מלאכי פרק ג', פסוקים 1-5

האם אתה מוכן להופעת השופט?

מבוא: מיהו מלאכי?

האם זהו שמו של הכותב[1] או ציון תפקידו של הנביא – "שליח האלוהים"?

הדעות חלוקות:

  • בתרגום יונתן בן עוזיאל (לארמית) נאמר ש"מלאכי" מתייחס לעזרא. דיעה זו הייתה נפוצה בקרב יהודי ארץ ישראל בעת העתיקה.
  • בתרגום השבעים מפרשים את השם "מלאכי" כתואר של כבוד שניתן לאנשי אלוהים ולנביאים.[2]

מתי חי מלאכי?

הנביא כותב על עבודת הכוהנים בבית המקדש. מכאן שהוא חי בתקופה שלאחר החזרה מגלות בבל ולאחר בניית בית שני.[3]

מדבריו אנו למדים כי:

א. השלטון הפוליטי בארץ היה נתון בידי פחה ולא בידי נחמיה, והשלטון הדתי היה נתון בידי הכוהנים (א' 6, 8).

ב. מלאכי דורש להביא את המעשר לבית האוצר: זאת לפי תקנתו הראשונה של נחמיה שנקבעה עם גמר בניית החומה (מלאכי ג' 10, נחמיה י' 33-40).

ג. הוא מתלונן על העם המתרשל בנתינת המעשר. תלונה זהה אנו שומעים מפי נחמיה לאחר ששב מפרס וראה שתקנותיו ביחס למקדש לא קוימו. מכאן ניתן להסיק שמלאכי פעל והתנבא בימי שהותו של נחמיה בפרס. שלוש עשרה שנים לאחר עליית נחמיה לירושלים, או לאחר מותו (438 לפנה"ס בערך).[4]

המסר של מלאכי

מלאכי מותח ביקורת על הכוהנים והעם שמזלזלים בכבודו של אלוהים.

הטענה הראשונית של אלוהים היא נגד הלוויים שאינם ממלאים את ייעודם כמופת רוחני לעם של אלוהים. מילוי המצוות על ידם הנו מעטה חיצוני של דתיות, אך ליבם ריק מאהבת אלוהים.

העם מכנה את אלוהים 'אבא', אך אינו מכבדו ככזה.[5]

הכוהנים מקריבים קורבנות פגומים, ובני העם מרמים במעשרותיהם (ראה גם ישעיה א' 10-20).

הנביא מביעה את אכזבתו של אלוהים מהם בכך שאמר: עדיף שתסגרו את המקדש ותפסיקו כל פעולה בו, מאשר שתמשיכו לחלל את שם אלוהים בביתו.

דברי הנביא מלאכי חייבים להדהד במוחנו גם היום.

עד כמה שהדבר מצער, ישנם קהילות רבות מדי אשר בהן שם אלוהים מחולל. קהילות רבות מדי טוענות לאמונה בישוע, אך אינן מאמינות בקיום השילוש. קהילות רבות מדי נכנעות לסמכות רבנית ואינן מבינות שהלימוד הרבני אינו מוביל לישועה.

אילו הנביא מלאכי היה חי בימינו, הוא היה אומר: עדיף שקהילות אלו היו נסגרות מאשר שימשיכו לפעול ולחלל את שם האדון.

הנביא מציין שהנאמנות בנישואין נמצאת בשפל המדרגה, וכפי שבני העם בוגדים ומזלזלים בתא המשפחתי, כך הם בוגדים באלוהיהם (מלאכי ב' 13-16, עזרא פרקים ט' ו-י'). ריחוקם ממנו מתבטא גם ביחס של ניצול כלפי הגר, היתום, האלמנה והשכיר הנעשק.

במילים פשוטות ובוטות, עם ישראל סוטה מתנאי הברית עם אלוהים בסיני. מצב שכזה נחשב למצב מסוכן ביותר שכן משפט אלוהים עלול לבוא על החוטאים בכל רגע, בפתאומיות (ראה דברים כ"ז-כ"ח, מלאכי ב' 2, ג' 1).

לאורך פרקים א' ו-ב' הנביא מפרט את חטאיי העם נגד אלוהים.

