראה הפוך: הוא יראה את המאורעות העתידים להתחולל בארץ, אשר יאופיינו בחוסר סדר, חוסר שליטה, הפסד ומוות.

איזו נחמה לדעת כי אצל אבינו שבשמים קיימים כל הדברים הנפלאים שאנו מקווים לראות ולטעום!
מדוע הוא יושב?

אאלוהים יושב כדי לציין שעבודתו ותכניתו הושלמו. שום דבר ואף אחד לא יכולים לשנות אותם. גם לא השטן.

בהישיבה מציינת הכנה למשפט. העומדים להישפט הם יושבי הארץ (עברים א 3, י 12, יב 2; התגלות ו – יט).
בפסוק 3 יוחנן אומר שהיושב על הכיסא דומה במראהו לאבן ישפה ואודם: "וְהַיּוֹשֵׁב דּוֹמֶה בְּמַרְאֶה לְאֶבֶן יָשְׁפֶה וְאֹדֶם…"

מה מיוחד באבנים היקרות הללו? מדוע רק הן מוזכרות?

ישפה (ג'ספר) – מתוארת בפרק כא 11 כאבן זכה כבדולח: "כְּאֶבֶן יָשְׁפֶה זַכָּה כִּבְדֹלַח".

אודם (סרדיוס) – הנה אבן אדומה כדם (רובי).

שתי האבנים הללו הנן: האבן הראשונה והאחרונה מתוך 12 האבנים על אפוד הכוהן הגדול (שמות כח 17-20).

כל אחת מ-12 האבנים סימלה את אחד משבטי ישראל.

ידוע לנו כי שמות שבטי ישראל יהיו כתובים על 12 השערים של ירושלים השמיימית. ז"א ששמות בני יעקב יעמדו לנצח נצחים מול עיני ה' (התגלות כא 12: "וְיֵשׁ לָהּ חוֹמָה גְּדוֹלָה וּגְבוֹהָה עִם שְׁנֵים־עָשָׂר שְׁעָרִים, וְעַל הַשְּׁעָרִים שְׁנֵים־עָשָׂר מַלְאָכִים וְשֵׁמוֹת כְּתוּבִים עֲלֵיהֶם — שְׁנֵים־עָשָׂר שִׁבְטֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל").

ככל הנראה האבנים הללו מוזכרות כדי לציין שאלוהים יזכור את הבטחתו להשאיר שארית מעמו כאשר משפטו הקשה ביותר יבוא על ישראל. בפרקים הבאים אלוהים יחתום 144000 מבני ישראל כדי להבטיח שארית שתפעל למען שמו. בנוסף, שליש מהעם ינצל (זכריה יג 8-9; ירמיהו לא 35-37).
מה עוד נראה מסביב לכיסא של אלוהים האב?

"וְקֶשֶׁת סָבִיב לַכיסא דּוֹמָה בְּמַרְאֶה לְבָרֶקֶת."

קשת – אות הברית שניתנה לנוח אחרי המבול (בראשית ט). כל יום היא מזכירה לאלוהים את הבטחתו הנצחית שלא להשמיד במבול את כלל בני האדם. זעמו לעולם לא יגבר על נאמנותו. הוא לא כמונו!

בעוד הקשת מופיעה לנו לעתים רחוקות בתנאי מזג אוויר מסוימים, הרי שהיא עומדת לנגד עיני אלוהים לעולמי עולמים.

אנו עדים לכך שאלוהים מבטיח את קיומם של שארית ישראל ושארית מן הגויים.

תיאורי ההבטחות הללו כל כך חשובות מכיוון שפרקים ו–יט מתארים את השמדת יותר מחצי מכלל האנושות.

לולא הבטחות אלו, בני האדם עלולים לחשוב שלא ייוותר אדם אחד מן הצרה. הבטחות אלו מהוות תקווה וקרן אור בתקופה הקשה ביותר לאנושות על פני כדור הארץ.

תודה לך אלוהים, על כך שאתה קדוש ורחמן!
סיכום ביניים:

  1. כמובן שלא סיימנו את פרק ד, אך הדגשנו עד כה כי מטרת הפרק היא להציג את קדושתו, ריבונותו וצדקתו של אלוהים. תיאור קדושתו וצדקתו חשוב לאור התופת העתידה לבוא על יושבי הארץ. התופת אינה מעשה של חוסר הוגנות, אלא נובעת מתוך משפט הצדק והקדושה של אלוהים.
  2. לפני בוא העונש מאת אלוהים, ישוע המשיח מבהיר לנו כי אלוהים נאמן להבטחותיו ולברית שכרת עם ילדיו. אלוהים ישאיר שארית מעמו ומכלל העמים, כי הוא שילם בעבורם בדמו שלו.
  3. מה עליי לעשות היום על מנת לא לטעום מאותו העונש?
  • להתפלל ולבקש מאלוהים שיפקח את עיניי להכיר אותו באופן אישי.