בעקבות עדותם הכושלת של הכוהנים, סטו בני ישראל מתורת אלוהים, גירשו את נשותיהם, אשת נעוריהם, לטובת נשים נוכריות עובדות אלילים (ב' 11).

הפסוק אומנם מתייחס לבגידה רוחנית אך אין לשלול התייחסות מילולית לבגידה בתא המשפחתי, בה גברים מישראל נאפו ואף נישאו לנשים מנוכריות עובדות אלילים.[6]

הנביא מבהיר בדבריו שבגידה רוחנית בסופו של דבר תחלחל לתא המשפחתי ותהרוס גם אותו. בגידה רוחנית מובילה בקלות רבה יותר לבגידה בתא המשפחתי.

מדוע? כי יראת אלוהים היא השומרת אותנו הולכים בצדקה וטוהר.

התורה ניתנה בגלל ריבוי העברות. התורה מגדירה מהי עבירה. הסרת התורה (לפחות מנגד העיניים), מכהה את המצפון ומכשירה את השקץ (גלטים ג' 19, אל הרומים ז' 7, ח' 1).

בעקבות בגידתם הרוחנית והמשפחתית, אמר אלוהים כי אינו מוכן לקבל את מנחותיהם, אינו מוכן לשמוע לתחינות פושעים אשר לא סרו מחטאם.

אלוהים הביע את דעתו בנוגע לגירושין במשפט קצר ומאוד נחרץ: "כי שנא שלח אמר ה'.." (פסוק 16).

אין זה משנה מאילו סיבות זוגות מפרים את ברית הנישואין, כל הפסקת נישואין הינה דבר שאלוהים שונא! אלוהים רואה את הנישואין כברית נצחית ולא כחוזה זמני (מתי י"ט 8-9).

בסוף פרק ב' אלוהים נותן עצה הכוללת בתוכה את תכלית המצוות: "ונשמרתם ברוחכם ואל תבגוד באשת נעוריך" (פסוקים 15-16.(

משמע: אהוב את יהוה ואהבת לרעך כמוך.

בני ישראל נמצאים במצב מיוחד.

הם באו מגלות, עברו התעוררות רוחנית בתקופת עזרה ונחמיה (כ־ 20 שנה מוקדם יותר) והנה ברכות אלוהים לא נפלו עליהם למכביר. אלוהים הבטיח להם אינספור ברכות אם ישמרו את מצוותיו ועדיין הם מחכים לברכות.

במקום שגשוג וחופש, הם עדיין נשלטים על ידי אימפריה עובדת אלילים. והנה אותם עובדי אלילים מתחזקים ומשגשגים.[7]

על פי פסוק 17 ניתן להבין שבני ישראל כבר החלו מאשימים את אלוהים בחוסר יושרה וחוסר צדק.

פרק ב' פסוק 17:

ב' 17: "הוֹגַעְתֶּם יְהוָה בְּדִבְרֵיכֶם, וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה הוֹגָעְנוּ? בֶּאֱמָרְכֶם, כָּל-עֹשֵׂה רָע טוֹב בְּעֵינֵי יְהוָה וּבָהֶם הוּא חָפֵץ, אוֹ אַיֵּה אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט?.

מהן ההאשמות נגד אלוהים?[8]

  1. עושי הרע נחשבים לטובים בעיניך. עובדה: הם משגשגים…
  2. איה אלוהי המשפט? הרי אם היה אלוהים באמת, הוא כבר היה מעניש ומכה את החוטאים…

על פי יחסם של בני ישראל ניתן להסיק שהם העמידו את אלוהים במבחן במקום לשרתו כעבדיו.

אשמותיהם הוכיחו עד כמה הם מתחסדים ואינם מכירים את אלוהי אברהם יצחק ויעקב.

לאורך כל ההיסטוריה היו מאמינים שהתמודדו עם הבעיה של צדיק ורע לו, רשע וטוב לו.

למרות הקושי של התבוננות ברשע המצליח, אותם מאמינים שמו מבטחם באלוהים מפני שהכירו אותו כאלוהי משפט צדק וידעו שהצדק יצא לאור בסופו של דבר (תהילים ע"ג 11-20, חבקוק ב' 3 ו־ ג' 2-9).

למרות הדילמה, אותם מאמינים לא הטילו דופי במשפט הצדק ובטוהר אלוהים ובכל הזדמנות הם ברכו את שמו.

גם היום אנו שואלים את אותה השאלה, ואיך אלוהים עונה עליה?

מתי ה' 43-48. אלוהים מוריד את הגשם על צדיקים ורשעים ומזריח את שמשו על פושעים וצדיקים.

מדוע?

אלוהים מראה בדרך זו את גודל אהבתו וחסדו ומלמד אותנו לאהוב ולהתפלל בעד אויבנו.

אלוהים לא אוהב את מעשי הרשע, אך גם לרשעים הוא נותן הזדמנות לחזור בתשובה, כל עוד הם חיים…

בני ישראל התעלמו מחסד ואהבת אלוהים לבני האדם, ופרשו את חסדו, סבלנותו ורחמיו של אלוהים כמוסר ירוד ואופי מושחת. יש אפילו שפקפקו בקיומו…"איה אלוהי המשפט?"

תשובת אלוהים מפי הנביא לא איחרה לבוא:

1. פרק ב' 17 דבריכם מעייפים ומטרידים אותי ־ מכאן, אין אמת וטוהר מאחורי האשמות. אתם מתחסדים. אתם חוטאים ועוד מעזים להאשים אותי בחוסר טוהר!

2. פרק ג' 1-5 משפט הצדק של אלוהים בוא יבוא וזאת על פי לוח הזמנים של אלוהים.

תוכן עניינים:

א. זהותו ושירותו של המשיח בהופעתו הראשונה (פ. 1).

ב. שירות המשיח בחזרתו (פ. 2-5)

  1. יום משפט ועונש על חטא (פ. 2)
  2. זיקוק הלוי לשירות ה' (פ. 3)
  3. זיקוק כלל עם ישראל והכנתו לייעודו (פ. 4-5)

א. זהותו ושירותו של המשיח בהופעתו הראשונה (ג' 1)

"הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי, וּפִנָּה-דֶרֶךְ לְפָנָי; וּפִתְאֹם[9] יָבוֹא אֶל-הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר-אַתֶּם מְבַקְשִׁים, וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר-אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה-בָא, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת."

הנביא מלאכי משמיע את תשובת אלוהים לגבי עשית הצדק!

עם יקר, רציתם צדק? הצדק בא! והנה, הצדק של אלוהים הינו אישיות ולא רק תכונה! (ראה זכריה ט' 9).

הבה נפרט מספר נתונים חשובים שבפסוק.

  1. המילה פתאום במשמעות התנכ"ית מופיעה בתנ"ך 25 פעמים ובכולם חוץ מפעם אחת (דברי הימים ב' כ"ט 36) המילה מתקשרת לאסון, לשואה ולמשפט.[10]

הרי העם אמרו לנביא : "איה אלוהי המשפט…" (ב' 17).

מכאן, בואו של האדון, מלאך הברית יהווה כלי שיפוט נגד אויבי אלוהים ונגד מפרי בריתו.

  1. מי הוא האדון, מלאך הברית?

האדון ומלאך הברית הם אישיות אחת.

ה' שולח את מלאכו כדי להכין את הדרך לאדון, למלאך הברית אשר אתם חפצים.

הטקסט בעברית אומר לגבי שניהם ־ הנה בא, ולא, הנה הם באים.

עיקרון ברזל בפירוש דבר אלוהים הינו – תן לדבר אלוהים לפרש את עצמו.

בשלוש מהבשורות, תלמידי ישוע מצטטים את הפסוק ממלאכי, ומכריזים שהנבואה התגשמה ביוחנן המטביל ובישוע.[11]

יוחנן המטביל הוא הכרוז המכין את הדרך לאדון, וישוע הוא האדון, מלאך הברית[12] (מתי י"א 10, מתי ג' 3 , מרקוס א' 2,  לוקס ז' 27).