 

  • להבין כי אני חוטא וזקוק לסליחת חטאים.

 

  • להאמין שישוע המשיח שילם בדמו את העונש שהיה מגיע לי (ישעיהו נג 6: "כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ, אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ; וַיהוה הִפְגִּיעַ בּוֹ אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ").

אמונה כנה תבטיח את שכינת רוח אלוהים בי ותיראה באורח חיים על־פי רצון אלוהים.

 

בפרק ד 1 ישוע אומר ליוחנן:

"עֲלֵה הֵנָּה וְאַרְאֶה לְךָ אֶת אֲשֶׁר צָרִיךְ לִהְיוֹת אַחֲרֵי כֵן."

זיכרומפרק ד ואילך אלוהים מברך אותנו במידע על אודות אירועים העתידים להתרחש.


פרקים ד-ה מתארים את הסיבה והתכלית לפעולת אלוהים העתידה לבוא על העולם.

בפרקים אלו מוצגות קדושתו, ריבונותו וצדקתו של אלוהים. בדרך זו, על העולם להבין שהמשפט הנו פועל יוצא של פעולת צדק – הצדק של אלוהים. עונש יינתן לדוחים את ישוע, אך ברכה למשתחווים לו; טרגדיה לדוחים אותו, אך תקווה ושלווה למקבלים אותו כאדון וכמושיע מן החטא.

בחלק הראשון של שיעור זה כבר למדנו כי אבני ישפה ואודם (פסוק 3) הנן הראשונה והאחרונה מבין האבנים שהיו על אפוד הכוהן הגדול, וכל אחת מהן ציינה את אחד משבטי ישראל. שתי אבנים אלו מציינות את ראובן ובנימין – את הראשון והאחרון – דהיינו את ישראל כולה.

פסוק 4:

"סָבִיב לַכִּסֵּא עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה כִּסְאוֹת, וְעַל הַכִּסְאוֹת יוֹשְׁבִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה זְקֵנִים לְבוּשִׁים בְּגָדִים לְבָנִים וְעַטְרוֹת זָהָב עַל רָאשֵׁיהֶם."

יוחנן מציין כי ישנם 24 כיסאות מסביב לכיסא אלוהים, ועליהם יושבים 24 זקנים לבושים בגדים לבנים ועטרות זהב על ראשיהם.

  • מי הם אותם 24 זקנים?

 

  • מדוע מספרם 24?

 

  • מה תפקידם?

לאור התנ"ך, מלאכים לא נקראו זקנים. לכן, מדובר בבני אדם.

עטרות ניתנות לנושעים בשמים בעבור ניצחון בעדות. עטרות הן פרס שתמיד מובטח לאנשים נושעים, אך לא למלאכים.

להלן רשימה של עטרות המובטחות בכתובים:

אעטרת חיים – למאמינים הנאמנים עד מוות (התגלות ב 10: "… הֱיֵה נֶאֱמָן עַד מָוֶת וְאֶתֵּן לְךָ עֲטֶרֶת הַחַיִּים").

בזר ניצחון – למאמינים השואפים לחיי קדושה כבמרוץ (ראשונה לקורינתים ט 25: "… כְּדֵי לְהַשִֹיג זֵר שֶׁלֹּא יִבֹּל").

געטרת הצדקה – לכל אוהבי הופעתו (שנייה לטימותיאוס ד 8: "מֵעַתָּה שְׁמוּרָה לִי עֲטֶרֶת הַצְּדָקָה אֲשֶׁר הָאָדוֹן, הַשּׁוֹפֵט הַצַּדִּיק, יִתֵּן לִי בַּיּוֹם הַהוּא; וְלֹא רַק לִי בִּלְבַד, אֶלָּא גַּם לְכָל אוֹהֲבֵי הוֹפָעָתוֹ").

דעטרת החיים – לאלו המחזיקים מעמד בניסיון (יעקב א 12: "אַשְׁרֵי הָאִישׁ הַמַּחֲזִיק מַעֲמָד בְּנִסָּיוֹן, כִּי לְאַחַר עָמְדוֹ בַּנִּסָּיוֹן יְקַבֵּל אֶת עֲטֶרֶת הַחַיִּים אֲשֶׁר הִבְטִיחַ הָאָדוֹן לְאוֹהֲבָיו").

העטרת כבוד – לזקני קהילות בשירות המשיח המשרתים בנאמנות את צאן ישוע (ראשונה  לפטרוס ה 4: "וּבְהוֹפָעַת שַׂר הָרוֹעִים תְּקַבְּלוּ עֲטֶרֶת כָּבוֹד אֲשֶׁר לֹא תִּבֹּל").