השליחים, תלמידי ישוע, מציינים את הכתוב במלאכי ג' 1 בנשימה אחת עם נבואת הנביא ישעיה בפרק מ' 3-5. על פי הכתוב בבשורות, שתי הנבואות מתייחסות ליוחנן המטביל כשליח שמכין את הדרך לקבלת ישוע המשיח לפני שזה יכנס למקדש.[13]

מכאן, שוב ניתנת ההוכחה שהאדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים הוא לא אחר מאשר ישוע המשיח, אלוהים הבן בכבודו ובעצמו. (תהילים ב', משלי ל' 1-4).

אגב, בתקופה ההיא היה באמת נהוג לישר דרכים ולתקן מסילות לפני בוא המלך, שהרי לא ראוי למלך ללכת בדרך לא מוכנה ולא ישרה.[14] הדבר נכון גם מבחינה רוחנית. האם מישהו מאיתנו יעז לא להתרשל לפני פגישה עם שופט הצדק? האם מישהו מאיתנו יעז להתעלם מחטא או פשע בחייו לפני פגישה עם אדון הצדק? יוחנן השליח נשלח להכין את הלב של עם ישראל לפני הופעתו של המשיח ישוע, האדון, מלאך הברית.[15]

האם אנו ככוהנים לאלוהים (פטר"א ב' 9-10) מכינים את ליבם של הסובבים אותנו לחזרת האדון ישוע?

למי שייך ההיכל?

ההיכל, המקדש, הינו ביתו של אלוהים.

מכיוון שהאדון ומלאך הברית מתייחסים לישוע המשיח, ניתן לקבוע מנבואתו של מלאכי, שישוע הוא אלוהים לכל דבר וענין.

לכן, נבואה זו של מלאכי מהווה נדבך נוסף להוכחת אלוהותו של ישוע וקיום ריבוי הוויות בשלמות האלוהית האחת.[16]

מתי המשיח נכנס להיכלו?

כתבי הקודש מציינים במפורש שהאדון ישוע נכנס להיכל אלוהים.

– כשהוריו באו לפדות אותו כתינוק (לוקס ב' 21-38).

– בכל שנה עלו הוריו עימו… (לוקס ב').

– בפעם השניה כשמלאו לו 12 שנים (לוקס ב' 42)

– כשנכנס לטהר את ביתו מרוכלים (יוחנן ב' 14-16, ומתי כ"א 12-13).

בכל המקרים אלו ישוע לא בא לשפוט, ז"א להטיל את זעם אלוהים על חוטאים, אלה להראות את חסד אלוהים למען יחזרו האנשים בתשובה, יקבלו את ישוע כמושיעם כדי להיוושע ולמנוע מעצמם את עת המשפט אשר בוא יבוא.

יחד עם זאת, כל הדוחים את האדון ישוע בהופעתו הראשונה, ולא הכינו את ליבם לקראתו, הוכיחו את חוסר אמונתם.

משפט אלוהים אכן הופיע על הדור שלאחר ישוע כאשר הרומאים החריבו את ירושלים בשנת 70 לספירה וקטלו רבים מעם ישראל. במרד השני בשנת 132-135 לספירה נכחדו כחצי מיליון יהודים נוספים.

מקרים שכאלו ומספרים שכאלו תואמים לאזהרות של אלוהים בספר דברים כ"ח.

מי שממשיך לדחות את ישוע, ידע לו שחרב המשפט של אלוהים עדיין מתנוססת מעל צווארו.

הדרך היחידה להסירה היא בקבלת ישוע כאדון ומושיע מכפר חטאים (תסל"א ה').

מדוע מלאכי יכנה את המשיח גם בשם תואר – מלאך הברית?

א. בני ישראל הפרו את ברית הנישואין וברית שמירת הטוהר לפני אלוהים. לפיכך הם הפרו את תנאי הברית שכרת אלוהים עימם בסיני.

האדון ישוע היה נוכח בברית אלוהים עם עמו ישראל בסיני ולכן הוא עד נאמן להעיד נגד המפרים את תנאי הברית (טימ"א ב' 5, אל הגלטים ג' 19-20).