מכיוון שמלאכים אינם נמצאים במירוץ למימוש הישועה, אפשר לקבוע בוודאות שהזקנים אינם מלאכים, אלא אנשים שנושעו וכעת יושבים מסביב לכיסא אלוהים בלבוש הנושעים.
מדוע 24 זקנים?

לאורך התנ"ך המספר 24 הוא מספר ייצוגי.

  1. היו 24 מחלקות למשוררים והמנגנים במקדש.
  2. היו 24 מחלקות לכוהנים המשרתים במקדש לאורך השנה.

מכאן, המספר 24 ייצג כמות גדולה יותר. אותם 24 זקנים הנם מספר ייצוגי לגוף גדול יותר.
ממי מורכב אותו גוף?

אני מאמין ש-24 הזקנים הנם הקבוצה המייצגת את המאמינים בשמים. זאת מכיוון שעטרות הובטחו רק לאנשים מן הקהילה.

מה תפקידם של 24 הזקנים?

מכיוון שהם יושבים מסביב לכיסא אלוהים, הרי שהם נמצאים ברמה של מלכות ושלטון. מעמד זה הנו חלק מהבטחת המשיח לאלו שיהיו נאמנים לו (התגלות ב 26-27, ג 21, ה 10).

מה עושים 24 הזקנים עם עטרותיהם?

הם מניחים אותן לרגלי אלוהים ומהללים את שמו (פסוקים 10-11).

מה המסר

לא יכול להיות לנו דבר יקר יותר בחיים מאשר אלוהים. כל מה שיש לנו, כל מה שהצלחנו לעשות טוב, נובע רק מחסד אלוהים. לכן לאלוהים מגיע כל הכבוד וכל העטרות. אין דבר שאנו מסוגלים לעשות באופן מבורך עבור אלוהים, אלא רק בעזרת רוח אלוהים.

מדובר על שאיפה לבוא עם עטרת כדי לכבד עמה את אלוהים.

פסוק 5:

"וּמִן הַכִּסֵּא יוֹצְאִים בְּרָקִים, קוֹלוֹת וּרְעָמִים; וְשִׁבְעָה לַפִּידֵי אֵשׁ בּוֹעֲרִים לִפְנֵי הַכִּסֵּא, אֲשֶׁר הֵם שֶׁבַע רוּחוֹת הָאֱלֹהִים."

יוחנן מציין כי ברקים, קולות ורעמים נובעים מכיסא אלוהים ושבעה לפידי אש בוערים לפניו, אשר הם שבע רוחות אלוהים.

דברים רבים מתרחשים ליד ומסביב לכיסא אלוהים, אך יוחנן מתאר את הפרטים הקשורים לנושא צדקת אלוהים, קדושתו ומשפט העולם.

קולות ורעמים נזכרים במכות מצרים ובמעמד הר סיני (שמות ט 23, 28, יט 16). הם יופיעו שוב בהתגלות ח 5, יא 19, טז 18 – ובכל פעם בהקשר למשפט הצדק של אלוהים על עולם חוטא.

שבעת לפידי האש, שהם שבע רוחות האלוהים, הנם תיאור סמלי של שלמות רוח הקודש (ראה א 4, ה 6).

בפסוק 6 יוחנן מציין: "לִפְנֵי הַכִּסֵּא כְּיָם זְכוּכִית דּוֹמֶה לִבְדֹלַח" – כמו ים זכוכית דומה לבדולח לפני הכיסא. זהו תיאור המציין קדושה. זיכרו! אין ים בשמים. בפרק כא 11 נאמר: "רָאִיתִי שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וְאֶרֶץ חֲדָשָׁה, כִּי הַשָּׁמַיִם הָרִאשׁוֹנִים וְהָאָרֶץ הָרִאשׁוֹנָה עָבְרוּ וְהַיָּם אֵינֶנּוּ עוֹד".

ואז הוא מתאר את ארבע החיות הניצבות מסביב ובאמצע הכיסא. הן מלאות עיניים. הראשונה דומה לאריה, השנייה לעגל, השלישית בעלת פני אדם והרביעית דומה לנשר מעופף, ו"לְכָל אַחַת מֵהֶן שֵׁשׁ כְּנָפַיִם".

כשיחזקאל הנביא (בפרק א, י) ראה את מרכבת אלוהים, הוא גם ראה כרובים הדומים לארבע החיות שבפרק הנוכחי.