ב. האדון ישוע עתיד להקים את הברית החדשה בדמו (ירמיה ל"א 30-34, מתי כ"ו 26-29, אל העברים ח' 8-13, י"ב 24,). לפיכך, שם התואר – מלאך הברית מתאים ביותר לאדון ישוע.[17]

אנו רוצים משיח עכשיו!

בפסוק הראשון מלאכי מציין באופן מודגש שעם ישראל מבקשים וחפצים באדון ובמלאך הברית כי יבוא. "…הָאָדוֹן אֲשֶׁר-אַתֶּם מְבַקְשִׁים, וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר-אַתֶּם חֲפֵצִים…". (ג' 1ב').

הבה נרענן את הנתונים.

רבים בעם הרגישו שהם נעשקים על ידי שלטון מושחת. אחרים הביטו על השכנים עובדי האלילים והתפלאו שאלו מצליחים למרות חטאיהם.

ומכאן מגיעה הזעקה לאלוהים שישלח את המשיח שיעשה סדר וצדק לכל.

הנביא מלאכי מבהיר גם לאלו הזועקים לצדק, שאין אחד מבני האדם שיכול לעמוד תמים וחסר אשמה לפני האדון, מלאך הברית.

גם הטובים מעם ישראל, נמצאים אשמים ובסכנת עונש חמור אם לא יתכוננו ליום הופעתו של האדון, מלאך הברית.

גם בני תקופתו של עמוס (ה' 18-20) ציפו וקיוו שיום אלוהים יבוא מהר ועכשיו.

גם הם רצו וביקשו שאלוהים ישפוט וכרגע את החוטאים והפושעים.

עמוס הנביא הסביר להם במילים מאוד ישירות וברורות שיום ה' זה יום של שואה על כל חוטאים.

כל האוחזים חטא בידם ואינם נחשבים לצדיקים בעיני אלוהים, וזאת כי לא מלו את עורלת ליבם, יסבלו ביום ה' כמו אחרוני הפושעים.

מתברר שבני אדם לא משתנים.

גם היום רובנו זועקים לאלוהים שיביא משפט על חוטאים, ולעיתים אנו שוכחים שגם אנו נמצאים בחבילה הזו. בקלות רבה אנו שופטים את האחר, בעוד אנו לא טהורים מחטא.

האם אתה ואני מבינים את ההשלכות הקשורות להופעת האדון למשפט?

האם אתה ואני מבינים שאצל אלוהים אין משוא פנים?

האם אנו חיים בכל תחום על תנאי הברית עם אלוהים?

האם אתה ואני מוכנים בכל רגע למפגש עם מלאך הברית?

מהי הפרשנות הרבנית לפסוק 1?

הפרשנות הרבנית אוחזת בדיעה די אחידה והיא, שהאדון ומלאך הברית הינם שמותיו של אלוהים.[18] המלאך שעתיד להכין את הופעתו וקבלתו של האדון, לדעת הפרשנות הרבנית הוא אליהו הנביא.[19] רד"ק אוחז בדיעה שהאדון הינו המשיח ומלאך הברית הינו אליהו הנביא.[20]

אף פרשן רבני אינו אוחז בדיעה (לפחות באופן פומבי) שנבואתו של מלאכי התגשמה בישוע כאשר נולד או כאשר נכנס לבית המקדש כפי שמתואר בבשורת יוחנן ב'.

הדיעה הרבנית הכללית היא שכל הנבואה תתרחש בעתיד, וכשיבוא המשיח, אז נדע לבטח את זהותו.

ובכן, אנו יודעים מה עשה ישוע המשיח בביאתו הראשונה, והנה מלאכי הנביא מתאר את פעולותיו של המשיח בהופעתו השניה.[21]

ב. שירות המשיח בחזרתו (פ. 2-5)

  1. יום משפט ועונש על חטא (פ. 2)
  2. זיקוק הלוי לשירות ה' (פ. 3)
  3. זיקוק כלל עם ישראל והכנתו לייעודו (פ. 4-5)

פרק ג' פסוקים 2-5:

  1. וּמִי מְכַלְכֵּל[22] אֶת-יוֹם בּוֹאוֹ, וּמִי הָעֹמֵד בְּהֵרָאוֹתוֹ? כִּי-הוּא כְּאֵשׁ מְצָרֵף,[23] וּכְבֹרִית[24] מְכַבְּסִים.[25]3. וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף, וְטִהַר אֶת-בְּנֵי-לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם, כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף; וְהָיוּ לַיהוָה מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה. 4. וְעָרְבָה לַיהוָה מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת. 5. וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים וּבַנִּשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר; וּבְעֹשְׁקֵי שְׂכַר-שָׂכִיר אַלְמָנָה וְיָתוֹם וּמַטֵּי-גֵר, וְלֹא יְרֵאוּנִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת."

הנביא מלאכי תיאר בקטע אחד את כל פעולותיו של המשיח, אך לא ציין שפעולות אלו יתגשמו בשתי ביאות.

התופעה מאוד אופיינית לנביאים: גם ישעיה (ט' 5-6) דיבר על ילד שניתן לנו – חלק שהתגשם בהולדתו של המשיח ישוע בהופעתו הראשונה, ובמשפט אחריו ישעיה הנביא תיאר את מלוכתו של המשיח על כיסא דוד לעולמי עולמים, בעת חזרתו ארצה בעתיד. (גם זכריה ט' 9-10,  יואל ג', ישעיה ס"א 1-2 ועוד).

למרות שהנביאים ידעו מה המשיח עתיד לעשות, לא תמיד הם הבינו שקיים פרק זמן בין ההופעות. עבורם זה היה כמו להביט על שתי פסגות מבלי לראות את העמק ביניהן.

הנביא שואל שאלות רטוריות אשר כל בר דעת יודע את התשובה עליהן.

אף פושע וחוטא לא יוכל לעמוד מול צדקת המשיח.

הנביא משתמש במילים המתארות זיקוק: אש וסבון.

שומעיו של הנביא מלאכי ידעו היטב איך נראה בגד לאחר כביסה. אם גוף אדם יחווה את שעובר על בגד במהלך כביסה עם חומרי הניקוי, לא יישאר ממנו דבר. שומעיו המקוריים של הנביא מלאכי הבינו כעת היטב שיום ה' זה יום תופת וזעם שעדיף לאדם לא להיות בו.

הנביא מלאכי מדגיש שהמשיח יזקק את הלוי בעתיד.

מדוע שהלוי יצוין קודם?

הסיבה לכך היא שהלוי הינו האחראי מקרב השבטים להדרכה הרוחנית של כלל העם.[26]

אלוהים בחר בשבט לוי להיות המתווכים בינו לבין העם, ולכן הם מוזכרים הראשונים בתור לזיקוק וטיהור רוחני.

כמו שהלוי לכלל ישראל, כך ישראל לכלל העמים.

בפסוק 3 הנביא מתאר את פועל המשיח ישוע בעת שישוב ארצה בסיום צרת יעקב.

מספר קטעים בכתבי הקודשים מתארים באופן ציורי ומפחיד את מהלך משפט אלוהים על הדוחים את המשיח ישוע.

  1. ישעיה ס"ג 1-5.
  2. זכריה י"ד 3-15.
  3. זכריה י"ב 1-9.
  4. ספר ההתגלות פרק י"ט 11-21.

זכריה הנביא בפרק י"ג 8-9 וכן לאור הכתוב בספר ההתגלות פרקים ו'-י"ט, מלמדים אותנו שבמהלך צרת יעקב, כשני שליש מכלל יושבי תבל ייכחדו.

העונש אינו בא לתאר את אלוהים כאכזר חסר מעצורים, אלא כאלוהים טהור וקדוש שאינו סובל חטא וחטאים המתמידים בחטאם, ומזלזלים בדמו המכפר של המשיח בן האלוהים.

במהלך צרת יעקב בת שבע השנים, הכוונה לשבע השנים האחרונות בנבואת דניאל פרק ט' 24-27, יזקק המשיח את שארית ישראל, ויביאם לתשובה. השארית כולה תיוושע, ולכן יכול היה שאול השליח לומר באיגרת אל הרומים י"א 26: כל ישראל ייוושע.