מה משמעות תיאורם? – "הַחַיָּה הָרִאשׁוֹנָה דּוֹמָה לְאַרְיֵה; הַחַיָּה הַשְּׁנִיָּה דּוֹמָה לְעֵגֶל; הַחַיָּה הַשְּׁלִישִׁית פָּנִים לָהּ כִּפְנֵי אָדָם; וְהַחַיָּה הָרְבִיעִית דּוֹמָה לְנֶשֶׁר מְעוֹפֵף."

ישנן דעות שונות ורבות, אך הראויה ביותר לפי דעתי מבוססת על בראשית ט 10: "וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם, בָּעוֹף בַּבְּהֵמָה וּבְכָל חַיַּת הָאָרֶץ אִתְּכֶם; מִכֹּל יֹצְאֵי הַתֵּבָה, לְכֹל חַיַּת הָאָרֶץ."

שם אלוהים מציין את בריתו עם:

  • האדם – נוח;

 

  • עוף השמים – הנשר;

 

  • הבהמה – העגל;

 

  • כל חית הארץ – האריה.

מתברר שיצורים אלו נראים כך כדי להזכיר את ברית החיים שכרת אלוהים עם בריאתו. הם ניצבים מול כיסאו כי משם נשלט העולם. אותם יצורים, שייתכן מאוד שהם גם כרובים, אינם משמשים תזכורת בלבד אלא מהווים מרכיבים פעילים בהוצאה לפועל של משפט אלוהים על העולם (ו 1, 7, טו 7).

מה עוד עושים אותם יצורים לפני כיסא אלוהים?

הם מלמדים אותנו איך משתחווים נכונה:

  • על מה מודים לאלוהים?

 

  • מה נושא השירה הראויה לבורא העולם הקדוש ומלא החסד?

הם שרו: "קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, יהוה אֱלֹהִים צְבָאוֹת, אֲשֶׁר הָיָה וְהוֶֹה וְיָבוֹא."

בפסוק 11 הזקנים משתחווים לפני כיסא אלוהים ואומרים:

"לְךָ יָאֶה, אֲדוֹנֵנוּ וֵאלֹהֵינוּ, לְקַבֵּל אֶת הַכָּבוֹד וְהַיְקָר וְהַגְּבוּרָה, כִּי אַתָּה בָּרָאתָ הַכֹּל וּבִרְצוֹנְךָ הָיוּ וְנִבְרְאוּ."

לפיכך, השירים שלנו צריכים להצביע על קדושת אלוהים ועל ריבונותו.

בעוד שבפרק ד הדגש הנו על ריבונות אלוהים וקדושתו, אנו נראה שבפרק ה הדגש הוא על פועלו של המושיע. גם השירה שם תהיה מאופיינת בהתאם.

האם נשתעמם כשנשתחווה לפני אלוהים לנצח?

אאף לא אחד מהנוכחים שם טוען שהוא משועמם.

בפרקים כא-כב יציגו עוד פרטים שיוכיחו שאין סיכוי להשתעמם. מדובר על בריאה חדשה, נצחית, ללא חטא או השפעותיו. מדובר על קרבה לאלוהים וחוויה שמעולם לא התנסנו בה.

את האוצר הנצחי הזה אלוהים מכין לילדיו שכרעו על ברכיהם, ביקשו ממנו כפרה על חטאיהם ומסרו למושיעם – ישוע המשיח – את חייהם.

גהאופציה השנייה היא אגם האש.
לסיכום:

  1. מטרת פרק ד היא להציג את קדושתו, ריבונותו וצדקתו של אלוהים. תיאור קדושתו וצדקתו חשובה לאור התופת העתידה לבוא על יושבי הארץ. התופת אינה מעשה של חוסר הוגנות, אלא נובעת מתוך משפט הצדק והקדושה של אלוהים.
  2. לפני בוא התופת על העולם, אלוהים מודיע לנו כי הוא זוכר את הבטחותיו. אלוהים מבטיח המשך קיום לבני האדם שעל פני כדור הארץ.
  3. לא לחינם יוחנן מתאר את מעשי הזקנים והיצורים. דבריהם ואופן התנהגותם מלמדים אותנו על אודות אופן ההשתחוויה הקדושה שראוי ליישם היום בבית אלוהים. אלוהים הוא מוקד ההשתחוויה, וכל דברינו ושירינו צריכים לתאר את תכונותיו ולהללו.

מה עליי לעשות היום על מנת להבטיח מקום אצל אלוהים?

  • להתפלל ולבקש מאלוהים שיפקח את עיניי להכיר אותו באופן אישי.

 

  • להאמין כי אני חוטא וזקוק לסליחת חטאים.

 

  • להאמין שישוע המשיח שילם בדמו את העונש שהיה מגיע לי.

אמונה כנה תבטיח את שכינת רוח אלוהים בי ותיראה בחיי על־פי רצון אלוהים.