אם כן, מה היה צריך לעשות אדם אז וצריך היום לעשות כדי לא להיכלל בין הנשפטים ביום ה'?

  • לחזור בתשובה כנה. להבין שאין ביכולתו האישית של אדם לטהר עצמו ולהיחשב צדיק לפני אלוהים.

היום כשכל כתבי הקודש בשלמותם בידינו, אנו יכולים לקרא ולומר בבירור מה נדרש מאדם לעשות כדי להיוושע מזעם אלוהים וללבוש את צדקת המשיח ישוע.

אל הרומים י' 8-9:

"ואם אתה מודה בפיך שישוע הוא האדון ומאמין בלבבך שאלוהים הקים אותו מן המתים – תיוושע. הרי בליבו מאמין איש ויוצדק, ובפיו יודה וייוושע."

לשם מה יטהר המשיח את שארית עם ישראל?

מלאכי תיאר בשני פרקים מלאים את פשעי העם אשר נבעו מכישלון תפקידם של בני לוי.

תפקיד הכוהנים היה לשרת בקודש וללמד את בני ישראל תורה. הכוהנים פשעו והחטיאו את העם לדרגה אשר בה אלוהים לא יכול היה לקבל את מנחותיהם.

במהלך הופעתו השניה של המשיח, בני לוי שוב יעמדו טהורים מול ה', הם יגישו לפניו מנחה טהורה, ובני ישראל ישמעו תורה משפתיים טהורות.

מכאן, מטרת משפט אלוהים על עמו יהיה לגרום להם לחזור בתשובה כנה ולהיוושע. רק כנושעים הנכנעים לכוהן הגדול שלהם, הלא הוא ישוע המשיח, יוכל עם ישראל למלא את תפקידו ויעודו הראשוני – כוהנים בממלכת המשיח (שמות י"ט 5-6).

פעולות אלו יתבצעו במהלך 1000 השנים אשר בהם המשיח ימלוך בארץ. יחזקאל מ' ־ מ"ח.

למרות העונש הקשה והבלתי נמנע, הבטיח אלוהים שעמו לא יכלה.

עם ישראל יחיה כדי לשרת את אביו, את אלוהים! עם ישראל יפעל על פי תורת הצדק של אלוהים. ראה זכריה י"ג 1-7.

לסיכום:

א. משפט ה' מתחיל מבית. קהילת המשיח שזה אתה ואני נחשבים לכוהנים בשירות האדון. האם ככוהנים אנו מהווים מופת לכל הסובבים אותנו? האם אנו מדריכים אנשים לחיי קדושה וטוהר?

ב. האדון ישוע יכול להופיע לילדיו בכל רגע, בין אם בהילקחות או במותך.

האם אתה מוכן לפגוש כרגע את אדון הצדק?

ג. המשיח עתיד לשוב, ואז הוא יטיל את משפט צדק אלוהים על כל הדוחים אותו. דוחי אלוהים עתידים לבלות לנצח באגם האש.

אם אינך מכיר את האדון ישוע – אנא התפלל ובקש מאלוהים שירכך את ליבך לאמת שלו כבר היום.

היום וכעת זה יום ישועה!

Bibliography

Fruchtenbaum, Arnold G. The Messianic Prophecies in the Tanach (Hebrew Version). Jerusalem: Yanets, 2009.

Gaebelein, Frank E. The Expositor's Bible Commentary Vol 7, Daniel and Minor Prophets. Grand Rapids, MI: Zondervan, 1985.

Gardon, Sh L. Trei-Asar part 2. Tel-Aviv: Galil, 1992.

Kaiser, Walter c. Jr. Malachi: God's Unchanging Love. Grand Rapids: Baker Book House, 1984.

Kasuto, M. D. Trei Asar (Minor Prophets). Tel-Aviv: Yavneh, 1982.

Keil, C.F, and F. Delitzsch. Commentary on the Old Testament. Volume 10, Minor Prophets. Grand Rapids, MI: Eerdmans, 1991.

Levy, David M. Malachi, Messenger of Rebuke and Renewal. Bellmawr, NJ: FOI, 2001.

MacArthur, John. The MacArthur New Testament Commentary. Luke 6-10. Chicago: Moody, 2011.

—. The MacArthur New Testament Commentary. Matthew 1-7. Chicago: Moody, 1985.

Mikraot Gedolot, Peer Vehadar. Trei Asar. Jerusalem: מקור הספרים, 1997.

Zer Kavod, Mordechai. Trei Asar, Malachi . Jerusalem: Keter – Mosad Harav Kuk, 1970.

[1] Zer-Kavod, Mordechai. Trei Asar, Malachi . (Jerusalem: Keter – Mosad Harav Kuk, 1970),

  1. Raaba, Rambam and Radak say that Malachi is the actual name of the prophet.

[2]

Keil, C.F, and F. Delitzsch. Commentary on the Old Testament. Volume 10, Minor Prophets.

(Grand Rapids, MI: Eerdmans, 1991), 423-4.

[3] Ibid., 425-6.

[4] Levy, David M. Malachi, Messenger of Rebuke and Renewal. (Bellmawr, NJ: FOI, 2001), 6.

[5] Ibid., 25-33.

[6] Zer-Kavod, Mordechai. Trei Asar, Malachi . (Jerusalem: Keter – Mosad Harav Kuk, 1970),

[7] Levy, David M. Malachi, Messenger of Rebuke and Renewal. (Bellmawr, NJ: FOI, 2001), 63.

[8] Gaebelein, Frank E. The Expositor's Bible Commentary Vol 7, Daniel and Minor Prophets.

Grand Rapids, MI: Zondervan, 1985), 719.

[9] “פִּתְאֹם פִּתְאוֹם,” HALOT, 3:983. Suddenly, surprisingly. The most uses of the word is describing a sudden disaster.

[10] Kaiser, Walter c. Jr. Malachi: God's Unchanging Love. (Grand Rapids: Baker Book House,

1984), 84.

[11] Fruchtenbaum, Arnold G. The Messianic Prophecies in the Tanach (Hebrew Version).

(Jerusalem: Yanets, 2009), 98. Talking about Jesus's first coming to the 2nd temple built by Zerubabel and renovated by Herod the great.

[12] MacArthur, John. The MacArthur New Testament Commentary. Luke 6-10. Chicago:

Moody, 2011), 156.

[13] Gaebelein, Frank E. The Expositor's Bible Commentary Vol 7, Daniel and Minor Prophets. Grand Rapids, MI: Zondervan, 1985), 719.

[14] Levy, David M. Malachi, Messenger of Rebuke and Renewal. (Bellmawr, NJ: FOI, 2001),

65.

[15] MacArthur, John. The MacArthur New Testament Commentary. Matthew 1-7. (Chicago:

Moody, 1985), 56.

[16] Gaebelein, Frank E. The Expositor's Bible Commentary Vol 7, Daniel and Minor Prophets. Grand Rapids, MI: Zondervan, 1985), 719.

[17] Levy, David M. Malachi, Messenger of Rebuke and Renewal. (Bellmawr, NJ: FOI, 2001), 66.

[18] Kasuto, M. D. Trei Asar (Minor Prophets). (Tel-Aviv: Yavneh, 1982), 188.

[19] Gardon, Sh L. Trei-Asar part 2. (Tel-Aviv: Galil, 1992), 22.

[20] Mikraot Gedolot, Peer Vehadar. Trei Asar. (Jerusalem: מקור הספרים, 1997), 648.

[21] Fruchtenbaum, Arnold G. The Messianic Prophecies in the Tanach (Hebrew Version).

(Jerusalem: Yanets, 2009), 98-9. Many evangelical Christians commentators hold the same view.

[22] “כול,” HALOT, 2:463. Comprehend, Who is able to understand the full meaning of the 'Day of the Lord'?

[23] “צרף,” HALOT, 3:1057. To refine

[24] “בֹּרִית,” HALOT, 1:159. Alkaline salt, extracted from soap-plants, Mesembrianthemum cristallinum

[25] “כבס,” HALOT, 2:459.

[26] Gaebelein, Frank E. The Expositor's Bible Commentary Vol 7, Daniel and Minor Prophets. Grand Rapids, MI: Zondervan, 1985), 719.